מבוא חורון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבוא חורון
MevoHoron2.JPG
מבוא חורון ובית ליקיא מפארק קנדה, יולי 2009
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
גובה ממוצע ‎249‏ מטר
תאריך ייסוד 1970
תנועה מיישבת פועלי אגודת ישראל
סוג יישוב מושב שיתופי 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 2,566 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.9%‏ בשנה עד סוף 2016

קואורדינטות: 31°50′51″N 35°02′12″E / 31.8475609400848°N 35.0365618848442°E / 31.8475609400848; 35.0365618848442

מבוא חורון, 2013

מְבוֹא חוֹרוֹן היא התנחלות שחלקה מושב שיתופי וחלקה מושב קהילתי[2], הנמצא בצפון עמק איילון על גבול השפלה והרי ירושלים, ממזרח למחלף לטרון. מקור שמה במקומה על הדרך ההיסטורית למעלֶה בית חורון, הנמצאת ממזרח ליישוב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במלחמת ששת הימים גירש צה"ל את תושבי הכפר בית נובא והרס את הבתים. העיתונאי עמוס קינן נכח ותיעד את הגירוש והריסת הכפרים, ואף כתב דו"ח על המקרה.[3] ב-9 מרץ 1969, אושרה הקמתה של ההתנחלות "מבוא חורון" על שרידי הכפר כקיבוץ דתי של תנועת הנוער "עזרא".[4] עד אז ישב הגרעין המייסד כמה קילומטרים מערבה משם, במיקומו הנוכחי של היישוב מבוא מודיעים. ביום העצמאות 1969 נערך מסדר חגיגי של 900 חניכי "עזרא" וטקס עליה לקרקע על חורבות בית נובא בהשתתפות סגן שר החינוך והתרבות הרב קלמן כהנא.[5] בנובמבר 1970 הוכרז על הקמת יישוב הקבע,[6] אך הבנייה בפועל החלה רק במאי 1972.[7]

בשנים הראשונות התעכב פיתוח היישוב מסיבות שונות, ביניהם: מחלוקת פוליטית על מיקמו המדויק של יישוב הקבע. הממשלה ביקשה שהוא יוקם בשטח ההפקר ולא על הגבעה בה היה ממוקם היישוב בית נובא. התנועה המיישבת פועלי אגודת ישראל ביקשה להמשיך ולהחזיק גם ביישוב מבוא מודיעים, כך שגרעין המייסדים היה צריך להתפרש על שני היישובים וסבל מקשיי פרנסה ותעסוקה.[8] ב-1974 ננטש היישוב מבוא מודיעים וכל חברי הגרעין התרכזו במבוא חורון שהפך למושב שיתופי.[9]

בסוף שנות ה-90 שונתה המסגרת השיתופית ובעקבות כך התאפשרה הרחבת היישוב באופן משמעותי. הגרעין המייסד של היישוב הוא גרעין יה"ב שכולו התגייס לצבא במסגרת הנח"ל בקיץ תשכ"ח, כשנה לאחר המלחמה. בנות הגרעין הגיעו ליישוב מודיעין (כיום "מבוא מודיעין"), והחלו בעבודות שונות במסגרת שנת השירות. החיילים הגיעו למודיעין לאחר הטירונות, שם הצטרפו לחברי גרעיני נח"ל קודמים, ולאחר שנה ומחצה (בחורף תש"ל), עלו ביחד על הקרקע בעמק איילון. בהמשך נתווספו אליהם גרעיני נח"ל נוספים בשם "מתנחלים" ו"שגב". מתוך חברי גרעין "שגב" התחתנו ונשארו ביישוב למעלה מעשר משפחות, שהיו לעמוד התווך של היישוב. לאחר מלחמת יום הכיפורים עלו המתיישבים למקום הנוכחי והשתכנו בבתי קבע שנבנו על ידי משרד השיכון והסוכנות היהודית.

מבוא חורון הוא ההתנחלות הוותיקה ביותר במועצה האזורית מטה בנימין. ליישוב אוכלוסייה דתית לאומית המנהלת אורח חיים תורני. חלק קטן מהחברים עובדים בתוך היישוב ורובם עובדים מחוצה לו. רב היישוב הוא הרב יונה דברת, המכהן בתפקידו מאז שנותיו הראשונות של המושב. היישוב כיום מונה כ-400 משפחות.

האגודה השיתופית מבוססת בעיקר על ענפי חקלאות שונים. ובמסגרת זו קיימים בו מגוון ענפים: כרם יין, גידולי שדה שלחין ופלחה, רפת חלב ובקר לבשר במרעה נרחב המשתרע בשטח המותחם על ידי עמק איילון, היישוב "נטף" במזרח, שער הגיא בדרום והישוב "מכבים-רעות" בצפון-מערב. שטחי המרעה כוללים גם את פארק קנדה. ב-1989 הוקם ביישוב מפעל המזון "מבושלת", המספקת שירותי הסעדה לשוק המוסדי, ועם לקוחותיה נמנים שירות בתי הסוהר וצה"ל. ביישוב ישנה ישיבה תיכונית בשם "נהורא", בית הספר היסודי "נטעים", וכן פועל בו הוסטל לפגועי נפש בשם "חסדי אנוש".[10] בהוסטל נחנך ב-2018 בית כנסת קטן שמשחזר בית כנסת בעיירה ההולנדית טרבורג.[11][12]

ביישוב מתקיימות פעולות חסד רבות ובהן סניף יד שרה להשאלת ציוד רפואי.

בשנת 1992 החליטה אספת חברי היישוב, עקב קשיים כלכליים אליהם נקלע היישוב, לשנות את תקנון היישוב כך שהתנהלותו תהיה על בסיס כלכלי טהור, דבר שבא לידי ביטוי בין היתר בכך שכל תושב רשאי לעבוד בכל מקום שירצה ורק החברים העובדים בפועל במושב יקבלו שכר. במסגרת רפורמה זו ובמקביל לה, הוחלט להקים אגודה שיתופית קהילתית שתאחד הן את המושב השיתופי המקורי והן את חברי היישוב שאינם חברי המושב השיתופי, כך שהיישוב יוכל לקבל משפחות נוספות ולהתרחב[2].

מאגר המים מסילת ציון של הקרן הקיימת לישראל ממוקם סמוך ליישוב.

מצפון ליישוב מצוינת "גבעת אבני חמשת המלכים".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]