חלוצה
31°05′52″N 34°29′25″E / 31.09778°N 34.49028°E
שגיאות פרמטריות בתבנית:אתר מורשת עולמית
פרמטרים [ אזור, הוכלל בישיבה, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2005, לפי קריטריונים 3,5 | |
| שטח האתר |
52 הקטאר (אתר מורשת עולמית)  |
| חלק מתוך |
דרך הבשמים (ישראל) |
| קואורדינטות | 31°05′49″N 34°39′07″E / 31.097°N 34.652°E |
 | |
  | |
חלוצה היא חורבות עיר נבטית, על דרך הבשמים, בלב מישור חולות חלוצה, ממערב לכביש רביבים-צאלים. דרכי עפר המסתעפות מהכביש מגיעות לחלוצה אשר נמצאת בשטח אש ישראלי.
חלוצה נחקרה עלי ידי הארכאולוגים אברהם נגב וח. גולדפוס, ונראה כי חלוצה הייתה בין הערים החשובות ביותר בנגב. על כך מעידה כתובת שנמצאה בה, שהיא הקדומה בכתובות הנבטיות שהתגלו בארץ ישראל המיוחסת לשנת 168 לפנה"ס: "זה המקום אשר עשה נתירו, בימי חייו של חרתת מלך הנבטים".
חלוצה נזכרת במקורות עתיקים רבים: קלאודיוס פתולמאיס מהמאה ה-2 מזכיר אותה, ובמפת פויטינגר היא מצוינת במרחק של 71 מיל מירושלים ו-24 מיל מעבדת. במפת מידבא מופיע ציור של חלוצה עם מגדלי שמירה וכנסיות. הילריון הקדוש ביקר בחלוצה במאה ה-5. תעודה של הנוסע אנטונינוס מפלקנטייה מזכירה את ביקורו בחלוצה באמצע המאה ה-6 - הוא מציין כי בחלוצה יושב בישוף, וחלוצה יושבת "בראש המדבר המשתרע עד סיני".
למרות שנוסעים רבים פקדו את חלוצה במאה ה-19, כמעט לא נמסר מידע על ידם, כנראה בגלל הרושם כי לא נותר כמעט דבר מן העיר עקב שוד האבנים שבוצע בה לצורכי בניית עזה. בתקופת המנדט הבריטי אף נבנה שם כפר ערבי קטן, אלחלצה, שבתיו נבנו גם הם מהאבניו של חלוצה.
הארכאולוגים צ'ארלס לנרד וולי, ותומאס אדוארד לורנס סקרו את חלוצה בשנת 1915 וציינו במפתם חומה המקיפה אותה. במחקר מודרני ראשון של חלוצה, שנערך בשנת 1973 על ידי אברהם נגב, אכן נתגלו מגדלים נבטיים לאורך גבולות השטח הבנוי של העיר - אחד מהם מתנשא לגובה של יותר מ-8 מטר, אך אין כל חומה מקשרת ביניהם. במהלך החפירות שבוצעו על ידי נגב, ומאוחר יותר על ידי משלחת אוניברסיטת בן גוריון בראשותו של ח. גולדפוס, נתגלו מבנים מונומנטליים של העיר: מפעל מים קדום של העיר הכולל באר גדולה, צינור חרס להובלת המים, בניין נבטי גדול במזרח העיר, תיאטרון, מאוזוליאום משפחתיים מפוארים וכבשנים לייצור כלי חרס. הבדיקות מלמדות כי חלוצה הקדומה השתרעה על שטח של יותר מ-1,000 דונם ונראה שלא נהרסה אלא נקברה ברובה מתחת למעטה של חול מסוג לס.
כל הנותר כיום מעיר זה הן חורבות העיר כאשר חלקו של העיר עודנו מכוסה חולות.
בשנת 2005 הוכרזה חלוצה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו ביחד עם שבטה, עבדת וממשית, כחלק מדרך הבשמים.
קישורים חיצוניים
  | ||
|---|---|---|
| אתרים | העיר העתיקה בירושלים וחומותיה • מצדה • העיר העתיקה בעכו • העיר הלבנה בתל אביב • מערות בית גוברין ומרשה בגבעות יהודה (בית גוברין ומרשה) • בית שערים | |
| המקומות הבהאים הקדושים בחיפה ובגליל המערבי | המרכז הבהאי העולמי: מקדש הבאב • אל-באהג'ה • בית הצדק העולמי | |
| תלים מקראיים | תל מגידו • תל חצור • תל באר שבע | |
| דרך הבשמים | עבדת • ממשית • חלוצה • שבטה • מואה הנבטית • חורבת קצרה • מצד נקרות • מצד גרפון • מצד סהרונים • מצד מחמל | |
| נחל מערות | מערת תנור • מערת גמל • מערת הנחל • מערת הגדי | |