לידיה גורדון-קנכט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

לידיה גורדון-קנכט היא סופרת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לידיה גורדון-קנכט נולדה וגדלה בבית חילוני-הומניסטי במונטוידאו, אורוגוואי. הוריה, לאה (לבית טייטלבאום) ומשה גורדון, הם ילידי פולין, והגיעו לאורוגוואי בסוף שנות העשרים של המאה העשרים. בתחילת דרכם עבדה אמה בבית חרושת לבגדים ואביה היה סוכן-נוסע של מפעל תכשיטים, ובהמשך בעל עסק ליבוא ויצוא.

גורדון-קנכט עלתה לישראל ב-1958 עם גרעין של השומר הצעיר שהתיישב בקיבוץ געתון, שבו היא מתגוררת עד היום. בצבא שירתה בנח"ל, ואחר כך למדה בסמינר של עליית הנוער והייתה מדריכת נוער בקיבוץ. בשנים 1979-1981 שהתה עם משפחתה ברומא, איטליה, בשליחות מטעם השומר הצעיר. אחר כך שימשה מורה לספרות בתיכון הקיבוצי "אופק". כיום היא ממשיכה לכתוב, ומנחה סדנאות לכתיבה יוצרת.

לידיה גורדון-קנכט נשואה ולה שלושה ילדים בוגרים. בתה הבכורה, גלית ראב"ד, היא סופרת ילדים.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורדון-קנכט סיימה בהצטיינות תואר ראשון בספרות כללית באוניברסיטת חיפה, ותואר שני בחוג לתורת הספרות באוניברסיטת תל אביב. התזה שלה עסקה בנורמות תרגום לספרדית מהשפות אנגלית, צרפתית ואיטלקית, בהנחיית פרופ' איתמר אבן-זהר. בשנת 1989 זכתה במלגה לכתיבת התזה באוניברסיטת העיר לאון בספרד. את הלימודים לדוקטורט עשתה בחוג ללימודים רומאניים ולטינו-אמריקניים באוניברסיטה העברית בירושלים, בהנחיית פרופ' מירנה סולוטורבסקי. משנת 2000 זכתה בשלוש מלגות מחקר לדוקטורט כאורחת האוניברסיטה האוטונומית במדריד וכאורחת אוניברסיטת קומפלוטנסה. עבודת הדוקטורט נכתבה בספרדית ויצאה לאור כספר בשם "המשחק בטקסט" בהוצאת אוניברסיטת מרילנד.

מלגות ופרסים ספרותיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1995-1997 זכתה במלגת סופר-מורה מטעם משרד החינוך ואגודת הסופרים.

בקיץ 2000 שהתה במושבת האמנים יאדו (Yaddo) בסרטוגה ספרינגס, ארצות הברית, במימון מלגה לסופר ישראלי.

הסיפור "תסריט דרום-אמריקני" זכה בפרס אריכא לסיפור הקצר בשנת 1986, והספר זכה בפרס ע"ש פרננדו חנו מטעם הקהילה היהודית במקסיקו לסופר ישראלי בשנת 1988.

הסיפור "האישה שגידלה חד-קרן במטבח" תורגם לאנגלית בידי אשר הריס, ראה אור בהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' וזכה בפרס תרגום של BCLA.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תסריט דרום-אמריקני: סיפורים, ספרית פועלים, תשמ"ט 1989.
  • טאנגו למאחרים, אסופת סיפורים, ספרית פועלים, תשנ"ט 1999.
  • להיות ככל העולם - השינוי בקיבוץ, תיעודי, הוצאת מערכת, 2008.

ספרים בספרדית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • El texto lúdico - Borges, Hernández, Cortázar, Sarduy. Hispamérica, University of Maryland, U.S.A
  • La mujer que crio un unicornio en su cocina: Relatos (Spanish Edition), 2013

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הסיפור של מרתה

  • מירית קושניר סטרומצה. בין אורוגוואי וישראל. צפון 1, ח' בטבת תשס"ג, 13 בדצמבר 2002.
  • עמוס לויתן. מומלץ גוונים לשבוע הספר. העיר, מוסף ספרות ומוזיקה, יוני 2000.
  • שרה כוכבי. כצל חולף. הדף הירוק, כ"ו בסיון תשנ"ט, 10 ביוני 1999.

על טאנגו למאחרים

  • צבי קרניאל. זרים לעצמם. הקיבוץ, 13 במאי 1999.
  • גיורא מנור. סיפורים דרום-אמריקניים או טאנגו למתחילים. הדף הירוק, 20 במאי 1999.

על תסריט דרום-אמריקני

  • יגאל צור. החד-קרן ואמנות הסיפור. על המשמר, כ"א בתשרי תש"ן, 20 באוקטובר 1989, עמ' 21.
  • עדנה. פרס לסיפור הקצר. השבוע בקיבוץ הארצי, אפריל 1987, עמ' 9.
  • טל ניצן. עקרת-בית בארץ הפלאות. ידיעות אחרונות המוסף לשבת, ב' באייר תש"ן, 27 באפריל 1990, עמ' 29.
  • מג"ל. האישה שגידלה חד-קרן במטבח. מעריב, עיון ראשון, 27 באוקטובר 1989.
  • ריקי גושן. ועכשיו בעברית. כל הצפון, ג' בכסלו תש"ן, 1 בדצמבר 1989.
  • אלי ברוקס. תסריט דרום-אמריקני. לאשה, בסימן קריאה, 27 בנובמבר 1989.
  • טלילה בן-זכאי. התסריט הוא סיפור. מעריב, סגנון, 9 באוגוסט 1989.
  • Firstater, José. Logros y límites. Semana, 19 de octubre 1989.
  • Wainstein, Mario. La dificultad de ser pionero. Aurora, octubre 1989.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ריאיונות רדיו:

אודות הרומן עוברת אורח

אודות הספר להיות ככל העולם - השינוי בקיבוץ