ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/רבי אברהם סבע

תבנית {{אישיות רבנית}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

רבי אברהם בן יעקב סבע (1440 ה'ר, ספרד - 1508 ה'רס"ט, ורונה, איטליה) היה רב, מקובל, והוגה דעות יהודי בדור גירוש ספרד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור]

נולד ופעל בקסטיליה, היה תלמידו של רבי יצחק די ליאון. עם גירוש ספרד ב-1492 עבר לגימארייש שליד פורטו בפורטוגל עם קהילתו. בעת גזירות השמד על יהודי פורטוגל ב-1497 נחטפו שני ילדיו והוטבלו לנצרות. סבע עצמו נאסר בליסבון ועבר עינויים. הצליח להימלט לפאס שבמרוקו, אך את ספריו הרבים שחיבר נאלץ להשאיר בפורטוגל, שם קבר אותם תחת עץ זית ליד ליסבון. ממרוקו נדד רבות עד שהגיע לאדריאנופול, בירת האימפריה העות'מאנית, והשתקע בה, שם כתב את ספריו מחדש.^[1]

נפטר באונייה בדרכו לאיטליה בט' בתשרי ה'רס"ט (1508), ונקבר בוורונה.

החיד"א מספר על נסיבות מותו של סבע:

בספר דברי יוסף כתב יד כתב שהרב הנזכר היה בא בספינה ועמד נחשול של ים לטבעם, ורב החובל נתנפל להרב הנזכר להצילם, והשיבו שהוא יצילם אך בתנאי שאם ימות שלא ישליכוהו לים רק יביאוהו לאחת מערי ישראל ולא יהיה להם שום נזק. ונשבע לו רב החובל, והתפלל לה' ונח הים. ואחר שני ימים נפטר הרב ז"ל והיה קרוב לעיר וירונא, והשתדל רב החובל והגיע לוירונא וקברוהו ישראל שבוירונא בכבוד גדול זי"ע.

— שם הגדולים חלק א' מערכה א' אות פ"ה

נכדתו, בתו של בנו יצחק נישאה לרבי יוסף קארו, מחבר השולחן ערוך.^[^{דרוש מקור]}

שיטתו של סבע ידועה במקוריותה, ושימשה רבות רבנים בדורות שלאחריו.

ספריו[עריכת קוד מקור]

צרור המור, ביאור על התורה על דרך הדרוש והקבלה, נדפס לראשונה בוונציה 1523. לאחרונה נדפס במהדורה מפורשת ומבוארת על ידי הוצאת 'עוז והדר', בפרשת ויצא נדפס קונטרס תפארת בנים בו מגולל את תלאותיו ומאורעותיו עת גירוש ספרד.
אשכול הכופר, על מגילת אסתר ו מגילת רות. בתשע"ח נדפסה מהדורה מבוארת על ידי מכון עוז והדר.
צרור הכסף, על הלכות ראש השנה, יום כיפור, עבודה זרה. וביאור על התפילה על דרך הקבלה. נקבר בליסבון וכנראה אבד.
צרור החיים, פירוש על מסכת אבות. נקבר בליסבון, שוחזר, וכנראה אבד שוב. חלק מהספר נמצא בכתב יד ויצא לאור במהדורה מדעית במכון יד יצחק בן-צבי.
קיצור סמ"ג, לפי הרב ישראל דנדרוביץ סבע הוא מחברו של הספר קיצור סמ"ג השנוי במחלוקת.^[2]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]

נחמיה שמואל ליבוביץ, רבי אברהם סבע וספריו צרור המור ואשכול הכופר, ניו יורק תרצ"ו.
אליעזר שלוסברג, לדרכי פרשנותו של ר' אברהם סבע בפירושו לתורה, בתוך: מגדים, גיליון ז', תשמ"ט 1989, עמ' 47-31.
זבולון בוארון, גירושי סו"ף, גירושי ספרד ושמד פורטוגל, השתקפותם בביאורי ר' אברהם סבע צרור המור לתורה ואשכול הכופר למגילות רות ואסתר, ירושלים 1993.
זבולון בוארון, עיונים בפרשנותו של רבי אברהם סבע, תל אביב 2004.