לדלג לתוכן

ישיבת מערבא

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ישיבת מערבא
ישיבה תיכונית
תקופת הפעילות העשור של 1980 – הווה עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים ברוך חייט עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°55′50″N 35°01′37″E / 31.93055556°N 35.02694444°E / 31.93055556; 35.02694444
www.maarava.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פנימיית הישיבה בלילה
ארון הקודש שעוצב בצורת נבל, בידי יגאל תמיר

ישיבת מערבא היא ישיבה תיכונית חרדית שנוסדה באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 על ידי הרב ברוך חייט.

מקור שמה של הישיבה מהמילה הארמית "מערבא" (בעברית: מערב), כינויה של ארץ ישראל בתלמוד הבבלי[1].

פתיחת הישיבה לוותה בפולמוס מצד רבנים חרדים, ובראשם הרב שך[2], שהתנגדו למודל של ישיבה חרדית שהלימודים בה כוללים, לימודי חול לצד לימודי הקודש, והשתתפות במבחני בגרות, בדומה לישיבות התיכוניות בחינוך ממלכתי דתי.

לדברי הרב חייט, בסופו של דבר הסכים הרב שך לעצור את ההתנגדות הפומבית שלו נגד הקמת הישיבה ובכך נתן את הסכמתו בשתיקה, אך העמיד תנאים שנועדו להרחיק ממנה תלמידים מהזרם המרכזי של הציבור החרדי. בין השאר דרש הרב שך שהישיבה לא תקום בירושלים או בבני ברק – ריכוזים חרדיים מובהקים, וכן שלא תיקרא באופן רשמי בתואר "ישיבה". ואכן הישיבה הועתקה למתתיהו, ובכל הפרסומים הרשמיים מוצג המוסד כ"מערבא מכון רובין" או "Ma'arava Rubin Academy". כמו כן התנה הרב שך שלא לקבל לישיבה תלמיד שלולא היה מתקבל לישיבה היה הולך לישיבה קטנה. מטרת תנאים אלה הייתה לצמצם את מידת ההשפעה של הישיבה על השיח והרחוב החרדי. בהמשך קיבלה הישיבה את ברכתו של הרב שלמה זלמן אוירבאך[3].

למעט ישיבת היישוב החדש הוותיקה, שהתנהלה לפי אותו מודל, סגנון ישיבות כזה לא היה קיים בציבור החרדי. מאז הקמת "מערבא" קמו עוד ישיבות דומות, בהן ישיבת נהורא (תשנ"ד), ישיבת נהרדעא וישיבת מאורות (שתיהן בתשס"ה) וישיבת מתיבתא בבית שמש (תשע"א), ישיבת חדוות התורה בירושלים, ישיבת אורייתא בירושלים.

ישיבת מערבא נחשבת כיום לישיבת הדגל של הישיבות התיכוניות בישראל, ודרך החינוך של הרב צייט מהווה דוגמה והשראה לשאר הישיבות התיכוניות[4].

הישיבה כיום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש הישיבה הוא הרב ברוך חיים חייט, מנהל התיכון הוא הרב שלמה פולק (שגם משמש כמנהל מכללה ירושלים) והרב חנוך בנשק. הר"מים הם הרבנים נתנאל לאער, חתנו של ראש הישיבה המשמש גם כמשגיח, צבי זריל, פינחס לובלינג והרב יוסף קרלינסקי, חתנו של ראש ישיבת מאור התלמוד הרב אברהם יצחק קוק.

קודם לכן כיהנו בישיבה כר"מים הרבנים: משה דב הריס גיסו של הרב חייט, יהושע הרטמן, עורך ספרי המהר"ל, הדר יהודה מרגולין, אליעזר שטיינברגר המכהן כיום בראשות ישיבת נשמת התורה בירושלים וכן הרב מיכאל שוהם ראש ישיבת נהרדעא.

אופי הישיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה נותנת עדיפות לנושאי בין אדם לחברו ודרך ארץ קדמה לתורה, לצד לימוד התלמוד בשיטה הנהוגה בישיבות הליטאיות.

הישיבה נותנת עדיפות לנושאים אלמנטים מוזיקליים, גם משום שהרב חייט עצמו הוא מוזיקאי, ומעודדת בעקבות כך לימוד נגינה ומספקת חדרי מוזיקה הכוללים פסנתר כנף, מערכת תופים ואולפן הקלטות. הדבר גם מתבטא בדברים בעיצוב הישיבה, כדוגמת ארון הקודש המעוצב בצורת כלי הנבל בו היו משוררים בבית הבחירה.

הישיבה מחייבת את התלמידים להתעמל בחדר הכושר שבקמפוס פעמיים בשבוע. הישיבה מעצימה גם את חשיבות הניקיון והסדר, והתלמידים מחויבים להציע את מיטתם בכל בוקר.

קיימים גם מבצעים שבועיים הכוללים מלגות, בספר חפץ חיים וחומש עם פירוש רש"י.

ככלל, בוגרי הישיבה זכאים לתעודת בגרות. רוב הבוגרים ממשיכים לישיבות גדולות חרדיות פתוחות באופן יחסי, כגון ישיבת איתרי, ישיבת חברון, וישיבת נתיבות חכמה. חלק מן הישיבות החרדיות מסרבות לקבל את בוגרי מערבא. יש בחורים שממשיכים לישיבות המשתייכות לזרם החרדי לאומי ולישיבות הסדר.

בקמפוס הישיבה מתגוררות מספר משפחות.

בימי חמישי בלילה נאספים התלמידים בחדר האוכל ל"משמר", שבמהלכו עורכים מספר בחורים מדי שבוע סיומים על מסכתות ועל סדרים של משניות. לאחר מכן נערכות הגרלות על המבצעים השבועיים, ואז מוסר הרב חייט שיחת מוסר והתלמידים שרים (לרוב, שירי נשמה) לאור נרות כשהרב חייט מלווה בגיטרה. לעיתים מגיע זמר או מלחין אורח, שמנגן בפסנתר.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ ראה בגמרא יבמות (דף סג:), וגמרא ברכות (דף ח, א)
  2. ^ ראה: מכתבים ומאמרים כרך ה'
  3. ^ שם טוב מעטוף, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ • הרב ברוך צ'ייט בראיון מתנגן, באתר קול הזמן, 29 בספטמבר 2015
  4. ^ סרטונים שלומי הלר, גם לימודי ליבה: ישיבה חרדית בין התיכונים המובילים בארץ, באתר i24news, ‏30 במרץ 2025