ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/כתב רש"י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כתב רש"י
שימוש בכתב רש"י להערות שוליים בעיתון החבצלת, 1870

כְּתַב רַשִׁ"י (נקרא גם כתב בינוני) הוא גופן של אותיות האלפבית העברי. הוא קרוי כך משום שלראשונה נעשה בו שימוש בהדפסת פירוש רש"י לתורה.

מקור הכתב[עריכת קוד מקור]

מאז שלהי ימי תקופת בית שני היה בשימוש כתב בינוני, שדומה לכתב רש"י של ימינו, שהתפתח מהאלפבית העברי שהיה בשימוש רב בתקופת בית שני. כתב רש"י בגרסתו המצויה כיום מקורו מהספר פירוש רש"י לתורה, שהיה הספר העברי המתוארך הראשון שהודפס, והוא יצא לאור ברג'ו די קלבריה שבאיטליה בשנת 1475. במהדורה זו השתמש המדפיס בעיצוב מיוחד של אותיות שהיה נהוג בקרב יהודי ספרד בתקופת ימי הביניים. צורת אותיותיו מעוגלת ורהוטה, והן דומות לכתב יהודי-ספרדי. מאז מכונות האותיות 'כתב רש"י'. בהמשך התפתח מתוך כתב זה הכתב העברי הרהוט היהודי-אשכנזי הדומה לכתב הרהוט של ימינו.

ישנה אגדה לפיה כתב רש"י הומצא על ידי בנותיו של רש"י. אגדה זו מצטרפת לאגדות אחרות שנקשרו בהן ובהיותן נשים למדניות, בעקבות העובדה שלרש"י לא היו בנים.

השימוש בכתב רש"י[עריכת קוד מקור]

בספרי יהדות רבים, המשלבים טקסט-מקור ופרשנות, מקובל, בדרך כלל, שטקסט המקור מופיע במרכז באותיות דפוס רגילות ("כתב מרובע"), והפרשנים (או "נושאי הכלים") בכתב רש"י. כך הוא ברוב דפוסי החומשים, בתלמוד, בטור, בשולחן ערוך ועוד. בעיתונות העברית של המאה ה-19 שימש כתב רש"י כגופן מקובל להערות שוליים לטקסט הראשי, בעיקר בעיתון "חבצלת". דבר זה מעיד כי באותה עת שלט קהל קוראים בכתב זה, ויכול היה לקראו ללא בעיה.

כתב רש"י מקובל כיום בדפוס יותר כגופן בספרי יהדות שונים, בהיותו נחשב ככתב "חולין", לעומת הקדושה המיוחסת לכתב המרובע. רבנים מעדות המזרח כמו הרב יצחק כדורי או הרב יוסף קאפח כתבו ביד בכתב זה. כמו כן הפתקה המפורסמת "נ נח נחמ נחמן מאומן" של רבי ישראל דב אודסר כתובה חלקית בכתב זה.

אותיות דפוס עבריות / אותיות כתב רש"י
א / ב / ג / ד / ה / ו / ז / ח / ט /
י / כ / ך / ל / מ / ם / נ / ן / ס /
ע / פ / ף / צ / ץ / ק / ר / ש / ת /

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]


רש"י *