שבלי - אום אל-גנם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "שבלי" מפנה לכאן. לערך העוסק בעיר בליטא, ראו שאולאי.
שבלי - אום אל-גנם
Shibli-Umm al-Ghanam ap 002.jpg
שם בערבית الشبلي - أم الغنم
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה נעים שיבלי
גובה ממוצע ‎178‏ מטר
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2015:
  - אוכלוסייה 5,694 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.3%‏ בשנה עד דצמבר 2015
  - צפיפות אוכלוסייה 1,950 תושבים לקמ"ר
תחום שיפוט 2,920 דונם
(למפת עמק בית שאן רגילה)
Emek-beit-shean.svg
 
שבלי - אום אל-גנם
שבלי - אום אל-גנם
32°41′26″N 35°24′08″E / 32.6906738276073°N 35.4021415081217°E / 32.6906738276073; 35.4021415081217קואורדינטות: 32°41′26″N 35°24′08″E / 32.6906738276073°N 35.4021415081217°E / 32.6906738276073; 35.4021415081217
דירוג חברתי-כלכלי 2 מתוך 10
מדד ג'יני 0.3365
לאום ודת
יהודים: 0% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 100% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 0%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 11.6%
גילאי 5 - 9 11.6%
גילאי 10 - 14 12.4%
גילאי 15 - 19 10.1%
גילאי 20 - 29 14.0%
גילאי 30 - 44 19.8%
גילאי 45 - 59 13.2%
גילאי 60 - 64 2.7%
גילאי 65 ומעלה 4.7%
לפי הלמ"ס נכון לדצמבר 2014
חינוך
סה"כ בתי ספר 5
תלמידים 1,475
 –  יסודי 892
 –  על-יסודי 583
מספר כיתות 60
ממוצע תלמידים לכיתה 25
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014)
פרופיל שבלי - אום אל-גנם נכון לשנת 2014 באתר הלמ"ס
אתר המועצה
מבט מהאוויר. (ויקיאוויר)

שִׁבְּלִי - אֻם אַל-גַנַם[1] (הכתיב הנוהג: שיבלי - אום אל-ג'נם), (בערבית: الشبلي - أم الغنم, תעתיק: אלשִבְּלי - אֻם אלע'נם) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1984.

שני היישובים המרכיבים את המועצה קרובים מאוד אחד לשני ונמצאים על המורדות המזרחיים (שיבלי) - דרום מזרחיים (אום אל-גנם) של הר תבור.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני קום המדינה היו תושבי שיבלי הפלג השולט בשבט הבדווי ערב א-צְבֵּיח (או: א-זביח, נקראו גם "הזביחים"' ובערבית: عرب الصبيح),[2][3] שהיה בעל השפעה רבה במזרח הגליל התחתון. בתוכם חיו שבט שיבלי כאריסים.[2] בשנים הראשונות לאחר מלחמת העולם הראשונה, הבריטים יישבו את שבט א-צביח בבתים, ואילו שבט שיבלי נותר באוהלים והיו אריסיהם.{{הערה[שם=הגנה}} מהבחינה האנתרופולוגית, בני הפלג שיבלי הם ברובם המכריע צאצאי נוודים שהגיעו ממדבר חרן ומדרום טורקיה וחלק קטן הם צאצאי עבדים סודאניים שהגיעו עם צבאותיו של מוחמד עלי.

בעודם תחת השלטון הטורקי, נערכה סולחה בין השייך של שבט א-צביח לראש הוועד במיסחה (לעתיד כפר תבור) בעקבות תקרית בו שומר ערבי ירה והרג פורץ, ובעיתונות הערבית פורסם שהפורץ נהרג בידי יהודים.[4] בישיבתה השנייה של אגודת השומר בבית מניה שוחט מיום ז' בטבת תר"ע, הוחלט להסיר את השמירה על מיסחה. הפרות חוזרות ונשנות מצד בני השבט גרמו להחזרת השמירה. תחת השלטון הבריטי, במאורעות תר"פ (1920) ובמאורעות תרצ"ו (1936–1938) הותקפו ונרצחו תושבי כפר תבור (שבינתיים החליפה את שמה מ'מִיסחה').

במלחמת העצמאות, אחרי התנכלויות בלתי פוסקות ליישוב היהודי, ומארב והריגת חוליית חיילים בפיקודו של עלי בן-צבי, שהסתיימו בקרב בית קשת, גורשו מרבית אנשי שבט א-צביח (הזביחים) לירדן. אנשי פלג שיבלי, שבאותה תקופה גרו באוהלים באזור שבו מצוי כיום היישוב, והיו אריסים של שבט א-צביח, הושארו במקומם, ליד בית הספר החקלאי כדורי.[2] אנשי שבט זה נחשבו אוהדים, ושמרו על יחסי שכנות טובים עם יהודי כפר תבור, יחס הנמשך עד היום. רבים מבני כפר שיבלי משרתים בצבא, ביניהם כמות בולטת של חיילים וקצינים בתפקידי גשש, או לוחמים בגדוד הסיור המדברי.

במהלך השנים הפך היישוב ליישוב קבע כאשר האוהלים האחרונים בו הוחלפו בבתי קבע בתחילת שנות השמונים.

עד לסוף שנות התשעים נשלט היישוב על ידי ההנהגה המסורתית, תחילה על ידי מוכתר הכפר ואחר כך על ידי בנו (עלי שיבלי) שמונה כראש מועצה המקומית על ידי הממונה על המחוז, אריה קניג, בשנת 1984.

בסוף שנות התשעים פעל עלי שיבלי לאיחוד הרשויות הערביות באזור בקעת כסולות. כצעד ראשון בתהליך פעל לאיחוד שיבלי ואום אל גנם, המיזוג התבצע אך לא התקבל בעין טובה על ידי המנהיגות של אום אל ג'נם והם הצטרפו לאופוזיציה לעלי שיבלי ותרמו לבחירתו של עבד אלסלאם שיבלי.

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2015, מתגוררים בשבלי - אום אל-גנם 5,694 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.3%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2014, המועצה המקומית מדורגת 2 מתוך 10, בדירוג החברתי-כלכלי. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ד (2013‏-2014) היה 54.8%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2013 היה 5,656 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,247 ש"ח).[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

1. מועצת שיבלי אום-אלגנם

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הכתיב והניקוד על פי ועדת השמות הממשלתית, 2 בפברואר 2006
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 בית קשת (אתר ארגון ההגנה)
  3. ^ ערב א-צביח סרטון תלמידי בית הספר שיבלי על שבט זה בעת המלחמה וצאצאיו כיום בירדן בסוריה בעיראק ובשוודיה (ערבית, יוטיוב)
  4. ^ מקרה לא נעים, הצבי, ה' טבת, תר"ע
  5. ^ פרופיל שבלי - אום אל-גנם באתר הלמ"ס