מצד מחמל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דרך הבשמים - ערי מדבר בנגב
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
מדינה ישראלישראל  ישראל
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2005, לפי קריטריונים 3, 5
קואורדינטות 30°41′19″N 34°55′43″E / 30.6885221°N 34.9285054°E / 30.6885221; 34.9285054
דרך הבשמים בנגב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מצד מחמל נמצא על שפת המצוק הצפוני של מכתש רמון, בקצהו העליון של "מעלה מחמל", והוא חלק מ-"דרך הבשמים" העוברת בין פטרה לעבדת.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעלה מחמל הוא הקטע התלול, שבו מתגברת דרך הבשמים על המכשול הטבעי העיקרי בדרכה, המצוק הצפוני של מכתש-רמון. המעלה הוא שביל צר, שאורכו כ-200 מטר, העולה למצד מחמל, שבראש המצוק. מעלה זה הוא הקשה בקטעי דרך הבשמים ורוחבו הממוצע הוא מטר אחד, הוא מחייב הליכה בשורה עורפית הן של אנשים והן של בהמות משא. ייתכן שהעבודה היסודית של סיקול השביל והתאמתו לתנועת שיירות שוטפת נעשתה בידי הרומאים, ששיפרו את התואי הנבטי הקדום[1].

חקר האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האתר נסקר לראשונה בשנת 1937 על ידי ג'ורג קירק, אשר היה גם הראשון שסקר את מעלה מחמל. בשנת 1960 נסקר האתר על ידי בנו רותנברג ומרדכי גיחון. בשנת 1965 נערכה במקום חפירת בדיקה על ידי ארכאולוג מחוז הנגב ברשות העתיקות, רודולף כהן, במסגרת סקר דרך הבשמים בין שער רמון לעבדת. בחודש דצמבר 1982 נערכה באתר חפירת הצלה, בניהולו של כהן.

ממצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקום התגלה מבנה שכלל בעבר שתי קומות, בגודל של 7 מטר על 6.5 מטר ובו שני חדרים. במבנה הובחנו שתי רצפות: הקדומה מתוארכת על סמך הקרמיקה למאה הראשונה לספירה, והמאוחרת מתוארכת על סמך קרמיקה נבטית מאוחרת ושני מטבעות של הקיסר גליאנוס למאה השלישית לספירה[1].

כ-500 מטר מצפון למצד נמצאת בריכת מים בנויה, בגודל של 8 מטר על 4.8 מטר, שקיבולתה עלתה כנראה על 150 מ"ק. היא הייתה מקורה על ידי תקרת אבן שנתמכה בקשתות, ונתמלאה באמצעות תעלת מי-נגר, היורדת אליה מצפון-מזרח[1].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 רודולף כהן, הדרכים העתיקות מפטרה לעזה לאור התגליות החדשות, בתוך דרכי הבשמים : רצף מאמרים, עורכים: עזרא אוריון ואבנר גורן, הוצאה לחינוך סביבתי, מדרשת שדה בוקר, 2000