נתיבי איילון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף כביש 20)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "כביש 20" מפנה לכאן. לערך העוסק בכביש בירושלים, ראו כביש 20 (ירושלים).
כביש 20
ISR-HW20.png
Ayalon22.jpg
נתיבי איילון מהאוויר, בקטע שתחילתו מעט לאחר מחלף לה גוארדיה וממשיך צפונה
סיווג כביש ארצי
ציר כביש אורך
כינוי נתיבי איילון
כביש מהיר איילון צפון: ממחלף חולות עד מחלף רשפון-געש
איילון דרום: ממחלף שמריהו מזרח עד מחלף חולות
אורך 30.8 (34.5 בכיוון צפון) ק"מ
נקודת התחלה מחלף חולות
ערים ראשיות ראשון לציון, חולון, בת ים, תל אביב, רמת גן, הרצליה
נקודת סיום כפר שמריהו, רשפון
מסלול הכביש
מפת נתיבי איילון (כביש 20) וסביבתם - מאזור כפר שמריהו עד הקצה הדרומי במחלף חולות

נתיבי איילון הוא הכביש העיקרי במטרופולין תל אביב-יפו והוא מכונה גם כביש 20. הכביש חוצה את המטרופולין מצפון לדרום והוא כביש מהיר ברובו, ולצידו מסילת רכבת ונחל איילון שמנקז גשמים מכל אזור השפלה. בקטע המרכזי של הכביש (בין מחלף קיבוץ גלויות למחלף גלילות) עוברים 750,000 כלי רכב ביום והוא אחד מצירי התנועה העמוסים ביותר בישראל. הוא מחבר את כל הכבישים הבין עירוניים שמגיעים לתל אביב: כביש 4 מאשדוד והדרום, כביש 1 מירושלים, כביש 5 ממזרח, כביש 431 מדרום מזרח, כביש 531 מצפון מזרח, וכביש 2 מחיפה ומהצפון.

ציר נתיבי איילון מורכב מהקטע המרכזי שעובר בתוך העיר תל אביב לאורך אפיק נחל איילון שהיה ידוע בעבר כ"ואדי מוסררה". קטע זה העניק לנתיבים את שמם. לציר זה המשכים לכיוון צפון, דרך הרצליה עד חיבור לכביש 2 דרומית לנתניה בסמוך לקיבוץ שפיים; לכיוון דרום, בין חולון לבת ים וראשון לציון עד כביש 4 ומזרחית לפתח תקווה וכביש 5.

לכל אורך הציר המרכזי והצפוני עוברות שלוש מסילות רכבת ועליהן ארבע תחנות רכבת ישראל בתל אביב. בחלק מהקטע (מתחנת תל אביב מרכז ועד תחנת האוניברסיטה) עוברות ארבע מסילות, אשר שתיים מהן ממשיכות לכיוון חיפה והאחרות לכיוון הוד השרון. ציר זה הוא החיבור הרכבתי היחיד במרכז גוש דן ועוברות בו למעלה מ־200 רכבות נוסעים ביום. החל מספטמבר 2011 נפתחו לתנועה בקטע הדרומי (מדרום למחלף קיבוץ גלויות) שתי מסילות רכבת לאורך הכביש, ועליהן תחנות הרכבת בחולון, בת ים וראשון לציון, ובהן עוברות כ-3 רכבות בשעה. המסילות ממשיכות לאחר מחלף חולות לכביש 4 לכיוון יבנה, אשדוד ואשקלון. סמוך לתחנת הרכבת ראשון לציון משה דיין ישנן ארבע מסילות, אשר שתיים מהן נקטעות כמספר מטרים לאחר תחנה זו.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון לנצל את ואדי מוסררה לתחבורה עלה כבר במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20[1], במסגרת הפרויקט חציית תל אביב[דרוש מקור], אך רק בשנת 1964 החליטה הממשלה על קידום המיזם וב-1965 החל התכנון[2] . בשנת 1967 נעשתה בדיקת היתכנות וכדאיות כלכלית שבעקבותיה התקבל מלווה של 20 מיליון דולר מהבנק העולמי[3]. הפעולות הראשונות שנעשו היו הסדרת נחל האיילון בתוך תעלה לאחר שבמשך שנים הוא היווה מטרד והציף את שכונות תל אביב. כבר מראשיתו תוכנן המיזם לכלול כביש שיגיע עד חדרה[4].

כדי לבצע את הפרויקט הוקמה ב־1970 "חברת נתיבי איילון" בבעלות שווה של ממשלת ישראל ועיריית תל אביב. ב-1973, הציגה החברה את התוכנית "לכביש מהיר, רב־נתיבים שיחצה את האזור המטרופוליטני של תל אביב רבתי מצפון לדרום, ויחבר את רשתות הכבישים הבין־עירוניים לירושלים, לחיפה ולאשדוד. לפי התכנון הכביש יושלם עד שנת 1985 ויעביר כ-200,000 כלי רכב ליממה." הכביש תוכנן נמוך ממפלס מערכת הכבישים העירוניים, כך שהפרש המפלס יאפשר בנית כבישים חוצים והצטלבויות דו־מפלסיות תוך המעטת מטרדי רעש ומפגעים אסתטיים הנגרמים על ידי מעברים עיליים. במסגרת הפרויקט הציגה החברה גם תוכנית לבניית מסילות רכבת במקביל לכביש. מסילות אשר מיועדות לקשר את רשת המסילות הצפונית בישראל עם רשת המסילות הדרומית (עד בניית מסילת איילון, תחנת הרכבת תל אביב מרכז הייתה תחנת קצה של מסילת החוף לכיוון חיפה, ותחנת הרכבת תל אביב דרום לרכבות מירושלים, רחובות ובאר שבע). כמו כן תכננו המסילות לשמש כמערכת תעבורה להסעת המונים לכל האזור המטרופוליטני של תל אביב עם שלוחות בין-עירוניות. הכביש תוכנן מראש כבעל ארבעה או חמישה נתיבים לכל כיוון ולנסיעה במהירות של 100 ק"מ לשעה. כמו כן תוכננו מחלפים ראשיים רבי־מפלסים במקומות הבאים: תל־גיבורים, צומת לחולון, צומת לה־גרדיה, דרך השלום, דרך פתח־תקוה, ורחוב ההלכה, שדרות רוקח וצומת רשפון (שלבסוף נבנו רק כהצטלביות דו־מפלסיות). בתכנון מ-1973 נלקחה גם בחשבון האפשרות שבעתיד יוסטו מי האיילון לים התיכון, דרך יפו, ועל ידי כך יפונה תוואי התעלה לשירותים תחבורתיים נוספים[5].

ב-1978, בעת הקמת כביש 1 לירושלים חובר הכביש לתחילתו של מחלף קיבוץ גלויות. באפריל 1982 נפתח הקטע הראשון של הכביש בין מחלף השלום להלכה. ביולי 1984 נפתח קטע נוסף בין מחלף השלום למחלף לה גוארדיה[6]. קטע הכביש המרכזי נפתח סופית לתנועה ביולי 1991 עם חנוכת קטע רוקח-גלילות. לאורך שנות ה-80 וה-90 מוספרו נתיבי איילון ככביש 2 עד שלקראת סוף שנות ה-90 נקבע מספרם ככביש 20‏[7], עת החלו העבודות לפיתוח הכביש מצפון למחלף גלילות והובילו ליצירת קטע המקביל לכביש 2 הקיים.

במהלך שנות ה-90 ובתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 הורחב הקטע המרכזי של הכביש לשלושה נתיבים ואחר כך לארבעה ועובתה תשתית הרכבת לאורכו. כמו כן, בשנת 2000 הוארך הכביש עד הרצליה למחלף שבעת הכוכבים[8]. ב-25 בינואר 2005 נחנך הקטע הדרומי של הכביש עם פתיחת מחלפי דב הוז ויוספטל. הנחת מסילות הרכבת בקטע הדרומי הסתיימה וקו הרכבת נפתח לתנועה בחודש ספטמבר 2011. קטע זה של נתיבי איילון הפך גם הוא לכביש מהיר.

בפברואר 2007 הודיעה חברת נתיבי איילון על כוונתה להפוך את נתיבי איילון לכביש אגרה בתוך כשנה. הודעה זו גררה התנגדות רבה מקרב גורמים שונים[9]. הכוונה לא מומשה.

בחודש אוקטובר 2013 נחנך נתיב נסיעה חמישי בנתיבי איילון צפון, בקטע שבין מחלף קק"ל להסתעפות עם מחלף גלילות. קטע זה של הכביש הוא אחד מקטעי הדרך העמוסים במדינה, בו נוהגים מדי יום מעל 120 אלף נהגים. חודשיים קודם לכן נפתח נתיב שלישי בין מחלף חולות למחלף חולון.

במהלך 2014 נחנך נתיב תחבורה ציבורית בנתיבי איילון צפון, בין ראשון לציון ומחלף קוממיות עד למחלף חולון בין השעות 7:00 ל-9:00, במטרה להקל על אוטובוסים הנוסעים במהלך שעות הבוקר בציר התחבורה העמוס מדרום לכיוון התחנה המרכזית בתל אביב וצפונה. ב-2017 הורחבו שעות נתיב התחבורה עד לשעה 10:00.

בדצמבר 2016 נפתח מחדש לתנועה הקטע הצפוני ביותר של נתיבי איילון[10], שהיה פתוח מספר שנים לכיוון צפון, עד ינואר 2014[11]. הקטע מקשר את נתיבי איילון לכביש 531.

באפריל 2017 נחנך הכביש בכיוון צפון לכל אורכו המתוכנן עד למחלף רשפון-געש, בחיבור עם כביש החוף[12]. במסגרת הזו הועתקה מסילת החוף אל בין מסלולי נתיבי איילון. באוגוסט 2018 נפתח לתנועה קטע הכביש לכיוון דרום שבין מחלף שמריהו מזרח למחלף שבעת הכוכבים, דבר המאפשר הגעה לנתיבי איילון מכיוון כביש 531[13]. הקמת הכביש עתידה להסתיים בשנת 2019 עם חנוכת הנתיב ממחלף רשפון-געש לכיוון דרום וחיבור מסילת הרכבת של כביש 531 למסילת החוף.

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עומס אופייני בשעות אחר הצהריים בנתיבי איילון
מבט על קטע מנתיבי איילון - מאזור מחלף השלום (מגדלי עזריאלי) עד מחלף ארלוזורוב
נתיבי איילון:קניון עזריאלי, תחנת הרכבת "השלום", רכבת ישראל, נחל איילון
נתיבי איילון בלילה
מגדלי עזריאלי מהאיילון

בניית נתיבי איילון שינתה מן היסוד את המבנה של העיר תל אביב. מרכז העסקים הראשי (מע"ר) ההיסטורי של העיר, סביב רחוב הרצל ושדרות רוטשילד נחלש ועסקים מסוימים עברו לאורך ציר האיילון. מאז המע"ר הישן משמש בעיקר בנקים וחברות פיננסים, ומטות של חברות רבות עברו למגדלי משרדים לאורך נתיבי איילון.

מספר רב של אזורי מסחר התפתח משני צדי הקטע המרכזי של נתיבי איילון. באזורים אלו, שהיו מאוכלסים בעבר בתעשייה זעירה ומוסכים נבנו מגדלים והם שינו את דמותם. בין האזורים הללו ניתן למנות את רחוב המסגר, דרום הקריה, רחוב יגאל אלון ומתחם הבורסה ליהלומים ברמת גן. הדוגמה הקיצונית ביותר הם מגדלי עזריאלי, שבשטחם פעל עד תחילת שנות ה־90 חניון משאיות פינוי האשפה של עיריית תל אביב. בתחילת המאה ה-21 גם החלה מגמה של בניית מגדלי יוקרה למגורים בסמוך לנתיבי איילון, בעיקר בפארק צמרת.

נתיבי איילון נבנו מתוך ציפייה לפתרון בעיית עומסי התנועה בתל אביב, אך במשך השנים גדל מספר כלי הרכב והכביש סובל מעומסי תנועה בשעות רבות במהלך היום. האכזבה מאי פתרון בעיית הפקקים, למרות השקעות הענק, חיזקה את התפתחות הרכבת שתופסת יותר ויותר שטח לאורך נתיבי איילון. השינוי הגאוגרפי הבא צפוי עם פתיחתה של הרכבת התחתית של תל אביב שתחבר את האזורים הללו עם המע"ר הישן ויפו לקראת אמצע שנות ה-20 של המאה ה-21.

תכנונים עתידיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

התכנון המקורי היה שהקטע הצפוני של נתיבי איילון ימשיך עד אזור חדרה כשהוא מקביל פחות או יותר לכביש 2 (כביש החוף)[4], אולם הוועדה לתשתיות לאומיות החליטה לבטל את הקטע המתוכנן מצפון לנתניה, ובמקומו הוחלט על עיבויו ושיפורו של כביש החוף באותו אזור. נכון לשנת 2018, הקטע הצפוני שאושר לסלילה הוא עד למחלף רשפון - געש עם כביש 2 במיקום סמוך לרשפון.

בעיה נוספת הממתינה לפתרון היא תעלת האיילון. רכבת ישראל נזקקת למסילה רביעית לאורך האיילון, שכן זה מהווה צוואר בקבוק בתנועת הרכבות הארצית. מסילה כזו יכולה לבוא רק על חשבון התעלה שבמרכז הנתיבים. במהלך השנים נבדקו שתי חלופות: בניית צינור ניקוז ענק ממחלף קיבוץ גלויות עד חוף יפו או כיסוי התעלה ובניית שטח ליד חירייה שישמש כאגם שיקלוט את מי ההצפות. פעמים אחדות (דצמבר 1991, אוקטובר 2000, נובמבר 2003, ינואר 2013) גרמו גשמים עזים לעליית התעלה על גדותיה ולהשבתת נתיבי איילון לשעות.

חברת נתיבי איילון מקדמת מספר תוכניות להוספת נתיבים בכביש. לפי אחת התוכניות יסללו שני נתיבים נוספים ממחלף קיבוץ גלויות ועד מחלף השלום. נתיבים אלו עשויים לסייע בקליטת הגידול בנפח התנועה הנכנסת לאיילון צפון מכביש 1, ולהעניק פתרון לצוואר הבקבוק שנוצר עם פתיחת הנתיב המהיר בכביש 1.

עיריית תל אביב אישרה בפברואר 2015, את קירוי נתיבי אילון בין הרחובות יצחק שדה וארלוזורוב בתל אביב. קירוי הכביש יפחית את זיהום האוויר והרעש וייצור פארק עירוני בלב העיר[14][15].

בקרת תנועה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורכו של כביש 20 ובחלק מכבישי הגישה העיקריים המזינים אותו, קבועים באספלט חיישנים הממפים את נפח התנועה בכביש, אליו וממנו. המידע הנצבר באמצעות חיישנים אלה מעובד להנחיות לנוהגים ומוצג במלל ובתמרורים מתחלפים מעל מסלולי הכביש ולצידו. מידע זה זמין גם על גבי שלטים בכביש 1 ובכביש 5 הממוקמים מרחק קילומטרים מנתיבי איילון. בנוסף מפעילה חברת נתיבי איילון אתר אינטרנט ובו מוקרן מידע זה על גבי מפה[16]. במפה מידע צבעוני הממחיש את דרגות עומס התנועה בכביש - ירוק לתנועה זורמת, צהוב לעומס או להאטה, ואדום לפקק תנועה. תוכנו של השילוט הזמני שלצדי הכביש ומעליו מופיע במפה במקביל להופעתו לאורך הכביש, ובנוסף לכך מאפשרת המפה גישה למצלמות התנועה שלאורך הכביש והמשדרות באופן רציף.

מחלפים בנתיבי איילון[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתיבי איילון תוכננו מלכתחילה כך שתתאפשר לכל אורכם נסיעה חופשית מרמזורים. הנתיבים עוברים בשטח עירוני צפוף, ולכן יש לאורכם מחלפים רבים, שבמרביתם גשר המשמש לתנועה החוצה את נתיבי איילון (וחולפת מעליהם). היציאות ברבים מהמחלפים הן מוקדי עומס עיקריים בנתיבי איילון. מחלף רשפון - געש פתוח בנתיב הצפוני בלבד והנתיב הדרומי נמצא בבנייה.

קילומטרים שם המחלף ומספרו סוג מפגש מיקום דרכים מצטלבות
נתיבי איילון (מדרום לצפון)
0 (4) מחלף חולות HolotInterchange.svg ראשון לציון ISR-HW4 blue.PNG  כביש 4
1 (5) מחלף מבוא איילון MevoAyalonInterchange.svg ראשון לציון ISR-HW431 blue.png  כביש 431
3.5 (6) מחלף משה דיין MosheDayanInterchange.svg ראשון לציון שד' משה דיין / שדר' רחבעם זאבי (ISR-HW441.png  כביש 441),
שדרות יצחק רבין
5 (7) מחלף קוממיות HakomemiyutInterchange.svg חולון, בת ים רח' משה דיין (חולון), רחוב הקוממיות (בת ים)
6.5 (8) מחלף יוספטל YosefftalInterchange.svg חולון, בת ים רחוב יוספטל
7.5 (9) מחלף דב הוז DovHozInterchange.svg חולון, בת ים שדרות דב הוז (חולון), רחוב קק"ל (בת ים)
9 (10) מחלף וולפסון WolfsonInterchange.svg תל אביב, חולון רח' הלוחמים, רח' אד קוץ', רח' סומקן, רח' היינה
12 (11) מחלף חולון HolonInterchange.svg תל אביב, חולון ISR-HW44.png  כביש 44, דרך בן צבי, שדרות לוי אשכול
13 (12, 12A) מחלף קיבוץ גלויות ומחלף חיל השריון KibutzGaluyotInterchange.svg תל אביב ISR-HW1 blue.png  כביש 1, ISR-HW2 red.png  כביש 2 (דרך חיל השריון), ISR-HW461.png  כביש 461 (רח' לח"י), דרך קיבוץ גלויות
14 (13) מחלף לה גוארדיה LaGuardiaInterchange.svg תל אביב רחוב לה גוארדיה, רחוב הרכבת
16 (14) מחלף השלום HaShalomInterchange.svg תל אביב דרך השלום, רחוב קפלן
17 (15) מחלף ארלוזורוב HaRakevetInterchange.svg תל אביב ISR-HW481.png  כביש 481, דרך מנחם בגין, רחוב ארלוזורוב, רח' אריאל שרון
17.5 (16) מחלף ההלכה HaHalachaInterchange.svg תל אביב רחוב ביאליק, רחוב הרב שלמה גורן
19 (17) מחלף רוקח RokachInterchange.svg תל אביב שדרות רוקח, רח' אייזיק רמבה, רח' ירוחם משל
21 (18) מחלף קק"ל KakalInterchange.svg תל אביב שדרות קק"ל
23 (19) מחלף גלילות GelilotInterchange.svg תל אביב, רמת השרון ISR-HW5 blue.png  כביש 5
25.5 (20) מחלף שבעת הכוכבים ShivatKochavimInterchange.svg הרצליה ISR-HW541.png  כביש 541, שדרות שבעת הכוכבים
29 (21) מחלף המעפילים MaapilimInterchange.svg הרצליה שדרות מנחם בגין
30.8 (22) מחלף שמריהו מזרח ShemaryahuEastInterchange.svg רשפון ISR-HW531 blue.png  כביש 531
34.6 (23) מחלף רשפון - געש GaashInterchange.svg רשפון ISR-HW2 blue.png  כביש 2

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מפת אזור נתיבי איילון משנת 1958 - חלק צפוני - חלק דרומי
  2. ^ צמתים דו־מפלסיים בת"א "תוכנית מוסררה", 50 אוטובוסים חדשים , על המשמר, 10 בפברואר 1965
  3. ^ חברה קנאדית תחקור כדאיות של "דרך מהירה" שצריכה להיסלל בנחל איילון, מעריב, 2 ביוני 1966
  4. ^ 4.0 4.1 יישובי השרון מתנגדים לתוואי המוצע לאוטוסטרדה לחיפה, דבר, 19 בדצמבר 1972
  5. ^ י אבנון, נתיבי איילון פרויקט התחבורתי הגדול בישראל, דבר, 1 באוקטובר 1973
  6. ^ יצחק בן חורין, נפתח קטע נוסף בכביש חוצה תל אביב, מעריב, 4 ביולי 1984
  7. ^ על פי "ישראל, אטלס הכבישים החדש", הוצאת מפה, 1994
  8. ^ דוד חיון, ‏מחרתיים ייפתח הקטע מחלף שבעת הכוכבים-נתיבי איילון דרום, באתר גלובס, 13 בינואר 2000
  9. ^ צביקה בורג, למה שנשלם על נתיבי איילון?, באתר ynet, 7 במרץ 2007
  10. ^ רענן בן צור, מחר יחוברו נתיבי איילון לכביש 531 המוביל ליישובי השרון, באתר ynet, 28 בדצמבר 2016
  11. ^ הקטע בין הרצליה לבגין באיילון צפון סגור לתנועה, הודעות באתר נתיבי איילון, 22 בינואר 2014
  12. ^ אסף זגריזק, מהלילה ממשיכים עם נתיבי איילון עד שפיים: "מעבירים את הפקק קדימה", באתר ynet, 4 באפריל 2017
  13. ^ ליאור גוטמן, ממחר: תושבי השרון יוכלו לנסוע דרומה דרך נתיבי איילון, באתר כלכליסט, 7 בדצמבר 2018
  14. ^ הילה ציאון, עיריית ת"א אישרה את קירוי נתיבי איילון, YNET, ‏22 ביולי 2015
  15. ^ הילה ציאון, השראה מניו-יורק: כך ייראה קירוי נתיבי איילון, YNET, ‏8 בפברואר 2015
  16. ^ מפת בקרת התנועה, באתר נתיבי איילון(הקישור אינו פעיל, 23.04.2018)
נתיבי איילון ביום כיפור