ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/ראשי תיבות בדיעבד
ראשי תיבות בדיעבד הם התייחסות למילה כאל ראשי תיבות, אף שלמעשה נוצרה בדרך אחרת, וראייתה כראשי התיבות נעשתה בדיעבד, לעיתים שנים רבות לאחר שנוצרה.
ראשי תיבות בדיעבד מקובלים כשעשוע לשון, ולעיתים הם מתקיימים כאטימולוגיה עממית.
ראשי תיבות בדיעבד כאטימולוגיה עממית[עריכת קוד מקור]
- "לעז" – על אף שמשמעותו השורש לע"ז היא ככל הנראה "דבר סתום" או "מילים לא ברורות" (השוו לערבית: لغز לע'ז = חידה), בתקופה מאוחרת נדרשה המילה לעז כראשי תיבות של "לשון עם זר", וזאת על שום שנכתבה במקומות רבים עם גרשיים בתוכה, שהיו סימון מקובל להדגשת מילים מיוחדות, ולאו דווקא לראשי תיבות.
- "תיקו" – מילה המופיעה בתלמוד כמילה ארמית שמקורה במילה "תיקום" (תעמוד), כלומר תעמוד השאלה ולא תוכרע. בפירוש התוספות יום טוב למסכת עדיות (ח, ז) נדרשה המילה כראשי תיבות של "תשבי יתרץ קושיות ובעיות".
- המילים "ודו"ק", "וק"ל", כסיום של חידוש תלמודי אצל האחרונים, פורשו כראשי תיבות על שום סימון הגרשיים (פירושן המקורי הוא לא בראשי תיבות: ודקדק בדבר; והדבר קל): ודייק ותמצא קל (או: ועיין דבריי ותמצאם קלים; וקל להבין).
- קרוב"ץ - מילה המופיעה רבות בספרי הפוסקים ככינוי לפיוט. במקור שיבוש של המילה 'קרובות' על שם שהפיוטים נאמרים קודם התפילה ומקרבים אליה.[1] בדיעבד ניתנו לה ראשי התיבות: קול רינה וישועה באהלי צדיקים.[2]
- בצה"ל נפוץ פיענוח של ראשי תיבות בדיעבד. כך למשל פורשו ראשי התיבות מא"ג כ"מקלע אחיד גדודי", למרות שמקורם בצרפתית: Mitrailleuse d'Appui General (מקלע לשימוש כללי), או טנק המג"ח כ"מרכבת גיבורי חיל". המילה וואסח פוענחה כ"וואלה, סחתיין".
- היישוב קלי"ה, נקרא על שם חברת "קליה", שנקראה על שם הקליום שבים המלח. ראשי התיבות בדיעבד הם עבור "קם לתחיה ים המוות". כמו כן, שם המושב נעמ"ה, על שום סמיכותו לכפר הערבי נועימה, שונה בדיעבד לראשי התיבות של "נוער עברי מיישב הבקעה".
- המאכל סביח קיבל את שמו מהמילה "צבאח" הערבית, שמשמעותה בוקר, על שום שיהודי עיראק היו אוכלים אותו בבוקר שבת. סברה נוספת היא שהמאכל קרוי על שם הראשון שמכרו בישראל, סביח (צבי) חלבי. כיום נהוג להתייחס למילה כראשי תיבות של "סלט, ביצה, חציל" או של "סלט, ביצה, יותר חציל"
ראשי תיבות בדיעבד כשעשועי לשון[עריכת קוד מקור]
- למילה "שבת" הוצעו ראשי התיבות הרקורסיביים "שינה בשבת תענוג" (ילקוט ראובני, פרשת ואתחנן).
- אמת – אמת מארץ תצמח (תהלים פה, יב).
- שנתיים לאחר הקמתו של המושב זרעית שונה שמו לכפר רוזנוולד, על שמו של נדבן יהודי-אמריקאי, ויליאם רוזנוולד. השם הלועזי עורר התנגדות עזה של התושבים, ולכן הציע יהודה זיו, שהיה יושב ראש ועדת השמות הממשלתית, לקבוע כי זרעית פירושו זכר רוזנוולד עמנו ישאר תמיד.[3]
- לשמותיהן של חברות תעופה רבות ניתנו ראשי תיבות בדיעבד, למטרות סאטיריות. "El Al", למשל, מוצגת כראשי התיבות Every Landing Always Late.
על פסוקים במקרא[עריכת קוד מקור]
- את הפסוק "ואלה שמות בני ישראל" שפותח את חומש שמות[4], דורש רבי יעקב בן אשר בחיבורו על התורה כנאמר על שניים מקרא ואחד תרגום: "ואדם אשר לומד הסדר שנים מקרא ואחד תרגום בקול נעים ישיר יחיה שנים רבות ארוכים לעולם", וזאת על פי דברי חז"ל[5] ”שכל המשלים פרשיותיו עם הצבור, מאריכין לו ימיו ושנותיו”[6].
- הפסוק הפותח את פרשת ויצא, "ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה", נדרש כראשי תיבות המספרים סיפור: "ויצא יעקב צדיק אז ישא עשו קולו בבכי מיד בא אליפז רשע שהוא בן עשו וייתן יעקב לו כל חפציו רק נשאר המקל".[7]
במונחים מקצועיים[עריכת קוד מקור]
שמו של נוהל התכנות RSS נוצר כראשי תיבות של המילים RDF Site Summary. לאחר מכן שונה פענוח ראשי התיבות ל"Rich Site Summary", ולאחר מכן גם ל"Really Simple Syndication".
ראו גם[עריכת קוד מקור]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ רבי אליהו בחור, ספר התשבי, ערך קרובץ
- ^ בית יוסף, אורח חיים, סימן סח
- ^ עדי גרסיאל, בוא שם עברי, באתר ערוץ 7 (לקוח מגיליון בשבע מספר 141)
- ^ ספר שמות, פרק א', פסוק א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ח', עמוד א', בשם רב הונא בר יהודה בשם רבי אמי.
- ^ בעל הטורים על התורה, שמות, פרק א', פסוק א'.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית גרשון שטרן, ילקוט הגרשוני, תרנ"ט, דף ז, באתר היברובוקס