יבגני שוורץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יבגני שוורץ בשנות ה-30 של המאה ה-20

יבגני לבוביץ' שוורץרוסית: Евге́ний Льво́вич Шва́рц; ‏21 באוקטובר 1896, קאזאן האימפריה הרוסית15 בינואר 1958, סנקט פטרבורג ברית המועצות) היה סופר ומחזאי סובייטי שעבודתו כוללת עשרים וחמישה מחזות ותסריטים לשלושה סרטים (בשיתוף עם ניקולאי ארדמן).

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

צעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יבגני שוורץ נולד בקאזאן, רוסיה, למשפחת משכילה זעיר-בורגנית. אביו היה יהודי מומר, רופא במקצועו וככל הנראה בעל השקפה רדיקלית ואימו רוסיה במוצאה ושחקנית חובבת. בשנת 1914 החל ללמוד בפקולטה למשפטים באוניברסיטת מוסקבה, בה לקח חלק בחיי התיאטרון והשירה. במרץ 1917 גויס לצבא הרוסי , עבר קורס קצינים מזורז ובאוקטובר 1917 הוסמך לקצונה. לאחר ההפיכה הבולשביקית עזב את הצבא הרוסי ונסע לרוסטוב. בעת שהותו ברוסטוב התגייס אל צבא המתנדבים של הגנרל קורנילוב. בשורות צבא המתנדבים הוא השתתף בקרבות נגד הצבא האדום. באפריל 1918 נפצע יבגני שוורץ במהלך הקרב על העיר קרסנודר. כתוצאה מהפציעה הוא איבד אחדות משיניו והחל לסבול מרעד, ממנו המשיך לסבול כל חייו. לאחר הפציעה שוחרר מן השירות הצבאי.

לאחר המלחמה, שוורץ למד תיאטרון ברוסטוב על הדון. ב-1921 עבר עם להקת תיאטרון בפטרוגרד, והיה פעיל ב"אחוות סראפיון", קבוצת סופרים רוסים שכללה את איבנוב, זושנקו (Zoshchenko) שקלובסקי וקברין. ב-1923 עבר לBakhmut והחל לפרסם שירה סאטירית וביקורות בעיתון מקומי. ביחד עם מיכאיל סלונימסקי וניקולאי אולייניקוב, ייסד וערך את כתב העת הספרותי Slaughter ב-1925.

חייו המקצועיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1924, שוורץ שב ללנינגרד והחל לעבוד בGosizdat, מחלקת ספרי הילדים בבית הוצאה לאור, בניהולו של סמואיל מרשק. הוא חיבר את כתבי העת לילדים "קיפוד" ו"סיסקין". הוא אף כתב ספרי ילדים, בכללם "סיפורה של בללייקה ישנה" (1924), "הרפתקאותיהם של שורא ומארוסי" (1937), "נערה זרה" (1937) ו"‫מי יגיע ראשון" (1949). במהלך תקופה זו, גם התחבר עם חברי הקבוצה הספרותית האוונגרדית OBERIU (איגוד האמנות האמיתית).

ב-1929 שוורץ החל לעבוד בשיתוף פעולה עם במאי ומעצב התיאטרון ניקולאי אקימוב מתיאטרון הקומדיה של לנינגרד, שביים את כל מחזותיו והחל לכתוב מחזות המבוססים על מעשיות וסיפורי הילדים של הנס כריסטיאן אנדרסן. אלו כוללים את "בגדי המלך החדשים" (1934), "כיפה אדומה" (1936), "סינדרלה" (1938), "מלכת השלג" (1938), "הצל" (1940), "הדרקון" (מחזה מקורי שלו, 1944) ו"נס רגיל" (1956).

בראשית מלחמת העולם השנייה, שוורץ כתב את "מתחת לעצי הטיליה של ברלין" (1941) ביחד עם זושנקו. במהלך המלחמה, כתב את "לילה אחד" ו"הארץ הרחוקה". בתום המלחמה שוורץ כתב את "נס רגיל" ו"סיפור על חיילים אמיצים". עיבודיו של שוורץ ל"מלכת השלג" ו"הצל" הופקו לסרטים ב-1966 ו-1971. [1] הוא גם השלים את כתיבת התסריטים "סינדרלה", "‫מי יגיע ראשון", "דון קישוט" ו"נס רגיל".

סרטו האחרון והידוע ביותר היה "דון קישוט", שזכה ב-1959, שנה לאחר מותו של שוורץ, להצלחה גדולה במערב.

שוורץ הלך לעולמו בלנינגרד.

אודות יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצירותיו של שוורץ עוסקות בשני נושאים עיקריים: האחד - האלהת האהבה. הוא מימש אותה דרך סיפורם של גיבורים שונים, חלקם פרי דמיונו ואת חלקם שאל מאגדותיו של הנס כריסטיאן אנדרסן. הדמויות הן ריאליסטיות שמשובצות בעלילה אגדתית.

הנושא השני הוא פוליטי - הוקעת הטוטליטריות ודיבור בזכות המחשבה והרצון החופשיים. בנושא השני החל לעסוק בשנת 1933, במחזהו "המלך ערום", המבוסס על שלוש מאגדותיו של אנדרסן. הבמאי ניקולאי אקימוב תיכנן הפקה גרנדיוזית שיועדה לעלות בתיאטרון בלנינגרד. השלטונות מנעו את יציאתה לפועל בתואנה שהוא אמנם מטפל בבעיות יסוד בעלת חשיבות היסטורית-עולמית, אולם עושה זאת על דרך ההלצה.

ביצירותיו הוא מתאר את העריץ האכזר וכביר הכוח כטיפוס שרלטן, ופגיע מבפנים. בכך הוא עסק גם במחזותיו החשובים ביותר - "הצל" ו"הדרקון" ואף במחזותיו לילדים כגון "כיפה אדומה".

בתקופת השלטון הסובייטי יצירותיו אמנם יצאו בדפוס והוצגו, אבל במידה מועטה ולא נכללו ברפטואר הסובייטי.

מחזות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנס הרגיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו משל רומנטי ופילוסופי אודות אהבה ויחסים בין היוצר ליצירתו. המחזה עובד לסרטים שהופקו בשנים 1964 ו-1978.סרט של שנת 1978 בבימוי של מארק זכארוב ובהשתתפות כוכבים כמו אולג ינקובסקי, אלכסנדר אבדולוב, יבגני לאונוב ואנדריי מירונוב זכה להצלחה גדולה ומוקרן בטלוויזיה רוסית עד היום.

כתביו שראו אור בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנס כריסטיאן אנדרסן, באתר answers.com