יעירוני רעיוני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ישאלוני רעיוני)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

יְעִירוּנִי רַעְיוֹנָי / ר' יהודה הלוי
יְעִירוּנִי רַעְיוֹנָי
וְסוֹד לִבִּי וּמִשְׁאָלוֹ
הֲגוֹת דִּבְרֵי תַחֲנוּנָי
בְּזִמְרַת אֵל וּמַהֲלָלוֹ
וְלֹא אֶתֵּן שְׁנָת לְעֵינָי[1]
חֲצוֹת לַיְלָה[2] בִּגְלָלוֹ
לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה´
וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ[3]

הֱקִיצוֹתִי וַאֲחַשֵּׁב
מִי הוּא אֲשֶׁר הֱקִיצָנִי
וְהִנֵּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב
תְּהִלּוֹתָיו[4] הֱאִיצָנִי
וְנָתַן בְּאָזְנַי קֶשֶׁב
וְחִזְקַנִי וְאִמְּצָנִי
וְכָל עוֹד רוּחִי הָשֵׁב
אֲבָרֵךְ אֲשֶׁר יְעָצָנִי[5]
צוּר אֲשֶׁר הַנְּשָׁמָה לוֹ
וְהַגְּוִיָה מִפְעָלוֹ

וָאֶתְפַּלֵּל לְפָנָיו
וּבִתְפִלָּה אֶתְעַנָּג
וּבָקְעוּ דְמָעַי עֲנָנָיו
וּמָתְקוּ מִצוּף וּפַנָּג[6]
וְגָבַהּ לִבִּי בְּעֵינָיו
בְּעֵת נָמַס כַּדּוֹנָג[7]
כְּעֶבֶד לִפְנֵי אֲדֹנָיו
מִפַּחְדוֹ יִתְמוֹגָג
וְכִי יִזְכֹּר מַחְמַלּוֹ
יִנְשֶׁה אֶת כָּל עֲמָלוֹ

דּוֹם לַיִל וְהִכָּבֵד
וְאַחֵר שַׁחַר מִבּוֹא[8]
עַד יִתְרַצֶּה עֶבֶד
בְּתַחֲנוּנָיו אֶל רַבּוֹ
וְיִשְׁפֹּךְ דַּם לֵב וְכָבֵד
וְיַגִּיד נִגְעֵי לִבּוֹ
וְיִתְיַחֵד הָעוֹבֵד
עִם הַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ[9]
וְיָשִׁיר וְיִשָּׂא מְשָׁלוֹ
לְשֵׁם דִּגְלוֹ וּמִגְדָּלוֹ

הִנֵּה עֶבֶד עֲבָדִים[10]
לִפְנֵי מֶלֶךְ מְלָכִים
עוֹמֵד וְיָדָיו כְּבֵדִים
וּדְמָעָיו נֶהֱלָכִים
לְךָ יְצֻרָיו נֶעֱבָדִים
בְּעוֹד חַיָּיו נִמְשָׁכִים
וְכָל אֵבָרָיו מוֹדִים
וּמִתְוַדִּים וּמְבָרְכִים
סְלַח לְרֹעַ מַעֲלָלוֹ
אֲשֶׁר כַּחוֹל מִשְׁקָלוֹ.

השיר יעירוני רעיוני הוא שיר חצות שחיבר רבי יהודה הלוי. בשיר מתוארת תפילת חצות ליל שנעשית מתוך ערגה לקרבת ה', "לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו", ובה שוטח המתפלל את תחנוניו ואת שבח הבורא. העונג שלו בתפילתו כה גדול עד שהוא מבקש מהלילה להימשך ומהבוקר להתאחר.

באקרוסטיכון השיר נרמז שם המחבר, יהודה. החריזה היא בסירוג השורות.

הפיוט משמש כפתיחה לאשמורות (הסליחות) שנוהגים לומר יהודי תימן בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה[11]. כמו יתר האשמורות זכה שיר זה לפירוש מאת הרב יחיא צאלח.

הראי"ה קוק כתב שיר זה בפנקסיו בנוסח שונה מעט, נוסח שהודפס גם בסידורו עולת ראי"ה[12] והיה מושר על ידו בחצות הלילה בליל הושענא רבה ובליל שבועות, בסיום שמחת בית השואבה ובסיום ההקפות השניות.

לשיר קיים לחן מסורתי אצל יהודי תימן, וכן לחן של הראי"ה קוק שנרשם על ידי מאיר שמעון גשורי וגירסה דומה אך שונה במקצת שהרב הנזיר הנחיל לתלמידיו ולבנו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על פי ספר תהלים, פרק קל"ב, פסוק ד' "אם אתן שנת לעיני".
  2. ^ בנוסח יהודי תימן הנאמר באשמורות אומרים כאן, כאשר הסליחות נאמרות לפנות בוקר, "סוף לילה".
  3. ^ על פי ספר תהלים, פרק כ"ז, פסוק ד'.
  4. ^ על פי ספר תהלים, פרק כ"ב, פסוק ד' ואתה קדוש יושב תהלות ישראל.
  5. ^ על פי ספר תהלים, פרק ט"ז, פסוק ז': אברך את ה' אשר יעצני.
  6. ^ ראו ספר יחזקאל, פרק כ"ז, פסוק י"ז ובמפרשיו. נראה שריה"ל פרשו כמאכל מתוק, ולא כבושם.
  7. ^ על פי ספר תהלים, פרק כ"ב, פסוק ט"ו הָיָה לִבִּי כַּדּוֹנָג נָמֵס בְּתוֹךְ מֵעָי.
  8. ^ בהשראת ספר יהושע, פרק י', פסוק י"ב: שמש בגבעון דום וירח בעמק איילון.
  9. ^ ביטוי זה שהוא שיא הדבקות המובע בשיר בנוי משילוב שני פסוקים: מגילת שיר השירים, פרק א', פסוק י"ב עד שהמלך במסבו, וספר דברי הימים א', פרק ד', פסוק כ"ג עם המלך במלאכתו.
  10. ^ על פי ספר בראשית, פרק ט', פסוק כ"ה, בקללת נח לכנען. וראו תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף כ"ב, עמוד ב' שעבד עברי נרצע משום ששמע במעמד הר סיני "כי לי בני ישראל עבדים" ולא עבדים לעבדים והלך וקנה אדון לעצמו. ובשיר עבדי זמן וכן בספר הכוזרי מאמר ה, כד-כה מבאר ריה"ל שהעבדות לכל גורם שהוא מלבד ה' היא עבדות לעבדים, ורק עבדי ה' הם החופשיים. לכן כאן, בשעת הוידוי, מתוודה הוא על כך שהיה עבד לעבדים, ולא עבד לה' לבדו.
  11. ^ מארי סאלם (שלום) עוזרי - יעירוני רעיוני מתוך האשמורות (סליחות) נוסח תימן.
  12. ^ במהדורת תשמ"ט חלק ב עמוד שעד.