קומקון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דגל הקומקון

הקומקון הוא גוף שנוצר בתקופת המלחמה הקרה כתגובה לתוכנית מרשל, וכלל את כל מדינות מזרח אירופה בגוש המזרחי, מלבד יוגוסלביה. הקומקון נוצר כדי לפתח את כלכלת מדינות הקומוניזם, אולם הוא לא היה מסוגל לעזור כלכלית למדינות מזרח אירופה ולכן דאג לשמור בעיקר על האינטרסים הכלכליים של ברית המועצות. כלכלת מזרח אירופה עוצבה על פי דגם הכלכלה הסובייטית. המדינות לא הורשו להתקשר עם כלכלת המערב הקפיטליסטי, והיה עליהן לייצא רק לברית המועצות. הקומקון גרם להקפאת קצב התפתחות המשק הכלכלי של מדינות הגוש הסובייטי.

הקומקון הגביר את פעילותו בשנות ה-50 וה-60 (לאחר מותו של סטלין). נתמנו ועדות משותפות, עובדו תוכניות כלכליות משותפות, הוקם בנק סוציאליסטי בינלאומי ועוד.

בקומקון היו חברות שמונה מדינות: ברית המועצות, פולין, צ'כוסלובקיה, גרמניה המזרחית, הונגריה, בולגריה, רומניה ואלבניה.

הקומקון לא היווה בעצם מענה לתוכנית מרשל, היות שהתמיכה שהוא העניק הייתה כאין וכאפס לעומת התמיכה הכלכלית שהוענקה בתוכנית מרשל, והוא הספיק רק למנוע את התמוטטותן של המדינות בגוש הקומוניסטי.


רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תחילת "המלחמה הקרה", הציע נשיא ארצות הברית הארי טרומן לגבש תוכנית כלכלית שתסייע לשיקום אירופה, על מנת למנוע את המצב ששרר לאחר מלחמת העולם הראשונה, ותרם לעלייתם של הפאשיסטים באיטליה והנאצים בגרמניה, מה שסלל את הדרך למלחמת העולם השנייה. תוכנית זו ידועה בשם "דוקטרינת (מסמך הצהרות) טרומן".

שלושה חודשים לאחר מכן, החל שר החוץ האמריקני ג'ורג' מרשל ביישום התוכנית על ידי מתן הלוואות לכל מדינה אירופית שחפצה בכך. התוכנית לא הייתה מוגבלת לשיטת משטר או סוג מפלגת השלטון במדינה, ותאורטית גם ברית המועצות ומדינות הגוש הקומוניסטי יכלו לקבל תמיכה אך סטלין אסר עליהן.

הקמת הקומקון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתגובה לתוכנית מרשל, ייסד סטלין בשנת 1949 את הקומיקון, כשהמטרה היא כביכול "לפצות" את מדינות הגוש המזרחי שלא יכלו לקבל תמיכה עקב האיסור של רוסיה. אולם, במקום לשפר את מצבן של המדינות הקומוניסטיות, הקומקון רק הרע את מצבן מכיוון שהוא חִייב אותן למכור את תוצרתן רק לברית המועצות וחייב אותן לקנות רק מתוצרתה. כתוצאה מכך, אותן מדינות סבלו מרמת מוצרים ירודה, עקב חוסר התחרות שהייתה בהן להבדיל מזו שהייתה במדינות השוק האירופי המשותף.

בדיעבד אפשר להגיד, שעצם קיום הקומקון רק גרם למשטר הקומוניסטי להראות גרוע יותר בעיני אזרחי הגוש המזרחי (פרט אולי לאזרחי ברית המועצות שנהנו משגשוג יחסית למדינות האחרות בגוש) ובכך גרם למעשה להתמוטטותו בסופו של דבר בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]