יצחק סמואל (רב)
 | |
| לידה |
1902 י"ט בכסלו תרס"ג  |
|---|---|
| נרצח |
16 בדצמבר 1942 (בגיל 40 בערך) ח' בטבת תש"ג אושוויץ |
| מקום פעילות | ברלין, אוסלו |
| תקופת הפעילות |
? – 16 בדצמבר 1942 |
| השתייכות | הציונות הדתית, תנועת המזרחי |
| תחומי עיסוק | תלמוד, הלכה, ציונות, השקפה יהודית |
| רבותיו | הרב יחיאל יעקב ויינברג |
| בת זוג | הנרייטה לבית פולק |
  | |
הרב ד"ר יצחק יוליוס סמואל (Julius Samuel) (י"ט בכסלו תרס"ג, 19 בדצמבר 1902 – ח' בטבת תש"ג, 16 בדצמבר 1942) היה הרב הראשי של יהדות נורווגיה בין 1930 ל-1942. התגורר באוסלו, בירת נורווגיה, עם רעייתו הנרייטה (לבית פולק, נכדתו של הרב הילה וקסלר) ושלושת ילדיהם. הוא היה פעיל ציוני, ושימש מנהיג תנועת המזרחי במדינה. סופר ומתרגם ובין השאר תרגם את הפואמות "היהודי" ו"היהודיה", שכתב המשורר הלאומי הנורבגי הנריק ורגלנד, מנורבגית לגרמנית. נספה במחנה ההשמדה אושוויץ-בירקנאו.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפני השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצחק סמואל נולד בשנת 1902 בפרוידנבורג (Freudenburg) שבגרמניה, לשמואל ולאידה לבית וייל. למד חמש שנים בגימנסיה בעיר טריר ולאחריהן למד בישיבת שונות בפרנקפורט ובהן בישיבת הרב ד"ר דוד צבי הופמן. בהמשך למד בבית המדרש לרבנים בברלין (שכמה שנים קודם עמד רד"צ הופמן בראשו וייסדו הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר) והוסמך לרבנות בידי הרב יחיאל יעקב ויינברג והרב יוסף וולגמוט. ארגן בהצלחה גדולה כנס עולמי של שומרי שבת.
את פעילותו הפוליטית החל בתנועת "צעירי המזרחי" וייצגם בכמה קוגרסים ציוניים. במקביל פרסם מאמרים בביטאונים וכתבי עת שונים, ובהם "ביטאון המזרחי".
בתר"צ נבחר לכהן כרבה של יהדות נורווגיה. מיד לאחר בחירתו פעל רבות לחיזוק חיי הקהילה היהודית. הוא למד נורווגית ופרסם בעיתונות המקומית מאמרים בנושאים כמו הרפורמה והשבת. נודע כדרשן ומרצה מחונן המרתק את שומעיו.
בימי השואה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בקיץ תש"ב (1942) הרב סמואל היה בכפר קטן בקרבת אוסלו, שבו היה גם יהודי בשם ברנשטיין שנחשד על ידי הגרמנים כמרגל. עקב כך הגסטפו חקר את כל היהודים שהיו בכפר וגם הרב סמואל נחקר מספר פעמים. באחת מהחקירות רמזו אנשי הגסטפו לרב שיעלם כדי שלא יעצרו אותו. אך הוא לא הסכים לכך בשום אופן ואמר: "אני כרב לא אטוש את עדתי בעת הרת סכנות זו".
בכ' באלול תש"ב (2 בספטמבר 1942) הוזמן שוב לחקירה ולא שב. הרב סמואל נלקח עם יהודים נוספים למחנה ריכוז סמוך לאוסלו. הקהילה היהודית באוסלו פעלה כדי לשחרר את רבה לימים הנוראים אך העלו חרס בידם.
הרב סמואל הועבר לגרמניה באניה "מונטה רוזה" יחד עם שמונה-עשר יהודים נוספים בי"א בכסלו תש"ג (20 בנובמבר 1942). הרב סמואל נספה באושוויץ בח' בטבת תש"ג (16 בדצמבר 1942), ולמעט פרט זה לא ידוע דבר נוסף מאז המעבר לגרמניה.
רעייתו, הנרייטה סמואל, ושלושת ילדיהם ניצלו עם אלף יהודים נוספים בידי המחתרת הנורווגית שהבריחה אותם לשוודיה. הנרייטה סמואל העידה במשפט אייכמן.[1]
צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדיו:
- פרופ' אסתר סמואל-כהן, פרופסור לסטטיסטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים כלת פרס ישראל.[2]
- הרב אהרן אלחנן סמואל, איש המחלקה לתרבות תורנית בגולה בסוכנות היהודית. למד בישיבת מרכז הרב.
- הרב ד"ר עמוס סמואל, ראש החוג לתורה שבעל-פה במכללת ליפשיץ בירושלים, שימש כרב הקיבוץ שלוחות והתמחה בחקר התלמוד הירושלמי.
מנכדיו:
- סא"ל יצחק סמואל, ממפתחי טנק ה"מרכבה" הישראלי.
- הרב ישי סמואל, רב המושב יונתן שברמת הגולן.
- הרב יצחק אהרון סמואל, ר"מ בישיבת ירושלים לצעירים.
- הרב אמוץ כהן, ראש כולל הדיינות ביישוב בית חגי.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ד"ר יצחק רפאל (עורך ראשי) וגאולה בת יהודה (עורכת משנה), אנציקלופדיה של הציונות הדתית : אישים, מושגים, מפעלים, כרך ד' (נ-פ), מוסד הרב קוק, ירושלים תשל"ב (1971).[3]
- היועץ המשפטי לממשלה נגד אדולף אייכמן : עדויות א, מרכז ההסברה במשרד ראש הממשלה, ירושלים תשכ"א (יצאו דפוסי צילום בתשל"ד ובתשס"ה).[4]
- הרב יצחק סמואל, היינו כחלמים - מסע לארץ ישראל ומסע בה בשנת תרצ"ה-1935 (בעריכת עמוס סמואל ז"ל ואריאל סמואל), ירושלים תשס"ב-2012.
- - סיפור בריחתה של משפחת סמואל מנורווגיה - באתר ישראל היום
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב יצחק סמואל / אוסלו – נורווגיה, באתר "זכור - אמונה בימי השואה" שמופעל בידי "המרכז לחקר השואה" של מכללה ירושלים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^
משפט אייכמן - ישיבה 36, ישיבה 37, סרטון באתר יוטיוב
- ^
עופר אדרת, הפרופסורית שפתרה את "בעיית המזכירה", באתר הארץ, 26 בנובמבר 2015
- ^ אנציקלופדיה שכרכה הראשון יצא בתשי"ח (1958) ועד היום יצאו שישה כרכים על אישים בלבד כשהאחרון הוא כרך השלמות שיצא לאור בתשס"א (2000).
- ^ "היועץ המשפטי לממשלה נגד אדולף אייכמן" היא סדרה שכללה במהדורה הראשונה בתשכ"א שישה כרכים: "נאום הפתיחה של היועץ המשפטי לממשלה מר גדעון האוזנר", "פסק הדין וגזר הדין", "נאום הסיכום", "עדויות א'", "עדויות ב'" ו"פסק דין בערעור". במהדורת תשל"ד כללה הסדרה ארבעה כרכים: "נאומי התביעה", "עדויות א", "עדויות ב" (שני האחרונים הם דפוסי צילום מהמהדורה הראשונה) ו"פסק הדין וגזר הדין".
| בקרת זהויות |
|
|---|