מבוא חורון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מבוא חורון
MevoHoron2.JPG
מבוא חורון ובית ליקיא מפארק קנדה, יולי 2009
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
גובה ממוצע[1] ‎249 מטר
תאריך ייסוד 1970
סוג יישוב מושב שיתופי 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2019[1]
  - אוכלוסייה 2,669 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה 0.7% בשנה עד סוף 2019
מבוא חורון, 2013

מְבוֹא חוֹרוֹן הוא ישוב שחלקו מושב שיתופי וחלקו יישוב קהילתי[2], הנמצא בצפון עמק איילון על גבול השפלה והרי ירושלים, ממזרח למחלף לטרון. מקור שמה במקומה על הדרך ההיסטורית למעלֶה בית חורון, הנמצאת צפונית מזרחית ליישוב.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-9 מרץ 1969 הוחלט על הקמת קיבוץ של תנועת הנוער "עזרא"[3] בין אדמות הכפרים הערביים בית נובא (אשר נהרס על ידי צה"ל לאחר מלחמת ששת הימים), ובית סירא. עד אז ישב הגרעין המייסד כמה קילומטרים מערבה משם, במיקומו הנוכחי של היישוב מבוא מודיעים. ביום העצמאות 1969 נערך מסדר חגיגי של 900 חניכי "עזרא" וטקס עליה לקרקע על חורבות בית נובא בהשתתפות סגן שר החינוך והתרבות הרב קלמן כהנא[4]. בנובמבר 1970 הוכרז על הקמת יישוב הקבע[5], אך הבנייה בפועל החלה רק במאי 1972[6].

בשנים הראשונות התעכב פיתוח היישוב מסיבות שונות, ביניהם: מחלוקת פוליטית על מיקמו המדויק של יישוב הקבע. הממשלה ביקשה שהוא יוקם בשטח ההפקר ולא על הגבעה בה היה ממוקם היישוב בית נובא. התנועה המיישבת פועלי אגודת ישראל ביקשה להמשיך ולהחזיק גם ביישוב מבוא מודיעים, כך שגרעין המייסדים היה צריך להתפרש על שני היישובים וסבל מקשיי פרנסה ותעסוקה[7]. ב-1974 ננטש היישוב מבוא מודיעים וכל חברי הגרעין התרכזו במבוא חורון שהפך למושב שיתופי[8].

בסוף שנות ה-90 שונתה המסגרת השיתופית ובעקבות כך התאפשרה הרחבת היישוב באופן משמעותי. הגרעין המייסד של היישוב הוא גרעין יה"ב שכולו התגייס לצבא במסגרת הנח"ל. בנות הגרעין הגיעו ליישוב מודיעין (כיום "מבוא מודיעין"), והחלו בעבודות שונות במסגרת שנת השירות. החיילים הגיעו למודיעין לאחר הטירונות, שם הצטרפו לחברי גרעיני נח"ל קודמים, ולאחר שנה ומחצה (בחורף 1970), עלו ביחד על הקרקע בעמק איילון. בהמשך נתווספו אליהם גרעיני נח"ל נוספים בשם "מתנחלים" ו"שגב". מתוך חברי גרעין "שגב" התחתנו ונשארו ביישוב למעלה מעשר משפחות, שהיו לעמוד התווך של היישוב. ביוני 1974 עלו המתיישבים למקום הנוכחי והשתכנו בבתי קבע שנבנו על ידי משרד השיכון והסוכנות היהודית[9].

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבוא חורון הוא הוותיק ביותר בין יישובי המועצה האזורית מטה בנימין ואחד משני מושבים בלבד בתוך עשרות יישובים. ביישוב אוכלוסייה דתית לאומית המנהלת אורח חיים תורני. חלק קטן מהחברים עובדים בתוך היישוב ורובם עובדים מחוצה לו. רב היישוב הוא הרב יונה דברת, המכהן בתפקידו מאז שנותיו הראשונות של המושב. היישוב כיום מונה כ-430 משפחות.

ביישוב מתקיימות פעולות חסד רבות ובהן סניף יד שרה להשאלת ציוד רפואי. מאגר המים מסילת ציון של הקרן הקיימת לישראל ממוקם סמוך ליישוב. מצפון ליישוב שוכנת "גבעת אבני חמשת המלכים".

הסדרה "תאג"ד" צולמה בשטחים הסובבים את המושב.

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה השיתופית מבוססת בעיקר על ענפי חקלאות שונים. ובמסגרת זו קיימים בו מגוון ענפים: כרם יין, גידולי שדה שלחין ופלחה, חוות סוסים, רפת חלב ובקר לבשר במרעה נרחב המשתרע בשטח התחום על ידי עמק איילון, היישוב נטף במזרח, שער הגיא בדרום והישוב מכבים-רעות בצפון-מערב. שטחי המרעה משתרעים גם לתוך פארק קנדה.

ב-1989 הוקם ביישוב מפעל המזון "מבושלת", המספקת שירותי הסעדה לשוק המוסדי, ועם לקוחותיה נמנים שירות בתי הסוהר וצה"ל. ביישוב ישנה ישיבה תיכונית בשם "נהורא", בית הספר היסודי "נטעים", וכן פועל בו הוסטל לפגועי נפש בשם "חסדי אנוש"[10]. בהוסטל נחנך ב-2018 בית כנסת קטן שמשחזר בית כנסת בעיירה ההולנדית טרבורג[11][12].

בשנת 1992 החליטה אספת חברי היישוב, עקב קשיים כלכליים אליהם נקלע היישוב, לשנות את תקנון היישוב כך שהתנהלותו תהיה על בסיס כלכלי טהור, דבר שבא לידי ביטוי בין היתר בכך שכל תושב רשאי לעבוד בכל מקום שירצה ורק החברים העובדים בפועל במושב יקבלו שכר. במסגרת רפורמה זו ובמקביל לה, הוחלט להקים אגודה שיתופית קהילתית שתאחד הן את המושב השיתופי המקורי והן את חברי היישוב שאינם חברי המושב השיתופי, כך שהיישוב יוכל לקבל משפחות נוספות ולהתרחב[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מבוא חורון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2019, אוכלוסייה במועצות אזוריות לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס נכון לסוף 2018
  2. ^ 1 2 מבוא חורון, באתר מועצה אזורית מטה בנימין, תחת כותרת המשנה: "המבנה החברתי-כלכלי המתחדש"
  3. ^ קיבוץ דתי עומד לקום בין לטרון ורמאללה, מעריב, 10 במרץ 1969
  4. ^ מסדר חניכי "עזרא" נערך בבית נובא, מעריב, 24 באפריל 1969
  5. ^ בקייץ ייבנו מבני קבע בהיאחזות מבוא חורון, מעריב, 26 בנובמבר 1970
  6. ^ הוחל בהקמת מבוא חורון באזור לטרון, דבר, 4 במאי 1972
  7. ^ נחום ברנע, יישובים ללא אב, דבר, 1 בדצמבר 1972
  8. ^ אהרן דולב, גם מבוא חורון שטח משוחרר, מעריב, 27 בספטמבר 1974
  9. ^ מתיישבי מבוא חורון מודיעים: עברנו למבני קבע..., מעריב, 14 ביוני 1974
  10. ^ עדי גרסיאל, ‏מוסד פתוח, באתר בשבע - ערוץ 7.
  11. ^ אלירן אהרון, מסע בזמן: שחזור היסטורי של בית כנסת בן 115, באתר ערוץ 7, 28 באוקטובר 2015
  12. ^ גדי דויטש, ‏73 שנה אחרי שנחרב: בית הכנסת מהולנד שוחזר בישראל, באתר מעריב אונליין, 7 ביוני 2018