גילה גמליאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
גילה גמליאל
Gila Gamliel.jpg
השרה לשוויון חברתי
תאריך לידה 24 בפברואר 1974 (בת 42)
תאריך לידה עברי ב' באדר ה'תשל"ד
ממשלות 34
כנסות 16, 1820
סיעה הליכוד, הליכוד - ישראל ביתנו
תפקידים בולטים
גילה גמליאל בכנס שדרות לחברה, 2015

גילה גמליאל דִּמְרִי[1] (נולדה ב-24 בפברואר 1974) היא השרה לשוויון חברתי, וחברת כנסת מטעם מפלגת הליכוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילה גמליאל נולדה בגדרה לעליזה, ילידת לוב, וליוסף גמליאל, יליד תימן. שירתה בצה"ל כראש צוות חוקרות עבודה בחיל האוויר. בעלת תואר ראשון בהיסטוריה של המזרח התיכון ובפילוסופיה ותואר שני בפילוסופיה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בנוסף, גמליאל בעלת תואר ראשון במשפטים מהקריה האקדמית אונו ותואר שני במשפטים באוניברסיטת בר-אילן[2].

בשנת 2014 השתתפה בסדרת הדוקו-ריאליטי "6 אימהות", אשר שודרה בשידורי רשת, ערוץ 2[3].

גמליאל נשואה[4] ואם לשתי בנות, אותן ילדה במהלך הכנסת ה-18[5].

גמליאל מתגוררת בתל אביב. יש לה חמישה אחים, אחד מהם הוא ראש מועצת גדרה, יואל גמליאל.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת 1998 נבחרה ליושבת ראש אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וכיהנה בתפקיד בעת אחת משביתות הסטודנטים למען הורדת שכר הלימוד. בדצמבר 1998 הודחה מתפקידה באגודה בנימוק של "מנהל לא תקין". היא שובצה במקום ה-25 ברשימת הליכוד לכנסת ה-15, אך לא נכנסה לכנסת מכיוון שהליכוד זכה ל-19 מנדטים בלבד.

בשנת 2000 נבחרה ליו"ר ועדת הבחירות למועצת הסטודנטים. בתחילת 2001 נבחרה בשנית ליו"ר אגודת הסטודנטים. כעבור כשנה התמודדה גמליאל על המשך כהונתה לתפקיד יו"ר האגודה ונבחרה מחדש ברוב קטן.

באוגוסט 2002 נבחרה גמליאל ליו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל, והייתה בכך לאישה היחידה עד היום למלא תפקיד זה. לתפקיד ממלא מקום יו"ר האגודה מונה בן זוגה של גמליאל אז, ומאוחר יותר יו"ר מועצת הסטודנטים, שגיב אסולין[6].

בנוסף לתפקידיה באגודת הסטודנטים, גמליאל הייתה יושבת ראש הדירקטוריון של החברה הכלכלית באוניברסיטת בן-גוריון וחברת דירקטוריון בחברות איסת"א, מאסטרביט, שעל וקמפושובע. כמו כן, הייתה חברה במועצת דור ההמשך של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

בבחירות לרשימת הליכוד לכנסת ה-16 קיבלה את מספר הקולות הגבוה ביותר במרכז הליכוד לנשים חדשות ברשימה, ושובצה במקום ה-11 ששוריין לשם כך. עם היבחרה לכנסת פרשה מתפקידה בהתאחדות הסטודנטים. השופט יהודה זפט ביטל את החלטתה שהמחליף הנבחר, שגיב אסולין, יכהן למשך שנה תמימה, בניגוד לתקנון[7].

פעילותה בכנסת ובממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר ניצחונו של ראש הממשלה, אריאל שרון, ביקשה בעקבות מיקומה הגבוה ברשימה להתמנות לסגנית שר. לבסוף מונתה לתפקיד יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, תפקיד בו כיהנה עד אוגוסט 2004. בנוסף שימשה כנציגת הליכוד בוועדות הכלכלה, החינוך והתרבות, המדע והטכנולוגיה, והוועדה לפניות הציבור של הכנסת.

גמליאל יזמה 58 הצעות חוק פרטיות, 5 מהן התקבלו בקריאה שלישית[8].

חברת הכנסת גמליאל התנגדה לתוכנית ההתנתקות והצביעה נגדה[9]. כמו כן, תמכה בחוק יסוד משאל עם[10], הקורא להעברת ההחלטה בדבר עצם ההתנתקות לידי הציבור. כן תקפה בתקשורת את המהלך ואת רה"מ שרון. ב-30 במרץ 2005 מונתה בידי שרון לתפקיד סגנית שר החקלאות ופיתוח הכפר תחת השר ישראל כץ וכיהנה בתפקידה עד פרישת סיעת הליכוד מהממשלה בינואר 2006, כולל בעת יישום תוכנית ההתנתקות. בהתחלה הייתה אמורה להתמנות לסגנית שר האוצר, אולם שר האוצר בנימין נתניהו התנגד למינויה בטענה שהוא מעדיף סגן שר עם ידע וניסיון כלכלי.

בבחירות המקדימות לקביעת רשימת הליכוד לבחירות לכנסת ה-17, נדחקה גמליאל למקום ה-38 ולא כיהנה כחברת כנסת.

ביולי 2006 שימשה גמליאל בתפקיד יו"ר מכללת "גיגי אקדמי" למקצועות הקוסמטיקה במשך כחודשיים, במסגרת תפקידה, אמורה הייתה גמליאל להשיג הכרה אקדמית למכללה זו.

במאי 2008 התמודדה גמליאל על תפקיד יו"ר מרכז הליכוד מול ח"כ משה כחלון. גמליאל קיבלה כ-40% מהקולות במרכז המפלגה אך לא הצליחה לזכות בתפקיד[11]. בבחירות המקדימות לקביעת רשימת הליכוד לבחירות לכנסת ה-18 הגיעה למקום ה-19 ברשימת המפלגה ולאחר הבחירות נכנסה לכהונה שנייה בכנסת.

גמליאל עם ח"כ איימן עודה והשר אריה דרעי בנצרת

באפריל 2009 מונתה גמליאל לתפקיד סגנית שר במשרד ראש הממשלה, כממונה על קידום צעירים, סטודנטים ונשים[12]. בתפקיד זה פעלה למען יישום של שתי הבטחות של הליכוד ליוצאי צבא לפני הבחירות[13]. אחת מהן עוסקת בהענקת שנת לימודים אקדמית חינם לבוגרי שירות צבאי, אזרחי ולאומי שילמדו במוסדות באזורי עדיפות לאומית. כמו כן הוקצה תקציב למימון פיילוט בן חמש שנים שבו תיבדק תוכנית להענקת רבע דונם לבוגרי שירות צבאי קרבי שיעברו להתגורר ביישובים קהילתיים בנגב או בגליל[14][15]. ב-2011 אישרה הממשלה תוכנית אותה יזמה גמליאל, להקמתם של 15 מרכזי צעירים ברחבי הארץ ב-15 מיליון ש"ח[16].

ב-3 במרץ 2010 נבחרה גמליאל להנהגה הצעירה של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס (YGL - Young Global Leaders) ובכך הייתה לפוליטיקאית הראשונה בישראל שנבחרה לתפקיד זה[17].

עם תחילת הכנסת ה-19 מונתה גמליאל לסגנית יו"ר הכנסת, ולרכזת הקואליציה בוועדת הכספים.

לקראת הבחירות לכנסת ה-20, שובצה גמליאל במקום ה-14 ברשימת הליכוד ונבחרה לכנסת. עם השבעת הממשלה ה-34 מונתה לשרה לאזרחים ותיקים, הרחיבה את תחומי עיסוקי המשרד ושינתה את שמו למשרד לשוויון חברתי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גילה גמליאל בוויקישיתוף
מכתביה

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ילקוט הפרסומים 6524, רשומות.
  2. ^ מגזין יופי! - גילה גמליאל
  3. ^ ערן סויסה, ‏להיות אמא וחברת כנסת, באתר ישראל היום, 4 באוקטובר 2014
  4. ^ ורד לוי, גילה גמליאל נישאה לחובב דמרי, באתר mynet‏, 13 באוקטובר 2008
  5. ^ מיקי לויןילדה, ראש הממשלה על הקו, באתר nrg‏, 14 בדצמבר 2009
    עידן יוסף, חברת הכנסת גילה גמליאל ילדה בת, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 20 בנובמבר 2011
  6. ^ ראלי סער‏, גילה גמליאל – יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית החדשה, באתר וואלה! NEWS‏, 23 באוגוסט 2002.
  7. ^ אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב נגד התאחדות הסטודנטים בישראל, הפ 000484/03, 8 במאי 2003
  8. ^ סיכום סטטיסטי לכנסת ה-16
  9. ^ הצבעות במליאה
  10. ^ http://www.knesset.gov.il/Tql/knesset/Knesset16/html/20050328@03998105@021.html
  11. ^ אטילה שומפלבי, ח"כ משה כחלון נבחר לראש מרכז הליכוד, באתר ynet, 14.05.08
  12. ^ גילה גמליאל, באתר הכנסת, 5 בינואר 2011
  13. ^ ‫אמנון מרנדה, צעירי הליכוד מבטיחים: שנה חינם באוניברסיטה, באתר ynet, 15 בדצמבר 2008‬
  14. ^ מערכת גלי צה"ל, קרבי? קבל רבע דונם חינם, באתר גלי צה"ל, 25 בינואר 2010
  15. ^ ‫אתר חדשות ערוץ 2, ‏מתנת השחרור לחייל הקרבי: שטח של רבע דונם בגליל או בנגב, באתר גלובס, 25 בינואר 2010‬
  16. ^ תומר אביטל, המדינה תייסד 15 מרכזי צעירים ב-15 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 3 ביולי 2011
  17. ^ http://www.weforum.org/docs/YGL/YGL_Honorees_2010.pdf