פישל לחובר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ירוחם פישל לחובר)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פישל לחובר
לוחית זיכרון בכניסה לביתו של פישל לחובר בתל אביב

ירוחם פישל לָחוֹבֶר (כמעט תמיד: פ' לחובר; בכתיב יידי: לאַחאָווער; י"ח בחשוון תרמ"ד, נובמבר 1883, חוז'לה,[1] פלך ורשה, האימפריה הרוסית - ה' באדר תש"ז, 25 בפברואר 1947, תל אביב) היה חוקר תולדות הספרות העברית, מבקר ספרות, מסאי ועורך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לחובר תרגם לעברית יחד עם ישעיהו תשבי מבחר של ספר הזוהר. יחד עם דוד פרישמן ערך בוורשה את קובצי "ספרות". לאחר מכן ערך את "נתיבות", המדור הספרותי של "הצפירה". לאחר מלחמת העולם הראשונה היה עורכה של הוצאת שטיבל וחבר מערכת "התקופה". כן ערך את "ערכים" (קבצים לשאלות החיים ולספרות; ורשה תרע"ט). לאחר שעלה לארץ ישראל מפולין בשנת 1927 היה מעורכי "מאזנים" ו"כנסת" (דברי-ספרות של סופרי ארץ-ישראל; תל אביב תרפ"ח). מחקריו על הספרות העברית למן המאה ה-18 הקיפו קשת מגוונת של נושאים. מתוך עיסוקו בחקר הספרות יצא ספרו המסכם "תולדות הספרות העברית החדשה" – ספר שנע בין ספר מחקר לספר לימוד. בשנותיו המכריעות חקר את תורת הסוד.

נפטר בשנת 1947, בן 64 במותו.

על שמו נקרא רחוב בתל אביב.[2]

אחותו דבורה לחובר (1895–1962) הייתה מורה ומחנכת, מתרגמת ועורכת ירחון "האשה" (ירושלים 1929-1926). אחיו שמואל לחובר (1897–1972) היה ספרן וביבליוגרף.[3]

עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון על ביתו של פישל לחובר ברחוב אנגל 7 בתל אביב.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אחד העם,‫ ורשה: ספרות, תרע"א ('בני הדור').
  • מחקרים וניסיונות, ורשה: א"י שטיבל, תרפ"ה. (מאמרים על ספרות)
  • תולדות הספרות העברית החדשה: עם דוגמאות של מבחר הספרות לתלמידים ולמתלמדים,‫ תל אביב: דביר, תרפ"ח 1927–תש"ח 1948. 5 כרכים, ספרים א–ד:
    • ספר א: מימי צמיחת הספרות החדשה באיטליה עד שקיעת ההשכלה במערב, תרפ"ח 1927;
    • ספר ב: מימי ההשכלה הראשונים במזרח עד סוף תקופת ההשכלה. תרפ"ט;
    • ספר ג: מימי התעוררות הרעיון הלאומי בישראל עד ימינו, חלק א-ב, תרצ"א 1930–תרצ"ב 1931;
    • ספר ד: מן העזבון: השירה החדשה עד ביאליק ועד בכלל, בצרוף מפתח לכל ארבעת הספרים, תש"ח 1948. ‬(יצא לאחר מותו)
  • ראשונים ואחרונים: מסות ומאמרים, תל אביב: דביר, תרצ"ד–תרצ"ה. (2 כרכים) (מהדורה ב מורחבת: תשכ"ו.)[4]
  • ביאליק - חייו ויצירותיו, תל אביב: מוסד ביאליק על ידי דביר, תרצ"ז–תש"ח 1947. (3 כרכים) (מהדורה שנייה, כולל פרקים מעזבונו של המחבר: תש"ח.)
  • על גבול הישן והחדש: מסות ספרותיות,‫ ירושלים: מוסד ביאליק, 1951.
  • שירה ומחשבה: מסות ומאמרים, תל אביב: דביר, תשי"ג 1953.
  • בתחום ומחוץ לתחום: מסות ומאמרים על סופרי אירופה,‫ ירושלים: מוסד ביאליק, תשי"ג.[5]

בעריכתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מקס נורדוי, כתבים נבחרים; עורך: פ’ לחובר, ירושלים–תל אביב: מצפה, תרפ"ט–תר"ץ. (6 כרכים)
  • ספר השנה של ארץ ישראל: לשנת תרצ"ד–תרצ"ה, תל אביב: שם, תרצ"ד-תרצ"ה. (העורך: תרצ"ד: פ’ לחובר; תרצ"ה: אשר ברש.), הוצאת שם, תל אביב, 1935.
  • תאודור מומסן, דברי ימי רומא; מתורגמים בידי ד"ר צ’ ויסלבסקי, ד’ קלעי וד"ר צ’ רודי; בעריכת פ’ לחובר וד"ר צ’ ויסלבסקי,‫ תל אביב: א’ שטיבל, תרצ"ה.
  • אגרות חיים נחמן ביאליק; מכונסות ומסודרות, בצרוף הערות על ידי פ. לחובר, תל אביב: דביר, תרצ"ח–תרצ"ט. ‬(5 כרכים)
  • משנת הזוהר: גופי מאמרי הזוהר; מסודרים לפי העניינים ומתורגמים עברית בידי פ’ לחובר וישעיה תשבי; בצירוף ביאורים, מבואות וחילופי נוסחאות מאת ישעיה תשבי, ירושלים: מוסד ביאליק, תש"ט–תשכ"א. ‬(2 כרכים)

בהשתתפותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תומאס קרליל,‫ על גבורים, עבודת גבורים ומדת הגבורה בדברי הימים: ששה שעורים; תרגם מאנגלית א"י אינהורן; עם הערות, תמונת המחבר ודברי ימי חייו ועם מבוא מאת פ’ לחובר,‫ ורשה: א"י שטיבל, תרע"ט.
  • ה. גרעץ, יידישע געשיכטע; מיט א פאררעדע וועגען גרעץ און זיין ביאגראפיע פון פ. לאחאווער; דער היסטאריקער אלס קינסטלער און שרייבער פון יעקב פיכמאן; גרעץ און זיין מאנומענטאל ווערק פון יצחק שיפער, ורשה: ב. שימין, [תר"צ-]. (7 כרכים) (ביידיש)
  • צבי גרץ, דברי ימי ישראל: מהעת היותר קדומה עד ההוה: בשישה כרכים, עם תמונות וציורים רבים; תרגום ש’ ל’ ציטרון ... [ואחרים]; בצירוף מבוא ותולדות המחבר מאת פ’ לחובר; ההיסטוריון כאמן וכסופר מאת יעקב פיכמן; ועם הערות מדעיות מאת ש’ א’ קמנצקי, ורשה: אחיספר על-יד חברת צנטרל, תר"ץ–תרצ"א. (6 כרכים)
  • ספר חיי שלמה מימון (כתוב בידי עצמו); עם מבוא מאת פ’ לחובר; תרגם מגרמנית י"ל ברוך, תל אביב: הוצאת לגבולם בהשתתפות מוסד ביאליק, ‬מסדה, תש"ב.
  • ש"י עגנון, מסוד חכמים: מכתבים 1909–1970: עגנון, ברנר, ביאליק, לחובר, כצנלסון, סדן, ירושלים ותל אביב : שוקן, תשס"ב 2002. ‬

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]