חיי שחורים חשובים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: תרגמת.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
לוגו התנועה.

"חיי שחורים חשובים" או "חיי שחורים נחשבים" (באנגלית: Black Lives Matter, בקיצור - BLM) היא תנועת אקטיביזם בינלאומית שמקורה בקהילה האפרו-אמריקאית אך כוללת קבוצות רבות, ביניהם אמריקאים לבנים, המוחים נגד אלימות משטרתית וגזענות ממוסדת כלפי שחורים. התנועה מארגנת הפגנות וכנסים בהם מובעת מחאה נגד הרג לא מוצדק של שחורים על ידי גורמי אכיפת החוק, וכן נדונות בהם סוגיות רחבות יותר של אפיון גזעי, אלימות משטרתית ואי-שוויון גזעי במערכת המשפט בארצות הברית.

תחילתה של התנועה בשנת 2013, בה נעשה שימוש רב בהאשטאג BlackLivesMatter# ברשתות החברתיות, לאחר זיכויו של שוטר בשם ג'ורג' צימרמן שהרג את מרטין טרוויון, אפרו-אמריקאי. בסיסמה "חיי שחורים חשובים" נעשה שימוש רב בהפרות הסדר בפרגוסון (2014) שפרצו עקב מקרה שבו שוטר ירה למוות במייקל בראון, ועקב תקרית בניו יורק בה נחנק למוות אריק גרנר על ידי שוטר בעודו אומר "אני לא יכול לנשום".[1]

לאחר המהומות בפרגוסון אירעו מקרים נוספים שבהם שוטרים ירו למוות באפרו-אמריקאים, ובעקבותיהם פרצו מהומות הגזע בארצות הברית (2014–2015). נושא זה הוא אחד הנושאים המרכזיים הנידונו במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016.

תנועת "חיי שחורים חשובה" איננה עמותה רשומה אלא רשת מבוזרת, ללא מבנה ארגוני או היררכיה פורמלית.

ייסוד התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליל 26 בפברואר 2012 שוטר בשם ג'ורג' צימרמן ירה למוות במרטין טרוויון, תלמיד תיכון אפרו-אמריקאי בן 17, בפלורידה. צימרמן היה אחראי על אבטחת שכונת המגורים שבה התגורר טרוויון, והוא טען שפעל מתוך הגנה עצמית.

ב-13 ביולי 2013, לאחר חקירה משטרתית ודיונים משפטיים, הוחלט לזכות את צימרמן. בתגובה, שלוש פעילות פוליטיות לזכויות השחורים (Alicia Garza, Patrisse Cullors, Opal Tometi) החלו להפיץ בפייסבוק הודעות בגנות ההחלטה, בליווי ההאשטאג BlackLivesMatter#. הפעילות שאבו השראה מהתנועה לזכויות האזרח של ארצות הברית, פמיניזם שחור, מחאת "כיבוש וול סטריט" ותנועות דומות.

באוגוסט 2014 ארגנה התנועה לראשונה הפגנת מחאה לא-אלימה בפרגוסון, מיזורי, בעקבות הירי במייקל בראון. אחריה אורגנו עוד מאות הפגנות של התנועה ברחבי ארצות הברית.

משנת 2013 נרשמו בארצות הברית לפחות 21 עמותות בשם "חיי שחורים חשובים".

הפגנת ענק לציון שנה למותו של מייקל בראון בברוקלין, אוגוסט 2015.

אידאולוגיה ושיטות פעולה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות התנועה מפגינות בניו יורק בנובמבר 2014. על השלטים נכתב "האם הבן שלי הוא הבא בתור?" וההאשטאג BlackLivesMatter#.

תנועת "חיי שחורים חשובים" נאבקה בתחילה במה שכינתה "הוצאה להורג ללא משפט" של שחורים, אך פעיליה מונים מאבקים חברתיים רבים הכרוכים יחדיו, ביניהם זכויות המהגרים, זכויות להט"ב השחורים, ועוד.

תנועת "חיי שחורים חשובים" משתמשת רבות בתיוגי האשטאג על מנת להגיע לקהל רב בתוך זמן קצר. התנועה מורכבת בעיקר מצעירים הדוגלים בשיטות של פעולה ישירה, בניגוד לדור הישן של פעילי זכויות האפרו-אמריקאים, דוגמת אל שרפטון, המתנגדים לשיטות פעולה מסוג זה.

אחת ממייסדי התנועה, אלישיה גרזה, פירטה את האידאולוגיה של התנועה במאמר ארוך, ובו הקטע הבא: "כאשר אנו אומרים שחיי שחורים חשובים, הכוונה היא לשחורים שהם משוללי כבוד ומשוללי זכויות אדם בסיסיות. הכוונה היא לחיי העוני של השחורים ולרצח העם השחור, שהם בעינינו טרור מדינתי. הכוונה היא למיליון אנשים שחורים הנעולים בכלובים במדינה הזו, מחצית מכלל האנשים בבתי הכלא - זהו מעשה של טרור מדינתי. הכוונה היא לנשים שחורות שממשיכות לסבול את התקיפות האכזריות על ילדינו ומשפחותינו, תקיפות שהן טרור מדינתי."

השפעת התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2014 בחר ארגון הלשון האמריקאי בסיסמה BlackLivesMatter# כמילת השנה, מעשה שזכה לתמיכה רחבה של אנשי אקדמיה שחורים.

בשנת 2015 סרינה וויליאמס הביעה תמיכה פומבית בתנועה. תנועת האוניברסליזם האוניטריאני הביעה אף היא תמיכה פומבית בתנועה וארגנה מספר הפגנות תמיכה. התנועה זכתה לשבחים מפי פעילים פוליטיים רבים בכלי התקשורת, ואף הייתה מועמדת לתואר "איש השנה" של טיים מגזין.

במופע האמנותי של משחק הסופרבול 50 שנערך ב-7 בפברואר 2016 בסנטה קלרה (קליפורניה), הופיעה ביונסה בשיר המביע תמיכה בתנועה, בליווי רקדניות הלבושות בדומה לפנתרים השחורים.

הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות התנועה מונעות מברני סנדרס לנאום בסיאטל, אוגוסט 2015.

במערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2016 המועמדים נשאלו לא פעם מה עמדתם בנושא "חיי שחורים חשובים".

ברני סנדרס אמר בפשטות שלדעתו חיי שחורים חשובים, והביע הזדהות מלאה עם התנועה.

הילרי קלינטון נפגשה עם נציגי התנועה באוגוסט 2015 אך הביעה הסתייגות מדרכי הפעולה שלה.

רוב מועמדי המפלגה הרפובליקנית מתנגדים לתנועה ולדרכי פעולתה, פרט למרקו רוביו שהביע הזדהות עם השקפותיה. בן קרסון, פעיל פוליטי מטעם המפלגה הרפובליקנית, אמר שלדעתו התנועה "מטופשת".

במספר אספות בחירות הופיעו נציגים של התנועה ושאלו את המועמדים שאלות. בחלק מהן היו גם התפרעויות של פעילים, ששיאן היה בעצרת של דונלד טראמפ בשיקגו, ב-11 במרץ 2016.

ביקורת על התנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שוטרים חוסמים מפגינים שחורים בבולטימור, אפריל 2015.

חלק ממבקרי התנועה ניסו לקדם מטבע לשון בשם "חיי כולם חשובים", הבולט בהם הוא הסנטור הרפובליקאי השחור טים סקוט. ביטוי זה נתקל בהתנגדות ממספר רב של אנשים. הראפר מאקלמור התייחס לביטוי בשיר "White Privilege II" ושילב בו קטע מלל של פעיל התנועה, שמסביר את משמעותו. ביל מאהר אמר על הביטוי: "מי שאומר שחיי כולם חשובים מתכוון שכל חייהם של האנשים נמצאים באותה רמת סיכון, מה שאינו נכון." בתקרית בחברת פייסבוק, מספר עובדים שינו את הסיסמה "חיי שחורים חשובים" שהופיעה על אחד מלוחות המודעות לסיסמה "חיי כולם חשובים", אך מארק צוקרברג התערב ושלח מזכר לעובדים ובו כתב: "חיי שחורים חשובים - זה לא אומר שחייהם של אחרים אינם חשובים. זו אמירה פשוטה של הקהילה השחורה שדורשת את הצדק שמגיע לה."

אזרחים התומכים בכוחות המשטרה האמריקאית יצרו האשטאג בשם BlueLivesMatter# וטוענים שהתנועה היא בעצם אנטי-משטרתית, ושחלק מהמפגינים בפעילויותיה קראו לאלימות נגד שוטרים. קצין משטרה בקרוליינה הצפונית כינה את התנועה "ארגון טרור", ועקב כך אולץ לפרוש מתפקידו. מבקרים אחרים טוענים שפעילות התנועה מקשה על עבודת המשטרה וגורמת לעלייה בשיעורי הפשיעה.

קיימת גם ביקורת בקרב האפרו-אמריקאים. חלק מהמבקרים טוענים שמספר השחורים שנהרגו על פי טענת התנועה מירי כוחות הביטחון לא מדויק. דרוי מרדוק, עיתונאי שחור, כתב: "התפיסה לפיה שוטרים אמריקאים כל הזמן מחסלים אנשים שחורים חפים מפשע היא פשוט שקר אחד גדול וקטלני." אחרים ביקרו את התנועה על הימנעותה מטיפול בתופעת הפשע באוכלוסיית האפרו-אמריקאים, ובירי של שחורים על שחורים. שחקן הפוטבול ריצ'רד שרמן (סיאטל סיהוקס) אמר: "התמודדתי עם העובדה שהחבר הכי טוב שלי נרצח, והרצח שלו בוצע על ידי שני גברים שחורים בני 35. לא היה מעורב אף שוטר, ולא היה אף מעורב אחר, אבל לא שמעתי אז אף אחד צועק שחיי שחורים חשובים."

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עקב פרשת מותו של יוסף סלמסה החלו רבים מיוצאי אתיופיה בישראל להזדהות עם הסיסמה "חיי שחורים חשובים" בהפגנות יוצאי אתיופיה וברשתות החברתיות.

אדוארד כהן, אחד מדוברי התנועה, כתב כי האיומים והלחצים שהופעלו על משפחת סלמסה דומים להטרדות שעברו על פעילי הפרות הסדר בפרגוסון באותה תקופה.[2]

באירוע של מרכז פרס לשלום קראה ענבל בוגלה את שמו של סלמסה ויוצאי אתיופיה נוספים שנהרגו בידי המשטרה, הזכירה את פרשת חלוקת דפו פרוברה ליוצאות אתיופיה, והגישה לאורחת הכנס נעמי קמפבל דף ובו נכתב "Black Lives Matter In Israel".[3]


ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חיי שחורים חשובים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רויטרס, זעם ב-NY: שוטר שחנק למוות שחור לא יואשם, באתר ynet, 4 בדצמבר 2014.
  2. ^ אדוארד כהן, Black Lives Matter Israel: Justice for Yosef Salamsa,‏ 10 בינואר 2015 (באנגלית).
  3. ^ אתם הממסד, אני לא אשב כאן, מאת ענבר בוגלה, 9 במרץ 2016, באתר "המקום הכי חם בגיהנום".