ישיבת מערבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישיבת מערבא
Yeshivat Maarava.JPG
תאריך ייסוד שנות ה־80 של המאה ה־20 עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים ברוך חייט עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום מתתיהו, ישראלישראלישראל
קואורדינטות 31°55′50″N 35°01′37″E / 31.93055556°N 35.02694444°E / 31.93055556; 35.02694444
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
פנימיית הישיבה בלילה
ארון הקודש שעוצב בצורת נבל, בידי יגאל תמיר

מערבא מכון רוביןאנגלית: Ma'arava Rubin Academy) היא ישיבה תיכונית חרדית שנוסדה באמצע שנות ה-80 של המאה ה-20 על ידי הרב ברוך חייט. מקור שמה של הישיבה מהמילה הארמית "מערבא" (בעברית: מערב), כינויה של ארץ ישראל בתלמוד הבבלי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתיחת הישיבה לוותה בפולמוס מצד רבנים חרדים, ובראשם הרב שך, שהתנגדו למודל של ישיבה חרדית שהלימודים בה כוללים, לצד לימודי הקודש, אף לימודי חול והשתתפות במבחני הבגרות הכלל-ארציים, בדומה לישיבות התיכוניות בזרם הממ"ד. לטענת הרב חייט, בפגישה עם הרב שך הסכים הרב להקמת הישיבה, המיועדת לציבור חרדי מודרני ועולים מארצות המערב, אך העמיד תנאים שנועדו להרחיק ממנה תלמידים מהזרם המרכזי של הציבור החרדי. בין השאר דרש הרב שך שהישיבה לא תקום בירושלים או בבני ברק - ריכוזים חרדיים מובהקים, וכן שלא תיקרא באופן רשמי בתואר "ישיבה". הישיבה הועתקה למתתיהו, ובכל הפרסומים הרשמיים מוצג המוסד כ"מערבא מכון רובין" או "Ma'arava Rubin Academy". בהמשך קיבלה הישיבה את ברכתו של הרב שלמה זלמן אוירבאך[1].

למעט ישיבת היישוב החדש הוותיקה, שהתנהלה לפי אותו מודל, סגנון ישיבות כזה לא היה קיים בציבור החרדי. מאז הקמת "מערבא" קמו עוד ישיבות דומות, בהן ישיבת נהורא (תשנ"ד), ישיבת נהרדעא וישיבת מאורות (שתיהן בתשס"ה).

הישיבה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש הישיבה הוא הרב ברוך חייט. המשגיח הוא הרב נתנאל לאער, חתנו של הרב חייט. מנהל לימודי התיכון הוא שלמה פולק (שאף משמש כמנהל מכללה ירושלים). הר"מים הם הרבנים אליעזר שטיינברגר, צבי זריל, מיכאל שהם ואבישי קורצטג.

הישיבה מדגישה את נושאי בין אדם לחברו ודרך ארץ קדמה לתורה, לצד לימוד התלמוד בשיטה הנהוגה בישיבות הליטאיות.

הישיבה מדגישה אלמנטים מוזיקליים, גם משום שהרב חייט עצמו הוא מוזיקאי. הישיבה מעודדת לימוד נגינה ומספקת חדרי מוזיקה הכוללים פסנתר כנף ואולפן הקלטות. הישיבה מחייבת את התלמידים להתעמל בחדר הכושר שבקמפוס פעמיים בשבוע. הישיבה מדגישה גם את חשיבות הניקיון והסדר, והתלמידים מחויבים להציע את מיטתם בכל בוקר.

רוב בוגרי הישיבה זכאים לתעודת בגרות. רוב הבוגרים ממשיכים לישיבות גדולות חרדיות פתוחות באופן יחסי, כגון ישיבת חברון, ישיבת נתיבות חכמה ואיתרי. חלק מהישיבות החרדיות מסרבות לקלוט את בוגרי מערבא. מעטים ממשיכים לישיבות המשתייכות לזרם החרדי לאומי.

משמר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בימי חמישי בלילה נאספים התלמידים בחדר האוכל ל"משמר", שבמהלכו עורכים מספר בחורים מדי שבוע סיומים על מסכתות גמרא ועל סדרים של משניות. לאחר מכן מוסר הרב צ'ייט שיחת מוסר והתלמידים שרים (לרוב, שירי נשמה) לאור נרות כשהרב צ'ייט מלווה בגיטרה. לעיתים מגיע זמר או מלחין אורח.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שם טוב מעטוף, שִׂמְחָה לְאַרְצֶךָ • הרב ברוך צ'ייט בראיון מתנגן, באתר קול הזמן, 29 בספטמבר 2015