ואן נויין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Crystal Clear app help index.svg
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ואן נויין
תמונה של ואן נויין בכרזת הסרט התיעודי "המסע של ואן" משנת 2005 (באנגלית)
תמונה של ואן נויין בכרזת הסרט התיעודי "המסע של ואן" משנת 2005 (באנגלית)
לידה 18 באפריל 1982 (בת 40)
אשקלון
מדינה ישראל, וייטנאם עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק משוררת, שחקנית ומנחה
שפות היצירה עברית
יצירות בולטות "עין הכמהין" (2008),
"חיתוך ההבלים" (2018)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ואן נויין (נולדה ב־18 באפריל 1982) היא משוררת ושחקנית קולנוע וטלוויזיה ישראלית ממוצא וייטנאמי.

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ואן נויין היא בת לפליטים וייטנאמים. הוריה, פליטים שכונו "אנשי הסירות" ('אנ), ברחו מווייטנאם דרך הים בשנת 1977, שנה לאחר סיום מלחמת וייטנאם ולאחר שסבה נרצח בידי קומוניסטים. הסירה בה היו נפלטה לחוף הפיליפינים, כניסתם לפיליפינים נאסרה והם שוכנו במחנה פליטים.
ב־1979 הגיעו הוריה לישראל וראש הממשלה, מנחם בגין, העניק להם ולכ־180 פליטים נוספים מווייטנאם אזרחות ישראלית במסגרת הליך קליטת פליטי וייטנאם בישראל. הם הועברו למרכז הקליטה בשדרות, עברו בין מספר ערים, ביניהן אשקלון, בה נולדה. כאשר הייתה בת חצי שנה הוריה התיישבו ביפו, שם גדלה ולמדה. היא בוגרת תיכון עירוני ז' – קריית החינוך יפו. בצה"ל שירתה בחיל התותחנים כעורכת וידאו.

לנויין ארבע אחיות. היא רווקה ומתגוררת ביפו.

שירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נויין החלה לכתוב שירה בגיל 9. שיריה פורסמו בעיתונות הכתובה והאלקטרונית ב"הארץ", "מעריב", "וואלה" ו־"ynet" ובכתבי העת "גרנטה בעברית", "עיתון 77", "מעיין" ו"לרוחב".

שיריה תורגמו לאנגלית וצרפתית. מספר משיריה הולחנו.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילויות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נויין הייתה דוגמנית הבית של הספרים אביגדור וז'קלין ליכטנשטיין וכן דגמנה בקמפיין לוריאל לצבעי שיער, והפקות אופנה של מערכות העיתונים במעריב לנוער ובידיעות אחרונות. כמו כן, הצטלמה לקטלוג 2011 של המעצבת פטיט איי.

בשנת 2002–2003 עבדה ככתבת בעיתון "זמן תל אביב" ופרסמה בו טור שבועי.

לאחר מכן, עבדה כעיתונאית ב"מעריב".

בין השנים 2003–2004 שימשה מנחה במגזין לייף סטייל של ערוץ טבע הדברים וב־2005 מנחה בתחום התוכן במערכת בלוג טיוי, תפוז אנשים.

נויין היא בוגרת קורס מנהיגות חברתית ואקטיביזם מטעם ישראל חופשית. הייתה פעילה ב"גרילה תרבות"[1]. מ־2016 הייתה פעילה ב"ישראל חופשית" ו"יוזמת ז'נבה". עבדה כמגייסת תרומות עבור אמנסטי אינטרנשיונל.[דרוש מקור]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2005 – גיבורת הסרט התיעודי "המסע של ואן", בבימוי דוקי דרור. במרכזו של הסרט נמצא מסעו של אביה לווייטנאם על מנת להחזיר לידיו את האדמות שלקח השלטון הקומוניסטי ממשפחתו, כ־30 שנה קודם לכן. הסרט הוצג בפסטיבלים ברחבי העולם.
  • 2013 – שחקנית בסרט "כידון"
  • 2013 – שחקנית בסרט הקצר "ג'ואנה לומדת לשחות"
  • 2017 – הופעה בסרט "מות המשוררת", במאיות: אפרת מישורי ודנה גולדברג.

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף, השתתפה בפרסומות בטלוויזיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ואן נויין בוויקישיתוף

ביקורות על ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]