יוסי אבני-לוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יוסי אבני-לוי
Yossi Avni-Levy.JPG
לידה 25 במאי 1962 (בן 57)
רעננה, ישראל
שם לידה יוסי לוי
עיסוק סופר, דיפלומט
לאום יהודי
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה ספרות למבוגרים
סוגה רומן, ספרות בלשית
נושאי כתיבה הומוסקסואליות, השואה
יצירות בולטות דודה פרהומה לא הייתה זונה
איש ללא צל
שנות פעילות 1995-היום
פרסים והוקרה פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים (תשס"ח)
www.yossiavni.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יוסי אבני-לוי (נולד ב-25 במאי 1962) הוא סופר ודיפלומט ישראלי, המשרת כעת כשגריר ישראל בליטא. ספריו הראשונים יצאו לאור תחת שם העט "יוסי אבני".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבני-לוי נולד ברעננה להורים שעלו מאפגניסטן ומאיראן. שירת בצה"ל כקצין מודיעין, וסיים תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ובערבית (האוניברסיטה העברית) ותואר במשפטים. כיהן כדיפלומט ישראלי בגרמניה, בסרביה, במונטנגרו ובפולין, ורוב ספריו נכתבו מחוץ לגבולות המדינה. בשנים 2011-2008 שימש כדובר משרד החוץ, וב-10 באוקטובר 2010 מונה לשגריר ישראל בסרביה ובמונטנגרו וכיהן בתפקיד זה עד קיץ 2016.

בתקופת כהונתו כשגריר בבלגרד נודע ביחסיו המעולים עם צמרת הממשל הסרבי, ובפרט עם ראש הממשלה אלכסנדר ווצ'יץ'. ביום עזיבתו את התפקיד זכה לביקור של ראש הממשלה ושל שר הפנים בשדה התעופה, שהגיעו כדי להיפרד משגריר ישראל. אבני-לוי היה אחד השושבינים העיקריים לחקיקת החוק הסרבי להשבת רכוש יהודי ללא יורשים (2015), המשמש דוגמה למדינות אחרות באירופה. הוא זכה במספר אותות הוקרה על כהונתו כשגריר, ונבחר על ידי התקשורת כאחד האנשים המשפיעים ביותר בבלגרד. היה השגריר הראשון של מדינת ישראל בבלגרד שביקר בחבל המריבה קוסובו ונפגש עם צמרת הממשל הקוסוברי, לרבות עם ראש הממשלה האשים טאצ'י והנשיאה יאהיאגה.

בשנת 2007 זכה אבני-לוי בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים לשנת תשס"ח.[1] ספריו תורגמו לגרמנית, לפולנית, לסרבית, אלבנית וליוונית. אבני-לוי פרסם מספר רשימות ביקורת בעיתונות (הארץ, ידיעות אחרונות), בהן החל להזדהות לראשונה בשמו האמיתי (לוי) לצד שמו הספרותי. הוא זכה במספר תחרויות ספרותיות (בעיתון "הארץ", בעיתון "מעריב-את" ועוד).

פרסם קובצי סיפורים ורומנים שעוררו התרגשות, הערכה וגם פולמוס ספרותי וחברתי. אחד מספריו עובד לסרט. קובץ הסיפורים "גן העצים המתים" (1995) נחשב פורץ דרך במועד פרסומו. הרומן "דודה פרהומה לא הייתה זונה" נחשב אחד מספריו הבולטים, לצד "איש ללא צל" והרומן "רוכלי האהבות".

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבני משתייך לקהילת הלהט"ב,[2] ולו ולבן זוגו בן ובת שנולדו בהליך פונדקאות.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]