פנקסי הראי"ה
פנקסי הראי"ה היא סדרת ספרים שבמסגרתה נדפסות מחברות הגותיות של הראי"ה קוק. הסדרה יוצאת לאור במכון הרצי"ה בירושלים, הפועל בתיאום עם משפחת רענן (יורשי הראי"ה ובנו הרצי"ה). נכון לתשפ"ה (2025) יצאו במסגרת הסדרה שמונה חלקים (תשעה כרכים).
הוצאה לאור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסדרה נדפסות מחברותיו ("פנקסים")[1] של הראי"ה, בהן דברי מחשבה, קבלה, פרשנות אגדה, דרשות, הספדים, הדרנים ומעט אגרות. מחברות אלה משתרעות החל משנותיו הראשונות כרבה של זוימל ועד סוף ימיו. דברי הלכה, אגרות, כרוזים ומאמרים ארוכים (שנדפסו בספר מאמרי הראיה), המפוזרים אף הם לאורך מחברותיו של הרב קוק, מושמטים ממהדורה זו. לעיתים נדפסים העתקות לכתבי הראי"ה שרשם בנו הרצי"ה, ואף מאמרים של הרצי"ה.
עריכת הסדרה כוללת את פענוח כתב היד של הרב קוק, הגהה, פיסוק, פתיחת חלקית של ראשי התיבות, תיקון ציטטות, הוספת ניקוד חלקי, מראי מקומות המצוטטים במפורש, ולעיתים – הפניות לספרי מחשבה וקבלה. החל מן הכרך השני והלאה נוספו הערות המציינות כאשר הסימן כבר נדפס בכתבי הראי"ה. בחלק השמיני נוספו הערות שוליים רבות וארוכות.
העורכים העיקריים של הסדרה הם ראש מכון הרצי"ה הרב בן ציון כהנא שפירא (בנו של הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא), הרב צבי מיכל לוין (בשלושת הכרכים הראשונים תחת שם העט "לוי יצחקי") והרב זאב נוימן (עד פטירתו בשנת תשפ"ד). שלושת הכרכים הראשונים יצאו לאור לעילוי נשמת שמונת הנרצחים בפיגוע בישיבת מרכז הרב. הסדרה יוצאת לאור בסיוע "מנהל התרבות" במשרד החינוך. בחלק השמיני צוינו הרבנים חוקרי מכון הרצי"ה שהשתתפו בעריכת הספר: דניאל בן אליהו, יהונתן בוגנים, בניהו חורב, גבריאל לנדאו, צבי מיכל לוין, אליהו פרארי, בן ציון שפירא.
הכרכים בסדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חלק ראשון – תריסר מחברות, ממוספרות מחדש לפי הסדר הכרונולוגי של כתיבתן: א – חמש מחברות קטנות ודפים בודדים מתקופת בויסק. ב – פנקס בויסק. ג – פנקס י"ד: אחרון בבויסק (בויסק קטן). ד – פנקס י"ג: ראשון ליפו (ארץ ישראל א').[2] ה – פנקס יפו: פ"א פסקאות עם אדר היקר. ו – רשימות מלונדון. ז – פנקס ד': ירושלים: תר"פ-תרפ"ד (דגל ירושלים). ח – פנקס ירושלים: תרפ"ו או תרפ"ז. ט – פנקס ירושלים: תר"פ-תרפ"ד, או תרצ"א או תרצ"ג. י – פנקס ירושלים: תרצ"ג. יא – פנקס ל"ג: ירושלים: תרצ"ג-תרצ"ה. יב – פנקס ל"ד: ירושלים תרצ"ה. וכן "נספחות" מכתבי הרצי"ה: העתקת פנקסים ג וד, ומאמר "אורו של משיח". ספר זה הוא היחיד בסדרה שצורפו לו מפתחות: מפתח מקורות, אישים, ספרים, רשימת שירים ופרקי כתיבה אישיים, סעיפים שנדפסו בכתבי הראי"ה הנדפסים, ועוד. הספר יצא לאור באדר ב' תשס"ח וכולל 710 עמודים.
- חלק שני – שתי מחברות: פנקס מתקופת בויסק (מכונה גם לנבוכי הדור. פורסם במהדורה זו בהשמטות, ראו להלן), ועמו "נספח": ביאור על המדרש הראשון במדרש בראשית רבה. וכן פנקס מ"א – מחברת מתקופת ירושלים: תרפ"א-תרפ"ג.[3] החל מכרך זה והלאה צוין בהערות שוליים כאשר נדפס הסימן בכתבי הראי"ה הנדפסים. הספר יצא לאור בסיוון תש"ע, מיד לאחר הפרסום האלמוני של פנקס "לנבוכי הדור" ברשת האינטרנט, וכולל 248 עמודים.
- חלק שלישי – שלוש מחברות, ממוספרות מחדש: פנקסים טו וטז – הפנקס הכפול. במחברת סימנים שנדפסו בשו"ת דעת כהן ובמוסר אביך, ומתארכים אותה לתקופת זוימל. לה – תקופת בויסק. וכן "נספחים": חביון עוז – מאמרים על לימוד פנימיות התורה, ליקוטים מכתב ידו של הראי"ה (הועתקו בידי הרצי"ה ללא סדר), ו"רמזים". הספר יצא לאור בשנת תשע"א (אולם חסרה בו שנת הדפוס) וכולל 376 עמודים.
- חלק רביעי – ארבע מחברות מתקופת יפו הנקראות, כל אחת, "פנקס הדפים" (פנקס הדפים א, פנקס הדפים ב, וכן הלאה). וכן 17 "נספחות": מאמרים שונים העוסקים בטעמי המצוות, איחוד התורה שבכתב עם התורה שבעל פה, דברי קבלה, חשיבות לימוד המחשבה, החינוך ביישוב החדש, הקמת ישיבת אוצר חיים, תוכנית הלימודים של ישיבת מרכז הרב וכן אגרות בנושא זה אל הרבנים אהרן טייטלבוים, יצחק אייזיק הלוי הרצוג ודוב רבל, ועוד. הספר יצא לאור באלול תשע"ז וכולל 510 עמודים.
- חלק חמישי – החלק הראשון של פנקס מציאות קטן (סעיפים א-צג). וכן 15 "נספחות": מאמרים שונים העוסקים בבריאת העולם, מידת הרחמים ומידת הדין, הדרכים להשגת דעת ד', פרשת המן ודור המדבר, צדקה, שכר המצוות, תפילה כנגד רשעים, התעלות בעלי החיים, אגרת אודות שיטתו של הרב המקובל פנחס הכהן לינטופ, ועוד. כרך זה יצא לאור במחצית שנת תשע"ח, מיד לאחר פרסום מהדורת מאבני המקום ומגיד של "מציאות קטן", וכולל 293 עמודים.
- חלק שישי – החלק השני של פנקס מציאות קטן (סעיפים צד-רח). וכן מדור נספחות בשם "אלון בכות" (הוקדש לזכר הרבנית פנינה שפירא אשת הרב אברהם אלקנה שפירא): הספדים על רבו הרב ראובן הלוי לוין מדווינסק ועל חותנו הרב צבי יהודה רבינוביץ' תאומים מרוגולי, וביאורים לתחילת מגילת איכה משנת ה'תרמ"ו. הספר יצא לאור בשנת תש"פ וכולל 293 עמודים.
- חלק שביעי – החלק השלישי של פנקס מציאות קטן (סעיפים ריג-רמ), הכולל כ-100 עמודים. כן נדפס לראשונה "נספח" – "קובץ מתקופת יפו־שווייץ" (נקרא בידי הרצי"ה: "ציריך ס"ג [=סט גלן]", ובפי אחרים: "פנקס ללא כריכה"), ובו רס"ה פסקאות (כשליש מהן התפרסם לראשונה), ב-155 עמודים. כשישים פסקאות מפנקס זה נדפסו בחלק השלישי של פנקסי הראי"ה, במדור "ליקוטים מכת"י הראי"ה". הספר יצא לאור בשנת תשפ"ב וכולל 256 עמודים.
- חלק שמיני (שני כרכים) – החלק הרביעי של פנקס מציאות קטן (סעיפים רמ-רפ), הכולל 130 עמודים. כן נדפס "פנקס ה" (רמג סעיפים). לפנקס ה נדפסו "נספחות" (379 עמודים): א. מהדורה מאוחרת של חלק מהמאמר "קרבת אלוהים". ב. מכתב מהרב הרצוג אל דוד בן-גוריון,[4] ומאמר מתקופת חיבור "מציאות קטן". ג. "חָרוּת וחֵרוּת" – שיחת הראי"ה בעריכת הסופר אז"ר עם הערות הראי"ה. ד. גרסאות מאוחרות וחלקיות של המאמרים "חביון עוז" ו"שלום עולמים".[5] ה. מהדורה נוספת למאמר "למהלך האידאות בישראל" בעריכת אז"ר עם הערות הראי"ה. הספר יצא לאור באייר תשפ"ה וכולל 973 עמודים בשני כרכים.
פרסומים מקבילים ומאוחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי רוב מחזיק מכון הרצי"ה בכתב היד המקורי של מחברות הראי"ה. במקרים אחרים נעשה שימוש בצילום כתב היד או בהעתקות הרצי"ה.
עם זאת, כמה ממחברות הראי"ה פורסמו תחילה בידי "המכון להוצאת גנזי הראי"ה" בסדרת "קבצים מכתב יד קדשו", ורק לאחר מכן בידי מכון הרצי"ה. חמש מחברות שנדפסו תחילה בכרך הראשון של "קבצים מכתי"ק" (תשס"ו), נדפסו לאחר שנתיים בחלק הראשון של "פנקסי הראי"ה" תחת המיספור: ג,[6] ד,[7] ה,[8] ו,[9] ויא.[10] פנקס א שבחלק זה נדפס במקביל בכרך השני של "קבצים מכתי"ק" (תשס"ח).[11] ארבע מחברות "פנקסי הדפים" נדפסו לראשונה בכרך השני של "קבצים מכתי"ק", ולאחר תשע שנים בכרך הרביעי של "פנקסי הראי"ה" (תשע"ז). "פנקס ה" נדפס תחילה בסדרת "קבצים מכתי"ק" (תשס"ח ותשע"ח),[12] ולאחר שבע שנים בחלק השמיני של "פנקסי הראי"ה" (תשפ"ה).
מחברת מתקופת בויסק המכונה "מורה נבוכים חדש" או "לנבוכי הדור", פורסמה לראשונה באמצע שנת תש"ע כקובץ PDF והופצה ברשת האינטרנט בידי אלמוני. סמוך לאחר מכן נדפסה המחברת בחלק השני של "פנקסי הראי"ה", תחת השם "פנקס מתקופת בויסק". ארבע שנים לאחר מכן יצא החיבור לאור במהדורת הרב שחר רחמני, בהוצאת ידיעות אחרונות. כמו כן, מחברת מתקופת זוימל המכונה "מציאות קטן" פורסמה לראשונה במלואה בשנת תשע"ח בידי הוצאות מאבני המקום ומגיד. סמוך לאחר מכן הדפיס מכון הרצי"ה רבע מן הקובץ בחלק החמישי של הסדרה. במהלך שבע השנים הבאות הוציא מכון הרצי"ה שלוש חלקים נוספים של "מציאות קטן" בשלושה כרכים.
במהדורת מכון הרצי"ה הוסיפו העורכים הערות שוליים רבות, המתרחבות ומתארכות מכרך לכרך, בהן ציוני מקורות לדברי הראי"ה ובנו הרצי"ה, דברי מקרא, חז"ל, ראשונים ואחרונים, וכן דברי הגות מגוונים פרי עטם של עורכי המהדורה שלא נזכרים בשמם, לעיתים בהרחבה רבה.
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהקדמת הכרך השני שבו נדפס החיבור לנבוכי הדור הבהירו העורכים כי השמיטו פרקים מן הספר: "במספר מקומות הדברים שבכת"י טעונים הסבר רחב מכבשונו של עולם, והם יודפסו בע"ה כשיושלם ביאורם". בכרך זה הושמטו כליל שבעה פרקים מכתב היד[13] ונערכו השמטות בשבעה פרקים נוספים.[14] בכרך הרביעי נוסף תיאור המצביע על אופן העריכה, ולפיו מטרת ההדפסה "להביא לפני לומדי משנת מרן הראי"ה את חזיונות הקודש שהוצרכו לדורות, כפי הקו המקובל מממשיכי דרכו".
בטבלת השוואה של המכון להוצאת גנזי הראי"ה מצוין כי בכרך הראשון של מהדורת "פנקסי הראי"ה" נשמטו אחד עשר פרקים בפנקס א, פרק אחד בפנקס ג, שלושה פרקים בפנקס ד, וכן חידה ביידיש בסוף פנקס ו; בכרך השלישי נדפסה מחברת "חביון עוז" רק חלקית;[15] ובכרך הרביעי נשמטו חמישה וחצי פרקים ב"פנקס הדפים ד".[16]
לאחר פרסום הכרך השני נטען כי ההשמטות נבעו מגישתם האידאולוגית של העורכים.[17] עוד נטען כי פרסום הכתבים מקביל, ולמעשה עוקב ונעשה בהתאם ולאחר פרסום מהדורות בהוצאות נוספות, בהן המכון להוצאת גנזי הראי"ה, מאבני המקום ומגיד.[18] טענות ברוח זו הושמעו גם ביחס לפרסום הראשוני של מהדורת שמונה קבצים, פנקס יג ועוד.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יהודה יפרח, 'כדומן על פני השדה', מוסף שבת של העיתון מקור ראשון, ג' באלול תשע"ז (הכתבה הוסרה מאתר העיתון וזמינה בפורום אוצר החכמה ובאתר אור האורות)
- הרב יוחנן פריד, הראל כהן והרב יצחק בלאו, תגובות למאמר "כדומן על פני השדה", באתר מוסף שבת של העיתון מקור ראשון
- טבלה המציגה את פנקסי כתב היד ביחס למהדורות המודפסות, המכון להוצאת גנזי הראי"ה
- מפתח הקבלות בין הפסקאות שבספרים הנדפסים ובין מקורם בפנקסי כתב היד, המכון להוצאת גנזי הראי"ה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כפי שכינה את המחברות הרצי"ה. עם זאת, הרב הנזיר כינה אותן "קבצים".
- ^ הפנקס יצא בפני עצמו בהוצאת מכון הרצי"ה תשס"ד.
- ^ אגרות מתוך פנקס זה נדפסו בתוך אגרות הראיה: כרך ו - תרפ"ג, הוצאת מכון הרצי"ה.
- ^ נדפס בעבר בקובץ אל המקורות: אוצר מאמרים בהשקפת היהדות, בני ברק תשמ"ט, כרך ב, עמ' 131–132.
- ^ מהדורות מוקדמות ושלמות של מאמרים אלה נדפסו ב"פנקס ה": אותיות י (עמ' תרנה-תרסח), יד (תרסח-תרע), יז (תרע-תרעא), יח (תרעא-תרצט), יט (תרצט-תש), מג (תש), מד (תש-תשא), מו (תשא-תשב), מז (תשב-תשו), מח (תשו-תשט), כד (תשט-שתיג), יא (תשיג), יב (תשיג-תשכג), לה (תשכג-תשכח), לו (תשכט-תשמ), נא (תשמ-תשנה). בפתח הנספח הוסיפו עורכי פנקסי הראי"ה דברי צער על אובדן כתבי הראי"ה בשלמותם: "וחבל שמה שהגיע אלינו הם קובץ דפים תלושים וקרועים אשר חסר בהם הרבה, והלואי שנזכה שתוחזר לנו אבידת שאר הדפים שאינם תחת ידינו... דברי תורה המפוזרים פה ושם באין יודע ומבין, ופעמים רובצים ע"ז אנשים מסוימים כעכברי דשכיב אדינרי [=עכבר השוכב על דינרים], בבחינת 'גם לי גם לך לא יהיה', ואנו מבקשים שיקבץ ד' כל פזורי דברי תורה ונידחיה" (עמ' תרנה הע' 1).
- ^ קבצים מכתב יד קדשו, כרך א, עמ' טו-עג (תחת הכותרת "פנקס אחרון בבויסק").
- ^ שם, עמ' עה-קסא (תחת הכותרת "ראשון ליפו"). נדפס תחילה בכרך בפני עצמו בהוצאת המכון להוצאת גנזי הראי"ה, תשס"ד.
- ^ שם, עמ' קסג-קצד (תחת הכותרת "פ"א פסקאות "עם אדר היקר" (יפו)").
- ^ שם, עמ' קצה-רח (תחת הכותרת "פנקס "רשימות מלונדון"").
- ^ שם, עמ' רט-רל (תחת הכותרת "פנקס ירושלים תרצ"ג").
- ^ קבצים מכתב יד קדשו, כרך ב, עמ' יא-מ (תחת הכותרת "מחברות קטנות – בויסק א-ב").
- ^ חלקית בקבצים מכתב יד קדשו, כרך ב, קמג-קעז. ובשנית במלואה בכרך השלישי.
- ^ יג, יד1, יח, ל, לט1, מח, נב, לפי המספור בהוצאת ידיעות אחרונות.
- ^ ו1, ח, י, יד, טז, כט, מו.
- ^ ראו: נתנאל כהן, מחביאים את הנועזות. המאמר מצביע על המטרה העיקרית של "חביון עוז", אשר נכתב בידי הראי"ה כחיבור עצמאי שמטרתו לעודד את לימוד פנימיות התורה בישיבת הרב קוק ביפו. ממד זה הוצנע במהדורת מכון הרצי"ה, אשר קבע את כותרת "חביון עוז" בתואר העמום: "מאמרים על חובת לימוד מקצועות האגדה". כמו כן, נרמז כי מכון הרצי"ה השמיט פרק מן החיבור. עוד נטען כי החיבור נדפס בחיי הראי"ה, ועובדה זו נעלמה מעורכי המהדורה.
- ^ מפת התמצאות בכתבי הראי"ה שאינם ערוכים על פי ההוצאות השונות, המכון להוצאת גנזי הראי"ה.
- ^ ראו לדוגמה: הרב איתם הנקין, לנבוכי הדור' של הראי"ה קוק, מבוא לחיבור שלא הושלם, אקדמות כה, אלול תש"ע, עמ' 171-188.
- ^ מיד לאחר פרסום המהדורה המלאה של החיבור "מציאות קטן" בהוצאת מאבני המקום ומגיד, פרסם המכון מהדורה חלקית של החיבור (רבע הפסקאות). בהקדמת מכון הרצי"ה נדפסה הבהרה מטעם בני משפחת רענן, שלפיה מהדורת מאבני המקום "יצאה שלא ברשות והסכמת בעלי כתב היד, יורשיו החוקיים של מרן הראי"ה זצ"ל. כבר נודע שאין רוח חכמים נוחה ממהדורתם. השומע ישמע והחדל יחדל". דברים אלה נמחקו במהדורה נוספת של הספר.
| כתבי הראי"ה | ||
|---|---|---|
| בהלכה וש"ס | דעת כהן • משפט כהן • אורח משפט • עזרת כהן • שבת הארץ • חבש פאר • עץ הדר • עיטור סופרים • טוב ראי | |
| בהגות | עין איה • עולת ראיה • מאמרי הראי"ה • אדר היקר • ראש מילין • לנבוכי הדור • מדבר שור • מאורות הראי"ה • מוסר אביך • מידות הראי"ה • עקבי הצאן • ארץ חפץ • חזון הגאולה | |
| סדרת ה"אורות" | אורות (אורות ישראל) • אורות הקודש • אורות התורה • אורות התשובה • אורות הראי"ה • אורות התפילה • אורות האמונה | |
| כתבים | למהלך האידיאות בישראל • הרצאת הרב • חזון הצמחונות והשלום • מאמר הדור • אגרות הראיה • שמונה קבצים • פנקסי הראי"ה • משנת הרב • המספד בירושלים • חדריו | |
| שירים | נכתבו על ידו כשירים: שיר האמונה • ישמח לבי • לחשי ההויה קטעים ופיסקאות שהולחנו: כנפי רוח • יסוד כסא השם בעולם | |
| הערה: חלק מספרי ה"אורות" הם ליקוטים מאוחרים ממשנתו סביב נושאים שונים, שהשתמשו אף הם בשם "אורות". | ||