מערת הגדי
מערת הגדי, נחל מערות. הקבורות נמצאו בטרסה שלפני המערה | |||||
אתר מורשת עולמית | |||||
---|---|---|---|---|---|
| |||||
מידע כללי | |||||
מדינה | ישראל | ||||
מיקום | מחוז חיפה, ישראל | ||||
קואורדינטות | 32°37′33″N 34°57′31″E / 32.62586389°N 34.95851944°E | ||||
מערת הגדי (תרגום השם הערבי, המקובל במחקר, מע'רת א-סח'ול) היא אתר ארכאולוגי-פרהיסטורי מן התרבות המוסטרית של התקופה הפלאוליתית התיכונה במערב הכרמל. האתר, הכולל מערה קטנה וטרסה טבעית בפתחה, הוא חלק מהאתר הפרהיסטורי נחל מערות, יחד עם שלוש המערות שנחקרו בקרבתו: מערת תנור, מערת גמל ומערת הנחל. מערת הגדי מפורסמת בזכות ממצא שלדי האדם שנתגלה בה: מספר קבורות של אדם מודרני (הומו ספיינס) המתוארכים לכמאה אלף שנים לפני זמננו. אלה העדויות הקדומות בעולם לנוכחות האדם המודרני מחוץ לאפריקה ובין הקבורות המכוונות הקדומות ביותר בהיסטוריה (ביחד עם הממצא המקביל ממערת קפזה ליד נצרת).[1] בנוסף לקבורות עצמן, המחקר הארכאולוגי באתר גילה עדויות לחשיבה סמלית, כגון קיומה של מנחת קבורה ושימוש באוכרה (פיגמנט צבעוני) ובקונכיות ימיות לקישוט. התיעוד הזה לחשיבה סמלית ולמודרניות התנהגותית הוא אחד הקדומים בעולם.
ב-29 ביוני 2012 הוכרזה המערה יחד עם נחל המערות, כאתר מורשת עולמית.[2][3]
האתר
[עריכת קוד מקור | עריכה]המערה שוכנת כ-50 מטרים מזרחית למפגש נחל מערות עם מישור חוף הכרמל, כעשרה מטרים מעל תחתית הנחל. נראה שתקרתה קרסה בתקופה קדומה, והשאירה טרסה מכוסה בברקציה (אדמת מערות שהתאבנה). האתר נחפר בשנים 1929 - 1932 בידי ת"ד מק'קאון מבית הספר האמריקאי לחקר הפרהיסטוריה, במסגרת פרויקט החפירות הגדול של דורותי גארוד בנחל מערות.[4]
בשכבות הברקציה שלפני המערה השתמרו כמויות קטנות של כלי צור מוסטריים ועצמות בעלי חיים, בעיקר בקר הבר. הכלים דומים לכלים משכבות C ו-B במערת תנור הסמוכה. בראשית המחקר, האנטומיה המודרנית במפתיע של השלדים במערה הוביל את החוקרים לשייך את מערת הגדי לסוף התקופה הפלאוליתית התיכונה או לשלב מעבר בינה לבין התקופה הפלאוליתית העליונה, כ-50,000 שנים לפני זמננו. החל מסוף שנות השמונים נחקרו הממצאים בעיקר על ידי דור חדש של ארכאולוגים ופלאואנתרופולוגים בריטים, כמו כריס סטרינגר. בדיקות רבות של תיארוך רדיומטרי על פריטי צור שרופים, שיני אדם ובקר בשיטות התרמולומינסנציה, ה-ESR וסדרות אורניום, קבעו את גילן האמיתי של השכבות כמצוי בין 135,000 ל-100,000 שנה לפני זמננו. כך, הקבורות של אדם מודרני במערת הגדי קדומות בעשרות אלפי שנים לקבורות הניאנדרטלים במזרח התיכון[5]
באתר התגלו מספר קבורות של אדם מודרני (לפחות עשרה פרטים) ברמת שימור משתנה. עצמות השלדים נמצאו במנח אנטומי, ומכאן שהיו מוגנות מתהליכי הרס ובלייה על ידי קבורה מכוונת בקרקע. בתוך אחת הקבורות, סח'ול 5, נמצאה לסת שלמה של חזיר בר המפורשת כמנחת קבורה. הלסת, שרמת שלמותה יוצאת דופן יחסית לממצא עצמות בעלי החיים במערה ומרמזת גם על קבורתה המכוונת, הייתה מונחת ישירות על בית החזה של הנקבר.[4]
תושבי האתר השתמשו במינרל צבעוני - אוכרה - לתכלית בלתי ידועה, אולי לשם קישוט הגוף או הקברים. עשרות גושי אוכרה נמצאו בשכבות הארכאולוגיות. ניתוח כימי של הגושים העלה שחלקם נאספו בשיטתיות מאתרים מרוחקים, וכי תושבי המערה נהגו ללקט גושי אוכרה צהובה וחיממו אותם ליצירת אוכרה אדומה.[6]
באתר נמצאו כמה קונכיות של החלזון הימי אקון גבנוני (Nassarius gibbosulus). הקונכיות נלקטו באופן מכוון ונקדחו בהן חורים, ככל הנראה על מנת לשמש כחרוזים. זוהי אחת הדוגמאות הקדומות בעולם לשימוש בקונכיות לקישוט. שימוש בחרוזים, בנוסף לניצול האוכרה וקבורת המתים, הם מהעדויות הקדומות בעולם להתנהגות אנושית "מודרנית", ומתאימים לזיהוי שרידי האדם שנקברו כהומו ספיינס.[7]
בשנת 2017 חודשה החפירה באתר על ידי רון שימלמיץ ומינה עברון מטעם המכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן באוניברסיטת חיפה.[8]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תמר נוי. 1992. (ה)גדי, מערת, בתוך:אפרים שטרן (עורך ראשי). האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ-ישראל. כרך שלישי, עמ' 272–273. החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ומשרד הביטחון-ההוצאה לאור, ירושלים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שמורת טבע נחל המערות, באתר רשות הטבע והגנים
- מערת הגדי, באתר הסקר הארכאולוגי של ישראל
- מערת הגדי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Klein, R.G. (2009). The Human Career. Chicago: University of Chicago Press.
- ^ Committee Decisions ההכרזה על אתר מורשת לאומית באתר אונסק"ו
- ^ נחל מערות - אתר מורשת עולמית, עוזי ברוך, ערוץ 7
- ^ 1 2 McCown T. D., and Keith A. 1939. The Stone Age of Mount Carmel: The Fossil Human Remains from the Levalloiso-Mousterian. Vol. 2. Oxford: Clarendon Press.
- ^ Grün, R., Stringer, C. B., McDermott, F., Nathan, R., Porat, N., Robertson, S., Taylor, L., Mortimer, G., Eggins, S., and McCulloch, M., 2005, U-series and ESR analyses of bones and teeth relating to the human burials from Skhul, Journal of Human Evolution, 49, 316–34.
- ^ Salomon, H., Vignaud, C., Coquinot, Y., Beck, L., Stringer, C., Strivay, D., & D'ERRICO, F. (2012). SELECTION AND HEATING OF COLOURING MATERIALS IN THE MOUSTERIAN LEVEL OF ES‐SKHUL (c. 100 000 YEARS BP, MOUNT CARMEL, ISRAEL). Archaeometry, 54(4), 698-722.
- ^ Vanhaeren, M., d'Errico, F., Stringer, C. B., James, S. L., Todd, J. A., and Mienis, H. K., 2006, Middle Paleolithic shell beads in Israel and Algeria, Science, 312, 1785–8.
- ^ תקציר כנס ה-UISPP 2018
אתרי מורשת עולמית בישראל | ||
---|---|---|
אתרים | העיר העתיקה בירושלים וחומותיה • מצדה • העיר העתיקה בעכו • העיר הלבנה בתל אביב • מערות בית גוברין ומרשה בגבעות יהודה (בית גוברין ומרשה) • בית שערים | |
המקומות הבהאים הקדושים בחיפה ובגליל המערבי | המרכז הבהאי העולמי: מקדש הבאב • אל-באהג'ה • בית הצדק העולמי | |
תלים מקראיים | תל מגידו • תל חצור • תל באר שבע | |
דרך הבשמים | עבדת • ממשית • חלוצה • שבטה • מואה הנבטית • חורבת קצרה • מצד נקרות • מצד גרפון • מצד סהרונים • מצד מחמל | |
נחל מערות | מערת תנור • מערת גמל • מערת הנחל • מערת הגדי |
אתרים פלאוליתיים ואפיפלאוליתיים בארץ ישראל | ||
---|---|---|
אתרים מהתקופה הפלאוליתית התחתונה | ביצת רוחמה • בריכת רם • ג'לג'וליה • גשר בנות יעקב • מחצבת עברון • מחצבת רבדים • מערת גמל • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת מיסליה • מערת קסם • מערת תנור • עובדייה | |
אתרים מהתקופה הפלאוליתית התיכונה | האתר המוסטרי בשפך נחל מחניים • הר כרכום • מערת הגדי • מערת היונים • מערת זוטייה • מערת כבארה • מערת מיסליה • מערת מנות • מערת עמוד • מערת רקפת • מערת שוקבא • מערת תנור • נשר רמלה | |
אתרים מהתקופה הפלאוליתית העליונה | אוהלו II • הר כרכום • מערת היונים • מערת הנחל • מערת כבארה • מערת מנות • מערת ספונים • מערת קפזה • מערת רקפת • נחל אורן • נחל עין גב I • ערק אל-אחמר • תל רקית | |
אתרים מהתקופה האפיפלאוליתית | מדרגות הירדן • מערת היונים • מערת הנחל • מערת חילזון תחתית • מערת כבארה • מערת ספונים • מערת רקפת • מערת שוקבא • נווה דוד • נחל אורן • חתולה • נחל עין גב II • עין גב I • עינן • תל יריחו • תל רקית |
אתרי התרבות המוסטרית בישראל | ||
---|---|---|
אתרים בכרמל | מערת הגדי • מערת כבארה • מערת מיסליה • מערת תנור | |
אתרים בגליל | מערת היונים • מערת זוטייה • מערת מנות • מערת עמוד • מערת קפזה | |
אתרים בבקע הירדן | האתר המוסטרי בשפך נחל מחניים | |
אתרים בשפלה והרי יהודה | נשר רמלה • מערת שוקבא |