חלומותיהם החדשים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חלומותיהם החדשים
מידע כללי
מאת חיים באר
שפת המקור עברית
הוצאה
הוצאה עם עובד
תאריך הוצאה תשע"ד 2014
מספר עמודים 480

חלומותיהם החדשים הוא רומן עברי מאת חיים באר שיצא לאור בשנת 2014 במסגרת "ספריה לעם" של הוצאת עם עובד. זהו סיפורם של אלמה ובר, עורכת ספרים שכתבה רומן מצליח אחד ומתקשה בכתיבת רומן שני, וגדעון שורק, איש "המוסד" בדימוס הנעזר באלמה ובר בהכנותיו לכתיבת הרומן הראשון שלו.

מירה טנצר עמדה על אופיו המגוון של הרומן: "'חלומותיהם החדשים', ספרו החדש של חיים באר, הוא ספק רומן-מתח וספק... רומן-רומנטי. והוא גם ספק רומן ארספואטי."[1]

תמצית העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גדעון שורק, איש "המוסד" בדימוס, בשנות השבעים לחייו, פונה אל אלמה ובר, מפעילת שירות "מחזיר הקלטות קודמות",[2] על מנת שתמיר למדיה דיגיטלית הקלטה שהותירה לו אמו המנוחה. אלמה היא עורכת ספרים שכתבה רומן מצליח אחד, וגדעון מחליט להיעזר בה כמנחה להגשמת חלומו לכתוב רומן היסטורי על המערכה בצפון אפריקה במלחמת העולם השנייה, שעוררה חרדה רבה בקרב היישוב העברי בארץ ישראל. למערכה זו הייתה שותפה גם אמו של גדעון, לוטה שטרוק, שהתגייסה לצבא הבריטי לפעילות סודית, ובהיותה אם חד-הורית מסרה אותו בתקופה זו למשפחה ארמנית בחיפה, שם עברו עליו שנות ילדותו.

גדעון הוא אלמן ואב לבת בוגרת שניתקה כל קשר אתו, ומתגורר בשכונת נווה מגן שברמת השרון. אלמה, המתגוררת בתל אביב, היא גרושה בשנות הארבעים לחייה ואם לנער בגיל ההתבגרות. בהדרגה מתהדקים הקשרים בין גדעון לאלמה, והם הופכים לנאהבים. בחיפוש אחר חומרי רקע לספרו יוצאים גדעון ואלמה למסעות חקר בחיפה, עיר ילדותו של גדעון, ולייפציג, עיר מגוריה של אמו עד עלייתה לארץ ישראל, שם מארחים אותם דפנה, חברתה של אלמה, ובעלה עקיבא חשמל, השוהה שם לשם מחקר. גדעון לבדו נוסע גם לטורונטו, למפגש עם בת המשפחה הארמנית שבה גדל, ולאנגליה, בניסיון להתחקות אחר פעילות אמו במלחמת העולם השנייה.

בעלילה שזורים זכרונותיו של גדעון מתקופת עבודתו ב"מוסד", שקשריו איתו לא התנתקו כליל. הספר פותח בתיאור כותרות העיתונים, המספרים על היעלמותו המסתורית של גדעון, פרט ההופך את הרומן גם לספר מתח, שתעלומה זו נפתרת בסופו.

חלק נכבד מהרומן מוקדש למאמציו של גדעון לכתוב את ספרו. בסופו של התהליך מקבל גדעון את עצתו של אחד מעמיתיו לשעבר, איש MI6, להסתגר לזמן מה בכפר מבודד בדרום אנגליה, ולהתמקד שם אך ורק בכתיבת ספרו. במהלך הכתיבה משנה גדעון את נושאו של הספר. בזמן זה גם אלמה מתבודדת בדירה במטולה, שאותה קיבלה מחברתה, לשם כתיבת ספרה השני.

על כתיבת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

על המניע לכתיבת הספר סיפר באר:

כל ספר נולד מאיזו חוויה או מצורך עמוק, והדרך שלי להתמודד עם הדבר הזה היא הכתיבה. ... את ספרי "חלומותיהם החדשים" כתבתי כשיצאתי לפנסיה וחשתי שלא זקוקים לי יותר. שפתאום אני אדם אחר. אני עצמי אמנם מעולם לא הייתי איש חשוב, אבל היה לי חבר שהיה ראש אגף במוסד, והיה טס לחו"ל ונעלם לפרקי זמן משתנים, ויום אחד כל זה נפסק בבת אחת והוא נותק ממרכז הכוח החיוני. ראיתי את זה מתרחש וחשבתי שזאת חוויה שעוברת על הרבה אנשים – גם עליי – אז כתבתי על זה ספר.[3]

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירה ארס פואטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרומן "חלומותיהם החדשים" הוא יצירה ארס פואטית, שהרי לכל אורכו נמצאת חתירתו של גדעון שורק לכתיבת רומן, וחתירה זו היא הכוח המניע של העלילה. במידה מצומצמת עוסק הרומן גם ברצונה של אלמה ובר להיחלץ מהמעמד של "סופרת של ספר אחד".

רבקה שאול בן צבי עמדה על מהותו הארס פואטית של "חלומותיהם החדשים":

נושא שבכל זאת מצליח לקרום עור וגידים ולהגיע למיצוי יחסי הוא הארספואטיקה: הדיון על חומרי הספרות, על הקשיים העומדים בפני הסופר, על תהליכי כתיבה ועל מה שעומד מאחורי הבחירה בנושא מסוים. הגיבור אולי יכתוב את הרומן שלו ואולי לא, והגיבורה בעלת האופי והמודעות העצמית הגדולה שפורחת באהבתה קרוב לוודאי שאכן תפרוץ את המחסום שמנע ממנה את הרומן השני; אבל הרומן עצמו, הרומן שלפנינו, הוא המימוש האמיתי של הדברים, הוא הרומן שאלמה מדמיינת עבור גדעון, ודרך העלילה מודגמת הדינמיקה של הכתיבה כדבר ששתול בעומק החיים ואינו המצאה סתמית של התודעה. המסר החשוב של הרומן הוא הקשר הנפתל והגורלי בין עומק החיים לעומק הכתיבה, בין דחף החיים לדחף הכתיבה, כמו תאומים סיאמיים שאין ניתן להפרידם. לבם הפועם הוא אחד.[4]

ספרים וסופרים תופסים מקום מרכזי ביצירתו של באר:

  • "חבלים" הוא רומן חניכה, המתאר את הכשרתו של המספר, חיים באר, לסופר, החל מילדותו וכלה בפרסום כתביו הראשונים בשירה ובפרוזה.
  • "לפני המקום" הוא רומן העוסק בתהליך יצירתו של ספר זה עצמו, ואגב כך מספר את סיפורם של ביבליופילים וחוקרי ספרות המתכנסים בברלין בשנים 2005–2006, ומעלים סיפורים על גורלם של ספרים שאבדו וספרים נדירים, כמו גם גורלם של יהודים שנספו בשואה וזכר השואה בגרמניה של ימינו.
  • "בחזרה מעמק רפאים" הוא יצירה ארס פואטית בשתי רמות:
    • המספר הוא במאי של סרטי תעודה, החותר ליצור סרט תעודה על חייו של הסופר אלישע מילגרוים. לאורך הרומן מוצגים מאמציו ולבטיו בכיוון זה, ומילות הסיום של הרומן עוברות מהתייחסות ליצירה זו להערה ארס פואטית כללית: "כל יצירת אמת היא פגומה מעצם ברייתה".[5]
    • אף שהרומן מתחיל בהלווייתו של הסופר אלישע מילגרוים, הוא נוכח ברומן לכל אורכו. בין השאר מתוארים תהליך כתיבתו של הספר "נעטרי הקוצים", יצירתו הנודעת ביותר של מילגרוים,[6] ותהליך כתיבתו ופרסומו של הספר "ומלאכים ייחפזון".
  • "גם אהבתם גם שנאתם - ביאליק, ברנר, עגנון מערכות-יחסים" - ספר עיון העוסק, כפי שמלמדת כותרת המשנה שלו, בשלושה מגדולי הספרות העברית.
  • "מזיכרונותיה של תולעת ספרים" - שלל רשימות בעקבות סופרים וספרים.

באר הסביר את מרכזיותו של תחום זה בכתיבתו: "אני אוסף חומרים מהעולמות שאני מכיר. אני לא רואה את עצמי הולך וכותב רומן על תיאטרון, כי אני לא מבין את המכניזם, את התנועה שלו ואת עולם היצרים האמיתי שם. עבדתי ב'עם עובד' משנת 66' ולסירוגין עד 99'. הייתי מגיה, עורך זוטר, עורך בכיר – עשיתי את כל התפקידים. הייתי מ'ראשֵי ומחשובֵי', וראיתי את הסופרים במלוא אנושיותם המביכה."[7]

יחסי הורים וילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יחסי הורים וילדים תופסים מקום מרכזי בעלילה, ואין אלה יחסים פשוטים. בין השאר נידונים:

  • יחסיו של גדעון עם בתו מעיין, שהצטרפה לאנשי "מצפן, עברה להתגורר בלונדון והיא עוסקת שם בפעילות אנטי-ישראלית, תוך שניתקה כל קשר עם הוריה.
  • יחסיו של גדעון עם אמו, שכאמור עזבה אותו בילדותו למשך שנים אחדות, וגם לאחר מכן קשריו אתה לא היו קלים.
  • יחסיה של לוטה, אמו של גדעון, עם אביה. גדעון משער שאמו, שבזכות היכרותה עם לייפציג סימנה מטרות למפציצי בעלות הברית, הביאה למותו של אביה, שנותר בלייפציג ונהרג באחת ההפצצות.
  • יחסיה של אלמה עם בנה שאול, המעדיף על פניה את אביו ואשתו החדשה, וקשריו אתה מצומצמים ביותר.

בתחילת "חלומותיהם החדשים" כורך גדעון את יחסיו עם אמו ברומן של אלמה, "רק חיכתה שהילדים יגדלו":

"במרכז הרומן שלך עומדת השאלה איזה מחיר שילמה אישה שהקריבה את חייה למען הילדים שלה ודחתה למשך עשרים שנה ויותר את הגשמת המאוויים והחלומות שלה, ואילו במרכז החיים שלי עומד ילד ששואל מדוע אמא שלו הקריבה את שנות ילדותו ונעוריו למען מימוש הקריירה שלה".[8]

תערובת של אמת ובדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"חלומותיהם החדשים" הוא רומן שמעורבים בו אמת ובדיה - אף שזהו רומן בדיוני, מוזכרים בו אישים אמתיים ופרטים עובדתיים רבים. כדברי יוני ליבנה: "'חלומותיהם החדשים' נתון במסגרת של ספרות יפה, אבל הוא מתודלק בכתיבה תחקירית־עיתונאית, בכתיבה כמו היסטוריונית וכתיבה עיונית."[9]

עקיבא חשמל, מארחם של גדעון ואלמה בלייפציג, הוא דמות בדיונית, אך הוא מוצג כצאצא של עקיבא חשמל, שאכן חי במאה ה-19 ומתואר בהרחבה ברומן.[10] הסיור שעורך עקיבא חשמל לאורחיו ברחובות לייפציג עובר באתרים רבים בעיר. לנוחות הקורא הסקרן חזר פרופ' דוד אסף על סיורם של גיבורי הרומן, והביא תצלומים של כל המקומות שבהם עברו.[11] טרם זכינו לשירות כזה של בדיקת עובדות ביחס למסעותיהם האחרים של אלמה וגדעון.

מבקר הספרות יוסף אורן התייחס לעומס הפרטים העובדתיים ברומן:

אחרי התיאורים המפורטים והמוצדקים של אתרים היסטוריים, תרבותיים ונופיים בשני הרומאנים הקודמים ("לפני המקום" ו"אל מקום שהרוח הולך"), מתבלטים תיאורים דומים מביקוריו של גדעון בערי גרמניה (לייפציג ודרזדן) ובמספר מקומות באנגליה ברומאן הזה כמפורטים ותיירותיים מדי. היקפם של תיאורים אלה מעכב את קידום עלילת החקירה והבילוש שלא לצורך ופוגע בקצב המתאים לה, שאמור להיות שוטף יותר.[12]

דעה שונה הציגה אורית הראל:

באר לא רק מספר סיפור עלילה רבת תפניות ומרתקת ובונה דמויות מעוגלות ומשכנעות, הוא גם מתבל ומוסיף רבדים לכל זה, בשלל הערות והתייחסויות ליצירות ולאירועים מעולמות המוזיקה והיהדות, הספרות וההיסטוריה, ואת כל זה הוא מצליח לשלב בסיפור בטבעיות חלקה.[13]

חוקרת הספרות זיוה שמיר מתייחסת בחיוב לגישתו זו של באר, שלדעתה הצליח "להפיח רוח חיים בחומרים ארכיוניים 'עבשים' ולשלבם במחזור החיים של ספר בדיוני המתרחש במציאוּת המתהווה לנגד עינינו".[14]

כבדיה על גבי בדיה מספר "חלומותיהם החדשים" על צרור תצלומים שצולמו לכאורה בהנחייתו של ש"י עגנון, ובהם מופיע עגנון לצד גיבורי סיפורו "בחנותו של מר לובלין".[15]

ביחס לדמויות הבדיוניות עולה השאלה: האם הן לחלוטין פרי רוחו של הסופר, או שהן מייצגות אישים של ממש בשדה הספרות העברית? לגבי אחת הדמויות, זו של חגי זוסקין, המוזכר ברומן פעמים אחדות כמורה לכתיבה של אלמה, קובע מבקר הספרות יוסף אורן שדמות זו מבוססת על חיים באר עצמו.[12]

לוטה שטרוק, אמו של גדעון, היא דמות בדיונית, אבל אחדים מהסובבים אותה ברומן אינם בדיוניים כלל. הצייר הנודע הרמן שטרוק מוצג ברומן כקרוב משפחתה. הקורא לא יתקשה לגלות שאורד צ'ארלס וינגייט, שפרטים רבים אודותיו נכללים ברומן,[16] הוא דמות ידועה, אך קשריו עם לוטה שטרוק (כולל ההשערה שהוא אביו של גדעון) הם פרי דמיונו של הסופר. פחות קל לגלות שמעסיקה של לוטה בחיפה, האדריכל עמנואל וילנסקי, היה אדם בשר ודם, והפרטים על פעילותו, המפוזרים ברחבי הרומן, הם פרטים עובדתיים (למעט כמובן הפרטים על קשריו עם לוטה). מה ברומן הוא בדיוני ומה הוא תיאור נאמן של המציאות? אתגרים מסוג זה מצפים לקורא לכל אורך הרומן, והוא יזדקק לאנציקלופדיה אם ירצה לברר זאת.

לשון הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

יעד בירן עמד על לשון גיבוריו של "חלומותיהם החדשים":

שלא כמו גיבורי הרומנים הקודמים של באר, שלשונו היהודית הייתה גם כור מחצבתם, הגיבורים הישראלים העכשוויים של הרומן נדרשים לדבר עברית עכשווית. יוצרם אינו מצליח לכבוש לחלוטין את לשונו העשירה - וטוב שכך - וגיבוריו נאלצים לשוב ולהצדיק את מטבעות הלשון המשמשים אותם באמצעות ייחוסם למכרים שונים.[17]

גם חוקרת הספרות זיוה שמיר עמדה על לשון הרומן:

עד היום קנה הסופר את מעמדו גם בזכות דמויותיו האקסצנטריות, גם בזכות לשונו העשירה, העשויה מִרקם צפוף של שִׁברי פסוקים ממקורות עם ישראל. ברומן חלומותיהם החדשים, לעומת זאת, לפנינו דמויות מוּכּרות מבתי-הקפה של שינקין ופרקים רבים בספר כתובים בעגת רחוב "חיה ובועטת", כזו המקובלת ברדיוס של קילומטר או שניים מבתי-הקפה הנ"ל. ... להערכתי, הרושם הזה אינו אלא תעתוע אוֹפּטי המוליך את הקורא שולל ומטעה אותו להאמין שחיים באר שינה את עורו. לפנינו רומן העולה על גדותיו מרוב רעיונות פואטיים ופוליטיים ועמוּס לעייפה בקישורים בין-טקסטואליים, אלא שהוא מתחפש ל"סיפור פשוט" וקוטידיאני על עניינים טריוויאליים מחיי היום-יום של "הרֶפּוּבליקה הספרותית" התל אביבית.[14]

שם הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הספר "חלומותיהם החדשים" נלקח ממשפט הסיום של הנובלה של פרנץ קפקא, "הגלגול", שבו הוריו של גרגור סמסה "ראו בזה כמין אישור לחלומותיהם החדשים ולכוונותיהם הטובות."[18] הסיפור "הגלגול" מוזכר בעלילת "חלומותיהם החדשים" כחוט המקשר בין גדעון שורק ובין עמיתו הבריטי ויליאם מק'קול.[19]

רבקה שאול בן צבי התייחסה בסקירתה לזיקה שבין שמו של הספר לבין עלילתו:

ומה הם חלומותיהם החדשים? ומה היו הישנים? הדברים מפורשים בפיה של אולריקה, הם נושאים את בשורת ההתחדשות, היכולת לאהוב למרות האכזבות, לפתור בעיות משפחתיות קשות למרות הכישלונות, לפתוח פרקי חיים חדשים למרות עבר כאוב, לחיות את החיים היפים למרות ההיסטוריה.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מירה טנצר, חלומותיהם החדשים, 25 במאי 2014
  2. ^ בעקבות שם ספרו של יהושע קנז, "מחזיר אהבות קודמות"
  3. ^ מצוטט בספרה של הגר ינאי, לכתוב ולהוציא לאור - מדריך עכשווי לכתיבת פרוזה ולפרסום ספרים, עם עובד, 2022, עמ' 30
  4. ^ 1 2 רבקה שאול בן צבי, עומק החיים כעומק הכתיבה, מקור ראשון, מוסף "שבת", 13 ביוני 2014
  5. ^ חיים באר, בחזרה מעמק רפאים, עם עובד, 2018, עמ' 335
  6. ^ בחזרה מעמק רפאים, עמ' 119–120
  7. ^ אתר למנויים בלבד גילי איזיקוביץ, חיים באר: "אם נמחק מהספרות והאמנות את מה שלא מוסרי, נאבד יצירות אדירות", באתר הארץ, 18 באפריל 2018
  8. ^ חלומותיהם החדשים, עמ' 23
  9. ^ יוני ליבנה, חיים באר, חלומותיהם החדשים, הבלוג "מיטת סדום", 21 במרץ 2014
  10. ^ חלומותיהם החדשים, עמ' 356–359;
    דוד אסף‏, 'חלומותיהם החדשים' (ג): מיהו עקיבא חשמל?, בבלוג "עונג שבת", 25 ביולי 2014
  11. ^ דוד אסף‏, 'חלומותיהם החדשים' (א): סיור בלייפציג בעקבות חיים באר, בבלוג "עונג שבת", 3 ביולי 2014
  12. ^ 1 2 יוסף אורן, הסודות של לוטה שטרוק, באתר e-mago,‏ 23 במרץ 2014
  13. ^ אורית הראל, חיים של אחרים, באתר "מוטק'ה", 8 באפריל 2014
  14. ^ 1 2 זיוה שמיר, חיים באר / חלומותיהם החדשים - שבחי הסוף המכוסה, באתר e-mago,‏ 3 באוגוסט 2014
  15. ^ דוד אסף‏, 'חלומותיהם החדשים' (ב): היכן הייתה חנותו של מר לובלין?, בבלוג "עונג שבת", 11 ביולי 2014
  16. ^ חלומותיהם החדשים, עמ' 200–204
  17. ^ אתר למנויים בלבד יעד בירן, המציאות הישראלית על פי חיים באר, באתר הארץ, 18 באפריל 2014
  18. ^ "הגלגול" בתרגום אילנה המרמן, בקובץ "רופא כפרי", עם עובד, 2000.
  19. ^ חלומותיהם החדשים, עמ' 402–403