יהודה קרני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יהודה קרני, 1945
קברו של קרני בבית הקברות טרומפלדור

יהודה קרני (וולובלסקי) (1884, פינסק3 בינואר 1949 תל אביב) היה משורר עברי, עיתונאי, עורך ומתרגם. חתן פרס ביאליק (1944). שירי ירושלים שלו העלו תרומה ייחודית לשירה העברית החדשה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפינסק שברוסיה הלבנה (אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית) בשנת תרמ"ד (1884), בנם של לאה ועזריאל זליג וולובלסקי, סוחר אמיד, בעל יערות ומשרפות יי"ש ועסקן צבורי. זכה לחינוך יהודי וכללי. הוא החל לפרסם שירים בגיל מאוד צעיר: ראשונים שירים בעברית, אבל בהמשך גם שירים ביידיש וברוסית. הוא היה פעיל מסור בתנועה הציונית, ואף נבחר כציר לקונגרסים הציוניים, מטעם תנועת "פועלי ציון".

קרני שילב כתיבה עיתונאית, עברית ויידיש, עם פעילותו כמזכיר מרכז ציוני רוסיה, וילנה, בשנים 1907-1908. כתיבתו העיתונאית כללה שירים, מאמרים, ביקורות ומסות. הוא זכה להכתרה כמשורר עברי מביאליק עצמו, שפרסם את שירו "יש נערה תמימה", בחוברת "השילוח", י"ט, 1909. קרני הרבה לפרסם את דבריו בשבועון הציוני "העולם", ועבר יחד עם מערכת השבועון לאודסה. באודסה שהה זמן קצר, והכיר את חבורת הסופרים העבריים שהתרכזה סביב ביאליק וחבורתו.

בשנת 1921 עלה קרני לארץ ישראל. שנים ראשונות עשה בחיפה, ואחר כך עבר לתל אביב. בשנותיו הראשונות בארץ עבד כפקיד. החל משנת 1924 הצטרף לעיתון "הארץ", תחילה ככותב ואחר כך כמשתתף קבוע וחבר המערכת. בין השאר הוא נחשב למחדש המילה "קולנוע" ב-1930 (במשך תקופה קצרה כונו הסרטים הדוברים סרטי שמע-נוע)[1].

בשנות עבודתו ב"הארץ" פרסם קרני אלפי רשימות, תגובות, שירים פוליטיים קצרים, מאמרים ומסות. שירתו הציונית המתלהבת ומתלהמת, שהביא עִמו ממזרח אירופה עברה בארץ שינוי מעמיק. הוא כתב שירה שנאחזה בנוף הארץ האבני והסלעי. שירי ירושלים תפסו מקום בולט בשירתו. הוא ניסה לאחוז בהוויתה של ירושלים: הארצית והאבנית מצד אחד, והמשיחית יהודית מצד שני. נוסח כתיבתו היה שמרני ומיושן מעט, והוא לא התחבר למהלך החדש בשירה העברית, שהביאו שלונסקי, אלתרמן, גולדברג, רטוש ואחרים. אולי משום כך נשכחו שיריו שלא בצדק, ודורות הקוראים שצמחו בארץ ישראל נהו אחרי שירה אחרת ומשוררים אחרים.

נקבר בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב. לאחר מותו קראה עיריית ירושלים רחוב על שמו בשכונת רמות.

בנוסף, הגן המשולש הגדול ליד רכבת מרכז בתל אביב נקרא על שמו.

על שמו גם רחוב בשכונת רמת אביב בתל אביב.

משיריו המולחנים התפרסמו: "התרגעות", "צלצל קתרוס" (ללחנים עממיים) ו"עגבנייה" (ללחנו של יואל אנגל).

מספרי שירתו של יהודה קרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

שִׂימוּנִי בַּפִּרְצָה

עִם כָּל אֶבֶן מִתְגוֹלֶלֶת שִׂימוּנִי בַּפִּרְצָה
וְחַזקוּנִי בַּמַקָבוֹת,
אוּלַי אֲכַפֵּר פְּנֵי מוֹלַדְתִי, וְנִרְצָה
עֲוֹן הָעָם, אֲשֶׁר לֹא סָתַם הֶחֳרָבוֹת.

מַה טוֹב וְיָדַעְתִי, כִּי אֶבֶן אֲנִי כְּכָל אַבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם
וּמָה אֻשַׁרְתִי בְּהִתְקַשֵׁר עַצְמוֹתַי עִם הַחוֹמָה,
לָמָה יִדַל גוּפִי מִנַפְשִׁי, אֲשֶׁר בָּאֵשׁ וּבַמַיִם
הָלְכָה עִם הָעָם בִּזְעָקָה אוֹ דְמוּמָה.

קטע מן השיר
  • שערים, שירים, ברלין: דביר, 1923.
  • בשעריך מולדת, פיוטים, תל אביב: אחיעבר, 1935.
  • ירושלים, מחזור שירים, מרחביה: ספרית פועלים, 1944.
  • שיר ודמע, מחברות לספרות, 1945.
  • בימה קטנה: דברים בפרוזה ובשיר, תל אביב : דביר, תשי"א 1951.
  • ילקוט שירים, ליקט, ערך והוסיף מבוא והסברים יצחק עוגן, תל אביב: יחדיו, תשכ"ו 1966.
  • שירים, ערך והוסיף מבוא דן מירון, ירושלים: מוסד ביאליק, 1992.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סרטים ובתי ראינוע, ל. בארי, בתוך: עשרים השנים הראשונות - ספרות ואמנות בתל אביב הקטנה 1909 - 1929, עורך: א.ב. יפה, 1980, עמ' 292


הקודם:
אהרון קבק
פרס ביאליק
במשותף עם שלמה צמח

1944
הבא:
יעקב פיכמן