חטיפה לאור יום (סרט, 2009)
 | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על | סיפור אמיתי |
|---|---|
| בימוי | גארי ייטס |
| הופק בידי |
שרלין בליין-שולנברג (ארצות הברית) קווין טנהיל (ארצות הברית) מארק וולף (ארצות הברית) קנט אולריך (קנדה) |
| תסריט |
שרלין בליין-שולנברג קים דלגאדו |
| עריכה | בראד קאסלור |
| שחקנים ראשיים |
שרה קנינג ג'יימס ואן דר ביק לוואר ברטון |
| מוזיקה | ג'ף טוין (אנ') |
| צילום | ברנטון ספנסר (אנ') |
| מדינה | ארצות הברית, קנדה |
| חברת הפקה |
AMediaVision Productions Two Lagoons Productions MidCanada Production Services |
| חברה מפיצה | Lifetime Movie Network |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה, direct-to-video  |
| הקרנת בכורה |
 15 בפברואר 2009 |
| משך הקרנה | 89 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה | דרמה, מתח, פשע |
| תרגום לעברית | שירלי ויסמן |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
חטיפה לאור יום (מאנגלית: Taken in Broad Daylight) הוא סרט טלוויזיה אמריקאי–קנדי משנת 2009, המבוסס על הסיפור האמיתי של אן סְלוּטִי מנברסקה, שבגיל 17 נחטפה והוחזקה במשך שישה ימים (6–12 באפריל 2001) בידיו של אנטוני סטיבן רייט, המכונה "טוני זאפה". הסרט מתאר את האופן שבו שרדה סלוטי אלימות ואונס וניצלה באמצעות מניפולציות רגשיות, רמזים וסימני דרך שפיזרה עבור המחפשים אחריה, וכיצד תיווכה במשא ומתן לכניעת החוטף.
בתפקידים הראשיים משחקים שרה קנינג, ג'יימס ואן דר ביק ולוואר ברטון. ביים: גארי ייטס. את התסריט כתבו שרלין בליין-שולנברג שגם הפיקה, וקים דלגאדו. הסרט הוקרן לראשונה ב-15 בפברואר 2009 בערוץ הטלוויזיה Lifetime 24 בקרני, עיר הולדתה של סלוטי[1],
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
6 באפריל 2001 בעיר קרני, נברסקה (אנ'). שלושה בני נוער יוצאים מבית הספר: אן סלוטי (קנינג), בן-זוגה גארי וחברתה הטובה פייג'. גארי נותן לאן בובת דובון קטנה לציון שלושה חודשים לחברותם, והיא חוזרת הביתה, שם נמצאים הוריה איליין ודון, ואחיה הבכור טום שהגיע לחופשה משירותו הצבאי. הם מוסרים לה מכתב המבשר שהיא התקבלה ללימודים בקולג', ובשמחה אן ממהרת לחלוק את הבשורה עם גארי ופייג', תוך הבטחה לחזור הביתה עד שעת חצות. בדרך היא עוברת בקניון "הילטופ" לקנות תקליטור.
בשעה 17:30, בשובה למכוניתה, תוקף גבר אלמוני (ואן דר ביק) את אן, מכניס אותה בכוח לרכב SUV עם לוחיות רישוי של לואיזיאנה ונמלט בנסיעה מהירה. כל זאת לעיני עוברים ושבים שחלקם מתקשרים למשטרה. למקום מגיע השוטר מייק טימברוק (ברטון), ידיד ותיק של משפחת סלוטי, ומוצא את חפציה האישיים מושלכים לצד מכוניתה. אחרי שמתבררת זהות החטופה, הוא בא אישית להודיע למשפחה. בבית מוקם חדר מצב מאולתר, ועל המבצע מפקדת הסוכנת ריינולדס מה-FBI. כולם ממתינים שהחוטף יתקשר.
שעתיים לחטיפה, עדיין בתחום נברסקה, אן מתעוררת מעלפונה במכונית החוטף כשפניה חבולות, והוא זועם עליה מכיוון שצרחה כשחטף אותה. הוא עוצר בשול הכביש, מוציא אותה מהרכב, כובל את ידיה בסרט דביק, מכסה את עיניה ומציע "עסקה": אם אן תצליח לשחרר את ידיה, הוא יניח לה לנפשה, אולם היא נכשלת בכך והם ממשיכים לנסוע. החוטף מסיר ממנה את כיסוי העיניים, מנסה לגעת בפניה, היא מסרבת ומתפתח מאבק שבעקבותיו מתהפך הרכב על צדו לתוך תעלת מים. הגבר נחלץ, אך אן לכודה במושב ומתחילה לטבוע. לבסוף הוא מחלץ אותה ומסביר לה שמכיוון שהציל את חייה, היא שייכת לו כעת. עם שחר היום השני לחטיפה, הגבר מוליך את אן בדרך עפר ליד העיר ארת'ור (אנ') כשהיא יחפה וכבולה בצווארה בשרשרת ברזל, תוך שהוא מסביר לה ש"הכאב מחשל". הגבר גונב טרקטור מחווה חקלאית ומחלץ באמצעותו את הרכב השקוע בתעלה. בזמן הזה, אן יושבת על שפת התעלה וחורטת בהסתר על אבן גדולה את האותיות AS (ראשי תיבות שמה), והם ממשיכים לנסוע. בינתיים, לבית סלוטי באה השכנה קט שמציעה לאיליין ודון ללכת לישון בביתה אחרי 36 שעות ללא שינה, ונוטלת עליה לנהל את המתרחש בביתם.
בלילה עוברים החוטף ואן לויומינג המכונה "מדינת השוויון" (באנגלית: The Equality State)[2]. בתשובה לשאלת החוטף, היא מוסרת את שמה הפרטי, והוא נותן לה עוגיה כפרס ומתגאה בכינוי "ג'ק-ראביט" (באנגלית: Jackrabbit) (אנ'), על שום היותו מהיר וחזק[3][4]. אחר כך הוא אומר ששמו טוני. בתגובה לכינוי, אן מעירה שהוא כנראה מתאמן הרבה, והוא עונה לה בציטוט הפסוק ”כֹּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכֹחֲךָ עֲשֵׂה” (קהלת מ"ג, י). היא מזהה את ספר קהלת ועונה בפסוק ”אִם נִתְוַדֶּה עַל חֲטָאֵינוּ, הוּא יִסְלַח לָנוּ עֲלֵיהֶם וִיטַהֵר אוֹתָנוּ מִכָּל מַעֲשֶׂה רַע, שֶׁכֵּן נֶאֱמָן וְצַדִּיק הוּא” (הברית החדשה, יוחנן א', 9). לאות הערכה, הוא נותן לה עוגיה נוספת ומספר שסבתו התעקשה שילמד לימודי דת. מאחר שקנתה את אמונו, אן מבקשת למסור לקרוביה הודעה מרגיעה כדי שלא יחפשו אחריהם. טוני נעתר, עוצר ליד טלפון ציבורי ואומר לה להתקשר לחברה ולהודיע שהיא יצאה לחופשה. היא מתקשרת לביתה ומבקשת "לדבר עם איליין", אך זו לא נמצאת, ואן מבקשת למסור "שאן התקשרה"[5]. מאחר שהשיחה מתארכת לטעמו, טוני מנתק את הטלפון בזעם ואומר לה להתקשר לחברה אחרת. אן מתקשרת לפייג' ומודיעה שהיא יצאה "לחופשה איכותית" (A quality vacation). בבית סלוטי, מייק מאזין להקלטות, שומע שאן אמרה Equality (שוויון) ולא A quality, מבין שהיא רמזה על הימצאותה בוויומינג, והחיפושים עוברים לשם.
טוני מחליט לנסוע ליוקון שבקנדה, שם איש לא יחפש אותם. הוא פוצח בציטוט ממושך מהפואמה The Shooting of Dan McGrew(אנ') המספרת על אירועים המתרחשים בבר ביוקון[6][7]. על רקע המונולוג של טוני, הסרט מדלג ליום החמישי לחטיפה, כשהשניים עוברים למונטנה. ליד העיר ליווינגסטון (אנ') טוני פורץ לבקתה ריקה, מכין אוכל לשניהם ונותן לאן טבעת אירוסין תוך שהוא מדבר על כך שהם יחיו יחד. הוא משאיר את אן כבולה בשרשרת לספה והולך לשירותים. למרות השרשרת, אן מצליחה להגיע למכשיר טלפון פועל, מתקשרת למשטרה ומוסרת פרטים ראשונים על עצמה ועל החוטף, לפני שטוני חוזר לחדר ותופס אותה משוחחת בטלפון. בבית סלוטי, הסוכנים מאתרים את מקום השיחה, אך כאשר לוחמי ה-FBI פורצים לבקתה, טוני ואן כבר עזבו. אחד הלוחמים מוצא עלה יבש שעליו כתבה אן שהם נמצאים בדרכם צפונה. הסוכנת ריינולדס מקבלת את תוצאות חקירת זהות החוטף: זהו אנטוני סטיבן רייט, המכונה "טוני זאפה", עבריין נמלט שגדל אצל סבתו בסנט פול, מינסוטה. הוא קיבל את הכינוי "ג'ק-ראביט" מכיוון שהצליח פעמים רבות לחמוק ממלכודות ה-FBI. רכב ה-SUV נגנב בלואיזיאנה. סוכן נשלח לתשאל את הסבתא שמספרת שטוני היה ילד מוכה, אבל הוא "נוצרי טוב שאוהב את סבתא". ריינולדס מחליטה לטוס מיד למונטנה, ולדרישת המשפחה, מייק מצטרף אליה.
טוני מודיע לאן שעליו להרוג אותה משום שהתקשרה למשטרה, ומאלץ אותה לחפור קבר לעצמה. בכייה ותחנוניה מעוררים בו תשוקה מינית, הוא מוציא את אן מהבור ואונס אותה. למחרת, טוני פורץ לבית נטוש סמוך לדיר לודג' (אנ'), מכריח את אן להתרחץ ליד ברז בחצר וללבוש בגדים שמצא בתוך הבית, ויוצא החוצה. אן מדליקה טלוויזיה ורואה משדר חדשות שבו איליין מוסרת הודעה, וכן נמסרים פרטים על החוטף ועל הרכב הגנוב שברשותו. טוני חוזר פנימה, כועס על אן שהדליקה טלוויזיה, והם עוזבים. לשאלתה מדוע חטף אותה, הוא עונה שהבדידות נמאסה עליו. ליד העיר לורל, טוני גונב מכונית אחרת. הם נוטשים את ה-SUV אך אן משאירה ברכב את בובת הדובון שגארי נתן לה ביום החטיפה. בשעה שלוש אחר הצהריים מגיעים למקום ריינולדס ומייק, שמוצא ברכב הנטוש את הבובה כשראשה פרום ובתוכה פתק שעליו נכתב: "סלוטי יום רביעי 1 אחר הצהריים"[8]. כשעה ורבע אחר כך, טוני פורץ לבית אחוזה נטוש ליד רולינס (אנ') על שפת אגם פלאטהד (אנ'). אדם קשיש שמטייל עם כלבו, רואה מכונית חונה ליד הבית וחשדו מתעורר[9].
בשעת חשיכה מקיפים לוחמי FBI את הבית ומתחברים לקו הטלפון במקום. זרקור נדלק וריינולדס קוראת לטוני ברמקול להיכנע. הוא מסרב מחשש שיהרגו אותו, אך אן מרגיעה אותו שרוצים את שניהם בחיים, ומתווכת בטלפון בינו לבין ריינולדס ומייק. לבקשת טוני, ריינולדס מסכימה לקשר אותו עם סבתו. הוא אומר לסבתא שבכוונתו להרוג את אן ולהתאבד, כי הוא פוחד לחזור לכלא. הסבתא אומרת לו לבטוח בישו ומתפללת למענו בטלפון, אך הוא מנתק. מייק מסביר לטוני שאין כוונה להרוג אותו אם ישתף פעולה, אבל הוא לא יוכל לעצור את ה-FBI מלעשות כן. טוני ואן יוצאים החוצה, אן בידיים מורמות כשטוני נועץ אקדח בגבה. היא מדברת אליו בנועם, הוא משתכנע בדמעות, מניח את האקדח ואן נמלטת ממנו לזרועותיו של מייק שמרגיע אותה ומחזיר לה את בובת הדובון. טוני העצור צועק לעברה שתסביר שהם רק יצאו לחופשה, ובתגובה אן מטיחה בו את טבעת האירוסין שנתן לה.
בסצנת הסיום, מייק מחזיר את אן לביתה כשהיא חבושה בכובע של ה-FBI. לפי כתוביות הסיום, טוני נושא מאסר עולם ללא אפשרות לשחרור מוקדם. אן סלוטי סיימה לימודי הנדסת ביו רפואה במכון "רוז–הולמן" לטכנולוגיה בטֶרֶה הוֹט, אינדיאנה.
ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שחקנים | דמויות |
|---|---|
| שרה קנינג (אנ') | אן סלוטי |
| ג'יימס ואן דר ביק | אנטוני סטיבן רייט/"טוני זאפה" |
| לוואר ברטון | מייק טימברוק |
| אלכסנדרה קסטיו (אנ') | סוכנת FBI ריינולדס |
| דיאנה ריס | איליין סלוטי |
| טום אניקו | דון סלוטי |
| בראיין אדוארד רוץ' | טום סלוטי |
| שרה קונסטיבל | קט |
| ננסי דרייק | סבתא של טוני |
| ז'קלין לוֹואֶן | פייג' |
| גארת' מרקלי | גארי |
| אדריאנה או'ניל | דיאן, שכנה של משפחת סלוטי |
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
צילומי הסרט התקיימו בין התאריכים 22 בספטמבר – 16 באוקטובר 2008, בערים לוקפורט וויניפג שבמניטובה. האזור נבחר מכיוון שנופיו איפשרו לְדַמּוֹת באזור מצומצם יחסית ארבע מדינות אמריקאיות: נברסקה, דקוטה הדרומית, ויומינג ומונטנה, ומשיקולי עלות ההפקה[1].
דון ואיליין סלוטי, הוריה של אן, סיפרו לרגל הקרנת הבכורה, שפיתוח הסרט החל כבר בשנת 2002. הוא אמנם מבוסס על סיפורה של אן, אך לא מתאר את האירועים במדויק. כך למשל, מייק טימברוק והסוכנת ריינולדס הן דמויות בדויות שלא נכללו בין יותר ממאה אנשי החוק שטיפלו בתיק בין נברסקה למונטנה[1]. עם זאת, שרלין בליין-שולנברג שכתבה את התסריט לאחר שיחות ארוכות שקיימה עם אן סלוטי, אמרה שדמותה של אן מתוארת בסרט כפי שהייתה במציאות: גיבורה אמיצה, נבונה, פקחית ועיקשת. בני הזוג סלוטי קראו את התסריט במהלך ההפקה ועשו בו מספר שינויים. כך למשל, איליין סיפרה שבת-דמותה בתסריט המקורי השתמשה בתרופת הרגעה בשעות שאחרי החטיפה, ובהיותה אחות במקצועה, היא התרעמה בגלל הרמיזות המשתמעות מכך, ודרשה להשמיט פרט זה. התסריט הוצע גם לאן סלוטי, אבל היא לא קראה אותו[1].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"חטיפה לאור יום", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"חטיפה לאור יום", באתר נטפליקס
"חטיפה לאור יום", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- "חטיפה לאור יום" במסד נתוני מכוניות בקולנוע IMCDb (באנגלית)
"חטיפה לאור יום", קדימון הסרט באתר יוטיוב
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 Schmidt, kim (January 17, 2009). Anne Sluti's story is TV movie. Kearney Hub.
- ^ The Equality State - wyoming State Nickname. StateSymbolsUSA. Retrieved April 29, 2019.
- ^ Jackrabbit הוא מין ארנבת שהשם ניתן לה בגלל אוזניה הגדולות במיוחד, כהלחם של Jackass Rabbit (ארנבון חמור).
- ^ JACKRABBIT. National Geographic. Retrieved April 29, 2019.
- ^ אן מסתירה את העובדה שאיליין היא אמא שלה.
- ^ פואמה מאת המשורר רוברט ויליאם סרוויס (אנ'), נכללת באוסף הפואמות של סרוויס "Spell of the Yukon and other verses" שראה אור לראשונה בשנת 1907 בהוצאת Barse & Hopkins, ניו יורק.
- ^ The Shooting of Dan McGrew. Poetry Foundation. Retrieved April 30, 2019.
- ^ במקור: SLUTI WED 1PM.
- ^ הצופים יכולים להבין שהאיש עם הכלב התקשר למשטרה.