טיילת ארמון הנציב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף טיילת שרובר)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טיילת ארמון הנציב
Jerusalem 07-2012 (7550277676).jpg
מידע על המבנה
סוג טיילת עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת תלפיות מזרח עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
התחלת הבנייה 1984 (תחילת בניית טיילת האז)
סיום הבנייה 2003 (סיום בניית טיילת גולדמן)
חומרי בנייה אבן ירושלמית
אדריכל יהודית גרין
שלמה אהרונסון
לורנס הלפרין
קואורדינטות 31°45′20″N 35°14′04″E / 31.755666666667°N 35.234416666667°E / 31.755666666667; 35.234416666667
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טיילת ארמון הנְציב הוא כינוין של שלוש טיילות הממוקמות בדרום מזרח ירושלים.

הטיילות נמתחות משכונת אבו תור, לאורך קו הרכס של הר אצל דרך יער השלום וארמון הנציב, עד לשכונת נוף ציון. תוואי הטיילות סמוך לקו פרשת המים בין הים התיכון לים המלח על גבול מדבר יהודה. מהטיילות נשקף נוף פנורמי מרהיב על אגן העיר העתיקה, הר הזיתים, מדבר יהודה ואף חלקים ממערב העיר. מקור הכינוי של הטיילות הוא בשל סמיכותן לארמון הנְציב הבריטי שניצב על הר העצה הרעה.

הטיילות, בפרט התצפית בטיילת האז, מהוות מוקד לתיירות בירושלים וסיורים רבים בעיר כוללים ביקור בהן.

שלוש הטיילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיילת המכונה טיילת ארמון הנְציב מורכבת, למעשה, משלוש טיילות משנה, אשר נבנו אחת אחר השנייה, על ידי אדריכלים שונים. הטיילות מקושרות ביניהן פיזית, אך בנויות בסגנונות ארכיטקטוניים שונים: טיילת גבריאל שרובר, טיילת דניאל האז וטיילת ריצ'רד גולדמן.

טיילת שרובר[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיילת שרובר במהלך סערת שלג.

טיילת שרובר היא טיילת הממוקמת בין שכונת תלפיות מזרח לשכונת צפון תלפיות, מערבית לטיילת האז. הטיילת נבנתה ביוזמת הקרן לירושלים במימון "קרן גבריאל שרובר", וקרויה על שמו של גבריאל שרובר, בנה של הנדבנית גיטה שרובר. בנייתה החלה ב-1987, והיא נחנכה שנתיים לאחר מכן[1]. הטיילת נבנתה על פי תוכניות של אדריכל הנוף שלמה אהרונסון[2]. הטיילת ממוקמת בין קצה טיילת האז על רכס הר העצה הרעה בקרבת ארמון הנְציב לבין רחוב נעמי בשכונת אבו תור.

הטיילת אמורה לדמות שני עולמות שונים בו זמנית: האחד דמוי-מדבר וכפרי, ואילו השני עירוני ומתוחכם. המתח בין שני העולמות מתאפשר בין הקרבה לעיר מחד, והצמחייה והקרבה למדבר מאידך. לאורך הטיילת נבנו פרגולות המצלות על ספסלים הצופים לעבר יער השלום, הר הזיתים והרי מואב.

במרכז הטיילת נבנתה רחבה למופעים, ומולה ספסלי אבן. לצדי הרחבה מצויים חדרי הלבשה. בעת בניית הטיילת נטעו לאורכה שבעת המינים וכן למעלה מ-600 עצי זית, עצי חרוב ודובדבן. בנוסף, בטיילת אף שוחזר מוביל מים מימי בית שני שנועד להביא מים לירושלים מכיוון דרום.

טיילת שרובר היא אחת מארבע היצירות הארכיטקטוניות שנבחרו לייצג את ישראל בביאנלה של ונציה בשנת 1991.

טיילת האז[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרגות מטיילת האז אל יער השלום

טיילת האז הממוקמת על הר העצה הרעה, בסמיכות לארמון הנציב, נשקפת אל עבר העיר העתיקה, הר הבית והר הזיתים. טיילת מישורית זו, המקבילה לרחוב דניאל ינובסקי, נמתחת לאורך 600 מטר וברחוב של כ-6 מטר, מטיילת שרובר לארמון הנְציב. בנייתה החלה ב-1984, והיא נחנכה בשנת 1987. הטיילת נבנתה כחלק מפיתוח כביש הגישה לארמון הנציב, במקום נזקרה פסולת בנייה והקרן לירושלים נרתמה לשיקום השטח. הטיילת נבנתה על פי תוכנית של אדריכלי הנוף שלמה אהרונסון, יהודית גרין ולורנס הלפרין, והייתה הטיילת הראשונה שנבנתה באזור זה[1]. לימים, נבנתה ממערב לה טיילת שרובר וממזרח לה טיילת גולדמן. הטיילת קרויה על שם בני הזוג וולטר ואליס האז(אנ'), מבעלי חברת לוי שטראוס ושות', שתרמו את הכסף להקמתה[1].

לטיילת, הבנויה בראש הרכס, צורה מישורית השומרת על צורת הרכס. הטיילת בנויה בצורה של אמת מים, ומזכירה אמות מים עתיקות שנמצאו באתר, וכן מבנה הטיילת נועד להוות משקל נגד לנוף החומות של העיר העתיקה. הטיילת מעוצבת בסגנון אר דקו מנדטורי התואם את מבנה ארמון הנציב הסמוך. בטיילת נבנו רחבה למופעים, בית קפה ומסעדה.

באוקטובר 2013 גילה באקראי מנהל מחוז ירושלים של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל כי פרגולת מתכת חריגה בגודלה הוקמה בצמוד למסעדת המקום. זו פוגעת בנוף הנשקף מרחבת המצפור של הטיילת לכיוון העיר העתיקה. אישור הבנייה הוענק על ידי ועדת הרישוי העירונית. בנוסף, גודלה וגובהה של הפרגולה, שגרמו לסערה בקרב פעילי סביבה ובמועצה לשימור אתרי מורשת, אינם עומדים בקנה אחד עם שמירה על זכויות היוצרים של מתכנני המקום.

טיילת גולדמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיילת גולדמן

טיילת גולדמן היא המזרחית מטיילות רכס הר העצה הרעה שבמזרח ירושלים בתכננו של לורנס (לארי) הלפרין[3]. טיילת זו נמתחת מארמון הנציב, לכיוון מזרח, עד לכפר ג'בל מוכבר. הטיילת נבנתה על ידי תרומתו של ריצ'רד גולדמן, ונפתחה לקהל הרחב בשנת 2003. במקום מצויות חפירות ארכאולוגיות והתגלתה בקרבת הטיילת אמת מים מתקופת החשמונאים.

תוכניות פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארגונים ירוקים מתנגדים ליוזמות תיירותיות שהוצגו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה של ירושלים הנוגעות לפיתוח אזור הטיילת ובהם רכבל מטיילת גולדמן לטיילת שרובר, מגדל תצפית בגובה 135 מטר, ומתחם מלונות שיבנה לאורך רחוב ינובסקי[4][5].

  • מגדל התצפית - את המגדל יזם המהנדס עזי סלע, בתכנונם של האדריכלים יעל ויונתן שילוני[6], והתוכנית שלו אושרה בועדת המשנה להתנגדויות של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה במאי 2002[7]. בנובמבר 2005, המועצה הארצית לתכנון ובנייה ביטלה את התוכנית[8].
  • רכבל הטיילת - תוכנית שיזמה חברת "דיגל" שבנתה את שכונת נוף ציון, כחלק מפרויקט, בהיקף של כ-400 מיליון דולר, המשלב בין מתחם של דירות יוקרה, שטחי מסחר, מלונאות ואטרקציות תיירותיות[9][10].
  • תוכנית מתחם הרכס - תוכנית להקמת ארבעה בתי מלון מול הטיילת ובהם 1,400 חדרים, בבניינים בגובה של 5-12 קומות, עם חזית אחידה באורך 350 מטר ומגדל עורפי בגובה 24 קומות. הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה אישרה את התוכנית בפברואר 2002[11]. בית המשפט המחוזי בירושלים, אישר לחברה להגנת הטבע והמועצה לשימור אתרים לערער למועצה הארצית לתכנון ובנייה על אישור תוכנית[12]. בספטמבר 2005 המועצה הארצית ביקשה לערוך תיקונים בתוכנית ואחר כך היא הוקפאה[13].
  • מתקן האומגה של עמותת אלע"ד - בפברואר 2018, קיבלה עמותת אלע"ד היתר בנייה להקמת מתקן האומגה הארוך ביותר בישראל, באורך של 784 מטר, בין טיילת האז ליער השלום[14].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 ערי גושן, הטיילת הכי יפה בעיר, מעריב, 21 במאי 1989
  2. ^ אריאל הירשפלדגניו של שלמה אהרונסון, באתר הארץ, 31 ביולי 2009
  3. ^ דליה טל, ‏טיילת גולדמן תיבנה כהמשך לטיילת שרובר, בעלות של 4 מיליון דולר, באתר גלובס, 14 בינואר 2001
  4. ^ אסתר זנדברגעד הרכס האחרון, באתר הארץ, 6 בספטמבר 2005
  5. ^ דליה טל, ‏אהרונסון: מגדל התצפית הוא הר העצה הרעה, באתר גלובס, 28 במאי 2000
  6. ^ עזי סלע, מגדל תצפית צר ואצילי, באתר הארץ, 6 ביוני 2002
  7. ^ אליסה אודנהיימר, הוועדה להתנגדויות בירושלים אישרה בניית מגדל תצפית בטיילת ארמון הנציב, באתר הארץ, 10 במאי 2002
  8. ^ יעל ויונתן שילוני, חלום נגוז בירושלים, באתר הארץ, 3 בנובמבר 2005
  9. ^ דליה טל, ‏דיגל תקים מלון ליד ארמון הנציב בירושלים, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2000
  10. ^ דליה טל, ‏הירוקים נגד מגדל התצפית בארמון הנציב, באתר גלובס, 14 בפברואר 2000
  11. ^ גל ניסים, ‏תוכנית מלונות הרכס בארמון הנציב תידון בארצית, באתר גלובס, 8 ביוני 2003
  12. ^ אליסה אודנהיימר, בית המשפט אישר לחברה להגנת הטבע לערער על פרויקט רכס ארמון הנציב, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2002
  13. ^ אורית בר-גיל, ‏עדיין לא בונים בארמון הנציב: תוכנית "מתחם הרכס" לתיקונים, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2005
  14. ^ ניר חסוןלא רק רכבל: אלע"ד תקים מעל מזרח ירושלים את האומגה הארוכה בישראל, באתר הארץ, 27 בפברואר 2018