שמות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף חומש שמות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שמות
Rembrandt - Moses with the Ten Commandments - Google Art Project.jpg
משה שובר את לוחות הברית, לפי רמברנדט
שפה עברית
תקופה היסטורית לידת משה עד הקמת המשכן
מספר פרקים 40
סדרת ספרים התורה
הספר הקודם בראשית
הספר הבא ויקרא
דמויות מרכזיות משה, מרים, אהרן

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה. נקרא כך משום שהמילה השנייה בספר היא "שמות" - "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצריימה, את יעקב, איש וביתו באו". בתרגומים היווניים (תרגום השבעים) נקרא הספר אקסודוס: ὁ ὁδόσ = דרך, -ἐξ = החוצה. על-שם האירוע הגדול המתואר בו - יציאת עם ישראל ממצרים. שם זה נשמר בתרגומים ללטינית ובשל כך נקבע כשמו בשפות הרבות אליהן תורגם מלטינית.

ספר שמות מספר על שעבודם של בני ישראל במצרים, יציאתם ממנה ונדודיהם במדבר. בתיאור הנדודים משולבים סיפורים ואירועים שונים, ששיאם הוא מעמד מתן תורה על הר סיני. עוד מסופר בו על מלחמת ישראל בעמלק והוא כולל גם מצוות שונות.

חלוקת הספר לפי הרמב"ן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרמב"ן מכנה את ספר שמות בתור "ספר הגלות והגאולה". במבוא לחומש שמות הוא כותב: "שעת הגאולה איננה היציאה ממצרים, כפי שהיינו מצפים, או בהתגלות ה' לעמו בהר-סיני, ואף לא בכניסה לארץ-כנען. רק כאשר הייתה שורה שכינה במשכן העדות שבקרב בני-ישראל – אז נחשבו גאולים". ירידת השכינה מהר סיני אל אוהל מועד מתוארת בסיום ספר שמות.

בספר שמות כלולות פרשיות יציאת מצרים, מעמד הר סיני, הקמת "משכן העדות" וחטא העגל.

עשרת הדיברות- שיא החומש - בבית הכנסת "שטיבל" בקדומים מזכוכית תוצרת האי מוראנו (בוונציה)

וכך מתחלק חומש שמות לפי הרמב"ן:[1].

החלק הנושא התוכן פרשת השבוע הזמן
א. ישראל במצרים הגלות והיציאה לחרות שמות - בא 210 שנים
ב. מתן תורה ההכנות לקראתו, המעמד, המצוות שלאחריו בשלח - משפטים שבעה שבועות ט"ו
ניסן-ז' סיון
ג. המשכן
השראת השכינה
ציווי ה',בניית המשכן, הקמתו תרומה - פקודי עשרה חודשים
ז' סיון - א' ניסן
שנה שנייה

נושאים מרכזיים על פי פרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם ישראל במצרים (פרקים א-יא)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הספר מובא קישור אסוציאטיבי עם סוף ספר בראשית, על ידי מניית בני ישראל היורדים מצריימה. אחר כך מספר הכתוב על השינוי הדרסטי ביחס של המצרים לבני ישראל – מאורחים רצויים הם הופכים לעבדים. מתוך עם-העבדים צומח מנהיג ושמו משה, הגדל בבית פרעה, מלך מצרים.

משה יוצא ורואה את שעבוד אחיו. כאשר הוא מבחין במצרי המכה איש עברי – הוא הורגו, וכשהוא רואה איש עברי מכה איש עברי, הוא מדבר עימו. הדבר נודע לפרעה ומשה בורח למדין, דרך מדבר סיני, אזורים בהם הוא עתיד להוביל את עמו. במדין הוא מסייע לבנות הכהן הגדול ואף נישא לאחת מהן, ועובד כרועה צאן. בצאתו למדבר הוא רואה סנה בוער ואינו אוכל (-מתכלה), וכאן מתגלה אליו האלהים ומצווה עליו ללכת לפרעה ולשחרר את בני ישראל.

משה אכן מתחיל בפעולת-חילוץ גדולה, ביחד עם אחיו הגדול אהרן, ומייצג את בני ישראל בשאיפתם לצאת ממצרים. פרעה מקשה את ליבו, ומשה מאיים עליו שאם לא יישלח את בני ישראל ממצרים, יבואו עליו מכות קשות.

האל אכן מנחית מכות קשות: היאור הופך לדם, הארץ מתמלאת צפרדעים, כינים פולשות לבתי-המצרים, חיות טורפות באות על הארץ, הדבר מפיל את מקניהם, שחין ואבעבועות פורחים על גופם, ברד יורד והורס את יבולם, הארבה תוקף את יבוליהם, חושך פוקד את הארץ ולבסוף – בכורי המצרים נהרגים. בכל המכות, בני ישראל, שישבו בארץ גושן, כמעט ולא סבלו.

יציאת מצרים (פרקים יב-טו)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יציאת מצרים

פרעה משחרר את בני ישראל, אולם אחר כך מתחרט ורודף אחריהם. הם מגיעים לים סוף וחוצים אותו בדרך ניסית. במהלך ההכנות ליציאת מצרים, האל מעביר לבני ישראל, על ידי משה, את מצוות חג הפסח, שנקראת כך על שום שהאל פסח (או דילג) על בתי בני ישראל, והרג רק את בכורות מצרים. מצווה נוספת הקשורה לפרשייה זו היא 'פדיון הבכור' (הניפדים משום הצלתם במכה זו). גם איסור אכילת חמץ בפסח נאמר באותו הקשר, וטעמו הוא החיפזון המתואר של יציאה מהירה זו. מיד כשעברו בני ישראל את הים הם פצחו בשירה הידועה כ'שירת הים'.

הנדודים במדבר וקבלת התורה (פרקים טז-כ)[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד עם כניסתם למדבר סיני, מתלוננים בני ישראל על חוסר במים. פה נפתחת מערכת סבוכה של חששות של העם היוצא לסמוך על משה ועל השגחתו של האל, מה שמצריך התערבות ניסית כמעט של האל - ואת משה כמתווך. כשמגיעים בני ישראל לרפידים, העם שוב צמא ומשה מכה את הסלע וגורם לו להוציא מים.

בהמשך הנדודים, תוקף את עם ישראל שבט נוודים ושמו עמלק, אולם ישראל מביסים אותו. בני ישראל מגיעים להר סיני ושם מקבלים את התורה - מערכת המצוות - במעמד מיוחד בו האל עצמו אומר להם את עשרת הדיברות. התורה לא מסתיימת באקט היתגלותי זה, ומשה מתבקש לשהות זמן רב במחיצתו של האלהים, כדי להביא את מערכת החוקים המסועפת, הנקראת "תורת-ישראל". רבים מחוקים אלה מופיעים בפרקים שמיד אחרי "מתן תורה". במסגרת זו אף מוזכר ספר נוסף שמשה קיבל, (או כתב) - "ספר הברית".

מערכת המצוות (פרקים כא-כד)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חוקי התורה

משה מוסר לבני ישראל את מערכת מצוות-התורה שעליהם לקיים. במצוות אלה כלולים בין השאר דיני עבדות, כיבוד הורים, דיני גניבה, נזיקין, שמירה על החלש, דיני משפט, שמיטה ועוד.

מצוות בניית המשכן (פרקים כה-לא)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מצוות בניין בית המקדש

משה מצטווה לבנות משכן, שבו ישכון האל. הוא מקבל את המידות והפרטים המדויקים של המשכן ושל כליו : ארון הברית, המנורה, המזבח, וכן בגדי הכהונה (הכוללים את החושן).

ישנו גם פירוט מלא אודות החומרים מהם אמורים להיעשות כל אלה. ישנו גם פירוט אודות הדרך להקדיש את הכהנים לעבודת המשכן, וכן פרטי הקרבנות ואופן הקרבתם (פירוט שיימשך וביתר-שאת בחומש הבא - ויקרא). נבחרים גם אנשי המקצוע האמורים להכין את המשכן ואת כליו - בצלאל בן אורי ואהליאב בן אחיסמך.

חטא העגל (פרקים לב-לד)[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חטא העגל

פרשיית חטא העגל מהווה סיפור שמסביר את שהותו הממושכת של משה על ההר. סבלנותם של בני ישראל פוקעת, ונטייתם להגשמתו של האל מביאה אותם ליצור צלם מזהב. משה נאלץ להענישם ו"מתן תורה" הראשון מאבד גם מתוקפו עקב שבירת הלוחות הראשונים. לאחר מאמצים רבים ממשיכים בהענקת התורה, המצוות וכן בהמשך בניית המשכן - על ידי בני ישראל. בין השאר מוזכרים פה הלוחות השניים מעשה-ידיו של משה, וכן התבלטותם של בני שבט לוי (שבט הכהנים), כנאמנים לדבר ה'.

בניית המשכן וכליו (פרקים לה-מ)[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה מקהיל את העם ומבקש מהם לתרום זהב וכסף לצורך בניית המשכן. הכסף נאסף ובניית המשכן מתחילה על ידי בצלאל ואהליאב, בדיוק כפי שפורט למשה קודם. הפרק האחרון בספר מתאר את בניית המשכן עצמו והכנסת הכלים לתוכו.

מאורעות מרכזיים בסדר כרונולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר שמות מסופרים אירועים מרכזיים בחיי עם ישראל בדרכו למימוש זהותו. ביניהם יש גם מאורעות קטנים. להלן טבלת זמנים (משוערת) של רצף המאורעות[1]:

המאורע זמנו השנה לבריאה
מגלות לגאולה ירידת 70 נפש למצרים ט"ו ניסן[2] ב"א רל"ח 2,238
מיתת יוסף (בן 110) - ראשון הנפטרים מבין בני יעקב 71 שנה לאחר הירידה למצרים ב"א ש"ט 2,309
מיתת לוי בן יעקב (בן 137) - אחרון הנפטרים - תחילת השעבוד[3] 22 שנה לאחר מיתת יוסף ב"א של"א 2,331
לידת משה יוכבד אמו בת 130 שנה - נולדה בכניסה למצרים ב"א שס"ח 2,368
מעמד הסנה ט"ו ניסן - שבוע ימים[4] ב"א תמ"ז 2,447
מכות מצרים תמוז - ניסן[5] ב"א תמ"ז - תמ"ח
2,447 - 2,448
יציאת מצרים ט"ו ניסן
מתן תורה הדרך להר סיני שבעה שבועות ט"ו ניסן-א' סיון
מעמד הר סיני ו' או ז' סיון[6]
משכן העדות משה על הר סיני - מצווה על עשיית המשכן ושאר מצוות ז'סיון - י"ז תמוז - 40 יום ב"א תמ"ח - 2,448
שבירת הלוחות חטא העגל ט"ז-י"ז תמוז
תפילה על החטא 40 יום
עליית משה לקבלת לוחות הברית א' אלול - י' תשרי
הריצוי על חטא העגל יום הכיפורים ב"א תמ"ט 2,449
בניית המשכן תשרי - אדר[7]
הקמת המשכן א' ניסן

פרשיות החומש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר שמות אחת-עשרה פרשיות ואלו הן:

הפרשה תחילת הפרשה ופסוקיה מספר
הפסוקים
וסימנו
תחילת הפרשה לפי ספר סדר הדורות לבריאת העולם התקופה
בשנים
אירועי הפרשה ההפטרה הפסוק הפותח בהפטרה
שמות "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ"[8] קכ"ד - ויק"ח 2,238 209 גזירות המלך החדש, הולדת משה וחייו עד 80 שנה, שעבוד מצרים ובשורת הגאולה הגאולה העתידה :ספר ישעיה[9], - ספר ירמיהו[10] - ספר יחזקאל, ט"ז "הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל וּמָלְאוּ פְנֵי-תֵבֵל תְּנוּבָה"
וארא "וָאֵרָא אֶל-אַבְרָהָם אֶל-יִצְחָק וְאֶל-יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם"[11] קכ"א - גיבעו"ל 2,347 כארבעה חודשים הבשורה לגאולה, יחוסם של המנהגים, בבית פרעה, המכות: דם, צפרדעים, כנים, ערוב, שחין וברד קיבוץ גלויות - ספר יחזקאל[12] "כֹּה-אָמַר אֲד' ה' בְּקַבְּצִי אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל מִן-הָעַמִּים אֲשֶׁר נָפֹצוּ בָם וְנִקְדַּשְׁתִּי בָם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם וְיָשְׁבוּ עַל-אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לְעַבְדִּי לְיַעֲקֹב"
בא "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-משֶׁה בֹּא אֶל-פַּרְעֹה כִּי-אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת-לִבּוֹ וְאֶת-לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ"[13] ק"ה - ימנ"ה 2,348 חודש וחצי או שלושה לקראת יציאת מצרים, המכות האחרונות: ארבה, חושך ומכת הבכורות, קידוש החודש, פסח מצרים, פסח דורות, יציאת מצרים ומצוות ראשונות לעם גורלה של מצרים - ספר ירמיהו[14] "הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לָבֹוא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל לְהַכֹּות אֶת-אֶרֶץ מִצְרָיִם"
בשלח "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת-הָעָם"[15] קי"ו - סנא"ה 2,348 שבועות ההכנות למסע, רדיפת המצרים, קריעת ים סוף, שירת הים, מרים הנביאה, פרשת המן, מתקפת עמלק שירת דבורה - ספר שופטים[16] "וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת-יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא"
יתרו "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן משֶׁה..."[17] ע"ב - יונד"ב 2348 שבוע יתרו הביא למדבר סיני את משפחת משה, הציע לו את ארגון מערכת השפיטה, חנייה מול הר-סיני, מעמד הר סיני, קבלת עשרת הדברות ואופן בניית מזבח האדמה חזיון הנביא - ספר ישעיהו[18] "בִּשְׁנַת-מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת-אֲדֹ ישֵׁב עַל-כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת-הַהֵיכָל".
משפטים "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם"[19] קי"ח - עזיא"ל 2348 לא ידוע דיני: עבד עברי, אמה עבריה, רוצח, חובל, אבות נזיקין, דיני שומרים, מפתה בתולה, ציעור אלמנה ויתומים, דיני הלוואה ומשכון, אונאת הגר, שלוש הרגלים - מ"ג מצוות ספר ירמיהו - שחרור העבדים בימי ירמיהו הנביא[20] "הַדָּבָר אֲשֶׁר-הָיָה אֶל-יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' אַחֲרֵי כְּרֹת- הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ בְּרִית אֶת-כָּל-הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלַם לִקְרֹא לָהֶם דְּרוֹר"
תרומה "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה.."[21] צ"ז - יעי"ז 2348 לא ידוע מרכיבי התרומה, עשיית כלי המשכן: ארון העדות, שולחן הפנים ומעשה המנורה - בניית אוהל המשכן: בניית קרשי המשכן ואדניו הפרוכת וחצר המשכן בניית בית המקדש על ידי שלמה המלך - ספר מלכים[22] "וַה', נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה, כַּאֲשֶׁר, דִּבֶּר-לוֹ"
תצוה "וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"[23] ק"א - מיכא"ל 2348 לא ידוע שמן למאור, בגדי כהונה: האפוד, החושן משפט, המעיל, הציץ ושאר הבגדים, קידוש המשכן, קרבנות המילואים, קידוש הכהנים, אכילת בשר הקדשים, קידוש המזבח, קרבן התמיד והשראת השכינה חנוכת כהני בית המקדש לעתיד לבוא - ספר יחזקאל[24] "אַתָּה בֶן-אָדָם, הַגֵּד אֶת-בֵּית-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַבַּיִת, וְיִכָּלְמוּ, מֵעֲו‍ֹנוֹתֵיהֶם"
כי תשא "כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם..."[25] קל"ט - חננא"ל 2348 לא ידוע מחצית השקל, הכיור, משיחת המשכן, הכנת קטורת הסמים, בוני המשכן, השבת, חטא העגל, שבירת לוחות הברית, כבוד ה', לוחות מישניים, כריתת ברית, שלש רגלים אליהו הנביא נשלח להר סיני - ספר מלכים[26] "וַיְהִי יָמִים רַבִּים וּדְבַר ה' הָיָה אֶל-אֵלִיָּהוּ..."
ויקהל "וַיַּקְהֵל משֶׁה אֶת-כָּל-עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל..."[27] קכ"ב - סנוא"ה 2349 חודשים אחדים אזהרה על השבת, איסוף התרומות למשכן, עשיית יריעות המשכן, הכיסוי, העמודים, הפרוכות, הארון, השולחן, המנורה והמזבחות בניית כלי בית המקדש בימי שלמה המלך - ספר מלכים א'[28] "וַיַּעַשׂ חִירוֹם אֶת-הַכִּיֹּרוֹת וְאֶת-הַיָּעִים וְאֶת-הַמִּזְרָקוֹת..."
פקודי "אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת..."[29] צ"ב 2349 סיום א' בניסן סיכום השימוש בתרומות, עשיית האפוד, החושן ושאר בגדי הכוהנים, סיום הצבת המשכן, משיחתו, הכהנים נערכים לעבודה, הכלים הוצבו, החצר נבנתה וכבוד ה' ירד על משכן אוהל מועד השלמת מלאכת בנית בית המקדש הראשון - ספר מלכים[30] "וַתִּשְׁלַם כָּל-הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית ה'..."

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 משיעורו של הרב יאיר הס מישיבת קדומים
  2. ^ שמות רבה י"ח, י"א
  3. ^ רש"י ו',ט"ו
  4. ^ סדר עולם רבה ה'
  5. ^ הגהות יעב"ץ לסדר עולם רבה ו'
  6. ^ מסכת שבת פ"ח, ב'
  7. ^ מדרש תנחומא סוף פקודי
  8. ^ א',א'- ו',א'
  9. ^ כ"ז, כ"ח
  10. ^ א',ב'
  11. ^ ו',ג'-. ו',א'
  12. ^ כ"ח-כ"ה, כ"ח-כ"ד
  13. ^ י',א'- י"ג-ט"ז
  14. ^ מ"ו,י"ג-מ"ו-כ"ח
  15. ^ י"ג,י"ז-י"ז-ט"ז
  16. ^ ד',ד'-ה',ל"א
  17. ^ י"ח,א' - כ'-כ"ג
  18. ^ ו'א'-ז'-ו'
  19. ^ כ"א,א'-כ"ד,י"ח
  20. ^ ל"ד,ח'-כ"ב
  21. ^ כ"ה,א'- כ"ז-י"ט
  22. ^ א', ה', כ"ו- ו', י"ג
  23. ^ כ"ז,כ'-ל',י'
  24. ^ מ"ג, י'-כ"ז
  25. ^ ל',י"א-ל"ה,א'
  26. ^ י"ח,א'- מ"ה
  27. ^ ל"ה,א'-ל"ח,כ'
  28. ^ ז',מ' - נ' מנהג הספרדים והאיליאני ז',י"ג- כ"ו
  29. ^ ל"ח,כ"א - מ',ל"ח
  30. ^ א',ז',נ"א-ח',כ"א