ויקיפדיה:הידעת?/המערכת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חברי המערכת: עורך המיזם: משתמש:חמויישה (שיחה). מייסד המיזם ועורכו בדימוס: חגי אדלר.
נשמח לשמוע רעיונות לשיפורים. כל תגובה בדף השיחה תבדק.

המערכת[עריכת קוד מקור]

חברי המערכת הם אלו אשר מתפעלים את המיזם. חשוב: לא צריך להיות חבר מערכת בשביל לתרום למיזם, אבל חברי מערכת מתעסקים בכל הצדדים הטכנים - ניהול הדיונים וארכובם, העלאת הגרסאות המוכנות לתבניות עצמן וכן הלאה.

מטלות שוטפות שעל חברי המערכת לבצע:

  1. להגיב ולהחיות דיונים
  2. ארכובים לארכיונים.
  3. לסגור דיונים שהגיע הזמן לסגור אותם ולהעתיק את הדיונים לדפי השיחה של התבניות.
  4. לשפר תבניות לפי דיונים שהגיעו לסיומם, תוך מתן קרדיט מלא.
  5. לענות למכתבים למערכת
  6. לנדנד, לנג'ס, להיות קרציה, להיות נודניק ולא לשכוח לתת גם מילה טובה פה ושם.

קטעים שאושרו - לקראת העלאה לתבנית[עריכת קוד מקור]

כאן יופיעו קטעים שאושרו בדף הדיונים וישהו כאן עד העלאתם לתבנית המתאימה. אם יש לכם הערות או שיפורים אחרונים - זה הזמן והמקום! תודה.


סטורן שובת בשבת בשבתאי[עריכת קוד מקור]

שבתאי, כוכב הלכת השביעי

על פי המודל הקוסמולוגי הקדום, נמנו שבעה "כוכבי לכת" ביקום. ככלל, נקראו כוכבים אלו על שם האלים שנתפסו כפטרוניהם, וסטורן, הכוכב השביעי שבהם, לא יצא מכלל זה, ונקרא על שם סטורן, אל החקלאות והקציר. כיוון שנמנו שבעה כוכבי לכת ושבעה ימים בשבוע, הוצמדו בחלק מלשונות אירופה, שמותיהם של הכוכבים (והאלים) לשמותיהם של הימים. כך נקרא היום הראשון בשבוע על שם השמש, הכוכב הראשון בין "כוכבי הלכת", והיום השני בשבוע על שם הירח, הכוכב השני בין "כוכבי הלכת". בתורו, נקרא גם היום השביעי בשבוע על שם הכוכב השביעי, והוא נקרא יומו של סטורן. גם בעברית ישנו קשר בין שמו של הכוכב שבתאי, הוא סטורן, לבין יום השבת, אלא שבעברית הקשר הוא הפוך. במקום שהכוכב יעניק את שמו לשם היום, היום מעניק את שמו לשם הכוכב: הכוכב השביעי, שבתאי, נקרא על שם היום השביעי, שבת. השבת עצמה נקראת על שם שביתת האל ממלאכתו.

שובץ בתבנית:הידעת? 118

רגשות אנטי גרמניים[עריכת קוד מקור]

Guerre 14-18-Humour-L'ingordo, trop dur-1915.JPG

בתקופת מלחמת העולם הראשונה גאו ברחבי העולם רגשות אנטי-גרמניים עקב תוקפנותה של גרמניה. כך לדוגמה, העיר קיצ'נר בדרום אונטריו, קנדה, שנוסדה בשנת 1854 בשם ברלין, על שמה של בירת גרמניה, ברלין, והייתה בעלת אוכלוסייה גרמנית גדולה, שינתה את שמה בשנת 1916 לשמה הנוכחי, על שמו של הרוזן הוריישו קיצ'נר. גם מלך בריטניה ג'ורג' החמישי היה ממוצא גרמני, ובן דודו של הקיסר וילהלם השני. ב-17 ביולי 1917 החליט ג'ורג' לפייס את הרגשות הלאומיים הבריטיים באמצעות פרסום דבר המלך במועצה, שבו שינה את שם בית המלוכה הבריטי מהשם הדמוי-גרמני בית סקסה-קובורג-גותה לבית וינדזור.

שובץ בתבנית:הידעת? 119

עצים מרגישים כשמחבקים אותם?[עריכת קוד מקור]

כשמזכירים את חמשת החושים נהוג לשייכם לבעלי חיים, אך למעשה אותם חושים קיימים גם בעולם הצומח. כידוע, צמחים מסוגלים לראות אור והם צומחים לקראתו בעזרת חלבונים קולטני אור. כמו כן צמחים מסוגלים לטעום את הקרקע ולשלוח שורשים לאזורים המזינים. אך לא רבים יודעים על החושים האחרים שקיימים בקרב צמחים: למשל, מימוזה ביישנית מכונה כך משום שכל מגע קל גורם לה לקפל את עליה ולהישאר כך כ-30 דקות עד שתחלוף הסכנה. נר-הלילה החופי הנפוץ בחופי ישראל נוהג להאזין בלילה למאביקים וברגע שהוא שומע את זמזום משק הכנפיים מתחיל לייצר צוף כגמול להאבקה. צמחים אחדים כגון צמח הטבק נוהגים בטבע לצמוח ליד לענה וזאת כדי שיוכלו להריח את עליו הקצוצים כאשר אוכלי עשב נמצאים בסביבה ולאפשר לעצמם מספיק זמן כדי להתחיל לייצר רעלנים שיגנו עליהם.

שובץ בתבנית:הידעת? 120

כל הנחלים זורמים לים המלח[עריכת קוד מקור]

שרטוט גאולוגי המסביר לאן מחלחלים מי מאגר בית זית, תחת האדמה

עד שנות החמישים, מי הגשמים, שירדו על מרבית שטח מזרח ירושלים, התנקזו מזרחה, אל ים המלח, ומרבית מי הגשמים שירדו על מערב ירושלים, התנקזו מערבה, אל הים התיכון. אולם כיום, כל מי הגשמים משטח ירושלים מתנקזים לים המלח. יתרה מזאת, גם מי הגשמים מחלק מפרווריה המערביים של ירושלים, כמו מוצא, בית זית וחלק ממבשרת ציון מתנקזים לים המלח. השינוי נגרם בשל הקמת האגם המלאכותי, "מאגר בית זית", בעזרת הקמת סכר על נחל שורק - גדול נחלי הרי ירושלים, שבאופן טבעי התנקז לים התיכון. המאגר הוקם במטרה לעכב את המים, ולאפשר להם לחלחל אל האדמה, להגיע אל שכבת מי התהום, המכונה אקוויפר ההר, ולהישאב בבארות באזור השפלה. זאת במקום להישפך לים התיכון, ולהתבזבז. אלא שבניגוד להערכת אנשי המקצוע, המים המחלחלים לאדמה במאגר בית זית, זורמים לים המלח.

רעיון מחשמל לקטע "הידעת"[עריכת קוד מקור]

הוצאה להורג בכיסא חשמלי

במחצית השנייה של המאה ה-19, ייצרו תחנות הכוח חשמל בזרם ישר. הן הצליחו לספק חשמל לבתים פרטיים, לבתי עסק ולפנסי רחוב, הממוקמים רק עד מרחק של פחות מקילומטר מחוצה להן. אחת החברות המרכזיות שהפעילו תחנות כוח הייתה בבעלות תומאס אדיסון. אדיסון התנגד להצעת אחד מעובדיו, ניקולא טסלה, לעבור לייצר חשמל בזרם חליפין, בכדי להצליח לספק חשמל רב בהרבה, למרחקים גדולים בהרבה. אדיסון טען שזרם חליפין מביא לסכנה חמורה של מוות בהתחשמלות. טסלה התפטר, הקים חברה מתחרה וניסה למצוא משקיעים לתחנות כוח בזרם חליפין. התחרות העסקית בין אדיסון לטסלה מכונה מלחמת הזרמים. אדיסון, שרצה לשכנע את הקהל בסכנה שברעיונותיו של טסלה, המציא לצורך זה את מכשיר ההוצאה להורג בזרם חליפין - הכיסא החשמלי

בטיחות בתעופה[עריכת קוד מקור]

מאז המצאת המטוס על ידי האחים רייט אחד הסיכונים בתעבורה אווירית הוא אסון תעופה. התפשטות התעופה האזרחית הביאה לגידול במספרי הטיסות הסדירות, חברות התעופה והנוסעים. לאורך השנים אירעו מספר אסונות כבדים כגון אסון המטוסים בטנריף, התרסקות טיסה 123 של ג'פאן איירליינס והאסון האווירי בצ'רקהי דאדרי, אך באופן כללי בטיחות הטיסה משתפרת. לדוגמה, למרות הגידול במספר הטסים מדי שנה, בשנת 2017 נהרג רק אדם אחד בטיסת נוסעים אזרחית סדירה, אך 398 בני אדם נהרגו בטיסות מטען, טיסות צבאיות וטיסות אחרות

קטעים שהוחלט להסיר[עריכת קוד מקור]

  • לא לשכוח להסיר מדף השיחה של הערך המרכזי את תבנית {{קיים הידעת}}.


קטעים ללא הפניה[עריכת קוד מקור]