לדלג לתוכן

תפריט ניווט

הבדלים בין גרסאות בדף "אדוארד קית'-רוץ'"

מ
אין תקציר עריכה
מ
[[קובץ:Edward Keith-Roach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קית'-רוץ' בשנות ה-20]]
[[קובץ:Keith-Roach.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אדוארד קית'-רוץ' בשנות ה-40 בחזית [[מלון פאלאס]]]]
'''אדוארד קית'-רוץ'''' (ב[[אנגלית]]: '''Edward Keith-Roach'''{{כ}}; [[1885]] - [[1954]]), איש שלטון [[בריטניה|בריטי]] בתקופת [[המנדט הבריטי|המנדט]] ב[[ארץ ישראל]], שכיהן כמושל [[מחוז ירושלים]] ומושל מחוז הצפון. בעיני [[היישוב|היישוב היהודי]] נחשב עוין ביחסו ל[[ציונות]].
 
==קורות חייו==
עם הגיעו לארץ בשנת [[1931]] של הנציב העליון [[ארתור ווקופ]], מי שחיים ויצמן תיאר אותו "הטוב שבנציבי ארץ ישראל", החלה תקופה חדשה, חיובית יותר, ביחסה של ממשלת המנדט ליישוב. ווקופ היה מקובל על הנהגת היישוב, שעמה קשר קשרים. חלק מאנשי הפקידות הנמוכה ביצע בשטח מדיניות חיובית זאת, אך אחדים מעמודי התווך של המדיניות האנטי-ציונית נשארו בתפקידיהם, כשהם מהווים משקל נגד למדיניות התמיכה ביישוב היהודי של הנציב העליון. בהם היו אדוארד קית'-רוץ', הארי לוק וזקן השופטים [[מייקל מקדונל]].
 
עם פרוץ [[המרד הערבי הגדול|מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט]] החלה ממשלת המנדט לעצור את מנהיגי המהומות, אך מאידך לא העזה לפגוע בחברי [[הוועד הערבי העליון]]. בעמדת פשרה זו תמכו מפקד משטרת המנדט [[רוי ספייסר]] ו[[לואיס אנדרוס]], שנחשבו מידידי היישוב. לעומתם ניצבה חבורה שנייה של פקידי ממשל פרו-ערביים ובראשם קית'-רוץ' ומקדונל, שסברו כי הפתרון למהומות הוא הפסקת ה[[עלייה]] היהודית לארץ ישראל, והתנגדו לדרכו של הנציב העליון. קית'-רוץ', שהיה אז מושל מחוז הגליל, ביקר בכפרים הערביים והרגיע את הכפריים בנאומים בהם הדגיש כי בשביתה הכללית הערבית אין כל רע, ובלבד שהערבים לא יקצינו את צעדיהם.
 
באוקטובר [[1938]] החלה ממשלת המנדט בפעולות נמרצות נגד המורדים, והזרימה כוחות צבא רבים לארץ ישראל. ב-[[18 באוקטובר]] 1938 כבש הצבא את [[העיר העתיקה (ירושלים)|העיר העתיקה]]. מנהיגי המורדים התבצרו בחצר המסגדים שעל [[הר הבית]]. קית'-רוץ' יעץ למפקדי הצבא שלא להיכנס לחצר המסגדים על מנת שלא לפגוע במקומות הקדושים ל[[אסלאם]], והמורדים התחמקו בלילות בטפסם על חומות המסגדים.
המדריך שנכתב על ידי קית'-רוץ' והארי לוק יצא לאור בשנת 1922 ב[[לונדון]]. המדריך נפתח בהקדמה של [[הנציב העליון]] [[הרברט סמואל]]. במדריך 295 עמודים ובו מספר חלקים: [[גאוגרפיה]] ו[[היסטוריה]], עמים ודתות, מקומות בעלי עניין, מידע לתיירים, ממשלת המנדט ופעולותיה, [[גאולוגיה]], [[מכרה|מכרות]] ו[[משאבי טבע]]. כנספח למדריך מופיע [[כתב המנדט]] של [[חבר הלאומים]]. למדריך צורפה מפה של [[מסילת ברזל|מסילות הברזל]] בארץ ישראל וב[[עבר הירדן]].
 
בשנת 1924 יצא לאור התרגום לעברית של המדריך בשם "ספרה של ארץ ישראל". המדריך בעברית היה פרסום רשמי. בשער הספר נכתב: "הוצא בסמכות ממשלת פלשתינה". התרגום נעשה על ידי המתרגם הראשי של ממשלת המנדט [[יצחק עבאדי]] ונכתבה לו [[הקדמה]] למהדורה העברית של הנציב העליון הרברט סמואל, שבה נכתב, בין היתר: "ספר השמוש הזה נותן הרצאה מדויקת ובת סמך על המצב הנוכחי בארץ ישראל. העניין הרב אשר לכל היהודים בארץ הזאת, לאלה החיים בארץ עצמה ולאחרים המפוזרים בכל רחבי תבל... המלצתי החמה נתונה לספר הזה בשביל כל אלה היודעים את לשון ארץ ישראל העתיקה והמבקשים ידיעות נאמנות על מצב הארץ הנוכחי ועל עתידותיה".
 
בשנת [[1930]] הופיעה בלונדון מהדורה חדשה ומורחבת של המדריך שכללה גם את אמירות [[עבר הירדן]].
 
==="הפחה של ירושלים"===
הספר יצא לאור בשנת [[1994]], 40 שנה לאחר מות מחברו. בספר מתוארת שקיעתה של [[האימפריה הבריטית]] ממעמד של אימפריה עולמית, שהתרחשה במחצית הראשונה של [[המאה העשרים]]. קית'-רוץ' פותח את ה[[אוטוביוגרפיה]] שלו בתיאור ילדותו בגלוסטר, עבודתו בבנק ויציאתו להודו. הוא מתאר את חיי היום יום בבומביי התוססת שתחת שלטון ה[[מהרג'ה]], שירותו הצבאי במלחמת העולם הראשונה, עובר לתיאור חייו כמושל [[קולוניאליזם|קולוניאלי]] בסודאן ומגיע לארץ ישראל, שבה חי ופעל במשך 26 שנה. קית'-רוץ' מציג עצמו בספרו כמי שניסה לאזן באופן אובייקטיבי את האינטרסים המנוגדים של האוכלוסייה ה[[ערבים|ערבית]] והאוכלוסייה ה[[יהודי|יהודית]]ת בירושלים, ומלין על כך שמאמציו נכשלו בגין המחלוקת הגוברת בין שני העמים.
 
==כל מהדורות ספריו==
 
*ספר זכרונותיו:
:'''Pasha of Jerusalem: Memoirs of a District Commissioner Under the British mandate'''
:Publisher: Palgrave Macmillan, 1994