חורבת בליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חורבת בליה (ח'רבת אלמיבליה במקור) היא אתר ארכאולוגי בגליל המערבי, השוכן בין היישובים תובל ופלך, ברום של כ-490 מטרים מעל פני הים.

האתר תועד במהלך המאה ה-19 בידי החוקר הצרפתי ויקטור גרן ובידי חוקרי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, ועד לשלהי התקופה העות'מאנית ישבו בו דרוזים.

בחורבה שרידי בית בד, מתקני תעשייה חקלאית ובורות מים גדולים, בעיקר מהתקופה הרומית ומהתקופה הביזנטית.

האתר נזכר כ-Meblie בתעודה צלבנית משנת 1220.

בסמוך לאתר, מערת קבורה בה נמצאה חריטה של מנורת שבעת הקנים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריאל: כתב עת לידיעת ארץ-ישראל - בתי-כנסת בגליל ובגולן, גיליון 52, מאי 1987, עמ' 131.