לדלג לתוכן

ועידת פוטסדאם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ועידת פוטסדאם
השולחן העגול של ועידת פוטסדאם בארמון צציליינהוף
השולחן העגול של ועידת פוטסדאם בארמון צציליינהוף
מיקום ארמון צציליינהוף עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר פוטסדאם עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניהגרמניה גרמניה
תאריכים 17 ביולי 1945 – 2 באוגוסט 1945 (17 ימים) עריכת הנתון בוויקינתונים
עילה כינון הסדרים בינלאומיים חדשים בסוף מלחמת העולם השנייה
משתתפים
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ועידת פוטסדאם היא אחת הוועידות הבינלאומיות שהתכנסו בסוף מלחמת העולם השנייה כדי לכונן הסדרים בינלאומיים חדשים. היא התכנסה ב-17 ביולי 1945 בארמון צציליינהוף בעיר פוטסדאם על אדמת גרמניה הכבושה, לא רחוק מברלין. מועד פתיחת הוועידה היה תשעה שבועות אחרי כניעת גרמניה הנאצית, בשעה שארצות הברית עדיין נלחמה ביפן. הוועידה ננעלה ב-2 באוגוסט. ארבעה ימים לאחר הנעילה הטילה ארצות הברית פצצת אטום על העיר הירושימה, לאחר שבמהלך הוועידה פרסמה ארצות הברית אולטימטום.

הוועידה הייתה "סיר לחץ" קשה במיוחד, אף יותר מועידת יאלטה. בוועידת פוטסדאם (לאחר כניעת גרמניה) כבר בא לידי ביטוי המתח הגלוי בין שתי מעצמות העל. לנציגי המעצמות – וינסטון צ'רצ'יל (אשר הוחלף ב-28 ביולי על ידי ממשיכו קלמנט אטלי לאחר שהפסיד בבחירות בבריטניה), מנהיג ברית המועצות סטלין ונשיא ארצות הברית הארי טרומן – היה ברור כי בשאלות העיקריות לא ניתן להגיע להסכם, וכי יש להשאירן פתוחות. סטלין, שכוחותיו שלטו כבר בכל מזרח אירופה, הבין כי שום גורם לא יוכל לדחוק אותו ממעמדו. הוא זעם על הפסקת הסיוע האמריקני, ועל נוכחות הצבא האמריקני במערב ברלין, בתוך שטח הכיבוש של הצבא האדום. סטלין האמין כי רק יד נוקשה תוכל לכופף את עמדת טרומן ואטלי, ואכן ועידת פוטסדאם, כמו ועידת יאלטה, הייתה ניצחון מובהק לסטלין. המערב עדיין לא היה מודע לכוונותיו של סטלין (מלבד וינסטון צ'רצ'יל, שהביע בפומבי את דעותיו על סטלין). למרות זאת, יש היסטוריונים שטוענים כי מטרתה של פצצת האטום השנייה שהוטלה על נגסאקי לאחר סיום הוועידה הייתה איתות לברית המועצות כתוצאה מהדיונים.

לחצו כדי להקטין חזרה
ג'וזף סטליןהארי טרומןוינסטון צ'רצ'יל
לדף הקובץ
תמונה אינטראקטיבית (לחצו להסבר)‏

ועידת פוטסדאם. מימין לשמאל: יוסיף סטלין, הארי טרומן ווינסטון צ'רצ'יל
  1. שאלת גרמניה – אושרה מחדש חלוקתה לאזורי כיבוש ופעולת ועדת פיקוח משותפת, אך לכל מעצמה סמכות בלעדית על האזור שבפיקוחה. הוחלט על תהליך דה-נאציפיקציה בגרמניה והעמדת פושעי המלחמה למשפט.
  2. תשלום פיצויים – הפיצויים לברית המועצות ושאר הארצות שנפגעו מגרמניה יהיה מתוך הרכוש והציוד שבאזורי הכיבוש. גרמניה תחשב "כיחידה כלכלית אחת שלמה" (הדבר לא מומש).
  3. עניין פולין – אושרו מחדש הסכמי ועידת יאלטה. פרוסיה תחולק בין ברית המועצות לפולין, גבולה המערבי של פולין הורחק. המערב הכיר במשטר הפרו-קומוניסטי בפולין (בתנאי שיכלול נציגים מן הממשלה הפולנית הגולה).
  4. חוזי שלום – שרי החוץ יחלו בדיונים לחתימה על חוזי שלום עם גרורותיה של גרמניה (פינלנד, רומניה ובולגריה) ושילובן במסגרת האומות המאוחדות.
  5. יפן – הוחלט להגביר את המלחמה נגדה ולהקים פיקוד ימי משותף כדי לארגן פלישה ליפן, במהירות האפשרית, בשיתוף ברית המועצות.

משמעות הוועידה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש הרואים בוועידה ניצחון גדול לסובייטים, כמו ועידת יאלטה, שכן נוכחות ברית המועצות והקומוניזם במזרח אירופה הפכה לעובדה והמערב לא הצליח למנוע זאת. חלוקת גרמניה הפכה גם היא לעובדה כפי שרצה סטלין. גם באשר לפולין יצא סטלין מנצח. המערב יכול היה לזקוף לזכותו את דחיקת הסובייטים מאפריקה (סטלין היה מעוניין במשטר נאמנות סובייטי על לוב) ואת עצירת הסובייטים במרכז אירופה.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ועידת פוטסדאם בוויקישיתוף