גילה גמליאל
 | |||||||||
| לידה |
24 בפברואר 1974 (בת 47) ב' באדר ה'תשל"ד גדרה, ישראל  | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||||||
| השכלה | |||||||||
| עיסוק |
פוליטיקאית, חברת איגוד מקצועי | ||||||||
| מפלגה | הליכוד, הליכוד - ישראל ביתנו | ||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
גילה גמליאל-דִּמְרִי[1] (נולדה ב-24 בפברואר 1974) היא חברת הכנסת מטעם מפלגת הליכוד. בעבר שימשה כשרה להגנת הסביבה וכשרה לשוויון חברתי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גילה גמליאל נולדה בגדרה לעליזה שעלתה מלוב, וליוסף גמליאל שעלה מתימן. שירתה בצה"ל כראש צוות חוקרות עבודה בחיל האוויר. בעלת תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ובפילוסופיה ותואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בנוסף, גמליאל בעלת תואר ראשון במשפטים מהקריה האקדמית אונו ותואר שני במשפטים באוניברסיטת בר-אילן[2].
פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתחילת 1998 נבחרה ליושבת ראש אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וכיהנה בתפקיד בעת אחת משביתות הסטודנטים למען הורדת שכר הלימוד. בדצמבר 1998 הודחה מתפקידה באגודה, לאחר טענות על אי-סדרים כספיים לכאורה בהתנהלות הגוף הכלכלי של אגודת הסטודנטים בבאר שבע בזמן כהונתה[3].
היא שובצה במקום ה-25 ברשימת הליכוד לכנסת ה-15, אך לא נכנסה לכנסת מכיוון שהליכוד זכה ל-19 מנדטים בלבד.
בשנת 2000 נבחרה ליו"ר ועדת הבחירות למועצת הסטודנטים. בתחילת 2001 נבחרה בשנית ליו"ר אגודת הסטודנטים. כעבור כשנה התמודדה גמליאל על המשך כהונתה לתפקיד יו"ר האגודה ונבחרה שוב. באוגוסט 2002 היא נבחרה ליו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל, והייתה בכך לאישה היחידה עד היום למלא תפקיד זה[4].
בנוסף לתפקידיה באגודת הסטודנטים, גמליאל הייתה יושבת ראש הדירקטוריון של החברה הכלכלית באוניברסיטת בן-גוריון וחברת דירקטוריון בחברות איסת"א, מאסטרביט, שעל וקמפושובע. כמו כן, הייתה חברה במועצת דור ההמשך של המכון הישראלי לדמוקרטיה.
פעילותה בכנסת ובממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
בבחירות לרשימת הליכוד לכנסת ה-16 שובצה במקום ה-11 ששוריין לנשים חדשות[5]. בכנסת ה-16 מונתה לתפקיד יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, תפקיד בו כיהנה עד אוגוסט 2004. נוסף לכך, שימשה כנציגת הליכוד בוועדות הכלכלה, החינוך והתרבות, המדע והטכנולוגיה, והוועדה לפניות הציבור של הכנסת. היא יזמה 58 הצעות חוק פרטיות, 5 מהן התקבלו בקריאה שלישית[6].
חברת הכנסת גמליאל הצביעה נגד תוכנית ההתנתקות[7] ותמכה בחוק יסוד משאל עם[8], הקורא להעברת ההחלטה בדבר עצם ההתנתקות לידי הציבור. היא תקפה בתקשורת את המהלך ואת ראש הממשלה שרון. עם זאת, בינואר 2005, כחצי שנה לפני ביצוע ההתנתקות, החלה לפעול למען התוכנית. ב-30 במרץ 2005 מונתה בידי שרון לסגנית שר החקלאות ופיתוח הכפר[9]. בתקשורת עלו טענות כי היא שינתה את עמדתה ביחס להתנתקות כדי להתמנות לתפקיד[10]. גמליאל כיהנה בתפקיד עד פרישת סיעת הליכוד מהממשלה בינואר 2006, כולל בעת יישום תוכנית ההתנתקות.
בבחירות המקדימות לקביעת רשימת הליכוד לבחירות לכנסת ה-17, נדחקה גמליאל למקום ה-38 ולא כיהנה כחברת כנסת.
ביולי 2006 שימשה גמליאל בתפקיד יו"ר מכללת "ג'יג'י אקדמי" למקצועות הקוסמטיקה במשך כחודשיים, במסגרת תפקידה, אמורה הייתה גמליאל להשיג הכרה אקדמית למכללה זו.
במאי 2008 התמודדה גמליאל על תפקיד יו"ר מרכז הליכוד מול ח"כ משה כחלון. גמליאל קיבלה כ-40% מהקולות במרכז המפלגה אך לא הצליחה לזכות בתפקיד[11]. בבחירות המקדימות לקביעת רשימת הליכוד לבחירות לכנסת ה-18 הגיעה למקום ה-19 ברשימת המפלגה ולאחר הבחירות נכנסה לכהונה שנייה בכנסת.
באפריל 2009 מונתה גמליאל לתפקיד סגנית שר במשרד ראש הממשלה, כממונה על קידום צעירים, סטודנטים ונשים[12]. בתפקיד זה פעלה למען יישום של שתי הבטחות של הליכוד ליוצאי צבא לפני הבחירות[13]. אחת מהן עוסקת בהענקת שנת לימודים אקדמית חינם לבוגרי שירות צבאי, אזרחי ולאומי שילמדו במוסדות באזורי עדיפות לאומית. כמו כן הוקצה תקציב למימון פיילוט בן חמש שנים שבו תיבדק תוכנית להענקת רבע דונם לבוגרי שירות צבאי קרבי שיעברו להתגורר ביישובים קהילתיים בנגב או בגליל[14][15]. ב-2011 אישרה הממשלה תוכנית אותה יזמה גמליאל, להקמתם של 15 מרכזי צעירים ברחבי הארץ ב-15 מיליון ש"ח[16].
ב-3 במרץ 2010 נבחרה להנהגה הצעירה של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס (YGL - Young Global Leaders) ובכך הייתה לפוליטיקאית הראשונה בישראל שנבחרה לתפקיד זה[17]. כיום חברה בהנהגה הבוגרת של הפורום (YGL - Young Global Leaders Alumni). עם תחילת הכנסת ה-19 מונתה לסגנית יו"ר הכנסת, ולרכזת הקואליציה בוועדת הכספים.
לקראת הבחירות לכנסת ה-20 שובצה במקום ה-14 ברשימת הליכוד ונבחרה לכנסת. עם השבעת הממשלה ה-34 מונתה לשרה לאזרחים ותיקים, הרחיבה את תחומי עיסוקי המשרד ושינתה את שמו למשרד לשוויון חברתי. במהלך כהונתה הייתה מושא לביקורת על שהיא שולחת את ילדיה למוסדות חינוך פרטיים[18][19].
לקראת הבחירות לכנסת ה-21 שובצה גמליאל במקום ה-10 ברשימת הליכוד לכנסת. עם פרישתן של ציפי ליבני וסופה לנדבר מהחיים הציבוריים הפכה גמליאל לוותיקת חברות הכנסת של הכנסת ה-21.
השרה להגנת הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-17 במאי 2020 מונתה במסגרת ממשלת ישראל השלושים וחמש לשרה להגנת הסביבה. באוקטובר 2020 הודיע המשרד על הרחבת חוק הפיקדון למיכלי משקה גדולים בתוך שנה[20]. ביוני 2021, חתמה על תיקון לתקנות להגנת חיית הבר, שמטרתו איסור על מתן היתרים לסחר בפרוות חיית בר פרט לחריגים[21].
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לגילה גמליאל חמישה אחים, מהם ראש מועצת גדרה - יואל גמליאל.
נשואה לחובב דמרי - עורך דין ובורר[22]. לזוג לשתי בנות, שילדה במהלך הכנסת ה-18[23], והם מתגוררים בתל אביב. בשנת 2014 השתתפה המשפחה בסדרת הדוקו-ריאליטי "6 אימהות" אשר שודרה בשידורי רשת, ערוץ 2[24].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: 
גילה גמליאל, באתר הכנסת 
גילה גמליאל, ברשת החברתית פייסבוק
גילה גמליאל, ברשת החברתית טוויטר
גילה גמליאל, ברשת החברתית אינסטגרם
גילה גמליאל, ביישום טלגרם
גילה גמליאל, סרטונים בערוץ היוטיוב- גילה גמליאל, באתר כנסת פתוחה
כרטיס ביקור – גילה גמליאל, בערוץ כנסת באתר יוטיוב- גילה גמליאל, באתר ערוץ כנסת
- תחנת גל"צ חושפת: אי-סדרים כספיים בפעילותה של המועמדת גילה גמליאל (אורכב 24.06.2020 בארכיון Wayback Machine), באתר "מחלקה ראשונה", 2002
- צחר רותם, שנת לימודים סוערת, באתר הארץ, 4 בספטמבר 2003
- דורון חלוץ וינאי יחיאל, גילה גמליאל, "הארץ", 5 ביולי 2013
- ערוץ 20, המהפכה ההיסטורית של גילה גמליאל, באתר ynet, 30 בנובמבר 2015
- עפרה לקס, אמא בישיבת ממשלה, באתר ערוץ 7, 10 באוגוסט 2016
- יהודה שלזינגר, גילה גמליאל: "בעלי הון ניסו לעשות לי חיסול ממוקד", באתר ישראל היום, 22 באוקטובר 2020
.svg){kind=icon}
- מכתביה
- קידום נשים בהיי-טק: משימה לאומית וכלכלית, באתר TheMarker, 28 בדצמבר 2015
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ילקוט הפרסומים 6524, ברשומות
- ^ מגזין יופי! - גילה גמליאל
- ^ "המשטרה בודקת חשדות נגד גילה גמליאל - וואלה! חדשות". וואלה! חדשות (בעברית). בדיקה אחרונה ב-3 בפברואר 2018.
- ^ ראלי סער, גילה גמליאל – יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית החדשה, באתר וואלה!, 23 באוגוסט 2002.
- ^ אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב נגד התאחדות הסטודנטים בישראל, הפ 000484/03, 8 במאי 2003
- ^ סיכום סטטיסטי לכנסת ה-16
- ^ הצבעות במליאה
- ^ הישיבה המאתיים-ושלושים-ותשע של הכנסת השש-עשרה - צעת חוק-יסוד: משאל עם (קריאה ראשונה), www.knesset.gov.il
- ^ מרסיאנו, אילן (30 במרץ 2005). "שרון התקפל ומשך את ההצבעה על מינויי השרים". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2018.
- ^ מרסיאנו, אילן (1 במרץ 2005). "הזיגזג של גמליאל: התנתקות תמורת כסא". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-17 במאי 2018.
- ^ אטילה שומפלבי, ח"כ משה כחלון נבחר לראש מרכז הליכוד, באתר ynet, 14.05.08
- ^ גילה גמליאל, באתר הכנסת, 5 בינואר 2011
- ^ אמנון מרנדה, צעירי הליכוד מבטיחים: שנה חינם באוניברסיטה, באתר ynet, 15 בדצמבר 2008
- ^ מערכת גלי צה"ל, קרבי? קבל רבע דונם חינם, באתר גלי צה"ל, 25 בינואר 2010
- ^ אתר חדשות ערוץ 2, מתנת השחרור לחייל הקרבי: שטח של רבע דונם בגליל או בנגב, באתר גלובס, 25 בינואר 2010
- ^ תומר אביטל, המדינה תייסד 15 מרכזי צעירים ב-15 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 3 ביולי 2011
- ^ אתר הפורום
- ^ שחיתות מוסרית: שרה ששולחת ילדיה לחינוך פרטי מביעה אי אמון במערכת הציבורית, www.maariv.co.il
- ^ גונטז', ניר (2 במרץ 2017). "למה השרה לשוויון חברתי שולחת את הבת שלה לבית ספר פרטי שעלותו 4,000 שקל בחודש?". הארץ. בדיקה אחרונה ב-20 באפריל 2019.
- ^ נורית קדוש, גמליאל משאירה את יישום חוק הפיקדון לשר הבא, באתר כלכליסט, 18 באוקטובר 2020
- ^ יומן בחירות, יומן בחירות: יום רביעי, 9 ביוני 2021, 18:09, www.zman.co.il, 2021-06-09
- ^ ורד לוי, גילה גמליאל נישאה לחובב דמרי, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 13 באוקטובר 2008
שרון שפורר, הקשרים ההדוקים של גילה גמליאל ובעלה חובב דמרי עם בכירי לשכת עורכי הדין, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 18 ביוני 2019
בעלה של גילה גמליאל פרש מהמפלגה של רון קובי, באתר "סרוגים", 2 באוגוסט 2019 - ^ מיקי לוין, ילדה, ראש הממשלה על הקו, באתר nrg, 14 בדצמבר 2009
עידן יוסף, חברת הכנסת גילה גמליאל ילדה בת, באתר News1 מחלקה ראשונה, 20 בנובמבר 2011 - ^ חובב דמרי באתר אישים
ערן סויסה, להיות אמא וחברת כנסת, באתר ישראל היום, 4 באוקטובר 2014
- רשימת חברי הכנסת
- שרי הגנת הסביבה בממשלות ישראל
- שרי ממשלת ישראל
- סגני שרי החקלאות
- סגני שרים בממשלת ישראל
- ראשי התאחדות הסטודנטים
- חברות הכנסת השש עשרה
- חברי הכנסת השש עשרה
- חברות הכנסת השמונה עשרה
- חברי הכנסת השמונה עשרה
- חברות הכנסת התשע עשרה
- חברי הכנסת התשע עשרה
- חברות הכנסת העשרים
- חברי הכנסת העשרים
- חברות הכנסת העשרים ואחת
- חברי הכנסת העשרים ואחת
- חברות הכנסת העשרים ושתיים
- חברי הכנסת העשרים ושתיים
- חברות הכנסת העשרים ושלוש
- חברי הכנסת העשרים ושלוש
- חברות הכנסת העשרים וארבע
- חברי הכנסת העשרים וארבע
- חברות כנסת מטעם הליכוד
- חברי כנסת מטעם הליכוד
- חברי כנסת מטעם הליכוד-ישראל ביתנו
- בוגרות אוניברסיטת בר-אילן
- בוגרי אוניברסיטת בר-אילן
- שרות ממשלת ישראל
- בוגרות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- בוגרי אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
- מנהלות ישראליות
- גדרה: אישים
- יושבי ראש הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי
- בוגרות הקריה האקדמית אונו: משפטים
- בוגרי הקריה האקדמית אונו: משפטים
- שרות לשוויון חברתי בממשלות ישראל
- שרות ממשלת ישראל השלושים וחמש
- משתתפות 6 אימהות
- סגני יושב ראש הכנסת בכנסת התשע עשרה
- ישראליות שנולדו ב-1974
- ישראלים שנולדו ב-1974