איבי הנחל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אִבֵּי הנחל (מאחז)
איבי הנחל.jpg
תצפית מאבי הנחל.jpeg
הנוף הנשקף מאבי הנחל לכיוון דרום מזרח. בתמונה נראים היישוב מעלה עמוס ומדבר יהודה
מחוז יהודה ושומרון
גובה 800 מטרים
תאריך ייסוד 1999
אוכלוסייה
 ‑ במאחז

30 משפחות‏  (נכון ל-2015)
קואורדינטות 31°36′16″N 35°12′38″E / 31.604456°N 35.210557°E / 31.604456; 35.210557קואורדינטות: 31°36′16″N 35°12′38″E / 31.604456°N 35.210557°E / 31.604456; 35.210557
אזור זמן UTC +2
מיקום אבי הנחל
אבי הנחל
אבי הנחל

אִבֵּי הנחל הוא מאחז בגוש עציון, השוכן בתחום המתאר של היישוב מעלה עמוס, השייך למועצה אזורית גוש עציון.

שם היישוב לקוח ממגילת שיר השירים, פרק ו', פסוק י"א: "אֶל גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים". השם "אבי" רומז לשמו של רבי ישראל בער אודסר בראשי תיבות, ו"נחל" מרמז על רבי נחמן מברסלב שאמר על עצמו "ועכשיו יש נחל נובע מקור חכמה".

הקמה והתפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם בתחילת 1999 בידי חסידי ברסלב מתלמידי רבי ישראל בער אודסר ששאפו לגור קרוב לטבע.

עם הקמתו, היישוב זכה לתמיכה של מדינת ישראל. משרד השיכון מימן תשתיות: 950,000 ₪ ואושר חיבור חשמל למקום. תוואי מרכיבי הביטחון אושר עקב דרישה מבצעית של צה"ל. 10 יבילים שונעו למקום באישור עוזר שר הביטחון להתיישבות. למתיישבים יש הסכם הקצאה מהסתדרות הציונית, עד ינואר 2029‏[1].

בניגוד למאחזים רבים, במשך כל שנות קיומו של היישוב לא התרחשו בו אירועים ביטחוניים או עימותים עם כוחות הביטחון.

משנת 2002 החלו להצטרף ליישוב משפחות שאינן נמנות עם חסידי ברסלב. כיום גרות במקום כ-30 משפחות, מרביתם דתיים לאומיים. כל התושבים מתגוררים בקרוואנים. ביישוב פועלים מעון לפעוטות, גן ילדים ומקווה לנשים ולגברים‏[2].

הגובה הממוצע של היישוב הוא כ-800 מטר מעל פני הים. אבי הנחל צופה אל עבר ים המלח והרי ירדן ממזרח, הר ההרודיון וירושלים מצפון ונחל ערוגות ממערב.

שמורת אל כנוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצידו הדרומי של אבי הנחל שוכנת שמורת הטבע "שמורת אל כנוב"‏[3]. השמורה משתרעת על שטח של 48,700 דונם, והיא הגדולה בשמורות הטבע שב"ספר מדבר יהודה". בשמורה מספר ערוצים קניוניים שיורדים מרום 940 מטרים עד לגובה של 320 מטרים. אחד הבולטים שבהם, הוא קניון ואדי אל-כילת בו קיימים סלעי דולומיט. בשמורה נובע מעיין ניקבה "עין א-דרת". בכל רחבי השמורה פזורים בורות מים, כבשני סיד רבים ומערות טבעיות. בשמורה מיני צומח נדירים, בהם סגל צנוע ותודרה מצוייצת, במצוקים גדלים ציפורנית אפורה וכלך שומרוני. הצומח הטבעי נשמר היטב בעיקר בשטח הסמוך ל"אבי הנחל", בו הרעיה אסורה. הנקודה הגבוהה בשמורה היא "רכס אל כוב" שהוא הנקודה הדרומית ביותר ממנה ניתן (בתנאי ראות מעולים) לצפות בחרמון[דרוש מקור].

השמורה מחולקת לשטחי C, שטחי B ושטחי A. מאז מסירת חלקים מהשמורה לידי הרשות הפלסטינית, הפכו אזורים נרחבים ל"שממה אקולוגית ולמוקד של מפגעים סביבתיים"‏[4].

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]