ויכוח המטבח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חרושצ'וב וניקסון בקרמלין, 1959

ויכוח המטבח היה סדרה של חילופי דברים ספונטניים (באמצעות מתורגמנים) בין סגן נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון ומזכ"ל המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב, בפתיחת התערוכה הלאומית האמריקנית בפארק סוקולניקי במוסקבה ב-24 ביולי 1959. עבור התערוכה נבנה במיוחד בית שלם שהמציגים האמריקנים טענו שכל אחד בארצות הברית מסוגל לרכוש. הבית הכיל מכשירים ביתיים רבים שמטרתם לחסוך עבודה ידנית וכן ציוד לבידור ונופש, במטרה לייצג את פירות שוק הצרכנים הקפיטליסטי האמריקני.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויכוח המטבח היה המפגש הראשון בין מנהיגים של ארצות הברית וברית המועצות מאז ועידת ז'נבה ב-1955. על פי תיאורו של ויליאם ספייר, שנכח במפגש כקצין העיתונות של המציגים, הוא התנהל במספר מקומות בתערוכה, אך בעיקר במטבח של בית הפרברים לדוגמה, שהיה חצוי לשניים על מנת שיהיה קל יותר לצפות בו.[1]

חילופי הדברים גם כונו "ספליטניק", משחק מילים המערב בין המילה האנגלית ל"קרע" (Split) לשמו של הלוויין הרוסי "ספוטניק", הלוויין הראשון ששוגר לחלל. ניקסון וחרושצ'וב דנו ביתרונות של שיטות הכלכלה הנהוגות בארצותיהם, קפיטליזם מול סוציאליזם. הוויכוח התנהל בצל ההסלמה במלחמה הקרה, שהחלה בשיגור הספוטניק ב-1957 והגיעה לשיאה במשבר מטוס הריגול U-2 ב-1960. רוב האמריקנים האמינו כי ניקסון זכה בוויכוח, דבר שהוסיף ליוקרתו מבית. הוויכוח הוקלט על וידאוטייפ בצבע, טכנולוגיה חדשה שהומצאה בארצות הברית. במהלך הוויכוח הצביע ניקסון על כך כאחד מסממני ההתקדמות הטכנולוגית האמריקנית. הוא גם התגאה בהישגים כדוגמת מדיחי כלים, מכסחות דשא, מרכולים שמדפיהם עמוסים מוצרי מכולת, מכוניות קדילאק בעלות גג נפתח, צבעי איפור, שפתונים, נעלי עקב, מערכות אודיו, תערובות להכנת עוגות, ארוחות טלוויזיה ופפסי קולה. בשל הדגש ששם ניקסון על המכשירים הביתיים האמריקניים, כדוגמת מדיח הכלים, כונה האירוע "ויכוח המטבח".

שני האישים התווכחו על הישגי התעשייה בשתי הארצות, כשחרושצ'וב שם דגש על ההתמקדות של הסובייטים בעשיית "דברים שיש בהם צורך" במקום במוצרי פאר. הוא שאל בציניות אם יש גם מכונה "המכניסה אוכל לפה ודוחפת אותו למטה". ניקסון ענה שלפחות התחרות היא טכנולוגית ולא צבאית. בסופו של דבר הסכימו השניים שארצות הברית וברית המועצות צריכות להיות גלויות יותר זו עם זו. עם זאת, חרושצ'וב הטיל ספק בהבטחה של ניקסון שחלקו בוויכוח יתורגם לאנגלית וישודר בארצות הברית.

המטבח תוכנן על ידי חברת הבניין "All-State Properties" מפלורידה, על ידי האדריכל אנדרו גלר (Andrew Geller). פרסום הוויכוח היה המקור לרעיון של החברה לשווק בתים מתועשים זולים יחסית.

שידור הטלוויזיה והתגובה האמריקנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלוש רשתות הטלוויזיה הראשיות בארצות הברית שידרו את ויכוח המטבח ב-25 ביולי. פעולה זו גררה מחאה של הרוסים, שכן ניקסון וחרושצ'וב הסכימו ביניהם כי הוויכוח ישודר במקביל בארצות הברית ובברית המועצות, כשהסובייטים אפילו מאיימים להחזיק ברשותם את הסרט עד שיהיו מוכנים לשידור. הרשתות האמריקניות לעומת זאת חשו שההמתנה עלולה לגרום לחדשות לאבד את עדכניותן.[2] יומיים אחר כך, ב-27 ביולי, שודר הוויכוח בטלוויזיה של מוסקבה, אם כי מאוחר בלילה כשרק חלק מההערות של ניקסון מתורגמות.[3]

התגובה האמריקנית לוויכוח הייתה בתחילה מעורבת במידת מה, כשהניו יורק טיימס קורא לו "חילופי דברים שהדגישו את הפער העמוק שבין מזרח למערב, אבל חסרי השפעה בנושאים המהותיים" והציג אותו כסוג של תרגיל פוליטי.[4] העיתון אף טען כי נראה כי דעת הקהל חצויה בנוגע לוויכוחים.[5] מצד שני, טיים מגזין, שאף הוא סיקר את התערוכה, שיבח את ניקסון, באומרו כי "הצליח בדרך ייחודית לסמל את האופי הלאומי הגאה בהישגים האזרחיים, משוכנע באורח חייו, בטוח בכוחו תחת איום."[6]

למרות האופי הבלתי דיפלומטי של חילופי הדברים, זכה ניקסון בסופו של דבר לפופולריות עקב מסעו למוסקבה, לאחר שבדרך כלל הייתה דעת הקהל כלפיו קודם פושרת.[7][8] המסע קידם את התדמית של ניקסון כמדינאי עממי, ושיפר בכך מאוד את סיכויו לזכות במינוי המפלגה הרפובליקנית לנשיאות ארצות הברית שנה אחר כך.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Safire, William. "The Cold War's Hot Kitchen," The New York Times, Friday, July 24, 2009.
  2. ^ Richard H. Shepard. "Debate Goes on TV over Soviet Protest" New York Times, July 26th, 1959
  3. ^ Associated Press. "Soviet TV Shows Tape of Debate." New York Times, July 28th, 1959
  4. ^ "News of the Week in Review" New York Times, July 26
  5. ^ "Moscow Debate Stirs U.S Public" New York Times, July 27, 1959
  6. ^ "Better to See Once" Time Magazine, August 3rd, 1959
  7. ^ Paul Kengor. "The Vice President, Secretary of State, and Foreign Policy." Political Science Quarterly Vol. 115, No. 2 (Summer 2000) 174-199. pg 184
  8. ^ Bruce Mazlish. "Toward a Psychohistorical Inquiry: The Real Richard Nixon" Journal of Interdisciplinary History Vol 1, No. 1 (1970) pp 49-105
  9. ^ "Now the Summit" New York Times, August 3rd, 1959
המלחמה הקרה
אירועים חשובים

(1945–1967)

אירועים חשובים

(1968–1991)

ערכים נוספים

שנות ה-40:

שנות ה-50:

שנות ה-60:

שנות ה-60:

שנות ה-70:

שנות ה-80:

שנות ה-90:

סכסוכים אחרים: