חיים אריה לייבוש הורוביץ

חיים אריה לייבוש הורוביץ

לידה	יוני 1851 ח' בסיוון ה'תרי"א ברודי
פטירה	20 בנובמבר 1904 (בגיל 53) י"ב בכסלו ה'תרס"ה קרקוב
מקום קבורה	בית הקברות החדש בקרקוב
מדינה
מקום מגורים	ז'ולקייב, קרקוב
מקום פעילות	גליציה
תקופת הפעילות	סוף המאה ה-19 – תחילת המאה ה-20
השתייכות	יהדות אורתודוקסית
תחומי עיסוק	רבנות
רבותיו	סבו רבי משולם ישכר הורוביץ
תלמידיו	רבי משה שמואל בלייכר
בני דורו	רבי יעקב ויידנפלד, רבי עקיבא קורניצר, רבי יצחק יהודה שמלקיש
חיבוריו	חיי אריה, תקון עירובין, מודעה רבה
בת זוג	צפורה בת מיכאל ציפרס
אב	רבי שאול הורוביץ
אם	רבקה נכדת רבי אלכסנדר סנדר מרגליות
צאצאים	בנו רבי צבי הירש הורוביץ
חתימה

רבי חיים אריה לייבוש הלוי איש הורוביץ (בכתיב ארכאי: הורוויץ; ח' בסיוון ה'תרי"א – י"ב בכסלו ה'תרס"ה), רב בקהילות קרקוב וז'ולקייב תוך מחלוקת עם החסידים המקומיים. תלמיד חכם בעל השכלה כללית והשקפה מתונה, התיר את הטלטול ברשות הרבים בקרקוב תוך פולמוס הלכתי עם רבים מרבני דורו. והיה פעיל בעסקי ציבור. מחבר שו"ת "חיי אריה".

עמד בראש אספת הרבנים העולמית שהתכנסה בקרקוב באב ה'תרס"ג, אך נטען כי הכשיל אותה עקב חששו מרפורמות דתיות שהיא עלולה לקדם.

ביוגרפיה

נולד בברודי לרבי שאול הורוביץ רבה של טיסמניץ, בנו של רבי משולם ישכר הורוביץ מסטניסלב, ולרבקה שהייתה נכדת רבי אלכסנדר סנדר מרגליות. היה תלמידו של סבו רבי משולם ישכר. בצעירותו רכש גם השכלה כללית מלבד בקיאות בש"ס ופוסקים. נחשב לנואם בעל כושר רטורי.

בא' בטבת תרכ"ח נשא את צפורה בת מיכאל ציפרס מראשי הקהילה היהודית בקרקוב. לאחר נישואיו התגורר בקרקוב, והיה מזכירו של רב העיר רבי שמעון סופר.

בשנת תרל"ז ייסד בקרקוב תלמוד תורה כללי, בו למדו גם לימודי חול בניגוד למקובל בקהילות היהודיות עד אז, בכדי שאלו המעוניינים בלמודים אלו, לא יאלצו ללמוד בבתי ספר פולניים. יוזמה זו נתקלה בהתנגדות חזקה מצד השמרנים בקהילה. שכר הלימוד בתלמוד תורה זה היה גבוה, ולמדו בו בני עשירים. המנהל הפדגוגי היה מרקוס וינטר, מתלמידי החתם סופר, ומספר התלמידים בו הגיע לכ-150 תלמידים. המוסד התקיים זמן קצר ונסגר כשרבי חיים לייבוש עזב את העיר.

בשנת תרל"ט נפטר רבה של ז'ולקייב, רבי יצחק שמשון הורוביץ-מייזלש, ורבי חיים לייבוש נבחר לממלא מקומו לאחר שניצח בהתמודדות את רבי אברהם בנימין קלוגר שנתמך על ידי החסידים, ואת רבי יצחק חיות בנו של רבי צבי הירש חיות. החסידים בעיר לא קיבלו את בחירתו, בשל התלמוד תורה הכללי שייסד בקרקוב למורת רוחם של החסידים שם, ומחלוקת קשה פרצה בעקבות כך. בתשרי תרמ"א הגיע רבי חיים לייבוש לז'ולקייב, ובבואו נערכו הפגנות נגדו שהצריכו את התערבות המשטרה המקומית. בחירתו אושרה לבסוף על ידי הרשויות המקומיות הודות לתמיכתם של ראשי הקהילה הנאורים. סמוך לבואו העביר רבי חיים לייבוש מתפקידם את שלושת השוחטים של העיר שפעלו כל העת כנגד בחירתו וניסו להפוך את הגלגל לטובתו של המתחרה רבי אברהם בנימין קלוגר, והביא מעיר אחרת שוחט חילופי. דבר זה עורר סערה גדולה והקים עליו את זעמם של חסידי בעלז, ובעיתון החרדי בגליציה קול מחזיקי הדת שהיה נתון להשפעת חסידות בעלז, אף פורסם מאמר חריף כנגדו בשל כך.

ברבנות קרקוב

בחורף תרמ"ה עזב רבי חיים לייבוש את ז'ולקייב וחזר לקרקוב על מנת להתמודד על משרת הרבנות בעיר שהתפנתה לאחר פטירתו של רבי שמעון סופר באדר תרמ"ג. החסידים התנגדו למינויו עקב פרשת התלמוד תורה, ותמכו ברבי עקיבא קורניצר חתנו של רבי שמעון כרב העיר, ורבי חיים לייבוש מונה בשנת תרמ"ח לתפקיד ממלא מקום הרב בלבד, לצד רבי עקיבא קורניצר חתנו של הרב המנוח שמונה על ידי החסידים. בקיץ תרנ"ט היה לרב הרשמי של הקהילה.

נודע בעסקנותו ובפעליו לטובת הקהילה, ופעמיים אף הוזמן לראיון אצל הקיסר פרנץ יוזף. כמו כן השתדל רבות לטובת פליטי הפוגרומים ברוסיה של שנת תרס"ג. והביע אהדה גם לחובבי ציון.

בחודש אב תרס"ג יזם רבי אהרן מנדל כהן מקהיר כינוס אספה עולמית של רבנים בקרקוב במטרה ליצור מוסד רבנות עולמי (עוד קודם לכן ניסה הרב כהן לחדש את הסמיכה). רבי חיים לייבוש התנגד לכינוס האספה עקב חששו משינויים ותיקונים בדת שהיא עלולה להכריז עליהם. הוא שלח מכתב לרב כהן שיבטל את האספה ואיים כי ישלח מכתבים לרבני גליציה שיחרימו את האספה. לאחר לחצים רבים ולאור הופעתה של משלחת רבנים ממצרים בראשותו של הרב כהן, ניאות לבסוף לקיום האספה, בתנאי שלא ידונו בה בענייני הלכה או על הציונות, ובתנאי שהוא יעמוד בראשה, וינהל את האסיפות בפועל, מתוקף מעמדו כמרא דאתרא.

האספה נחשבה על ידי המארגנים ככישלון, ומלבד שבועה אותה הקריאו הרבנים על שקריות עלילת הדם היא התפזרה ללא תוצאות. מאוחר יותר הואשם רבי חיים לייבוש כי השתמש במעמדו כיושב ראש האספה בכדי לחבל בהצלחתה, עקב חששו מתיקונים בדת שהיא עלולה להכריז עליהם.

פטירתו

בשנתו האחרונה לקה במחלת לב, נפטר מדלקת ריאות במוצאי שבת י"ב בכסלו תרס"ה בשעה 3.00 לפנות בוקר, אבל כללי הוכרז בקרקוב וגם התיאטרון העירוני שבת לרגל המאורע, עיריית קרקוב הציעה להדליק לכבודו את פנסי הרחובות, אך הבקשה נדחתה על ידי דייני העיר עקב האיסור של הליכה בחוקות הגוים.

ביום שני נערכה הלווייתו בהשתתפות רבבות, הספידוהו אחיו רבי פנחס מברדשין ובניו הרבנים, וכן רבנים נוספים, ביניהם: רבי אברהם מנדל שטיינברג ורבי שמואל פירר. ההספדים נמשכו עד השעה 17.00 אחה"צ. נקבר בבית הקברות החדש בקרקוב.

113 שנה אחרי פטירתו - בי"ב בכסלו תשע"ח חודשה מצבתו על ידי אגודת אהלי צדיקים.

אשתו צפורה שימשה במשך כ-50 שנה כאם בית היתומים בקרקוב, נפטרה בל' בכסלו תרפ"ח.

פולמוס העירוב

בשנת תרמ"ח הדפיס רבי חיים לייבוש את ספרו "תקון עירובין" במגמה להתיר את הטלטול בשבת בקרקוב, על אף שעמודי העירוב הוסרו, בהסתמך על נהר הוויסלה הזורם במרכז העיר, וכן על גדרות וצורות הפתח ועל היתר דומה שנערך בוורשה. כנגד ההיתר יצא בחריפות רבה רבי מנחם מנדל קרנגל, תלמיד חכם וביבליוגרף בעל שם מקרקוב, שהדפיס ספר נגדי בשנת תרנ"ב בשם "תורת עירובין". רבי חיים לייבוש הדפיס בתגובה קונטרס בשם "מודעה רבה", והרב קרנגל חזר והדפיס תגובה נגדית בשם "ביטול מודעה".

בדעתו של רבי חיים לייבוש תמכו: סבו רבי משולם ישכר הורוביץ מסטניסלב, אביו רבי שאול הורוביץ מטיסמניץ, רבי חיים אלעזר וקס, ודייני העיר, רבי חיים נתן דמביצר, רבי יוסף לדרברגר, ורבי קלונימוס גוטווירטה. בדעתו של הרב קרנגל תמכו רבי עקיבא קורניצר, ורבנים נוספים ביניהם: רבי יצחק שמלקיס, רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם, רבי שלום מרדכי שבדרון, רבי יצחק אלחנן ספקטור, רבי רבי ישראל איסר שפירא, ורבי יעקב וידנפלד שלא הסכים לפרסם את דעתו לאיסור כנגד דעתו של רבו מנוער רבי משולם ישכר הורוביץ.

ספריו

• זיכרון משה - הספד על משה מונטיפיורי, קרקוב תרמ"ה.
• תקון עירובין - על תקנת העירוב לקראקא, קרקוב תרמ"ח.
• עין דמעה - הספד על פטירת סבו ורבו - רבי משולם ישכר הורוביץ (כולל שני הספדים נוספים מאביו רבי שאול, ומאחיו רבי פנחס), קרקוב תרמ"ח.
• מודעה רבה - תגובה לספרו של רבי קרנגל על איסור העירוב.
• קול נהי - קינה על מותו של רודולף, נסיך הכתר של אוסטריה, קרקוב תרמ"ט.
• חיי אריה - שו"ת ודרשות, שני חלקים, קרקוב תר"נ.
• עזרת נדחים - קורא להצלתם של עשרות ילדים יהודים אסופים ושתוקים שהועברו למוסד וקיים חשש להמרת דתם, ודן בהיתרם. פודגורזה תרס"ד.

תלמידיו

• הרב משה שמואל בלייכר, אב בית הדין של קרקוב אחרי מלחמת העולם הראשונה.
• רבי אהרן לוין הוסמך על ידו להוראה.

משפחתו

• אחיו רבי פנחס הורוביץ - רבה של בראדשין (תרכ"ה-תר"פ), בסוף ימיו התגורר בקרקוב. בימי אספת הרבנים סייע לאחיו רבי חיים לייבוש.
• אחותו אסתר נישאה ליצחק נתן נטע מיכלזון, אחיו של רבי צבי יחזקאל מיכלזון.
• גיסו חתן חמיו - רבי שמואל נתנזון - רבה של פודקאמין (תר"ה-תרע"ו)
• גיסו חתן חמיו - רבי ברוך מנחם מנדל וולף מבוכניה (נפטר תרע"ו), מחסידי סדיגורה, רב ותלמיד חכם, נשיא תנועת מחזיקי הדת בעירו.

צאצאיו

• בנו רבי אלעזר משה - התגורר בקרקוב - חתן רבי מרדכי צבי בן רבי אברהם ינר, מחבר הספר "טוב עין", יחד עם אחיו רבי מיכאל הוציא לאור את הספר "הלכות קטנות" בתוספת הגהות, נספה בשואה.
• בנו רבי מיכאל - התגורר בקרקוב (ה'תר"ל–ט' בכסלו ה'ת"ש), מחבר הספר "עבודת הלוים" על חמש מגילות, בשנת תרנ"ז הוציא לאור יחד עם אחיו רבי אלעזר משה, את הספר "הלכות קטנות" לרבי יעקב חאגיז בתוספת הגהותיו.
• בנו רבי צבי הירש - רבה של דרזדן התפרסם כביבליוגרף וכחוקר היסטוריה של הרבנות.
• בתו רעלא נישאה לרבי קלמן ברגלס מבוכניה.
  • בנו רבי חיים אריה לייבוש - מתלמידי ישיבת חכמי לובלין וממקורבי ראש הישיבה רבי יהודה מאיר שפירא, אחרי פטירת רבו היה לאחד מראשי ועד התלמידים. נשא את אלטע בת רבי שבתי רפפורט מפינטשוב. נספה בשואה.

קישורים חיצוניים

• עזרת נדחים, פודגורזה תרס"ד, באתר אוצר החכמה.
• תקון עירובין, קרקוב תרמ"ח, באתר אוצר החכמה.
• חיי אריה, חלק א', קרקוב תר"נ, באתר אוצר החכמה.
• חיי אריה, חלק ב', קרקוב תר"נ, באתר אוצר החכמה.
• מאיר וונדר, "ר' חיים אריה ליב ב"ר שאול הורביץ", בתוך: אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ב', ירושלים תשל"ח - תשנ"ז, עמ' 207–203, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
• משולם ישכר הלוי איש הורביץ, "הרב ר' חיים ארי' הלוי איש הורביץ זצ"ל", בתוך: קובץ תורני המאור, שנה ב' חוברת ג' (ט) (עורך: מאיר אמסעל), ניו יורק תשי"א, עמ' 14, באתר אוצר החכמה.
• רבי חיים לייבוש הורוביץ, באתר אידישע וועלט.