טיוטה:מוות ליהודים
מָוֶת ליהודים היא סיסמת שנאה גזענית אנטישמית הקוראת או מייחלת למותם של יהודים. לסיסמה זו יש גרסאות שונות כמו איד'בח אל-יהוד בערבית, והיא משמשת אנטישמים במסעות טבח, פוגרומים, לינצ'ים והפגנות הסתה.
השימוש בביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
השימוש בביטוי "מוות ליהודים" משמש כקריאת שנאה גזענית נגד העם היהודי. השימוש בביטוי כולל את קריאתו בקול וכתיבתו באמצעות גראפיטי.[1][2][3][4] לעיתים הקריאה או הכיתוב מלווים מעשה אלימות, כגון ניסיון לפיגוע.[5] הקריאה "מוות ליהודים" אף מוכרת כתופעה גזענית נגד יהודים גם בחו"ל,[6][7] ואף נידונה בישיבה מיוחדת של הכנסת התשיעית,[8] השימוש בביטוי בחו"ל יכול שיהיה במסגרת פעילות חבלנית.[9]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקריאה "מוות ליהודים" היא קריאה אנטישמית ותיקה שנשמעה כבר בגרמניה ב־1819 בפרעות "הפ-הפ", במשפט דרייפוס ב־1895.[10] בפוקשאן ב־1924[11] ובמהומות קראון הייטס ב־1991.
כפר בצרפת בשם 'מוות ליהודים'[עריכת קוד מקור | עריכה]
בצרפת ישנו כפר בשם לה מור או ז'ואיף שפירושו הוא "מוות ליהודים".
כפר בספרד בשם 'מחנה מוות ליהודים'[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכפר קסטריו מוטה דה חודיוס שבצפון ספרד נקרא במקור קסטריו מוטחודיוס (Castrillo Motajudíos; "מחנה גבעת היהודים"), וניתן לו בשנת 1035, כאשר יהודים שנמלטו מפוגרום התיישבו בו. בשנת 1627 שונה שם הכפר לקסטריו מטחודיוס (Castrillo Matajudíos; "מחנה מוות ליהודים"), וזה היה שמו במשך קרוב ל-400 שנה. ביוני 2015 הוחזר שם הכפר לשם המקורי, לאחר שתושביו החליטו על כך במשאל שיזם ראש הכפר. באוקטובר 2015 נערך טקס להחלפת השם בנוכחות שגריר ישראל, דניאל קוטנר.
מקרים של קריאות "מוות ליהודים" ברחבי העולם במאה העשרים ואחת[עריכת קוד מקור | עריכה]
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
מספר דוגמאות לקריאות כאלו במאה העשרים ואחת ברחבי העולם:
- ב-2011 ליוו קריאות "מוות ליהודים" ו"מוות לישראל" הפגנה של קבוצת איסלמיסטים בתוניסיה, אשר הפגינו מול בית הכנסת הגדול בתוניס, בלב העיר.[12]
- בדצמבר 2017 קראו מאות מוסלמים בגטבורג שבשוודיה קריאות "מוות ליהודים".[13][14]
- באוגוסט 2019 תועדו ילדים במחנה קיץ באיסטנבול שבטורקיה קוראים "מוות ליהודים".[15]
- בינואר 2021 קריאות "מוות ליהודים, נשמעו גם בהפגנות של תנועת חיי שחורים חשובים בארצות הברית.[16]
- במאי 2021 שני גברים תקפו סועדים יהודים במסעדה כשרה בלוס אנג'לס בזמן מבצע שומר החומות, וקראו לעברם "מוות ליהודים".[17]
- בנובמבר 2021, ביום העצמאות הפולני, מאות פעילי ימין קיצוני בעיר קאליש שבמרכז פולין, קראו "מוות ליהודים" ושרפו כתב זכויות היסטורי לקהילה היהודית מהמאה ה-13.[18]
איד'בח אל-יהוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
"איד'בח אל-יהוד" (בערבית: إذبح اليهود, או "אטבח אל-יהוד" בתעתיק שגוי כפי שמופיע בחלק מהמקורות להלן) היא קריאה בערבית המופנית כלפי יהודים, שמשמעותה הוא: לשחוט את היהודים. היא משמשת כקריאת שנאה גזענית[19] ואף כקריאה שהשמיעו ערבים בעת שיצאו לפגוע ביהודים בעיקר בתקופת היישוב. הקריאה "אִד'בָּחוּ אִל־יָהוּד" או "אִד'בָּח אִל־יָהוּד" תועדה במספר מקרים בעבר, תוך שלעיתים היא מלווה מעשי אלימות, כגון רגימה באבנים ותקיפה בירי, בין היתר לאחר תפילה של קהל מערביי חברון בירושלים לפני מאורעות תר"פ,[20][21] כמו גם במאורעות תרפ"ט,[22] במאורעות תרצ"ו-תרצ"ט,[23] ובעת ההתקפה על הרובע היהודי בעיר העתיקה.[24] הקריאה מצאה דרכה גם להתקפות כנגד ישראלים מחוץ לישראל.[25]
קריאה זו נידונה בפסקי דין אחדים במדינת ישראל. כך, למשל, בבית משפט השלום בירושלים הואשם ערבי שב-20 באוקטובר 2000 צעד בראש תהלוכה במזרח ירושלים וקרא "אטבח אל-יהוד" וקריאות נוספות, והוא הורשע בעבירה של הסתה לגזענות.[26] ביולי 2014, לאחר שטף של פרסומי איבה וגזענות בפייסבוק על רקע מבצע צוק איתן, קבע שופט בית משפט השלום, בעקבות פוסט של ערבי ישראלי שכתב "מוות ליהודים" על רקע תמונת טנק שרוף, כי "אין מקום למעצרם של אנשים בשל התבטאויות בלבד".[27]
בחוק הישראלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחוק הישראלי הסתה לגזענות היא עבירה שדינה מאסר עד חמש שנים.[28] למרות זאת, בית משפט השלום בתל אביב קבע כי "אין מקום למעצרם של אנשים בשל התבטאויות בלבד" ומכיון שכך לא ניתן לעצור אדם שכתב "מוות ליהודים" בפייסבוק.[29]
באמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
האמן יעקב מישורי צייר ציור בשם "מוות ליהודים", הציור זכה לגינויים מכל קצווי הקשת הפוליטית.[30]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איתמר אייכנר, ביום העצמאות בפולין: צעקו "מוות ליהודים" והציתו כתב זכויות היסטורי, באתר ynet, 13 בנובמבר 2021
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שמוליק גרוסמן, צעדת סילואן - תחת מטר אבנים ו"מוות ליהודים", באתר ynet, 25 באפריל 2010.
- ^ קובי דוד, כתובות "מוות ליהודים" רוססו על בתי כנסת בצפת, באתר וואלה!, 12 באוקטובר 2011.
- ^ עדי חשמונאי, שני תושבי צפת הודו בריסוס בתי הכנסת, באתר nrg, 12 באוקטובר 2011.
- ^ איילה חננאל, מי צעק "מוות ליהודים" בקו 5 בתל אביב?, באתר וואלה!, 26 במאי 2010.
- ^ מערכת אתר צה"ל, תיעוד מיוחד: סוכל ניסיון לפיגוע דקירה בצומת גוש עציון, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 20 באוקטובר 2011.
- ^ עופר אדרת, מאות קראו "מוות ליהודים" בחגיגות יום העצמאות בפולין; הממשלה בוורשה גינתה, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2021
- ^ פשעי שנאה בשבדיה: "מוות ליהודים", בעמוד הפייסבוק של כאן חדשות
- ^ הישיבה השלוש מאות ושישים ושבע של הכנסת התשיעית יום שני, גם בחשוון השתמ"א 13 אוקטובר 1980 – הודעת הממשלה על מצב היהודים בברית המועצות ובארצות אחרות - מאגר כתבי מנחם בגין - מרכז מורשת בגין, באתר מאגר כתבי מנחם בגין - מרכז מורשת בגין, 1 בספטמבר 1980
- ^ אטילה שומפלבי, "ניסיתי להוריד את השלט 'מוות ליהודים' והתעוורתי ממטען", באתר ynet, 5 ביוני 2002.
- ^ תנועת דרור ישראל - מוות ליהודים ולערבים, באתר תנועת דרור ישראל, 4 בינואר 2013
- ^ קהילת פוקשאן - חיי תרבות ורוח בקהילה - א.מ.י.ר, באתר א.מ.י.ר, 2 ביולי 2020
- ^ קלוד סיטבון, אחרי הבחירות בתוניסיה, מבחן לדמוקרטיה וליחסים עם הקהילה היהודית, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2011.
- ^ אנטוניה ימין, בצל האנטישמיות: יהודי שבדיה חוגגים את חנוכה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 בדצמבר 2017
- ^ אנטוניה ימין, פשעי שנאה בשבדיה: "מוות ליהודים", באתר פייסבוק, כאן 11, 13 בדצמבר 2017
- ^
קריאות מוות ליהודים במחנה קיץ לילדים באיסטנבול, סרטון בערוץ "ynet", באתר יוטיוב (אורך: 00:39)
- ^ משרד התפוצות, האנטישמיות בשנת 2020, 27 בינואר 2021, עמ' 65
- ^ עדו בן פורת, "מוות ליהודים" במסעדה כשרה בלוס אנג'לס: הוגשו כתבי אישום, באתר ערוץ 7, 22 בספטמבר 2021
- ^ איתמר אייכנר, ביום העצמאות בפולין: צעקו "מוות ליהודים" והציתו כתב זכויות היסטורי, באתר ynet, 13 בנובמבר 2021
- ^ "אטבח אל-יהוד" בשוק פ"ת, דבר, 7 בפברואר 1935.
אבו כביר משתוללת, דבר, 23 בנובמבר 1936.
נקנסו 4 נשים שהשתתפו בהפגנות ברצועה, דבר, 29 במאי 1968.
אורה ערמוני, בחזרה מהשבי הלבנוני, 14 בדצמבר 2007. - ^ י.ד.פריאר, על המאורעות בירושלים, הצפירה
- ^ יהודה לפידות, העשור הראשון של המנדט הבריטי בארץ-ישראל, באתר "דעת".
- ^ אפרים תלמי, 40 שנה למאורעות הדמים בתרפ"ט, דבר, 24 ביולי 1969.
- ^ מרים גורונצ'יק, מחזה הדמים בטבריה, דבר, 26 בפברואר 1937.
נהדפה התנפלות נועזה על ראש פינה, דבר, 2 במאי 1938.
ישראל שיוו, 30 שנה להגנת גבעת עדה, דבר, 22 ביולי 1968. - ^ א. קצנלסון, בליל נפילת העיר העתיקה, דבר, 8 במאי 1950.
- ^ Catherine Philp, Israeli minister Danny Ayalon may press charges over 'racist' heckling, Times Online, 10.2.2010
- ^ פ (י-ם) 4577/00 מדינת ישראל נגד איאד סוב לבן, ניתן ב-6 בנובמבר 2002.
- ^ "במדינה דמוקרטית המקדשת את חופש הביטוי, אין מקום למעצרם של אנשים בשל התבטאויות בלבד, כל עוד לא מדובר בשידול לביצוע עבירה או בקריאה מובהקת לפגוע באחר", ביהמ"ש: לא ניתן לעצור אדם שכתב "מוות ליהודים" בפייסבוק, כלכליסט 27.7.14
- ^ לפי סעיף 144ב לחוק העונשין
- ^ ביהמ"ש: לא ניתן לעצור אדם שכתב "מוות ליהודים" בפייסבוק, כלכליסט
- ^ פרופ' אריה אלדד, מה שנכון לפיקאסו נכון גם למישורי - כל ציור צריך שם, באתר מעריב אונליין, 15 באוגוסט 2020
קטגוריה:גזענות בישראל קטגוריה:גזענות קטגוריה:אנטישמיות קטגוריה:יהדות קטגוריה:שנאה