יחסי לבנון-רוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: לקט פרטים, ללא הבחנה בין עיקר לטפל. חלוקה לא ברורה לכותרות משנה..
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יחסי לבנון-רוסיה
לבנוןלבנון רוסיהרוסיה
Russia Lebanon Locator.png
לבנון רוסיה
שטחקילומטר רבוע)
10,400 17,098,242
אוכלוסייה
6,229,794 142,257,519
תמ"ג (במיליוני דולרים)
87,890 4,000,000
תמ"ג לנפש (בדולרים)
14,108 28,118
משטר
רפובליקה רפובליקה פדרלית

יחסי לבנון-רוסיהרוסית: Российско-ливанские отношения, בערבית: علاقات روسية-لبنانية) הם היחסים הבילטרליים בין לבנון לרוסיה. ללבנון יש שגרירות במוסקבה ולרוסיה יש שגרירות בביירות. בין שתי המדינות מתקיימים יחסי ידידות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימפריה הרוסית ניסתה להשפיע על האזור המוכר כיום כלבנון.[דרושה הבהרה] לאחר הסכם אדירנה בשנת 1829, הייתה רוסיה בעלת החסות של הכנסיות היווניות האורתודוקסיות והארמניות בתוך האימפריה העות'מאנית. דיפלומטים רוסים ניסו להגדיל את ההשפעה הרוסית בלבנון וסוריה ביחד עם הרשויות העות'מאניות.[1]

ברית המועצות ביססה יחסים דיפלומטיים עם לבנון ב-3 באוגוסט 1944. במשך השנים, שתי המדינות חתמו על מספר הסכמים, ביניהם הסכם על מסחר ותשלומים (ה-30 באפריל 1954 וה-16 ביולי 1970), הסכם תנועה אווירית (ה-8 בפברואר 1966), על שיתוף פעולה בתעשיית התיירות (ה-8 ביוני 1970), על תהליכים לקידום משלוחי דואר דיפלומטי ללא ליווים של שליחים דיפלומטים (ה-2 בפברואר 1962, וה-15–22 בפברואר 1971).[2]

בשנת 1978 ברית המועצות תמכה בהחלטה 425 של מועצת הביטחון של האו"ם, שקראה לישראל להסיג את כוחותיה מלבנון.

בשנת 1985, נחטפו ארבעה דיפלומטים רוסים, וארגון בשם "ארגון השחרור האיסלאמי", שהכריז על עצמו כפלג של האחים המוסלמים, נטל אחריות על החטיפה. היחידה המיוחדת אלפא של ה-ק.ג.ב. נשלחה ללבנון ושיחררה את השבויים.[3][4][5][6]

לאחר התפרקות ברית המועצות, הייתה לבנון בין המדינות הראשונות להכיר בפדרציה הרוסית כאומה עצמאית בדצמבר 1991.[7]

במרץ 1995, ביקרה בלבנון משלחת רוסית בראשות שר החוץ הרוסי אנדריי קזיירב. שתי המדינות חתמו אז על ברית שיתוף פעולה בסחר ובכלכלה.

בשנת 2004, שגריר רוסיה באומות המאוחדות, אנדריי דניסוב, נמנע מההצבעה בהחלטה 1559 של מועצת הביטחון של האו"ם במטרה לאפשר לאו"ם לדחוק בסוריה, בת ברית קרובה של רוסיה, להוציא את כל חייליה מלבנון.

לאחר מלחמת לבנון השנייה, נשלחו חיילים רוסים ללבנון למטרות הומניטריות. הם לא היו חלק מכוח האו"ם הזמני בלבנון.[8][9] אף על פי כן, בלארוס וארמניה, שתי בעלות ברית קרובות של רוסיה, תרמו חיילים לכוח הצבאי מטעם האו"ם.[10][11]

לאחר מלחמת גאורגיה-רוסיה בשנת 2008 וההכרה הרוסית באבחזיה ודרום אוסטיה, הודיע ראש ממשלת לבנון, סעד אל-חרירי, שלבנון תבסס יחסים עם שתי רפובליקות אלו שהתנתקו מגאורגיה, ואולי אף ייצור איתן יחסים דיפלומטיים.[12]

בנוסף, בשנת 2008 הוכרז שרוסיה תעניק ללבנון 10 מטוסי קרב משומשים מדגם מיג-29. תוכנן שהמתנה תהיה חלק מעסקת שיתוף פעולה ביטחוני בין רוסיה ללבנון. המתנה הייתה כנראה השדרוג הגדול ביותר לכוחות הביטחון הלבנונים מאז סוף מלחמת האזרחים בלבנון. עקב בקשות של הממשלה הלבנונית, העסקה שונתה מאוחר יותר למסוקי קרב רוסים.[13][14][15][16]

בשנת 2009, משלחת צבאית רוסית ביקרה בלבנון בשביל לפקח על יכולתם של נמלי התעופה הצבאים הלבנונים לאחסן מטוסי קרב מדגם מיג-29.[17]

בשנת 2010, הכריז ראש ממשלת רוסיה, ולדימיר פוטין, שרוסיה תיתן ללבנון במתנה, ללא כל מחיר או תנאים, נשק ואספקה צבאית כדי לחזק את צבא לבנון. המתנה כללה שישה מסוקי קרב מדגם מיל מי-24, 31 טנקי T-72, ‏36 תותחי ארטילריה (130-מילימטר) וכ-500,000 פגזים לשימוש הארטילריה הלבנונית. עיתונאים ישראלים ציפו שבעקבות משלוח זה רוסיה תנצל את ההזדמנות ותשלח יועצים ומדריכים כדי ללמד את הלבנונים כיצד להשתמש בציוד הצבאי החדש.[18]

בשנת 2010 דנו נציגים של רוסיה ולבנון על האפשרות לבנות מספר תחנות כוח מונעות-גז בלבנון שיהיו מחוברות דרך צינור הגז הערבי, במימון רוסיה.[19]

יחסי מסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013 היה סך המסחר הבילטרלי מעל 500 מיליון דולר: רוסיה ייצאה ללבנון בעיקר חומרי גלם (שמן ומצרכים עתירי פחמימות), ולבנון סיפקה לרוסיה בעיקר תוצרת חקלאית, לרוב טבק.[20] לאחר הסנקציות שרוסיה הטילה חזרה נגד האיחוד האירופי ונאט"ו עם התערבותה באוקראינה, יחסי המסחר בין רוסיה ללבנון צברו תאוצה. בשנת 2014 הועמד סך היצוא של רוסיה ללבנון על כ-900 מיליון דולר.[21]

מלחמת האזרחים בסוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מלחמת האזרחים בסוריה, תומכת רוסיה במדיניות ההפרדה הלבנונית.[20]

יחסי הפנים בלבנון כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

למספר פוליטיקאים רוסים יש יחסי ידידות עם חלק ממפלגות מחנה ה-8 במרץ.[22]

תנועה פוליטית אחת אשר תואמת את האינטרסים הפוליטיים של רוסיה בלבנון היא מפלגת השמאל, המפלגה הלאומית-סוציאליסטית הסורית בלבנון, אשר לה שני מושבים בפרלמנט הלבנוני. המפלגה הוקמה בשנת 1932 על ידי אנטון סעאדה, יווני אורתודוקסי שהתגורר מחוץ לביירות. כיום חלק רב מחברי המפלגה הם נוצרים.[23] בדצמבר 2014 פגש סגן שר החוץ הרוסי, מיכאיל בוגדנוב, את ראש המפלגה, אסאד חרדן.[24]

המיליציה השיעית חזבאללה מצוידת בעיקר בנשק רוסי. בנוסף, ידוע שארגון חזבאללה גייס בעבר לשורותיו אנשים מרוסיה.[25] עם תחילת התערבותה של רוסיה במלחמת האזרחים בסוריה, טענו גופי תקשורת המקושרים לחזבאללה שחיילים רוסים משקיעים את מאמצם בלחימה נגד לוחמי חזבאללה במקום במלחמת האזרחים בסוריה.[26] בכירים בחזבאללה קדמו בברכה את התערבות רוסיה בשכנתה סוריה.[27] רוסיה לא מכירה בחזבאללה כארגון טרור ומציידת את הארגון בנשק.[28]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ceasar E. Farah, Centre for Lebanese Studies (Great Britain), Politics of Interventionism in Ottoman Lebanon, 1830-1861, I.B.Tauris, 2000. (באנגלית)
  2. ^ Great Soviet Encyclopedia, 1969–1978
  3. ^ Paul Iddon: The KGB's Counter-Terrorism Operation in Lebanon, suite.io 30 October 2013.
  4. ^ Were the KGB Involved in Beirut's Civil War? | HistoryNet, www.historynet.com (באנגלית)
  5. ^ "3 Abducted Soviets Freed In Beirut". tribunedigital-sunsentinel (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-8 באוקטובר 2017. 
  6. ^ Matthew Levitt, Hezbollah: The Global Footprint of Lebanon's Party of God, Georgetown University Press, 2013-09-03, עמ' 59. (באנגלית)
  7. ^ Andrej Kreutz, Russia in the Middle East: Friend Or Foe?, Greenwood Publishing Group, 2007. (באנגלית)
  8. ^ Joel C. Rosenberg, Epicenter 2.0: Why the Current Rumblings in the Middle East Will Change Your Future, Tyndale House Publishers, Inc., 2012-11-16. (באנגלית)
  9. ^ Russian Troops Make First Mideast Foray In Lebanon For Centuries, www.spacedaily.com
  10. ^ "Belarus' Defense Ministry may increase its participation in UN Interim Force in Lebanon" (באנגלית). 27 באוגוסט 2015. בדיקה אחרונה ב-8 באוקטובר 2017. 
  11. ^ "Lebanon interested in all-round cooperation with Belarus" (באנגלית). 25 באוגוסט 2015. בדיקה אחרונה ב-8 באוקטובר 2017. 
  12. ^ Abkhaz World, Lebanon could recognize S.Ossetia, Abkhazia, abkhazworld.com (באנגלית)
  13. ^ Cimbala, Stephen J. (מאי 2010). The George W. Bush Defense Program: Policy, Strategy, and War (באנגלית). Potomac Books, Inc.. ISBN 978-1-59797-507-0. 
  14. ^ Defending Lebanon or Israel?, www.washingtoninstitute.org (באנגלית)
  15. ^ Beirut, Luke Harding Hugh Macleod in (18 בדצמבר 2008). "Russia offers fighter jets to Lebanon as gifts". The Guardian (באנגלית). ISSN 0261-3077. בדיקה אחרונה ב-8 באוקטובר 2017. 
  16. ^ "Equipping Lebanons Government?". Defense Industry Daily. בדיקה אחרונה ב-8 באוקטובר 2017. 
  17. ^ "Russian delegation to inspect military airports". The Daily Star Newspaper - Lebanon. 18 בנובמבר 2009. בדיקה אחרונה ב-8 באוקטובר 2017. 
  18. ^ צבי בראל, רוסיה תספק ללבנון מסוקי תקיפה וטנקים חינם, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2010
  19. ^ Walid Choucair, Russia and Lebanon: expanding the network of protection, www.alarabiya.net
  20. ^ 20.0 20.1 "What is the Kremlin's interest in the Lebanon crisis?". Russia Direct (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-8 באוקטובר 2017. 
  21. ^ "Lebanon exploring new trade opportunities with Russia". Al Akhbar English (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-8 באוקטובר 2017. 
  22. ^ "Russia Works Influence in Lebanon". Al-Monitor (באנגלית). 29 באפריל 2013. בדיקה אחרונה ב-8 באוקטובר 2017. 
  23. ^ Chris Zambelis: Assad's Hurricane: A Profile of the Paramilitary Wing of the Syrian Social Nationalist Party, in: The Jamestown Foundation Terrorism Monitor, Volume: 12, Issue: 6, 20 March 2014.
  24. ^ Agency, National News. "SSNP delegation visits Bogdanov". National News Agency (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-8 באוקטובר 2017. 
  25. ^ Emerson, Steven. "Blood Money: Hezbollah's revenue stream flows through the Americas". Steven Emerson (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-8 באוקטובר 2017. 
  26. ^ Abdulrazaq, Hawar (23 בספטמבר 2015). "Pro-Hezbollah Media Claims Russia Will work With Kurds in Syria". basnews. בדיקה אחרונה ב-15 באוקטובר 2017. 
  27. ^ "Hezbollah welcomes Russian buildup in Syria, says U.S. has failed". Reuters. 25 בספטמבר 2015. בדיקה אחרונה ב-8 באוקטובר 2017. 
  28. ^ Rosenfeld, Jesse (11 בינואר 2016). "Russia Is Arming Hezbollah, Say Two of the Group’s Field Commanders". The Daily Beast. בדיקה אחרונה ב-8 באוקטובר 2017.