טיוטה:כתב מימין לשמאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך ללא מקורות
בערך זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב וייתכן שמדובר במחקר מקורי.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בכיוון כתב מימין לשמאל, ובכתב מלמעלה למטה (בדרך כלל מקוצר לימין-לשמאל (Left to Right - Top to Bottom) או בקיצור RTL, RL-TB או R2L), הכתיבה מתחילה מימין העמוד וממשיכה שמאלה, וממשיכים מלמעלה למטה עבור שורות חדשות. השפות ערבית, עברית, פרסית, פשטו, אורדו, קשמירית (אנ') וסינדית הן מערכות הכתיבה R2L הנפוצות ביותר בעת החדשה.

סינית עתיקה נכתבה מלמעלה למטה מימין לשמאל

מימין לשמאל יכול גם להתייחס לטקסט כיוון מלמעלה למטה, מימין לשמאל (TB-RL או אנכי) של מסורת, כגון סינית, יפנית וקוריאנית, אם כי בעידן המודרני הם נכתבים גם בדרך כלל כיוון טקסט, משמאל לימין (עם קווים העוברים מלמעלה למטה). ספרים המיועדים לטקסט TBRL אנכי בעיקר נפתחים באותו כיוון כמו אלה של טקסט אופקי RTL: עמוד השדרה מימין והעמודים ממוספרים מימין לשמאל.

ניתן לשלב כתבים אלו עם מערכות כתיבה מודרניות מודרניות לכתיבה משמאל לימין, שבהן הכתיבה מתחילה משמאל העמוד וממשיכה ימינה.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערבית, עברית ופרסית הן מערכות הכתיבה הנפוצות ביותר ב-RTL בעת החדשה. עם התפשטות השימוש בכתב הערבי, הוסף הרפרטואר של 28 תווים המשמשים לכתיבת השפה הערבית כדי להכיל את הצלילים של שפות רבות אחרות כגון קשמירי, פשטו וכו'. בעוד שהאלפבית העברי משמש לכתיבת השפה העברית, משמש גם לכתיבת שפות יהודיות אחרות כמו יידיש ויהודית-ספרדית (לאדינו).

כתבים סוריים ומנדיים (מנדיים) נגזרים מארמית וכתובים RTL. הכתב השומרוני דומה, אבל התפתח מפרוטו-עברית ולא מארמית. כתבים עתיקים והיסטוריים רבים אחרים שמקורם בארמית ירשו את הכיוון שלו מימין לשמאל.

למספר שפות יש גם מערכות כתיבה RTL בערבית וגם לא ערבית לכתיבה LTR. לדוגמה, סינדית נכתבת בדרך כלל בכתב הערבי או בדוונאגרי, בין היתר. כורדית עשויה להיכתב בכתב ערבי, לטיני, קירילי או ארמני.

ת'אנה (Thaana) הופיע בסביבות 1600 לספירה. רוב התסריטים המודרניים הם LTR, אבל נ'קו (N'Ko, 1949), מנדה קיקאקוי (Mende Kikakui, המאה ה-19), אדלאם (Adlam, 1980) והאנפי רוהינגיאה (Hanifi Rohingya, שנות ה-80) נוצרו בתקופה המודרנית והם RTL.

דוגמאות עתיקות של טקסט המשתמש באלפבית כמו פיניקית, יוונית או נטוי ישן (Old Italic) עשויות להתקיים באופן שונה בסדר משמאל לימין, מימין לשמאל או בבוסטרופידון; לכן, לא תמיד ניתן לסווג מערכות כתיבה עתיקות מסוימות כ-RTL או LTR בלבד.

תמיכה במחשוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסט מימין לשמאל, מלמעלה למטה נתמך בכל תוכנת מחשב נפוצה. לעיתים קרובות, תמיכה זו חייבת להיות מופעלת באופן ייזום. ניתן לערבב טקסט מימין לשמאל עם טקסט משמאל לימין בטקסט שהוא דו-כיווני.

רשימת כתבים מימין לשמאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות לכתבים מימין לשמאל (בסוגריים קוד יוניקוד ISO 15924) הם:

כתבים נוכחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבים עתיקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כתב אינדוס (הרפאן) - שפה בה השתמשו בתרבות עמק האינדוס
  • כתב חרטומים (הירוגליפי מצרי) - בה השתמשו במצרים העתיקה
  • כתב קיפריוט סילבארי (או קיפריוט) (Cprt 403) - בה השתמשו בתקופת הברזל בקפריסין - הוחלפה ביוונית העתיקה
  • כתב פיניקי (Phnx 115) - התפתח מהכתב הפרוטו-כנעני שימש את הפיניקים לכתיבת שפתם.
  • כתב ארמי (Armi 124) - התפתח מן הכתב הפיניקי, מזכיר את השפה העברית. הופץ על ידי האימפריה האשורית החדשה והממלכה האחמנית.
  • כתב דרום-ערבי עתיק (Sarb) - כתב עתיק שמקורו במאה ה-9 לפני הספירה באזור צפון הים האדום שהשתשלשל בהמשך בעיקר באתיופיה ואריתריאה
  • כתב צפון-ערבי עתיק (Narb) - אוסף כתבים בו השתמשו במאה ה-8 לפני הספירה ובמאה הרביעית, בצפון ומרכז חצי האי ערב ובדרום סוריה
  • כתב פחלאבי (130–133: Prti, Phli, Phlp, Phlv) - בו השתמשו בעבר בשפות האיראניות, נגזרת של הארמית
  • כתב אווסטן (Avst 134) - התפתח מן הכתב הפחלאבי לו נוספו אותיות. שימש להקלטת הטקסטים הקדושים הזורואסטריים בתקופה הסאסאנית.
  • כתב ארמי חטראית או אשורית (Hatr 127) - בו השתמשו לכתיב השפה האשורית בעת העתיקה
  • כתב סוגידן (Sogd 141 and Sogo 142) ומניכאיסטית (Mani 139, קשורה לדת המניכאיזם) - נגזרת של השפה הסורית העתיקה. הסוגדיאן הפך צד בסופו של דבר מכתב מימין-לשמאל לכתב מלמעלה למטה, והוליד את הכתב האנכי האויגורי הישן, המונגולי והמנצ'ו.
  • כתב נבטי (Nbat) - כתב ששימש את הנבטים. שילוב של השפות הסורית והערבית.
  • כתב געז עתיק (Ethi 495) - כתב ששימש בעיקר לכתיב השפות האתיופיות ושפות אתיו-שמיות כיום משתמשים בו באתיופיה ואריתריאה.
  • כתב כארושטי (Khar 305) - שימש את הכתבים האינדו-איראנים ומגוון שפות אינדו-אירופאיות, וכיום בשימוש בצפון פקיסטן ובמזרח אפגניסטן
  • כתב טורקי עתיק רוני (נקרא גם רונית אורקהון - Orkh 175) - כתב ששימש בעיקר את הגקטורקים וחאנות טורקיות מהמאה ה-8 ועד למאה העשירית.
  • כתב הונגרי רוני עתיק (Hung 176) - כתב שהתפתח במאה ה-8, והוא המקור להונגרית (שפה הנכתבת משמאל לימין כיום).
  • כתב איטליק עתיק (Ital 210) - אטרוסקית מוקדמת הייתה RTL אך דוגמאות LTR מאוחר יותר הפכו נפוצות יותר. אומברית, אוסקאנית ופאליסקאנית נכתבו מימין לשמאל. היוניקוד מתייחס ל- Old Italic כאל שמאל לימין, כדי להתאים לשימוש המודרני. חלק מהטקסטים הם בוסטרופידון.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כתב מימין לשמאל בוויקישיתוף