שמש בגבעון דום

שמש בגבעון דום הוא סיפור מקראי על נס שאירע לבני ישראל על ידי יהושע בן נון בעת מלחמת מלכי הדרום. המאורע מסופר בספר יהושע, פרק י'. השם נגזר מפסוק י"ב בפרק, בו נאמר: ”שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן”^[1]. על פי הכתוב יהושע פנה אל ה' וציווה על השמש והירח להיעצר ולהפסיק את תנועתם, מה שמיד התרחש.

לעומת הפירוש המסורתי, לפיו השמש אכן עמדה מלכתה זמן מסוים, ישנם פרשנים שדחו אפשרות זאת, ופירשו את הפסוקים המתארים את הנס באופן שונה.

הביטוי "שמש בגבעון דום" הפך למטבע לשון מוכר^[2].

בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסופר בספר יהושע, פרק י', מלכי ירושלים, חברון, ירמות, לכיש ועגלון כרתו ברית (אשר נקראה : "ברית הדרום") נגד גבעון, בת בריתה של ישראל, ויצאו נגדה למלחמה. ישראל ובראשם יהושע יצאו לעזרת גבעון, הביסו את צבאות הדרום והרגו את מלכיהם. הנס קרה במהלך המרדף אחר הצבאות הנסוגים, כשיהושע גרם לשמש לעמוד במקומה^[3], כדי לאפשר לעם ישראל למקסם את הניצחון במערכה, ולהמשיך במרדף אחר האמורים.

תיאור הנס במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

אָז יְדַבֵּר יְהוֹשֻׁעַ לַה' […] וַיֹּאמֶר לְעֵינֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן: וַיִּדֹּם הַשֶּׁמֶשׁ וְיָרֵחַ עָמָד עַד יִקֹּם גּוֹי אֹיְבָיו הֲלֹא הִיא כְתוּבָה עַל סֵפֶר הַיָּשָׁר וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא כְּיוֹם תָּמִים: וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ ה' בְּקוֹל אִישׁ כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל:

— פרק י', פסוקים י"ב–י"ד

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חז"ל^[4] הבינו את הנס כפשט המקראות: השמש עצרה את מהלכה בפקודת יהושע. חז"ל סוברים כי השמש עמדה פעמיים באותו יום, בחצות ("בחצי השמים"), ובשקיעה ("ולא אץ לבוא" - לשקוע), אך נחלקו כמה זמן עמדה בכל פעם.

דעת רבי יהושע בן לוי היא שהשמש עמדה 6 שעות בחצות, ועוד 6 שעות בזמן השקיעה. רבי אלעזר סובר שהשמש עמדה 12 שעות בחצות ו-12 שעות בשקיעה, ולדעת רבי שמואל בר נחמני היא עמדה 12 שעות בחצות ו-24 שעות בשקיעה. לפי גרסה נוספת שם, דעת רבי יהושע היא שעמדה 12 ו-12, דעת רבי אלעזר שעמדה 12 בחצות ו-24 בשקיעה, ולפי ר' שמואל עמדה 24 ו-24.

בפרקי דרבי אליעזר, פרק נ"ב, מובא שהשמש וכן שאר הכוכבים עמדו 36 שעות כדי למנוע את חילול השבת מהלוחמים, וייתכן שדעתו כדעת ר' שמואל (בגרסה הראשונה).

על פי מדרש בראשית רבתי (כה, יא) ופירוש רש"י ליהושע^[5], מקום קבורתו של יהושע, תמנת חרס^[6], נקרא כך משום שעל קברו הועמדה תמונת שמש ("חרס" הוא שמש)^[7].

בספרות הראשונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לעומת התפיסה המסורתית של חז"ל, ישנם פרשנים שלא קיבלו את משמעות הפסוקים כפשוטם. אחת השאלות בה התקשו הפרשנים היא כיצד ייתכן שעל ידי יהושע נעשה נס גדול יותר מהמופתים שעשה משה, שהרי על משה נאמר: "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה"^[8].

לדעת הרלב"ג (בפירושו ליהושע), כוונת הפסוקים היא שהניצחון במערכה היה כה מהיר, שללוחמים בשדה הקרב נראה היה כי השמש נעמדה במקומה. יש להדגיש כי לדעת הרלב"ג גם חז"ל הבינו שהנס היה בהצלחת מלחמת ישראל ולא בעצירת הגרמים השמימיים^[9].

גם רבי חסדאי קרשקש התקשה לקבל את הנס כפשוטו. לפי הרב קרשקש השמש לא נעצרה, אלא הואטה לזמן קצר^[10]. ראייתו לפירושו היא המילים: "ולא אץ", מהן נשמע שהשמש הואטה אך לא נעצרה כליל. רבי חסדאי מסביר כי קיצור הנס ומיעוט המרגישים בו הם הסיבה ללשון המרומזת והנסתרת שבה נכתב סיפור המעשה^[11].

האברבנאל^[12] תוקף דעות אלו וסובר כדעת חז"ל, כלומר, השמש נעצרה מהילוכה. האברבנאל פורך את השאלה מעיקרה: לטעמו נביא עושה ניסים לפי צורך השעה, ולכן אין הניסים מהווים הוכחה לגדולת הנביא שעשאם. משה הוא הנביא הגדול ביותר מכל הנביאים לא בגלל גודל הניסים שעשה אלא בקרבתו המיוחדת לאלוהים: "אשר ידעו ה' פנים אל פנים"^[8]. עוד מזכיר אברבנאל שהשאלה בין כה אינה קשה, מאחר שלפי חז"ל גם משה עצר את השמש מהילוכה^[13].

דעת הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחלקו הדעות בהבנת דעת הרמב"ם, שהתקשה אף הוא בהבנת הנס. לשון הרמב"ם:^[14]

"ולא יטעך מה שבא מעמידת אור השמש ליהושע השעות ההם...ואמנם אמרתי לך השעות...כאלו אמר שהיום ההוא היה אצלם בגבעון כגדול שבימי הקיץ שם"

היו שטענו כי דעת הרמב"ם כדעת הרלב"ג^[15]. אחרים הוכיחו ממילותיו "עמידת אור השמש" כי לדעתו היה נס מקומי בשדה הקרב כאשר "האיר להם גשם מאיר שעות ידועות"^[16] – כלומר, אמנם השמש לא נעצרה, אך הנס לא היה רק פסיכולוגי, אלא אור אחר האיר להם בציווי יהושע^[17]. לעומתם רבי יצחק עראמה^[18] דוחה פירושים אלו ברמב"ם, ולשיטתו הרמב"ם התכוון לעמידת השמש כפשוטה, אך צמצם את זמן עמידתה כך שהנס האריך את היום "כגדול שבימי הקיץ"^[19]^[20].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה איזנברג, שמש בגבעון דום, בתוך: יהודה איזנברג, לפני היות מלך – עיונים בספר יהושע, באתר "דעת"
עידו אפרתי, חוקרים ישראלים מצאו הסבר אסטרונומי ל"שמש בגבעון דום", באתר הארץ, 16 בינואר 2017

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ ספר יהושע, פרק י', פסוק י"ב.
^ "דרך ארץ: שמש בגבעון דום, וטיול בעמק איילון". ynet. 2010-12-23. נבדק ב-2016-10-31.
^ לפי רוב הפרשנים, כוונת הנביא היא שכל הגרמים השמימיים נעמדו אף הם במקביל, שלא לפגוע בסדר היקום.
^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ"ה, עמוד א'.
^ רש"י, ספר יהושע, פרק כ"ד, פסוק ל'
^ ספר שופטים, פרק ב', פסוק ט'.
^ יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, עמ' 61–62.
^ ¹ ² ספר דברים, פרק ל"ד, פסוק י'.
^ מלחמות ה', מאמר ו, חלק ב, פרק 12.
^ "ואולי שלא נשתהה חצי שעה".
^ אור ה', מאמר ב, כלל ד, פרק ג.
^ מפעלות אלהים, מאמר י, פרק ט.
^ תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ', עמוד א'
^ מורה נבוכים, חלק שני, פרק לה, תרגום אבן תיבון.
^ ראו פירוש האפודי על מורה נבוכים, שם. וכן באברבנאל, מפעלות אלהים, מאמר י, תחילת פרק ט.
^ פירוש הנרבוני על הרמב"ם, שם, מהדורת גולדנטאל, עמוד מב, ב.
^ אברבנאל על מורה נבוכים, שם.
^ "עקידת יצחק", שער 13, מהדורת פרעססבורג, עמוד צז, ב.
^ וכן בקרשקש על מורה נבוכים, שם.
^ הוכחה לדבריו ניתן להביא מדברי הרמב"ם בפירוש המשנה (אבות, ה, ו): "ויום רביעי כשנברא השמש הושם בטבעו שיעמוד זמן פלוני בדבר יהושע אליו".

[1] ספר יהושע, פרק י', פסוק י"ב.

[2] "דרך ארץ: שמש בגבעון דום, וטיול בעמק איילון". ynet. 2010-12-23. נבדק ב-2016-10-31.

[3] לפי רוב הפרשנים, כוונת הנביא היא שכל הגרמים השמימיים נעמדו אף הם במקביל, שלא לפגוע בסדר היקום.

[4] תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף כ"ה, עמוד א'.

[5] רש"י, ספר יהושע, פרק כ"ד, פסוק ל'

[6] ספר שופטים, פרק ב', פסוק ט'.

[7] יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, עמ' 61–62.

[דברים_לד_י-8] ¹ ² ספר דברים, פרק ל"ד, פסוק י'.

[9] מלחמות ה', מאמר ו, חלק ב, פרק 12.

[10] "ואולי שלא נשתהה חצי שעה".

[11] אור ה', מאמר ב, כלל ד, פרק ג.

[12] מפעלות אלהים, מאמר י, פרק ט.

[13] תלמוד בבלי, מסכת תענית, דף כ', עמוד א'

[14] מורה נבוכים, חלק שני, פרק לה, תרגום אבן תיבון.

[15] ראו פירוש האפודי על מורה נבוכים, שם. וכן באברבנאל, מפעלות אלהים, מאמר י, תחילת פרק ט.

[16] פירוש הנרבוני על הרמב"ם, שם, מהדורת גולדנטאל, עמוד מב, ב.

[17] אברבנאל על מורה נבוכים, שם.

[18] "עקידת יצחק", שער 13, מהדורת פרעססבורג, עמוד צז, ב.

[19] וכן בקרשקש על מורה נבוכים, שם.

[20] הוכחה לדבריו ניתן להביא מדברי הרמב"ם בפירוש המשנה (אבות, ה, ו): "ויום רביעי כשנברא השמש הושם בטבעו שיעמוד זמן פלוני בדבר יהושע אליו".

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

ספר יהושע
הכניסה לארץ	שליחת המרגלים ליריחו • מעבר הירדן • ברית המילה בגלגל • מפגש יהושע עם המלאך
כיבוש הארץ	מלחמת יריחו • מעשה עכן ולכידתו • כיבוש העי • מעמד הר גריזים והר עיבל • ברית הגבעונים • מלחמת מלכי הדרום • שמש בגבעון דום • מלחמת מלכי הצפון
חלוקת הארץ לשבטים	נחלת שבט ראובן • נחלת שבט גד • נחלת שבט יהודה (רשימת ערי יהודה) • נחלת שבט מנשה • נחלת שבט אפרים • נחלת שבט בנימין • נחלת שבט שמעון • נחלת שבט זבולון • נחלת שבט יששכר • נחלת שבט אשר • נחלת שבט נפתלי • נחלת שבט דן • ערי הלויים • ערי המקלט
סיום ספר יהושע	מזבח שניים וחצי השבטים • נאום יהושע • הברית בשכם
דמויות בספר יהושע	יהושע בן נון • רחב • עכן בן כרמי • אדני צדק • הוהם מלך חברון • דביר מלך עגלון • יפיע מלך לכיש • פראם מלך ירמות • הורם מלך גזר • יבין מלך חצור • כלב בן יפונה • אלעזר הכהן • עתניאל בן קנז • עכסה

	יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: אין שום עדויות לאירוע בסדר גודל כזה שהיה אמור להותיר עדויות בכל כדור הארץ על כל התרבויות בעולם, כמו כו סותר את התאוריה המדעית המרכזית בדבר זה שכדור הארץ מקיף את השמש ולא להפך, אין לזה שום התייחסות בערך, גם לא להתייחסות של מדענים או הוגים לסיפור.
	אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.	שכתוב