מבצע ברדס 20

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבצע ברדס 20
תאריך התחלה: 14 בינואר 1971
תאריך סיום: 15 בינואר 1971
משך הסכסוך: יומיים
קרב לפני: מבצע תשורה, 28 בדצמבר 1968.
קרב אחרי: מבצע ברדס 54–55, 20 בפברואר 1973.
מקום: סרפנד מדרום לצידון בלבנון.
עילה: חדירת סירת מחבלים לחוף אכזיב שבסיסה היה באותו מקום.
הצדדים הלוחמים

ישראלישראלישראל

פת"חפת"ח פת"ח

ראשי מדינה
ראש ממשלה גולדה מאיר
רמטכ"ל חיים בר-לב 
יאסר ערפאת 
מפקדים

אבו יוסף

כוחות

מחבלי ארגון פת"ח

אבידות

חמישה פצועים

כ-8 מחבלים נהרגו, 7 נפצעו.

מפת מבצע משולב ברדס 20 בדרום לבנוןמפת מבצע משולב ברדס 20 בדרום לבנון

מבצע ברדס 20 נערך על ידי צה"ל ב-14 - 15 בינואר 1971, וכלל פשיטה ימית ופשיטה אווירית בו זמנית על בסיסי אימונים של מחבלים פלסטינים בקרבת העיירה סרפנד מדרום לצידון. בתקיפה השתתפו כוחות מחטיבת הצנחנים, שייטת 13 ו'שייטים' מיחידה 707. בהובלת ספינות טילים, סירות גומי ומסוקים מטייסת 118. הכוחות פגעו במחבלים, פוצצו בתים ושבו בשלום לבסיסיהם.

רקע ומודיעין למבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר סילוק המחבלים הפלסטינים מירדן התבסס הפת"ח בלבנון. ב-1 בינואר 1971 נתפסו חמשה מחבלים שיצאו בסירת גומי מלבנון והצליחו להגיע לחוף אכזיב. בחקירה התברר שכוונתם לחטוף אזרח ישראלי. ושהפעילות הימית מתרכזת באזור העיירה 'סרפנד' 12 ק"מ מדרום לצידון. מהמידע שנאסף עלה כי 24 מחבלים המיועדים לעבור קורס צלילה וחבלה ימית נמצאים בשני מבנים חד קומתיים על חוף הים בין בתי דייגים אחרים. מידע נוסף שהתקבל העלה שמפקד הגזרה המכונה 'אבו יוסוף' מתגורר לא רחוק צפונה משם.

היה קיים מידע על בסיסי אימונים של מחבלים שאינם בתחום הימי כשמונה ק"מ דרומה בגבעות בין הפרדסים. הוחלט לתקוף בו זמנית את שני המקומות. המועד הראשון שנקבע היה 8 בינואר אך הוא נדחה עקב ביקורו של המתווך מטעם האו"ם גונאר יארינג בישראל.

למתכננים הוטלו מגבלות רבות. הצורך לשמור על הפתעה מלאה. הפעלת כוחות רבים בתיאום כדי לפתוח באש באותה דקה. בבית מגורים של 'אבו יוסוף' גרה משפחתו ואזרחים נוספים. נתנה הנחיה לודא שלא יפגעו בו אזרחים. השאיפה הייתה למנוע נפגעים מכוחותינו כדי לא לתת שמץ הצלחה למחבלים.[1]

כוחות ומשימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביצוע הוטל על חטיבת הצנחנים 35 בפיקודו של אל"ם חיים נדל. משימת ההישט הטלה על שייטת ספינות הטילים בפיקודו של אל"ם הדר קמחי.
חפ"ק המבצע הוקם במפקדת חיל הים בסטלה מאריס ובו נמצאו הרמטכ"ל חיים בר-לב, מפקד חיל הים אלוף אברהם בוצר וקצין חיר וצנחנים ראשי תא"ל רפאל איתן עם נציג מחיל האוויר.

כח א' פשיטה ימית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרשים פעולת שייטת 13 במבצע ברדס 20, 15 בינואר 1971.[2]

כח א' – גדוד 50 – 48 לוחמים ביניהם 6 שייטים מיחידה 707, ארבעה חבלנים, חוקר שבויים ורופא, בפיקוד עמוס ירון.[3] ינחת מדרום ליעדים ינוע תוך כדי איתור משטח לנחיתת מסוק, יתקוף את בסיס המחבלים בשני בתים במרחק 200 מטר ביניהם 'כלנית' המערבי ו'דליה' מזרחי ויפוצץ אותם. בגמר יתפנה במסוק. או לחלופין בדרך הים בסירות גומי חזרה לספינות הטילים.

כח משנה שייטת 13 – 12 לוחמים וחוקר שבויים בפיקוד סרן חנינא עמישב יגיע בשחיה לחוף 'מנדרינה' מצפון לכח העיקרי. יתקוף ויפוצץ את ביתו של מפקד הגזרה מטעם הפת"ח 'אבו יוסוף' שזכה במבצע לכינוי 'נרקיס' לאחר שיבדוק שלא ימצאו בו אזרחים שאינם מעורבים. הכח יושט בספינה אח"י מבטח ויאסף אליה. ככח משני עליו לתאם את פעילותו שלא להקדים את הכח העיקרי.

כח ב' – פשיטה אווירית[עריכת קוד מקור | עריכה]

112 לוחמים מחטיבת הצנחנים, בפיקוד סא"ל עוזי יאירי, יונחתו בשני מסוקי יסעור בשדה 3.5 ק"מ מהיעד, ינועו רגלית ויתקפו את יעד 'דפנה' בסיס אימונים למחבלים שנמצא בין הפרדסים כשמונה קילומטר דרומית מזרחית ליעד א. גבעה עם שתי עמדות מקלעי גוריאנוב נגד מטוסים מחופרות וכ-200 מטר מזרחה מחפורות. לאחר מכן יפונו במסוקים מאתר סמוך מזרחית מהיעדים שהותקפו.

  • כח משנה ב1 שיכלול 48 לוחמים כאשר שלושה מהם חבלנים, בפיקוד מג"ד 890 סא"ל שי תמרי, יתקוף את יעד 'דפנה' מצפון.
  • כח משנה ב2 בפיקוד מג"ד 202 סא"ל חיים בנימיני יכלול 35 לוחמים מתוכם שלושה חבלנים חוקר שבויים ורופא. יתקוף את 'דפנה' מדרום.
  • כח משנה ב3 בפיקוד מפקד הפלוגה סרן שמואל ארד יתקוף את היעד 'דפנה ב' לאחר שכוחות ב-1 וב-2 יצאו מהשטח.

כוחות נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

'הכח הימי כלל שש ספינות טילים שמוצבי החימוש מאחורי הגשר 'גולחו' ובמקומם נשאו שש סירות גומי בכל אחת. אח"י חנית (סער 3) שימשה כספינת חפ"ק. ונשאה כח חילוץ ימי שכלל את: אח"י משגב, אח"י מזנק, אח"י חיפה (סער 2) אח"י חץ (סער 3) נשאו את כח הצנחנים. אח"י מבטח נשאה את כח שייטת 13. 35 לוחמים מיחידה 707, 'שייטים' בעגה הצה"לית, להשטת הסירות. שבעה 'שייטים' בפיקוד שאול סלע נקבעו לביצוע בדיקה מוקדמת של תנאי הנחתת סירות בחוף.

הכח האווירי כלל שני מסוקי יסעור להובולת וחילוץ פושטים מכח ב' שפעל ביעד הדרומי. שני מסוקי יסעור נוספים באוויר בכוננות לחילוץ כח א' מאזור החוף. שלושה מסוקי בל 212 בכוננות לפינוי נפגעים. שלושה מסוקי סופר פרלון להכנסת תגבורת ופינוי נפגעים. מטוס נורד לממסר קשר וארבעה מטוסי עיט עמדו בכוננות להנרה ותקיפה.

בעלי תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקיד דרגה ושם המשימה
הרמטכ"ל רב-אלוף חיים בר-לב בחפ"ק במפקדת חיל הים בסטלה מאריס.
מפקד חיל הים אלוף אברהם בוצר בחפ"ק במפקדת חיל הים בסטלה מאריס
קחצ"ר תא"ל רפאל איתן בחפ"ק במפקדת חיל הים בסטלה מאריס.
מפקד חטיבת הצנחנים 35 אל"ם חיים נאדל חפ"ק באח"י חנית (סער 3)
מפקד שייטת ספינות הטילים אל"ם הדר קמחי מפקד הכח הימי באח"י חנית (סער 3)
מפקד אח"י חנית (סער 3) רס"ן אפרים אשד ספינת חפ"ק
מפקד גדוד 50 סא"ל עמוס ירון כח א' 48 לוחמים מהם 6 שייטים מ-707 ארבעה חבלנים, חוקר שבויים ורופא פיצוץ שני יעדים
מפקד כח שייטת 13 סרן חנינא עמישב 12 לוחמים וחוקר שבויים. שחיה לחוף חיסול אבו יוסף ופיצוץ ביתו.
סמח"ט 35 סא"ל עוזי יאירי כח ב' 112 לוחמים פושט במסוקים על בסיסי מחבלים 'דפנה' בדרום מזרח.
מג"ד 890 סא"ל שי תמרי כח משנה 1 של ב' 48 לוחמים. תקיפה מצפון ליעד העיקרי 'דפנה'
מג"ד 202 סא"ל חיים בנימיני כח משנה 2 של ב' 35 לוחמים. תקיפת 'דפנה' מכיוון דרום.
מפקד פלוגה בגדוד 890 סרן שמואל ארד כח משנה 3 של ב' הכולל 15 לוחמים תוקף את יעד 'דפנה ב'
מפקד יחידה 707 רס"ן שאול סלע 7 לוחמי בדיקת חוף הנחיתה והשטת הצנחנים
מפקד פלגת סטי"ילים 32 סא"ל שבתאי לוי (קצין) ארבע ספינות טילים הובלת והנחתת הצנחנים כוח א.
מפקד אח"י חץ (סער 3) רס"ן אברהם בן-שושן הובלת כח בודקי חוף מיחידה 707 וחלק מכוח א' של הצנחנים.
מפקד אח"י משגב סרן גדי בן זאב הובלת שש סירות גומי וחלק מכוח א' של הצנחנים
מפקד אח"י מזנק סרן אברהם אשור הובלת שש סירות גומי וחלק מכוח הצנחנים
מפקד אח"י חיפה (סער 2) רס"ן אלי רהב הובלת שש סירות גומי וחלק מכוח א' של הצנחנים.
מפקד פלגת סטילים 31 סא"ל משה טבק הובלה ואיסוף כוח שייטת 13 בשתי סירות גומי
מפקד אח"י מבטח סרן רפי אפל הובלה ואיסוף כוח שייטת 13 בשתי סירות גומי
מפקד טייסת 118 סא"ל נחמיה דגן והנווט עידו אמבר טייסי מסוק יסעור הובלת כוח ב' ליעד.
טייסי מסוק יסעור ב' עופר בן פרץ וסגן יחיאל עמית הובלת מחצית כוח ב' ליעד.

מהלך המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוחמים וסירות גומי מובלים למבצע ברדס 20 על סיפון ספינת סער

מזג אוויר גשום שרר לאורך כל המבצע והשפיע על ביצוע הפעולה. החפ"ק קיים התייעצות עם חזאי מזג האוויר לפני הוראה למכל שלב מהפעולה. יציאת ספינות מנמל חיפה נעשתה בדירוג. ב-14 בינואר אחרי הצהריים יצאו ספינת הפיקוד אח"י חנית (סער 3) ואח"י חץ (סער 3) עם צנחנים וחולית הבדיקה מיחידה 707 ונעו צפונה.

אחרי החשיכה יצאו שלוש הספינות נושאות את סירות הגומי והצנחנים מנמל חיפה. ואח"י מבטח יצאה עם כוח שייטת 13 מעתלית. כולם נעו לנקודת מפגש מערבית לאזור היעד.

חולית הבדיקה ירדה מאח"י חץ (סער 3) בשתי סירות גומי וכשהתקרבו עברו לשחייה. כדי להימנע הגילוי מוקדם נעשתה הבדיקה 500 מטר צפונה מהחוף המתוכנן. בשעה 19:00 הגיעו לחוף ושאול סלע החליט שמצב הים מאפשר הנחתה. המפקדים בחפ"ק סמכו על מסקנתו של שאול סלע וניתנה הוראה להמשך. ה'שייטים' חזרו לסירות הגומי ובשעה 20:45 נאספו איתם לאח"י חץ (סער 3).

החפ"ק בחיפה קיים שליטה מלאה על המבצע וביום 15 בינואר שעה 00:07 נתן אישור לכל הכוחות לפתוח באש.

פעולת כח א[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-14 בינואר שעה 23:00 ירד הכח מספינות הטילים לסירות הגומי ולאחר כ-20 דקות נחת בחוף המתוכנן ללא תקלות. החל לנוע בגשם שוטף לעבר היעדים. מרחק של קילומטר. צפונה. הכח נע בשני טורים כשכיתת חוד קדימה. נקלע למעבר צר בין חוף הים לחומה שהגנה על הפרדסים מימין.

המשטח להנחתת מסוק שנמצא בדרכו של כח א' נבדק ונמצא תקין. דיווח הועבר לחפ"ק. בערך בשעה זאת נתקלה חולית החוד בשמונה מחבלים שהיו כנראה בסיור אבטחה. נפתחה אש. שני לוחמים מכיתת החוד נפצעו נחבשו והמשיכו לנוע. לאחר שלושה פרצי אש מהמחבלים החליט ירון לשנות נתיב הגישה ולעבור דרך הפרדס. ירון הציב חולית מקלע כרתק על מגדל במקום. גילה מטרה נוספת 'הבית האמריקאי' בין 'כלנית' ל'דליה'. חילק את הכח ותקף בשני ראשים את היעד 'כלנית' ו'הבית האמריקאי' בו זמנית. הכוחות תקפו את המחבלים השתלטו על שני הבתים ופוצצו אותם. תוך כדי לחימה נפצעו שלושה לוחמים.[4]

נוכח השעה המאוחרת וכמות הפצועים החליט ירון לותר עת תקיפת בית 'דליה' והודיע לחפ"ק שהוא נע לפינוי ולאור המצב מעדיף פינוי ימי. בשעה 03:07 חבר כח א' לסירות הגומי והתפנה מהחוף.[5]

פעולת כח השנה כח משייטת 13 בפיקוד חנינא עמישב הגיע מול החוף, המתין בים כ-14 דקות כדי לתת קדימות לנחיתת כח א'. בשעה 23:30 נחת בחוף והחל לנוע לעבר יעד 'נרקיס' – ביתו של 'אבו יוסוף' שהיה 250 מטר ממנו. השטח היה מטע בננות והגיעה לשדה פתוח של 100 מטר ליעד. זיהה במשקפת שני כלי רכב ותנועה של אנשים בקרבת הבית. התקדם בהסתר עד 20 מטר מהיעד פרס את הכח לשלוש חוליות בשעה 01:00 פתח באש על מחבלים במרפסת הבית.

מהבית יצאו כמה נשים בצעקות מה שנראה לו כהסחת דעת מכוונת. מדרום הגיעה משאית עם שלושה מחבלים שפתחו באש וגם רקטה נגד טנקים שלא פגעה. נראה היה לו שזיהה מחבלים נעים לאזור החוף. ושלח חוליה אחת נגדם. עמישב לא ראה אפשרות לודא שאין אנשים בבית והציע לותר על פיצוצו.

בדיון בחפ"ק הרמטכ"ל ובהמלצתו של אל"ם חיים נדל התקבלה החלטה ובשעה 00:26 נאמר לעמישב להתפנות מבלי לפוצץ את בית 'נרקיס'.

פעולת כח ב'[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוח בפיקוד הסמח"ט סא"ל עוזי יאירי המריא מבסיס רמת דוד בשני יסעורים העננות הקשתה על הניווט אך הטייסים מצאו את האתר, הנחיתו את הכח במקום המיועד ושבו לבסיס רמת דוד.
הכח נע ליעדים ובשעה 22:47 התפצל לשלושה כוחות משנה:

  • כח משנה 1 בפיקודו של מג"ד 890 סא"ל שי תמרי הניח חסימה ובשעה תקף את היעד המרכזי 'דפנה' וכאשר התקבל האישור תקף את היעד המרכזי ונסוג לאתר הפינוי האווירי
  • כח משנה 2 בפיקוד מג"ד 202 סא"ל חיים בנימיני התפצל מהחפ"ק נא בוואדי 'חילת אל-ען דליה' טיפס על גבעה תלולה, נתקל במחבל והרג אותו. ההתקלות עוררה את הגזרה ולמעשה תקף ראשון. הכוח טיהר מערה שהיה בהתחמושת הניח מטעני חבלה ניתק מגע למשטח הפינוי האווירי.
  • כח משנה 3 מגדוד 890 בפיקוד סרן שמואל ארד, פעל בהתאם לתוכנית. הוא המתין עד שני כוחות המשנה יסיימו ויסוגו ואז תקף את יעד 'דפנה' כמתוכנן ויצא לכיוון אתר הפינוי

ב-15 ביוני בשעה 01:17 פונה כח ב' עם כל אנשיו על ידי שני יסעורים לבסיס רמת דוד.[6]

לוח אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוח הזמנים להתרחשויות בעת המבצע.[7]

ינואר 1971 הביצוע תוצאות
14/1 16:00 גמר העמסה ויציאת סטי"לים לים
18:30 ירידת לוחמי יחידה 707 לבדיקת החוף ירדו מאח"י חץ (סער 3 בסירות גומי
19:00 הגעת הבודקים בשחיה לחוף החוף כשיר לנחיתה
20:45 אנשי יחידה 707 חוזרים לאח"י חץ (סער 3)
22:00 חבירת ספינות הטילים כארבעה מייל ימי מול חופי הנחיתה אח"י מבטח ממשיכה צפונה.
22:47 כח ב' הונחת במסוקי יסעור מתפצל לשלש כוחות משנה שנעים ליעדיהם
23:00 ירידת כח הצנחנים לסירות הגומי תחילת תנועה לחוף.
23:20 נחיתת כח הצנחנים בסירות גומי לחוף התארגנות תחילת תנועה יבשתית
23:30 כח שייטת 13 בחוף תנועה רגלית לעבר ביתו של אבו יוסף.
23:40 כח הצנחנים בדק את המשטח להנחתת מסוק נפתחת אש על הכח ממארב מחבלים.
חצות כח גדוד 890 הניח חסימה ותקף את היעד המרכזי.
15/1 00:07 אישור מהחפ"ק לכל הכוחות לתקוף
0010 כח השייטת פותח באש על הבית המחבלים שולחים נשים לצעוק
00:20 חנינא עמישב מודיע שיש נשים וילדים וביקש רשות מהחפ"ק לא לפוצץ את הבית
00:26 הודעה מהפיקוד לחפ"ק המח"ט לפנות את הכח מהחוף הבית לא פוצץ
00:35 כח שייטת 13 הגיע לחוף הפינוי ירד למים ושחה לסירות הגומי
01:10 כח שייטת 13 חבר לאח"י מבטח נאסף והמשיך לעתלית
01:17 פינוי כח ב' במסוקים מהאתר המתוכנן לפינוי לבסיס רמת דוד
03:07 כח א' פונה מהחוף בסירות גומי משייט לכיוון ספינות הטילים.
03:25 סירות הגומי הגיעו לסטילים הצנחנים עלו לספינות והכח בתנועה דרומה

תוצאות המבצע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש המטה הכללי רא"ל חיים בר-לב מודה לשאול סלע בלחיצת יד.

מבצע "ברדס 20" השיג את מטרתו והמשימות שהוטלו על הכוחות מולאו בהצלחה. קביעתו של שאול סלע שניתן להנחית סירות גומי בחוף מדה במבחן. הכוח המושט הגיע לחוף בצורה דיסקרטית מבלי להירטב. סירות הגומי יצאו מהחוף עם הפושטים והפצועים מבלי להתהפך.
מפקדי הכוחות הגיבו נכון וביעילות לשינויים שהתגלו בשטח. ההתקלות בסיור המחבלים נעשתה בהפתעה הלוחמים התגברו והמשיכו את המשימה. במקום בית 'דליה' פוצץ בית מחבלים אחר. פיצוץ בית 'אבו יוסף' לא בוצע עקב המצאות אזרחים בו.
הפעולה הפתיעה את המחבלים ושיבשה את פעילותם בדרך הים. שמונה מחבלים נהרגו ושבעה נפצעו. לכוח המבצע היו חמישה פצועים. המבצע היה ביצוע משולב ראשון של חטיבת הצנחנים ים אוויר ויבשה בהיקף רחב ובעומק האויב. הצלחתו הפיחה גאווה וביטחון בצבא כבסיס למבצעים בעתיד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע ברדס 20 באתר עמותת חיל הים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מייק אלדר שייטת 13 ע'452.
  2. ^ מייק אלדר מתוך הספר 'שייטת 13 ע' 456
  3. ^ אלישיב שמשי, "ארדוף אויביי ואשיגם", הוצאת מודן והוצאת משרד הביטחון, 2019, עמודים 191-179.
  4. ^ גל פרל פינקל‏, מפקד גדול מפצה בעוז רוחו על כל החסרונות, באתר וואלה! NEWS‏, 14 באפריל 2019.
  5. ^ חיים נדל ע' 209.
  6. ^ חיים נדל ע' 211.
  7. ^ המקור חיים נדל המעז מנצח ע' 202 -213.