ויקיפדיה:הידעת?/המערכת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חברי המערכת: עורך המיזם: משתמש:חמויישה (שיחה). מייסד המיזם ועורכו בדימוס: חגי אדלר.
נשמח לשמוע רעיונות לשיפורים. כל תגובה בדף השיחה תבדק.

המערכת[עריכת קוד מקור]

חברי המערכת הם אלו אשר מתפעלים את המיזם. חשוב: לא צריך להיות חבר מערכת בשביל לתרום למיזם, אבל חברי מערכת מתעסקים בכל הצדדים הטכנים - ניהול הדיונים וארכובם, העלאת הגרסאות המוכנות לתבניות עצמן וכן הלאה.

מטלות שוטפות שעל חברי המערכת לבצע:

  1. להגיב ולהחיות דיונים
  2. ארכובים לארכיונים.
  3. לסגור דיונים שהגיע הזמן לסגור אותם ולהעתיק את הדיונים לדפי השיחה של התבניות.
  4. לשפר תבניות לפי דיונים שהגיעו לסיומם, תוך מתן קרדיט מלא.
  5. לענות למכתבים למערכת
  6. לנדנד, לנג'ס, להיות קרציה, להיות נודניק ולא לשכוח לתת גם מילה טובה פה ושם.

קטעים שאושרו - לקראת העלאה לתבנית[עריכת קוד מקור]

כאן יופיעו קטעים שאושרו בדף הדיונים וישהו כאן עד העלאתם לתבנית המתאימה. אם יש לכם הערות או שיפורים אחרונים - זה הזמן והמקום! תודה.

ניסוי הכלא של זימברדו[עריכת קוד מקור]

חידת הכוסות של ז'אן פיאז'ה

אחד הקריטריונים להערכת איכותו של ניסוי מדעי הוא היכולת של מי שמפקפק באמינותו, או בהדירותו של הניסוי, לחזור עליו בעצמו. מבחינה זו, אחדים מהניסויים המוצלחים ביותר, היו הניסויים בפסיכולוגיה התפתחותית שערך ז'אן פיאז'ה. הניסויים שלו מחזקים מאוד את הטענה, שיש התפתחות של יכולות החשיבה עם ההתבגרות. הם עושים זאת בעזרת הצגת חידות לילדים בגילאים מגווונים – חידות שכל אחד יכול להציג לילדים, כדי לחזור על הניסוי. אולם בניגוד לפיאז'ה, על הניסויים של חלק מאבות הפסיכולוגיה אי אפשר עוד לחזור. אחד מניסויים אלו הוא ניסוי הכלא של זימברדו, שנחשב לאחד הניסויים החשובים בפסיכולוגיה החברתית. זימברדו הראה שהאופי הפלילי של האסירים אינו הסיבה המרכזית ליחסי האנוש העכורים שיש בבתי כלא. זימברדו יצר מעין בית כלא קטן במרתף אוניברסיטת סטנפורד. הוא שיכן/כלא בו סטודנטים מתנדבים, חסרי עבר פלילי, שחולקו אקראית לתפקידי אסירים וסוהרים. זימברדו תיעד בניסוי גילויי אכזריות די דומים לאלו שבבתי כלא אמיתיים. הניסוי נועד להימשך שבועיים, אולם הנהלת האוניברסיטה עצרה אותו אחרי ארבעה ימים, ושום אוניברסיטה לא מאפשרת חזרה עליו. כך, אחד הניסויים החשובים בפסיכולוגיה, בוצע, למעשה, פעם אחת בלבד.

שובץ בתבנית:הידעת? 111

ברחוב הנשמות המבולגנות[עריכת קוד מקור]

כוס קפה טורקי. כמו אצל ברטה.

חלק מלהיטיהם של שלישיית הנשמות הטהורות, כמו "אחכה לך", התפרסמו ברדיו לקראת מלחמת יום הכיפורים, ומושמעים בו עד ימינו. מבקר המוזיקה יואב קוטנר רואה באלבומה היחיד של הלהקה, "קלסיקה ישראלית". אולם בהפקת האלבום נפלו פגמים בולטים. ראשית, מכיוון שהלהקה החלה בהליכי פירוק עוד במהלך המלחמה, היא סיימה את ההקלטות רק ב-1975 – שנתיים מאוחר יותר. אחד השירים שהקלטתו התעכבה היה "קפה אצל ברטה", שכתבו אהוד מנור ויגאל בשן עבור הלהקה. בשנת 1974 מאס בשן בהמתנה להקלטת הביצוע של הנשמות הטהורות לשירו, הוציא אותו והפך אותו בעצמו ללהיט. שנית, הלהקה תכננה להכיל באלבום ביצוע ל"קפה טורקי" (מאת רוטבליט וגבריאלוב). אולם הזמרת נאוה ברוכין פרשה מהלהקה לפני הקלטתו, במקומה הוקלטה עירית בולקא, והקלטת השיר אבדה במחסני הד ארצי (ונמצאה רק בשנות ה-90). אך הבעיה החמורה ביותר היא עם שיר הנושא של האלבום ושל הלהקה – השיר "ברחוב הנשמות הטהורות" (מאת שמעון ספיר ונתן כהן). להקת הנשמות הטהורות מעולם לא הקליטה שיר זה. ההקלטה המופיעה באלבום היא של להקה אחרת – צוות הווי הנדסה קרבית. זו הייתה הלהקה הקודמת בה שרו נתן כהן ויורם ירוחמי, לפני שחברו ללהקת הנשמות הטהרות. אלא שאפילו באותה הקלטה של צוות הווי, קולו של ירוחמי לא נשמע, כי הוא חלה ביום ההקלטה

פעם הייתי בתימן, שם שתיתי מוקה קטן[עריכת קוד מקור]

קפה מוקה

עיר הנמל מוח'א, השוכנת בתימן לחופי ים סוף, הייתה מרכז סחר עולמי בקפה בין המאות ה-15 וה-17. עד למאה ה-19, נמלהּ של העיר שימש כנמל המרכזי המשרת את הבירה צנעא. במוח'א התפתח זן מיוחד של צמח הקפה, זן המוֹקָה, שניחן בטעם קל המזכיר את טעם השוקולד. על שמה של העיר ועל שמו של הזן, נקרא המשקה מוֹקָה (mocha), שהוא משקה קפה, המעורב בחלב ובשוקולד או בקקאו

קטעים שהוחלט להסיר[עריכת קוד מקור]

  • לא לשכוח להסיר מדף השיחה של הערך המרכזי את תבנית {{קיים הידעת}}.


קטעים ללא הפניה[עריכת קוד מקור]