זכריא זביידי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
זכריא זביידי
زكريا الزبيدي
אין תמונה חופשית
לידה 1976 (בן 45 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד מפקד גדודי חללי אל-אקצא של הפת"ח בג'נין
מפלגה גדודי חללי אל-אקצא עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

זכריא מוחמד עבד א-רחמן א-זביידיערבית: زكريا محمد عبد الرحمن الزبيدي; נולד ב-1976) הוא מחבל פלסטיני, מפקד גדודי חללי אל-אקצא של הפת"ח בג'נין, שנחשד ברצח ישראלים ובביצוע פעולות טרור, וכאחראי, בין השאר, גם לפיגוע בסניף הליכוד בבית שאן, בנובמבר 2002, בו נרצחו 6 אנשים, אך הוא לא נשפט על מעשי הרצח. במהלך 2007 השתלב בהסכם המבוקשים שנערך בין הרשות הפלסטינית לשב"כ והוא חדל להיות מבוקש עד מעצרו ב-2019. התפרסם גם בעקבות קשריו החברתיים עם הישראלית טלי פחימה, שהתאסלמה, אך היא התנערה ממנו, והאשימה אותו בשיתוף פעולה עם השב"כ. ב-6 בספטמבר 2021 נמלט מבית הסוהר גלבוע עם עוד חמישה אסירים, באמצעות מנהרה שחפרו. חמישה ימים לאחר מכן נתפס יחד עם אחד הנמלטים באזור כפר תבור.

ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זביידי גדל במחנה הפליטים ג'נין ב-1976, למשפחה שמוצאה מקיסאריה, משם גורשה ב-1948. אביו, מוחמד, היה מורה לאנגלית שישראל אסרה עליו לעסוק בהוראה עקב חברותו בפת"ח. הוא מת מסרטן בגיל צעיר, לאחר שסירב למסור מידע לשב"כ בתמורה לטיפול במחלתו. אמו של זכריא, סמירה, גידלה אותו ואת שבעת אחיו. בעת האינתיפאדה הראשונה, ב-4 במרץ 2002, חייל ירה בה והרגה, כאשר עמדה מאחורי חלון ביתה. סבו של זכריא מצד אמו, מוחמד עלי ג'הג'אה, שנולד בקיסאריה, היה בין 66 אסירי כלא שאטה שברחו ממנו במרד האסירים, ממנו ברח חזרה למשפחתו במחנה הפליטים ג'נין. הוא היה פעיל פת"ח בירדן לפני כיבוש הגדה, ולאחר ספטמבר השחור עזב לסוריה. משם היגר לגרמניה בה מת בתאונת דרכים.[1]

ב-1988 ועד תחילת שנות ה-90, בזמן האינתיפאדה הראשונה, פתחה ארנה מר ח'מיס תיאטרון ילדים בג'נין, "הבית של ארנה", במטרה לקדם הבנה בין פלסטינים וישראלים. זכריא, אז בן 12, אחיו הגדול דאוד, וארבעה ילדים אחרים בגילאים דומים היו הליבה של להקת השחקנים.[2]

פעילות טרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגיל צעיר התעמת זביידי עם חיילי צה"ל. לדבריו, ב-1989 בגיל 13 נורה ברגלו על ידי חייל בעת שזרק אבנים על כלי רכב אזרחיים, ומאז הוא צולע. ב-1990 בגיל 14 נכלא למשך שישה חודשים, וזמן קצר לאחר שחרורו, נכלא שוב בשל השלכת בקבוק תבערה, ונידון לארבע וחצי שנות מאסר. בכלא גויס לפת"ח, ועם שחרורו בשנת 1993, לאחר הסכמי אוסלו, הצטרף לכוחות השיטור של הרשות הפלסטינית, לאחר מכן עבד במשך זמן קצר בבנייה בתל אביב וכנהג משאית בג'נין.

בשנת 2001 חזר זביידי לפעילות טרור. ב-4 במרץ 2002 נהרגה אמו מירי כוחות צבא ישראלים, יחד עם עוד 4 פלסטינים. ב-29 במרץ 2002 פתח צה"ל במבצע חומת מגן. אחיו של זביידי, טאהא, נהרג בידי חיילים ישראלים ב-1 באפריל 2002 במהלך המבצע.[3] זביידי לחם בקרב בג'נין, ולדבריו חש מרירות עמוקה על כך שאף לא אחד מחבריו הישראלים שהיו בקשר עם אמו ונהנו מהכנסת האורחים שלה לא ניסה ליצור עמו קשר. בראיון בשנת 2006 הצהיר כי "אז ראינו את הפרצוף האמיתי של השמאל בישראל". בנה של ארנה, ג'וליאנו מר, חזר לג'נין בשנת 2002 וחיפש אחר הילדים שהשתתפו בקבוצת התיאטרון. ארבעה נערים מתו, דאוד אחיו של זביידי ישב בכלא לאחר שנשפט למאסר של 16 שנים על פעילות טרור, והאחרון הוא זביידי.

זביידי הצטרף לגדודי חללי אל-אקצא זמן קצר לאחר הקרב בג'נין. מאז קיץ 2002 היה זביידי מעורב בתכנון פעולות טרור מתועדות רבות, בשטחי שומרון ובתחומי ישראל, שבמהלכן נהרגו ונפצעו אזרחים וחיילים ישראלים רבים. חלק מפעילותו נעשה בשיתוף עם ארגונים אחרים דוגמת "הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני".[4] לפי שירותי הביטחון הישראלים והודאתו שלו, זביידי אחראי לפיגוע בסניף הליכוד בבית שאן ב-28 בנובמבר 2002. בפיגוע זה נרצחו שישה אנשים.[5]

במהלך תקופת ה"הודנה", בקיץ 2003, בלטה התנגדותו של זביידי לכללי הפסקת האש. התנגדותו התבטאה הן בהמשך פעילותו המלחמתית ובעיקר בשורה של ראיונות לכלי התקשורת, בהם קרא להמשך ביצוע פיגועים בישראל. לדבריו, הוא ביצע מדיניות זו בהתאם לפרשנות שלו להנחיות של ערפאת. לדבריו: "אני מבין מה העיניים שלו אומרות... אני היחידי שיודע מה אבו עמאר (יאסר ערפאת) רוצה ממני: להילחם ולא לעצור...".[5] באותה שנה הושחתו פניו של זביידי מרסיס של פצצה שניסה לייצר.

בריאיון לעיתון גרמני בשנת 2005 טען זביידי כי לו ולארגונו יש קשרים עם ארגון חזבאללה, שהארגון מסייע לו בנשק, בכסף, ובהדרכה, ושפעולותיו מתואמות עם החזבאללה. זו התבטאות חריגה משום שבדרך כלל ארגוני טרור אינם ששים לחשוף תמיכה כזו מסיבות פוליטיות. באותה תקופה ארגון חזבאללה לא נחשב בקרב מדינות רבות לארגון טרור וחשיפה כזו עלולה הייתה לפגוע בו.[4]

כוחות הביטחון הישראליים ניסו מספר פעמים להרוג את זביידי, והוא השתמש בדירות מסתור ונע ממקום למקום. בינואר 2005 הודיעה ישראל כי היא מעניקה לזביידי ולמחבלים אחרים "חנינה" במסגרת הבנות עם מנהיג הרשות הפלסטינית, אבו מאזן.[6] לאחר מכן שב זביידי והיה למבוקש. בניסיון התנקשות נוסף ב-6 ביוני 2006 פשט כוח של מסתערבים על סוכת אבלים והתפתחו חילופי יריות, מהן נפצעו תשעה פלסטינים, ששלושה מהם מתו מאוחר יותר מפצעיהם ופלסטיני אחד נהרג.[3] ב-7 באפריל 2007 נפצע זביידי בכתפו במהלך פעילות שגרתית של צה"ל בג'נין.[7]

ב-27 בפברואר 2019 עצר כוח של שב"כ והימ"מ את זביידי בג'נין בחשד לביצוע מספר פיגועי ירי באזור בית אל יחד עם עורך הדין טארק ברגות, תושב מזרח ירושלים,[8] ובהמשך הגישה הפרקליטות הצבאית כתבי אישום נגד השניים.[9] זביידי צפוי להישפט גם על פעילות הטרור שביצע בתקופת האינתיפאדה השנייה.[10]

ב-6 בספטמבר 2021 נמלט זביידי מכלא גלבוע, ביחד עם חמישה אסירים מהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני.

כעבור פחות משבוע ב-11 בספטמבר 2021, נלכד זביידי יחד עם אסיר נוסף, מוחמד קאסם עראדה בכפר אום אל-גנם, הסמוך להר תבור.

פרשת טלי פחימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זביידי התפרסם בציבור הישראלי כשהיה בעין הסערה סביב היחסים בינו לבין טלי פחימה בשנת 2004. מששמעה פחימה שלמדינת ישראל יש כוונה לחסל אותו, הצהירה כי תשמש לו "מגן אנושי". מאוחר יותר נעצרה בידי השב"כ בטענה שהתכוונה לסייע לפיגועים בישראל. בסופו של דבר הורשעה פחימה בעסקת טיעון בין השאר בשל סיוע שלה לזביידי בתרגום מסמך, שסווג: 'סודי ביותר', שנפל לידיו, ובו פירוט של מבצע מעצר נגדו ונגד אנשיו.

פעילות ציבורית ופוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לפעילותו הטרוריסטית זביידי משמש גם כדמות פוליטית וציבורית. בשנת 2004 פרסם ה"וושינגטון פוסט" כתבה אוהדת על זביידי בה הוא מתואר באור אוהד.[11] לפי המאמר זביידי תיאם סולחות בין משפחות, דאג לצרכיהם של עניים וחולים ולבעיות היומימיות של התושבים מול הרשויות. תושב אחד טען כי "מחנה הפליטים מאמץ אותו כבן, ומגן עליו מפני הישראלים". זביידי השליט סדר באמצעות שילוב של הערצה, אלימות ואיומי אקדח. כך, זביידי העניש אנס על ידי ירי ברגלו. זביידי שימש כמודל לחיקוי והערצה בקרב ילדים רבים בג'נין.[12] והוא טען כי חשוב לו שילדים יוכלו לדבר איתו באופן חופשי.

באפריל 2007 נאם זביידי בעצרת בג'נין לציון חמש שנים למבצע חומת מגן, והפנה מסר לכל מנהיגי ערב: "אל תכפו עלינו הסדרי פשרה. העם הפלסטיני מכיר את דרכו, הוא יודע כיצד להגן על זכויותיו החוקיות". זביידי מרבה להתראיין לתקשורת, ובכלל זה לתקשורת הבינלאומית והישראלית. במהלך 2007 השתלב בהסכם המבוקשים שנערך בין הרשות הפלסטינית לשב"כ וחדל להיות מבוקש. במהלך 2008 מתח ביקורת על ההנהגה של פת"ח והרשות הפלסטינית והאשים אותן בשחיתות. כמו כן, טען כי השב"כ והרשות הפלסטינית הונו את המבוקשים ששולבו בהסכם. זאת, כאשר טלי פחימה התנערה ממנו בפומבי והאשימה אותו בשיתוף פעולה עם השב"כ.

תיאטרון החירות במחנה הפליטים בג'נין שיסד זביידי יחד עם ג'וליאנו מר ח'מיס

באפריל 2009 החל זביידי לעסוק בפעילות פוליטית, וחבר לג'וליאנו מר בניהול "תיאטרון החירות" במחנה הפליטים בג'נין. במקביל, השתלב במשרד האסירים של הרשות הפלסטינית כפקיד. במאי 2011 נרצח ג'וליאנו מר,[13] והתיאטרון שנוהל על ידי זביידי הועבר אל מחוץ למחנה הפליטים. בסוף 2011 פורסם כי זביידי שב להיות מבוקש על ידי ישראל.

במאי 2012 נעצר זביידי על ידי הרשות הפלסטינית, בחשד של ניסיון לרצח מושל ג'נין, קדורא מוסא. כעבור חמישה חודשים שוחרר בערבות, עד שנעצר בידי כוחות שב"כ וימ"מ ב-2019.[14]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זביידי נשוי ואב לבת ובן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמירה הסבג'נין שמחים ומפחדים: עבורם הגבול בין חיים למוות דק, ופעמים רבות הוא עובר דרך הכלא, באתר הארץ, 10 בספטמבר 2021
  2. ^ הילדים של ארנה, ג'וליאנו מר חמיס 2003
  3. ^ 1 2 פלסטינים שנהרגו בידי כוחות הביטחון הישראליים בגדה המערבית, מפרוץ האינתיפאדה השנייה ועד למבצע "עופרת יצוקה" (לא כולל), בצלם
  4. ^ 1 2 זביידי מודה כי ארגונו קיבל סיוע מחזבאללה(הקישור אינו פעיל, 6.9.2021) מרכז המידע למודיעין ולטרור 16.3.06
  5. ^ 1 2 על יחסו של זביידי לערפאת מרכז המידע למודיעין ולטרור, נובמבר 2003
  6. ^ "החנינה" של זביידי עמיר רפפורט, מעריב, 31.1.2005
  7. ^ בצה"ל מבהירים: "לא ניסינו לחסל את זביידי", אמיר בוחבוט וסוכנויות הידיעות, מעריב ו-nrg, 7.4.2007
  8. ^ דוברות שב"כ, שב״כ פענח פיגועי ירי שבוצעו על ידי זכריא זביידי וטארק ברגות, אתר השב"כ, ‏20/05/2019
  9. ^ טל לב רם, ‏השב״כ פענח שורת פיגועי ירי שבוצעו על ידי זכריא זביידי ועו"ד ישראלי, באתר מעריב אונליין, 20 במאי 2019
  10. ^ לילך שובל, ‏השב"כ חשף: כך ביצע זכרייה זביידי שורה של פיגועי ירי ביו"ש, באתר ישראל היום, 20 במאי 2019
  11. ^ "Refuge Is Prison For Hunted Palestinian", וושינגטון פוסט, 23 באוגוסט 2004 (באנגלית).
  12. ^ טלי פחימה חוצה את הקווים, טל חכים, ישראל 2006
  13. ^ כתבי ynet, השחקן והיוצר ג'וליאנו מר נרצח ביריות בג'נין, באתר ynet, 4 באפריל 2011
  14. ^ עמירה הסזביידי שוחרר ממעצר לאחר 5 חודשים בכלא הפלסטיני, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2012