יגדל אלוהים חי

יִגְדַּל אֱלֹהִים חַי (על פי נוסח הספרדים)
1. יִגְדַּל אֱלֹהִים חַי וְיִשְׁתַּבַּח / נִמְצָא וְאֵין עֵת אֶל מְצִיאוּתוֹ 2. אֶחָד וְאֵין יָחִיד כְּיִחוּדוֹ / נֶעְלָם וְגַם אֵין סוֹף לְאַחְדּוּתוֹ 3. אֵין לוֹ דְמוּת הַגּוּף וְאֵינוֹ גּוּף / לֹא נַעֲרֹךְ אֵלָיו קְדֻשָּׁתוֹ 4. קַדְמוֹן לְכָל דָּבָר אֲשֶׁר נִבְרָא / רִאשׁוֹן וְאֵין רֵאשִׁית לְרֵאשִׁיתוֹ 5. הִנּוֹ אֲדוֹן עוֹלָם לְכָל נוֹצָר / יוֹרֶה גְּדֻלָּתוֹ וּמַלְכוּתוֹ 6. שֶׁפַע נְבוּאָתוֹ נְתָנוֹ אֶל / אַנְשֵׁי סְגֻלָּתוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ 7. לֹא קָם בְּיִשְׂרָאֵל כְּמֹשֶׁה עוֹד / נָבִיא וּמַבִּיט אֶת תְּמוּנָתוֹ 8. תּוֹרַת אֱמֶת נָתַן לְעַמּוֹ אֵל / עַל יַד נְבִיאוֹ נֶאֱמַן בֵּיתוֹ 9. לֹא יַחֲלִיף הָאֵל וְלֹא יָמִיר / דָּתוֹ לְעוֹלָמִים לְזוּלָתוֹ 10. צוֹפֶה וְיוֹדֵעַ סְתָרֵינוּ / מַבִּיט לְסוֹף דָּבָר בְּקַדְמָתוֹ 11. גּוֹמֵל לְאִישׁ חָסִיד כְּמִפְעָלוֹ / נוֹתֵן לְרָשָׁע רָע כְּרִשְׁעָתוֹ 12. יִשְׁלַח לְקֵץ יָמִים מְשִׁיחֵנוּ / לִפְדּוֹת מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתוֹ 13. מֵתִים יְחַיֶּה אֵל בְּרֹב חַסְדּוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ (אֵלֶּה שְׁלֹש עֶשְׂרֵה הֵם עִקָּרִים / הֵן הֵם יְסוֹד דַּת אֵל וְתוֹרָתוֹ תּוֹרַת מֹשֶׁה אֱמֶת וּנְבוּאָתוֹ / בָּרוּךְ עֲדֵי עַד שֵׁם תְּהִלָּתוֹ)

יגדל אלוהים חי הוא פיוט המיוסד על שלושה עשר עקרי האמונה שקבע הרמב"ם (בפירושו לפרק חלק). בפיוט 13 שורות, אחת לכל אחד מהעיקרים, בנוסח הספרדים יש בסוף הפיוט עוד שני חרוזים.

מחבר הפיוט

מקובל, שמחבר הפיוט "יגדל" הוא דניאל בן יהודה דיין, שחי באיטליה, כנראה בהמאה הארבע עשרה. הפיוט נדפס לראשונה במחזור "קמחא דאבשונא" שנדפס בבולוניה בשנים ש'-ש"א (1541).

בעבר היו מקובלים יחוסים שגויים, לדוגמה: הרב יעקב עמדין ייחסו בוודאות לרמב"ם, והרב יחיא צאלח והיש"ר מקנדיאה ייחסוהו לרבי שלמה אבן גבירול.

לפיוט יש דמיון רב לשיר "אפתח בכינור" מאת עמנואל הרומי יש הסוברים שהשיר המקורי הוא יגדל ועמנואל הרחיב את דבריו, אחרים סוברים שהשיר המקורי הוא מאת עמנואל ויגדל הוא קיצור שלו.

נוסח וביקורת

במהלך הדורות נוסף בית לפיוט (האחרון) גם גוף הפיוט השתנה במעט. שינוי אחד נעשה על ידי רבי יהושע בנבנישתי שהוסיף בבית השני את המילה "גם" מה שלדעת נחמיה אלוני מהווה סתירה לדעת הרמב"ם בנושא.

רבים כתבו שהפיוט לא תואם במדויק את שיטת הרמב"ם, אדמיאל קוסמן סיכם את הבעיות העיקריות: העיקר החמישי מחסיר את האיסור לעבוד עם מתווכים, העיקר השישי מוסיף שהנבואה רק ליהודים, העיקר השמיני מחסיר את האמונה שלא יתווסף דבר לתורה, העיקר ה-12 מחסיר את האיסור לחשב את הקץ.

המהרש"ל התנגד בחריפות לפיוט בעיקר בשל המושג "עיקרים" שלא קיים לשיטתו.

מנגד, מהרח"ו כתב שהאריז"ל אמר לו שהוא רק אומר פיוטים קדמוניים (כגון אלה של רבי אלעזר הקליר) ולא הפיוטים המאוחרים, ובפרט לא הפיוט 'יגדל'. בחסידות הדעות חלוקות, יש שנהגו להגיד ויש שקראו למחוק את הפיוט מהסידור.

הרש"ש בכתב הייסוד של חברת אהבת שלום מצטט את הפיוט. השל"ה ביאר את הפיוט על פי הקבלה.

מקור אמירת הפיוט

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. יש מקורות מוקדמים.

בספר "סדר היום" שחיבר המקובל משה בן מכיר בסוף המאה ה-16 נאמר:

"ויש שנהגו לומר אחר התפלה י"ג עיקרים שהוא פזמון יגדל אלהים חי וכו' בנעימת קול והוא מנהג טוב ויפה ועולה לד' עניינים לקבל עליהם האמנת י"ג עיקרים גם לומר אותם בשמחה לכבוד היום הקדוש והוא מכלל העונג"

זמן אמירת הפיוט

למעשה, הפיוט התקבל בכל תפוצות ישראל, אך מקום אמירתו שונה מקהילה לקהילה. בחלק מקהילות אשכנז המזרחיות נוהגים לאומרו לפני תפילת שחרית; בקהילות ספרד ובקצת קהלות נוסח אשכנז הוא מושר בליל שבת וחג לאחר סיום תפילת ערבית; יוצאי מרוקו אומרים אותו גם בתפילת שחרית של שבת לפני ברוך שאמר, וגם כשמלווים את החתן בשבת חתן; חלק קטן מהתימנים השאמיים אומרים אותו בתוך סדר קבלת שבת; והבלדים (ושאר מתפללי הנוסח השאמי) אומרים אותו אחרי תפילת ערבית של שבת, או לפני עלינו לשבח. יש שאומרים אותו גם בעת קבורת המת, שכן מוזכר בו תחיית המתים. הקראים אומרים אותו בשמחת תורה אחרי קריאת התורה. בקרב יהודי גאורגיה נוהגים לאומרו אחרי ערבית של שבת בניגון מיוחד לשבתות, ובימים נוראים בניגון אחר.

לקריאה נוספת

• חנה כשר ואורי מלמד, ‏"הורתו ולידתו של הפיוט 'יגדל אלהים חי'", התפילה בישראל: היבטים חדשים, אורי ארליך (עורך), תשע"ו, עמ' 183–155, באתר Academia.edu
• ישראל דודזון, אוצר השירה והפיוט, ניו יורק, 1970 כרך ב, עמ' 267-266
• נהוראי מאיר שטרית, 'הפיוט "יגדל", מקורותיו ונוסח יהודי מרוקו', ידע–עם 68-67 (תשס"ח), עמ' 173-16
• משה חלמיש, הערות אחדות לפיוט "יגדל", חקרי קבלה ותפילה, באר שבע, תשע"ב, עמ' 52, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)

קישורים חיצוניים

• הפיוט יגדל אלהים חי, באתר הפיוט והתפילה
• יגדל, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• שמואל פנחס גלברד, "יגדל אלוקים חי", אתר מורשת
• וידאו של מקהלת קהל עדת ישורון בניו יורק שרים את אחד מהניגונים שלהם ל'יגדל' (החל מ-1:45).
• מידע על יגדל אלוהים חי בקטלוג הספרייה הלאומית