ויקיפדיה:הידעת?/המערכת

חברי המערכת: עורך המיזם: משתמש:חמויישה (שיחה). מייסד המיזם ועורכו בדימוס: חגי אדלר.
נשמח לשמוע רעיונות לשיפורים. כל תגובה בדף השיחה תבדק.

המערכת

חברי המערכת הם אלו אשר מתפעלים את המיזם. חשוב: לא צריך להיות חבר מערכת בשביל לתרום למיזם, אבל חברי מערכת מתעסקים בכל הצדדים הטכנים - ניהול הדיונים וארכובם, העלאת הגרסאות המוכנות לתבניות עצמן וכן הלאה.

מטלות שוטפות שעל חברי המערכת לבצע:

להגיב ולהחיות דיונים
ארכובים לארכיונים.
לסגור דיונים שהגיע הזמן לסגור אותם ולהעתיק את הדיונים לדפי השיחה של התבניות.
לשפר תבניות לפי דיונים שהגיעו לסיומם, תוך מתן קרדיט מלא.
לענות למכתבים למערכת
לנדנד, לנג'ס, להיות קרציה, להיות נודניק ולא לשכוח לתת גם מילה טובה פה ושם.

קטעים שאושרו - לקראת העלאה לתבנית

כאן יופיעו קטעים שאושרו בדף הדיונים וישהו כאן עד העלאתם לתבנית המתאימה. אם יש לכם הערות או שיפורים אחרונים - זה הזמן והמקום! תודה.

השואה התחילה בדרום אפריקה, כשהיטלר היה בן 15

ב-1884 ייסדו הגרמנים בנמיביה את דרום-מערב אפריקה הגרמנית, שאחד ממושליה הראשונים היה אביו של הרמן גרינג, לימים סגנו של אדולף היטלר. היהודים בנמיביה חיו בביטחון יחסי, אך כנגד הילידים הפעילו הגרמנים שיטות שהופעלו מאוחר יותר במהלך ביצוע השואה: בשנת 1904 פרץ בנמיביה מרד של שבטי הנאמה וההררו כנגד הגרמנים. המרד דוכא באכזריות רבה, במה שנודע כרצח העם של ההררו והנאמה. ההשערה היא שרוב בני ההררו ומחצית משבט הנאמה, כ-75,000 איש, נרצחו. בין הנרצחים היו נשים, ילדים, פצועים ושבויים. החיילים הגרמנים הקימו מחנות ריכוז לילידים, והמיתו אותם בירי, בתליה, ברעב, ברעל, ובמכות חום במדבר. כמו כן, מדענים גרמנים, כגון מוריו של דוקטור מנגלה, ביצעו בהם ניסויים אכזריים, וכינו אותם "תת אדם".

שובץ בתבנית:הידעת? 245

בטון רומאי

בטון מודרני הוא חומר נפוץ וחיוני בבנייה המודרנית. מכיוון שעד לעת החדשה הרבה בניינים נבנו ללא בטון, עלול היה להתקבל הרושם השגוי, שלא היה בטון קודם לכן. אולם תרכובות להדבקת לבנים נוסו עוד בפרה היסטוריה. הרכב הבטון הרומאי ואופן הכנתו נותרו בגדר תעלומה עד לעשור השני של המאה ה-21. לעומת הבטון המודרני, המורכב מתערובת של צמנט, חול, חצץ ומים, הבטון הרומאי הורכב מתערובת סיד ואפר געשי, שבמגע עם מי ים מתקשה בתגובה כימית איטית. הבטון הרומי היה חזק, עמיד ופחות מזהם מהמודרני. עדות לחוזקו היא כיפת האוקולוס בפנתאון ברומא. הכיפה, שנוצקה כולה מבטון רומאי, היא כיפת הבטון הגדולה ביותר אשר נבנתה ללא זיון פלדה, ועומדת בשלמותה עד היום, החל מהמאה השנייה.

נשק צ'כי

תצלום שלט עם לוגו חברת סקודה — לוגו חברת סקודה

בימי מלחמת העולם השניה ייצרה גרמניה הנאצית כלי נשק רבים במפעל סקודה בצ'כיה הכבושה. לאחר המלחמה נשארו בצ'כוסלובקיה עודפי נשק גרמני. בשנת 1948 היא מכרה חלק מהם לישראל וזו השתמשה בהם, בין השאר, בקרבות נגד צבא מצרים במלחמת העצמאות, וכך יצא שהצבא המצרי הופגז, בין השאר, בתותחים ישראליים שנושאים צלבי קרס. אולם בסיבוב הלחימה הבא, במבצע קדש, נהנו דווקא המצרים מנשק מצ'כוסלובקיה, והפעם נשק שמקורו ביריבתה של גרמניה למלחמה: ברית המועצות.

עדיף לשתוק

מטבע בשם "סלע"

דוברי עברית עשויים להשתמש בביטוי "כל מילה בַּסלע", כדי לציין שטקסט כלשהו שאליו הם מגיבים, הוא חשוב, צודק או נוקב. משמעות הביטוי בהקשר זה היא, כל מילותיו של הדובר כאילו חקוקות בַּסלע, ולא ניתן לערער עליהן או על חשיבותן (בדומה לביטוי האנגלי "carved in stone"). אלא שלמעשה, מקורו של הביטוי העברי הוא בביטוי הארמי התלמודי "מִלה בְּסלע מַשתוֹקא בִּתרֵין", שפירושו, אפילו אם הדיבור יקר, ואף שווה למטבע בשם "סלע", השתיקה שווה כפליים.

שמות מטבעות היסטוריים

למטבעות רבים יש שמות שמשמרים מידע על ההיסטוריה שלהם. לדוגמה, שקל, לירה, פאונד ופני הם שמות מטבעות שהיו במקור יחידות משקל: בסיפור קניית מערת המכפלה יש שימוש ב"שקל כסף" כיחידת משקל גרידא. בהמשך נוצרו מטבעות סטנדרטיים במשקל של, לדוגמה, פאונד כסף. בדומה לכך מטבעות אחרים קיבלו את שמם מהמתכת: זלוטי וגילדן הם "זהובים" (בפולנית והולנדית, בהתאמה). למרות זאת, הגילדן ההולנדי היה בשלב מסוים מטבע כסף. בהמשך שניהם, כמו כל המטבעות המודרניים נותקו מבסיס הזהב ועשויים ממתכת רגילה, או מנייר. שמות מטבעות שיקפו לעיתים גם סמלי שלטון: כתר היה המטבע של מדינות שונות, ביניהן גם הרפובליקות אסטוניה וצ'כוסלובקיה. שם מטבע מלכותי אחר הוא ריאל. עד היום זהו המטבע של ממלכות שונות, כגון ערב הסעודית. פורטוגל החליפה אותו באסקודו ("זהב") כשבוטלה בה המלוכה, והרפובליקה האיסלמית של איראן החליפה אותו בשנת 2022 במטבע בשם טומאן ("עשרת אלפים", כמו בשם היחידה הצבאית), אבל ממלכות לשעבר כמו ברזיל ותימן עדיין משתמשות בריאל.

אבולוציה מתכנסת

הזאב הטסמני היה יונק כיס, שנכחד ככל הנראה מן העולם במהלך המאה ה-20. הוא דמה לחברי משפחת הכלביים באמריקה, אסיה, אירופה ואפריקה במובנים רבים: שיניו היו חדות, מלתעותיו היו חזקות, עקביו היו מורמים וכלל צורת גופו דמתה לזו של הכלביים. דמיון זה הוא דוגמה לאבולוציה מתכנסת. הזאב הטסמני גם מילא באוסטרליה אותו תפקיד אקולוגי שממלאים הכלבים במקומות אחרים. הכלביים, וקרוביהם האבולוציוניים תת-סדרת דמויי הכלב, פרצו מצפון אמריקה אל אירו-אסיה, ומשם לאפריקה, לפני כשמונה מיליון שנים. עד אז, תפקידם האקולוגי בעולם הישן מולא בידי דמויי חתול, שגם הם מדגימים דמיון גופני לכלביים – הצבועיים.

"הדבר" הגאוני בהאזנות סתר

רפליקה של סמל החותם הגדול של ארצות הברית

בסוף מלחמת העולם הראשונה, המציא לב סרגייביץ' טרמן, אזרח ברית המועצות, את כלי הנגינה האלקטרוני הראשון - הטרמין. טרמן ניגן בכלי זה בפני לנין ומרעיו. אך במהלך סיבוב הופעות במדינות המערב, הוא השתקע בניו יורק. ב-1938 נעלם הממציא באופן מסתורי, וכעבור שנים אחדות נודע שחזר לברית המועצות, בעיצומם של "הטיהורים הגדולים" של יוסיף סטלין, והפך שם לאסיר פוליטי. תחנתו הבאה בחיים הייתה ממציא ציוד האזנות סתר עבור הק.ג.ב.. בתפקידו זה, הוא היה מחלוצי השימוש העולמי באור תת-אדום, כשהמציא מכשיר אופטי, המשחזר את הנאמר בחדר סגור, בעזרת מדידת רטט זכוכית חלונו. מכשיר אחר שהמציא, שנקרא "הדבר" היה גאוני בפשטותו, ואפשר לברית המועצות לצותת במשך שבע שנים לכל הנאמר במשרד שגריר ארצות הברית, במוסקבה. "הדבר" הושתל בחפץ נוי במשרד, והכיל ממברנת אודיו מוליכת חשמל ואנטנה דקה וקצרה בלבד. הממברנה רטטה לקול הנאמר בחדר, ורטט זה הורגש בתדר החזרת גלי הרדיו, ששודרו מחוץ לבניין.

זכרים בהריון?!

בניגוד ליונקים ולעופות, אצל מרבית הדגים, תאי הזרע מפרים את הביציות או את הביצים במים הפתוחים, ולא בתוך גוף הנקבה. בין יוצאי הדופן מצויים סוסוני הים. בסוסון הים קיימת הזדווגות, שבמהלכה הנקבה מטילה את ביציה לתוך כיס הדגירה, הנמצא על בטנו של הזכר. שם הזכר מפרה אותן ושומר עליהן. בכיס מופיעות בלוטות עור, המספקות מזון לביצים, בהן מתפתחים העוברים במשך כארבעה שבועות. ככל שהם גדלים, הכיס הולך ותופח, ומראה זכר סוסון הים מזכיר את מראה נקבות היונקים ההרות

אחד המבנים המפורסמים והמוערכים בתל אביב נבנה בלא רישיון

בית האונייה, אחד המפורסמים מהמבנים לשימור של העיר הלבנה בתל אביב, שמיניאטורה שלו מוצגת במיני ישראל, נבנה בלא היתר בנייה. בנייתו החלה בשנת 1934, אולם תוכניות הבנייה הוגשו לאישור העירייה רק ב-1935, ולמרות שגם אז הן לא אושרו, הבנייה נמשכה בלא מפרע. התוכניות (שלא שרדו) הציגו בניין בן שלוש קומות, בהתאם לחוק עזר עירוני שהיה אז, אולם בית האונייה התנשא לגובה של שש קומות. כשנה לאחר סיום הבנייה דרשו פקחי העירייה מהיזם, שיהרוס לפחות את הקומות העליונות, והוגשה תביעה נגדו. אך לאחר משא ומתן עם ראש העיר, מאיר דיזנגוף, הוחלט להותיר את המבנה במתכונתו הנוכחית.

הקולנוען שלא ידע קולנוע

חוקר הקולנוע יהודה ג'אד נאמן היה במאי ומפיק קולנוע ישראלי רב הישגים, חתן פרס ישראל לקולנוע ופרופסור בחוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. חרף העובדה שחקר והרצה בתחום זה, לנאמן לא הייתה שום השכלה פורמלית בקולנוע. הוא סיים תואר דוקטור לרפואה, כולל סטאז' וכולל השלמה חילית לקציני רפואה, ומלבד זאת הוא התחיל אך לא סיים שלוש תכניות לימודים אוניברסיטאיים אחרות: תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה, התמחות בכירורגיה ותואר שני בפילוסופיה ובתיאטרון.

רשות מקומית עם תושבת אחת

בארצות הברית ישנן מספר רשויות מקומיות, שבהן לא מתקיימות בחירות מוניציפליות, משום שיש בהן תושב יחיד, והוא מוגדר כראש הרשות המקומית. לדוגמה, מאז שנת 2004, בכפר מונווי, שבמדינת נברסקה, מתגוררת רק הגברת אלזי איילר. כל זמן שהיא משרתת את אוכלוסיית הרשות, למשל בתחזוקת ותאורת ארבעת רחובות הכפר, ובאחזקת ספרייה עירונית (בתמונה), היא מקבלת תקציב ממדינת המשנה. גם בשיא פריחתה של רשות מקומית זו, בשנות ה-30 של המאה ה-20, היא לא הייתה גדולה במיוחד. גרו בה אז 150 איש. בישראל יש מקרים קיצוניים עוד יותר: מגדל תפן ונאות חובב מנוהלות בידי ועדה קרואה, משום שמעולם לא גר בהן שום תושב. אלו אזורי תעשייה גדולים, שמוגדרים כרשויות מקומיות.

נתק אמריקאי

מסלול הכביש הפאן-אמריקאי. בצד מוגדל אזור נתק דריאן.

המרחק בקו אווירי בין הקצה הצפוני של אלסקה לבין הקצה הדרומי של ארגנטינה הוא כמעט 16,000 קילומטרים. את רוב המרחק הזה אפשר לנסוע בכביש נוח שאורכו 48,000 קילומטרים, שנקרא הכביש הפאן-אמריקאי. בשל אורכו, הכביש עובר באזורים אקלימיים מגוונים ושונים מאוד באופיים. הכביש מצליח לחצות אפילו את תעלת פנמה ואת סביבתה המאתגרת - אותה הסביבה שבגללה היה קשה כל כך לחצוב את תעלת פנמה, עד שהחברה שעסקה בכך פשטה את הרגל. עם זאת, על אף המאמצים שנעשו במרוצת השנים לסלילת הכביש במקטע בשם נתק דריין שנמצא בקצה הדרום-מזרחי של פנמה, העבודה נחלה כישלון חרוץ עקב תנאי השטח הקשים שכוללים ביצות, חול טובעני וצמחייה סבוכה. את הקיטוע בכביש, שאורכו 106 קילומטרים, יכולים חובבי ספורט אתגרי לנסות לעבור בכלי רכב שונים, כמו אופניים, אופנוע או טרקטורון. הקיטוע, שמתחיל בפנמה ונגמר רק אחרי מעבר הגבול עם קולומביה, גורם לכך שעל אף שקיים חיבור יבשתי בין אמריקה הצפונית לבין אמריקה הדרומית, בלתי אפשרי לעבור ביניהן במכונית.

סילבסטר, על שום מה?

בישראל ובמדינות רבות, בעיקר במרכז אירופה, ראש השנה האזרחית מכונה סילבסטר, על שם האפיפיור ה-33 למניין, סילבסטר הראשון, שנפטר ב-31 בדצמבר. זאת למרות שבעת שסילבסטר הראשון כיהן כאפיפיור, הכנסייה הקתולית התנגדה נחרצות לחגיגות לציון השנה החדשה.

חור בדגל

דגל רומניה שינה את עיצובו פעמים רבות, בהתאם לתמורות שחלו באופיהּ של רומניה ובמשטרהּ. כשהונף לראשונה, במהפכת 1848, הוא הכיל את הכיתוב "אחווה צדק" – סיסמת המהפכנים. בתקופת היותה של רומניה ממלכה, הכיל דגלהּ את הסמל הרומני ואת המונוגרמה המלכותית, שהשתנתה משליט לשליט. בתקופה הקומוניסטית, הסמל שבדגל הוחלף לזה של הרפובליקה הסוציאליסטית רומניה. במהלך המהפכה הרומנית של שנת 1989, מניפי נס המרד גזרו סמל זה מהדגל, והותירו בו חור עגול. לאחר שרומניה הפכה לרפובליקה דמוקרטית, הפס הצהוב האנכי במרכז הטריקולור הרומני נותר חלק: נטול חור ונטול סמל.

עיתונאי שנידון למוות על הסתה אנטישמית

לוגו העיתון.

אחד מ-22 נאשמי המשפט הראשי, שבמשפטי נירנברג, היה יוליוס שטרייכר – המקים, הבעלים והעורך של עיתון התעמולה הנאצי, "דר שטירמר". מבין תריסר הנידונים למוות במשפט זה, הוא היה היחיד, שנענש רק בשל רדיפת יהודים (לקראת ותוך כדי השואה), ורק בשל הסתה. לקראת הוצאתם להורג, שטרייכר השווה את עצמו ואת חבריו לעשרת בני המן. אולם פסק הדין הכריז על שטרייכר, ולא על היטלר, כ"אויב היהודים מספר אחת".

קטעים שהוחלט להסיר

לא לשכוח להסיר מדף השיחה של הערך המרכזי את תבנית {{קיים הידעת}}.

קטעים ללא הפניה