יחסי הרפובליקה של קונגו – סין
| יחסי הרפובליקה של קונגו – סין | |
|---|---|
|
|
.png)
| |
| הרפובליקה של קונגו | סין |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 342,000 | 9,596,967.75 |
| אוכלוסייה | |
| 6,209,450 | 1,425,300,174 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 14,616 | 17,963,171 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,354 | 12,603 |
יחסי הרפובליקה של קונגו–סין הם היחסים הדו-צדדיים המתנהלים בין סין לבין הרפובליקה של קונגו. ב-22 בפברואר 1964, כוננה סין יחסים דיפלומטיים עם הרפובליקה של קונגו.[1]
פרויקטי סיוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
הן סין והן הרפובליקה של קונגו ארגנו מיזמי סיוע זו לזו. ממשלת סין מימנה באופן מלא את בנייתו של בית הפרלמנט החדש במדינה, בסך 52 מיליון יורו. ממשלת הרפובליקה של קונגו מימנה את בניית בית הספר היסודי סין-קונגו, בית ספר שנועד בעיקר עבור יתומים טיבטים במחוז צ'ינדו, צ'ינגהאי לאחר שרעידת אדמה ביושו הרסה את הספר הישן.[2]
פיתוח כלכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
סין החזיקה במוסדות פיננסיים שסיפקו מימון לבנייה תשתיות ברפובליקה של קונגו. על פי דיווחים בתקשורת, בשנים 2000 עד 2012 יצאו לפועל כ-25 מיזמי פיתוח פיננסיים סינים. מיזמים אלה נעים בין כבישים מהירים המקשרים בין ברזוויל ופוינט-נויר לבניית סכר 120 מגה-וולט לאספקת חשמל לברזוויל.[3]
בנוסף לאלו, מאז כינון היחסים בנתה סין ברפובליקה של קונגו גם אצטדיון, מערכות אספקת מים עירוניות, ספריה אוניברסיטאית ואת בית החולים לידידות סין-קונגו.
החל משנת 2001 מייבאת סין נפט גולמי ישירות מהרפובליקה של קונגו. ב-2016 נאמד היקף המסחר בין המדינות בכ3 מיליארד דולר, ירידה של 16.6% ביחס לשנה קודמת. מתוך כמות זו, הייצוא מסין היווה 740 מיליון דולר (ירידה של 28.5% ביחס לשנה קודמת), והייצוא מהרפובליקה של קונגו היווה 2.3 מיליארד דולר (ירידה של 11.9% ביחס לשנה קודמת). הייצוא העיקרי של סין לרפובליקה של קונגו הוא מכשירים אלקטרומכניים, ביגוד ארוג ומוצרי היי-טק.
השקעות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנו מספר רב של השקעות גדולות של חברות סיניות ברפובליקה של קונגו. קבוצת הזהב הלאומית של סין תומכת בתכנון מיזם משותף של כריית נחושת במדינה עם קבוצת ג'רלד, חברה לסחר במתכות בארצות הברית.[4] חברת MagIndustries מקנדה, שרוב מניותיה נמצאות בידי משקיע סיני, מחזיקה בקונגו פרויקט כריית אשלג בשלבים מתקדמים, אשר נתקע עקב בעיות מימון.[דרוש מקור]
קשרי תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]
החל משנת 1975 מציעה סין מלגות שנתיות לאוניברסיטאות וקולג'ים ברפובליקה של קונגו, שהגיעו ליותר מ-616 סטודנטים. בין השנים 1990 ל-1997 שלחה סין לקונגו מעל 80 משלחות של מורי תיכונים ומרצי אוניברסיטאות, אולם המשלחת פסקו עם פריצת מלחמת האזרחים ברפובליקה של קונגו.[דרוש מקור]
מאז 1967 שולחת סין לקונגו משלחות רפואיות. המשלחות חזרו לסין ב-1997 עקב מלחמת האזרחים ברפובליקה של קונגו, אך חזרו ב-1999. עד שנת 2020 יצאו 22 משלחות כאלו ל-697 ביקורים ברפובליקה של קונגו, ונכון לשנת 2020 פועלים בה 33 רופאי משלחת.[דרוש מקור]
פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרפובליקה של קונגו הייתה אחת מ53 מדינות שתמכו בחוק הביטחון הלאומי בהונג קונג באו"ם ביוני 2020.[5]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ http://www.china.org.cn/english/features/focac/183555.htm (הקישור אינו פעיל, 21 ביוני 2019)
- ^ "Chinese school rebuilt with African aid". China Daily. 28 במרץ 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ China’s Development Finance to Africa: A Media-Based Approach to Data Collection. CGD Working Paper 323. Washington DC: Center for Global Development.
- ^ "Gerald Metals and China National Gold Group Complete Cooperative Acquisition of Soremi Project" (PDF). Gerald Group.
- ^ Lawler, Dave (2 ביולי 2020). "The 53 countries supporting China's crackdown on Hong Kong". Axios (באנגלית). נבדק ב-3 ביולי 2020.
{{cite web}}: (עזרה)
