לדלג לתוכן

יחסי הרפובליקה המרכז-אפריקאית – סין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יחסי הרפובליקה המרכז-אפריקאיתסין
הרפובליקה המרכז-אפריקאיתהרפובליקה המרכז-אפריקאית הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
הרפובליקה המרכז-אפריקאית סין
שטחקילומטר רבוע)
622,984 9,596,967.75
אוכלוסייה
5,915,627 1,425,178,782
תמ"ג (במיליוני דולרים)
2,383 17,963,171
תמ"ג לנפש (בדולרים)
403 12,604
משטר
דמוקרטיה נשיאותית רפובליקה עממית

יחסי הרפובליקה המרכז-אפריקאית–סין הם היחסים הבילטרליים של הרפובליקה המרכז-אפריקאית והרפובליקה העממית של סין. היחסים הדיפלומטיים בין הרפובליקה העממית של סין לרפובליקה המרכז-אפריקאית כוננו ב-29 בספטמבר 1964, כאשר ממשלת הרפובליקה המרכז-אפריקאית ניתקה את היחסים הדיפלומטיים עם הרפובליקה של סין.[1]

לאחר כינון היחסים ב-1964, כאשר ז'אן-בדל בוקאסה עלה לשלטון ב-1966, הוא החזיר את ההכרה של המדינה לטאיוואן, וניתק את הקשרים הדיפלומטיים עם הממשלה בבייג'ינג, שנמשכו עד למהפך של בוקאסה וביקורו בבייג'ינג ב-1976.[2][3] הרפובליקה המרכז-אפריקאית החזירה את ההכרה שלה לטאיפיי ב-1991 תחת הנשיא אנדרה-דיודונה קולינגבה. יורשו של קולינגבה, אנז' פטאסה, החזיר את ההכרה של הרפובליקה המרכז-אפריקאית לרפובליקה העממית של סין ב-1998, שנשארה ב-2017. מאז 1998, סין העבירה סיוע חוץ רב לרפובליקה המרכז-אפריקאית, כולל רופאים ומהנדסים אזרחיים. הסחר בין סין לרפובליקה המרכז-אפריקאית גדל בשנות ה-2000, ונשיא הרפובליקה המרכז-אפריקאית, פרנסואה בוזיזה, קרא להשקעות סיניות נוספות במדינה ב-2009.[4]

שגרירות סין בבנגי השעתה זמנית את פעילותה בשנת 2013 לאחר נפילת הנשיא בוזיזה ומלחמת האזרחים שלאחר מכן, אך החל משנת 2016 היא נפתחה מחדש.[5]

הרפובליקה המרכז אפריקאית הייתה אחת מ-53 מדינות, שביוני 2020 תמכו בחוק הביטחון הלאומי של הונג קונג באו"ם.[6]

התפתחות כלכלית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז הפורום הראשון לשיתוף פעולה סין –אפריקה בשנת 2000, ממשלת סין העבירה 152 מיליון דולר בסיוע לפיתוח לרפובליקה המרכז-אפריקאית. מספר פרויקטי סיוע סיניים גדולים ברפובליקה המרכז אפריקאית כוללים:

  • הלוואה של 67.4 מיליון דולר מ-Exim Bank of China להתקנת רשתות תיקונים וסלולר במדינה.[7]
  • בניית אצטדיון של 20,000 מושבים בבנגי במימון ממשלת סין.[8]
  • ביטול חובות של 11.4 מיליון דולר לסין.[9]

מדריכים סיניים הכשירו את חברי כוחות הביטחון הפנימיים של הרפובליקה המרכז אפריקאית, כגון המשטרה והמשמר הנשיאותי, בשנת 2018.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "The Central African Republic". Ministry of Foreign Affairs of the People's Republic of China. 2003-10-12. נבדק ב-2009-10-05.
  2. ^ "In Central Africa the Sun Sets on a Republic and Comes Up on an Empire". The New York Times. 1976-12-05. נבדק ב-2019-07-09.
  3. ^ "1976年11月15日 华国锋到机场欢迎中非总统博卡萨 - 华国锋时政活动年谱(1976年) - 华国锋纪念网".
  4. ^ "AFP: Central Africa calls on China for investment". 2009-09-10. נבדק ב-2009-10-05.
  5. ^ The Central African Republic. Ministry of Foreign Affairs of the People's Republic of China. Retrieved 18 March 2017.
  6. ^ Lawler, Dave (2 ביולי 2020). "The 53 countries supporting China's crackdown on Hong Kong". Axios (באנגלית). נבדק ב-3 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Austin Strange, Bradley C. Parks, Michael J. Tierney, Andreas Fuchs, Axel Dreher, and Vijaya Ramachandran. 2013. China’s Development Finance to Africa: A Media-Based Approach to Data Collection. CGD Working Paper 323. Washington DC: Center for Global Development. "AidData | Supply and installation for mobile and fixed networks". אורכב מ-המקור ב-2013-06-24. נבדק ב-2013-06-21.
  8. ^ Austin Strange, Bradley C. Parks, Michael J. Tierney, Andreas Fuchs, Axel Dreher, and Vijaya Ramachandran. 2013. China’s Development Finance to Africa: A Media-Based Approach to Data Collection. CGD Working Paper 323. Washington DC: Center for Global Development. "AidData | Stadium". אורכב מ-המקור ב-2013-06-24. נבדק ב-2013-06-21.
  9. ^ Austin Strange, Bradley C. Parks, Michael J. Tierney, Andreas Fuchs, Axel Dreher, and Vijaya Ramachandran. 2013. China’s Development Finance to Africa: A Media-Based Approach to Data Collection. CGD Working Paper 323. Washington DC: Center for Global Development. "AidData | Debt Cancellation". אורכב מ-המקור ב-2013-06-24. נבדק ב-2013-06-21.