חורבת בליה
חורבת בליה (בערבית: ח'רבת אלמיבליה) הוא אתר ארכאולוגי בגליל המערבי, השוכן בין היישובים תובל ופלך, ברום של כ-490 מטרים מעל פני הים.
האתר תועד במהלך המאה ה-19 בידי החוקר הצרפתי ויקטור גרן ובידי חוקרי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, ועד לשלהי התקופה העות'מאנית ישבו בו דרוזים[1].
בחורבה שרידי בית בד, מתקני תעשייה חקלאית ובורות מים גדולים, בעיקר מהתקופות הרומית והביזנטית[2].
האתר נזכר כ-Meblie בתעודה צלבנית משנת 1220[1].
בסמוך לאתר מערת קבורה, בה נתגלתה חריטה של מנורת שבעת הקנים[3].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אריאל: כתב עת לידיעת ארץ-ישראל - בתי-כנסת בגליל ובגולן, גיליון 52, מאי 1987, עמ' 131
- אורי ערד ואורי רמון, סקר דרום הגליל המערבי, באתר מכון דשא