ויקיפדיה:רשימת ערכים במחלוקת/:המהומות בלוד

<הפרעות בלוד

• תאריך תחילת ההצבעה: 14:03, 29 במאי 2021 (IDT)
• תאריך סיום ההצבעה: 14:02, 5 ביוני 2021 (IDT)

הקדמה

הפניה לדיון קודם: שיחה:הפרעות בלוד

המחלוקת היא על השם הראוי לערך. בדף השיחה נדונו שלושה שמות (שגם שימשו כשם הערך, כל אחד בזמנו):

• המהומות בלוד
• הפרעות בלוד
• הפוגרום בלוד.

שאלה נוספת שדורשת הכרעה היא האם להוסיף, בסוף שם הערך את השנה, בצורה "(2021)".

הצבעה בשאלת שם הערך

המשך הדיון

סתם שאלה - האם במחלוקת אנחנו דנים גם באופן כללי גם הערך על הפרעות/מהומות ברמדאן בכלל הארץ? peledy - שיחה 16:16, 24 במאי 2021 (IDT)

האם הייתה מחלוקת בעניין שם הערך המהומות בישראל ברמדאן 2021? דוד שי - שיחה 16:26, 24 במאי 2021 (IDT)

נראה לי מעט מוזר ליצור דין בלתי אחיד, משום שהאירועים בלוד הם חלק מכלל הארץ ולכן לדעתי רצוי לתת להם שם אחיד. peledy - שיחה 16:41, 24 במאי 2021 (IDT)

אני חושב שגם מי שאומר שהערך צריך להיקרא "הפרעות" או "המהומות" מסכים שרוב האירועים שהיו בארץ מתאימים להיקרא רק בשם "מהומות", ולכן אין על ערך זה מחלוקת. זו רק דעתי כמובן. עמד • שיחה • י"ד בסיוון ה'תשפ"א • 18:27, 24 במאי 2021 (IDT)

אני לא חושב שאין קשר לערך על המהומות ברמדאן. אם לאחר ההחלטה בהצבעה הזו מישהו ירצה לדון בשינוי שם הערך השני - שיעשה את זה בדרכים המקובלות. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 16:37, 25 במאי 2021 (IDT)

עמדת צד א' – שם הערך יהיה המהומות בלוד

• ויקיפדיה נוהגת להשתמש בשפה מינורית, ולכן משלוש האפשריות "מהומות", פרעות" או "פוגרום" ראוי להשתמש בתיאור המינורי יותר, "מהומות", כל זמן שאין נימוק מובהק למילים החריפות יותר. לכל מי ששוקל את השם "פרעות", אני מציע לבדוק את ערכי ויקיפדיה ששמם מתחיל במילה "פרעות" (למשל פרעות צפת (1834) או פרעות חלב (1947)) ולומר האם אירועי לוד הם מאותה ליגה. לא רק שהמילים "פוגרום" ו"פרעות" גדולות מדי, אפילו בערכים ששמם "מהומות" אירועי לוד הם בקצה התחתון של הסקאלה (ראו למשל מהומות לוס אנג'לס (1992) - 63 הרוגים). דוד שי - שיחה 16:12, 24 במאי 2021 (IDT)

בנוסף: הערך הינו ערך מורחב של המהומות בישראל ברמדאן 2021. יש גם טעם באחידות בשמות הערכים. יוניון ג'ק - שיחה 18:04, 24 במאי 2021 (IDT)

• השמות האחרים מורידים מחדלונה של המשטרה. "פרעות" זה מינוח הנכון לעת בה העם היהודי היה מיעוט נרדף בגלות. כשיהודים השלימו בהכנעה עם היותם נרדפים. להשתמש באותו מונח בשביל האירועים האלו, זה כאילו לעשות את אותה ההשלמה שוב. להתעלם לחלוטין מהעובדה שיש לנו משטרה גדולה ומשומנת, שביצעה את עבודתה באופן לקוי ביותר. בר 👻 שיחה 20:17, 24 במאי 2021 (IDT)

מה הקשר? גם בפרהוד בעיראק וגם כאן עמדה המשטרה מן הצד ולקח זמן עד שהתחילה להתערב, כשהרוחות נרגעו מעט. אין שום קשר לרוב/מיעוט. peledy - שיחה 11:37, 25 במאי 2021 (IDT)

הייתי טורח להרחיב על הקורלציה בין היותך מיעוט נרדף לבין הסיכוי שיבצעו בך פוגרום, אבל זה מיותר בעיניי. השאלה "מה הקשר" תמוהה לחלוטין. בר 👻 שיחה 22:49, 26 במאי 2021 (IDT)

זה שישנה קורלציה בין היות מיעוט נרדף לבין הסיכוי שייפגע בפגורום, מציאות נבדלת מהמציאות הנידונה כאן אינו אומר שלא ניתן לבצע פגיעה כזו בתנאים אחרים כגון במציאות הנידונה כאן תוך ניצול עמידה של המשטרה מהצד. כשם שזה שיש קורלציה בין תסביך פרנואידי לבין אמונת שווא שרודפים אחריך, לא אומר שלא יכול להיות מצב שבו למרות שיש לך אמונות שווא לגבי זה שכולם רודפים אחריך שבמקרה ספציפי אכן באמת רודפים אחרי אותו פרנואיד. מי-נהר - שיחה 23:15, 26 במאי 2021 (IDT)

המשטרה התערבה מההתחלה, לא בהכרח בהצלחה. בפרהוד לא היה משטרה יהודית ברובה Myn2021 - שיחה 12:01, 25 במאי 2021 (IDT)

או משטרה בכלל. 2.55.184.172 03:57, 26 במאי 2021 (IDT)

• נימוק לשוני, המונח פרעות/מהומות/פוגרום מתארים אלימות המונית של אזרחים, גם כשהרקע אתני/דתי. פוגרום/פרעות משמשים למצב של מיעוט כשמציאות היהודים הם רוב דמוגרפי והשלטון יהודי ברובו. Myn2021 - שיחה

עמדת צד ב' – שם הערך יהיה הפרעות בלוד

השם "הפרעות בלוד" נפוץ במבחן גוגל יותר משני השמות המוצעים האחרים, והוא מגדיר את האירוע בצורה מדוייקת יותר מהשם "מהומות". ההגדרה של "מהומות" או "פרעות" לא תלויה במספר ההרוגים אלא בצורה שבה זה נעשה ובמניע. למעשה בין במהומות ובין בפרעות המעשים שבמצעים הפושעים דומים מאוד. ההבדל הוא שבמהומות המעשים אינם מכוונים לציבור או קבוצה מסויימת, אלא הם סתם השתוללות של המון זועם ברחובות. בלוד הפרעות נעשו כנגד קבוצה מסויימת, ולכן הם מתאימים להיקרא פרעות (שזה התרגום של "פוגרום" בעברית), שנעשות כנגד קבוצה מסויימת מתוך גזענות ושנאה, בדרך כלל כנגד יהודים, בדיוק כמו שנעשה בלוד. אמנם, גם השם "פרעות" לא מדייק לגמרי, כי רבים מגדירים "פרעות" רק כשהם נעשות כנגד מיעוט אתני, אך עדיין ברור שהשם "פרעות" יותר מדוייק מ"מהומות", שבכלל לא נעשות מתוך גזענות ושנאה. כמו כן, אפשר להוסיף לכך את העובדה שהמשטרה העלימה עין ומבחינה איכותית הערבים היו "הרוב". זו לא הגדרה חריפה מדי אלא הגדרה מדוייקת שמעלה לאנשים מסויימים אסוציאציה חריפה. הסברתי כבר לפני כן מדוע אין קשר בין שם הערך הזה לשם הערך המהומות בישראל ברמדאן 2021. עמד • שיחה • י"ד בסיוון ה'תשפ"א • 18:47, 24 במאי 2021 (IDT)

נכון לעכשיו לא ראיתי מקור המוכיח שפרעות/פוגרום מתיחס למיעוט איכותי. ההגדרות המכוניות שלי, כפי שהוצגו בדף השיחה מבוססות על ויקי ואינן מחקר מקורי. Myn2021 - שיחה 12:35, 25 במאי 2021 (IDT)

השם "הפרעות בלוד" מדגיש את אוזלת ידה וכישלונה של הממשלה, שבהלך כהונתה התחוללו הפרעות הללו. אם אתם רוצים להדגיש את עליבותה של הממשלה הזו, שבמחדליה חזרו הפרעות למדינת ישראל ולעם ישראל, השם "הפרעות בלוד" הוא השם שתבחרו. דוד שי - שיחה 18:57, 24 במאי 2021 (IDT)

אני מסכים עם נימוקי עמד. גופיקו (שיחה | תרומות) 19:07, 24 במאי 2021 (IDT)

למה? גם הנימוק של דוד שי נכון... עמד • שיחה • י"ד בסיוון ה'תשפ"א • 19:08, 24 במאי 2021 (IDT)

מה זאת אומרת? אני מתחבר לנימוקיך... אני לא חושב שהשם הזה מדגיש את אוזלת ידה של הממשלה. חוץ מזה...אני מניח שתגובה של דוד שי היתה בציניות, הרי הוא מעדיף את "המהומות בלוד". גופיקו (שיחה | תרומות) 19:13, 24 במאי 2021 (IDT)

לא היה שמץ ציניות בתגובתי. אני מעדיף את השם "המהומות בלוד" כי לטעמי הוא השם המתאים. דברי על השם "הפרעות בלוד" משקפים את דעתי על שם זה. העובדה שהוא מציג את ממשלת ישראל בקלונה אינה נימוק לבחירת שם ערך - אנו הרי מחויבים לניטרליות בוויקיפדיה, ואת דעתי על הממשלה אביע לא באמצעות בחירת שם ערך שמציג את הממשלה בקלונה. דוד שי - שיחה 19:50, 24 במאי 2021 (IDT)

אני חושב שהשם הזה לא מביע דבר וחצי דבר על הממשלה והוא נייטרלי לגמרי. הרי היו פרעות בלוד, מי האשמים זו כבר שאלה אחרת. עם זאת, אני חושב שהשם "המהומות בלוד" הוא גם טוב, אולי עוד אשנה את דעתי. גופיקו (שיחה | תרומות) 20:31, 24 במאי 2021 (IDT)

מהומות מכוונות לעיתים לקבוצה מסוימת. למשל כשהרקע אתני. במסגרתם, לעיתים המשטרה מאבדת שליטה. אם נשים בצד שנפגעו גם סמלי שלטון ושוטרים. בכל מקרה, מבחינה איכותית, היו משטרה ממשלה וכו' בעלי רוב יהודי שפעלו והצהירו שפעלו. משמע רוב איכותי שנתפס "עם המכנסיים למטה" ופעלה להשתלט על האירוע. Myn2021 - שיחה 21:49, 24 במאי 2021 (IDT)

בניגוד לנאמר מעליי סבורני שהממשלה והמשטרה אינם נחשבים לרוב איכותי לא בתחילת האירעוים בהם לא העבירו כוחות משמעותיים, ואפילו לא במהלכם וזאת מהסיבה שלשיטור יש כוח מוגבל מול מאזן האימה וסדר הגודל של הפעילות שיש לקולקטיב גדול גם אם הוא מיעוט זאת כאשר הינו מיעוט בעל גודל משמעותי והתנהגות אחידה כבמקרה זה. וזאת כנראה גם הסיבה מדוע נמנעו מלהפעיל כוח משמעותי בכדי שלא למצוא את המשטרה עקב הסלמה, מול גיזרה רב ארצית בסדר גודל של אירועי לוד. כח שיטור בתנאים רגילים פועל בחריפות מול ניסיון מרידה בגלל שאם כולם ימרדו זה יהיה גדול עליו. וזו הסיבה שבמהומות לא די במשטרה ויש יציאה משליטה. התומך בטענה שהיו מהומות תומך בהגדרה שהמשטרה נמצאה בנחיתות איכותית. והתומך בפרשנות שזה מבחירה מכיר בכך גם כן למפרע. מי-נהר - שיחה 01:22, 25 במאי 2021 (IDT)

כל התוכן המפורט נכון לכאורה גם לגבי מהומות שאיבדו שליטה. אירועי אוקטובר 2000 נחשבו אירועים הרבה יותר גדולים והם כונו מהומות. גם עובדתית, המהומות דוכאו והרוב האיכותי היה צריך פשוט למצות את כוחו. בפרכוות אין דבר כזה Myn2021 - שיחה 12:10, 25 במאי 2021 (IDT)

סבורני שבדיוק ההיפך. ככל שאני זוכר במהומות אוקטובר יש התאגדות במקום מרכזי מול כוחות שיטור בניגוד להתפרעות מבוזרת מול אזרחים באשר הם. מי-נהר - שיחה 20:30, 25 במאי 2021 (IDT)

הם נחשבו גדולים יותר כי גודל האוכלוסייה המשתתפת היה גדול יותר. להבנתי לא תמיד היתה הסיטואציה הזאת במהלך האירועים . דרך אגב, היהודי היחיד שנספה בזמנו נספה מזריקת אבנים.2.55.184.172 22:57, 25 במאי 2021 (IDT)

לא נכון הוא לא נהרג מזריקת אבנים, הוא נהרג מלינץ המוני על מכוניתו שכללו בין היתר זריקת אבנים + הטחת לבנה בפרצופו ואחרי זה הכו אותו נמרצות. מי-נהר - שיחה 22:38, 26 במאי 2021 (IDT)

טעות שלי. בכל מקרה, היו מקרים של תקיפת עוברי אורח בתקופה זאת2.55.184.172 23:28, 26 במאי 2021 (IDT)

מסכים עם האנונימייMyn2021 - שיחה 23:06, 25 במאי 2021 (IDT)

מאפיין נוסף של פרעות בקבוצה אתנית הוא הצורך בהתארגנות אזרחית להגנה. מי-נהר - שיחה 01:24, 25 במאי 2021 (IDT)

הדבר דורש מקורות. יש פרעות שאינן דתיות/אתניות? והמהומות ויש הנחה שבמהומות לא יהיה צורך בכך. לא ידוע אפילו כמה היה צריך את ההתארגנות הזאת כי היא נוצרה בשלב שהכוח המשטרתי היה גדול יותר + השבכ הצטרף. Myn2021 - שיחה 12:10, 25 במאי 2021 (IDT)

אעיר שע"פ המתודות של מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים שהינו מוסד אקדמי, אירועי האלימות ברמאדן בישראל הנידונים כאן, מכונים על ידיהם (בכותרת הפרסומים של תוכן וירטאולי מטעמם) בשם "פרעות תשפ"א", כך בהרצאתם של דר מרדכי קידר, אלוף במיל גרשון הכהן, ודר אפרת אביב. ניתן להאזין כאן (לא הקשבתי להרצאה). מי-נהר - שיחה 00:14, 26 במאי 2021 (IDT)

מציע לברר את הרזומה של הדוברים המתואר בויקי. בכל מקרה, הם אינם האקדמאים היחידים בעולם. מפתיע שמנתחים כל כך מהר כשהאירוע בקושי נגמר. בכל מקרה, כמו שאחד הויקיפדין כתב, אסוסיציה אינה דיוק לשוני. ואחר כתב:"אי אפשר לחכות לביאת המשיח ולפתרון הסכסוך, וגם אי אפשר לחכות לכך שיכתבו על האירועים ספרים, ולהתחיל לבדוק כיצד התייחס לאירועים כל סופר או חוקר". בכל מקרה, פה האירועים מכונים מהומות באותו גוף מחקר [[ https://besacenter.org/he/שומר-החומות-ניצחון-טקטי-הפסד-אסטרטגי/]] ובמכון לביטחון לאומי גם [תדרוך מיוחד] ובמכון הישראלי דמוקרטיה [[1]]. פה יש שימוש במילה ההתפרעויות [[2]]. במאמר הזה נכתב מאורעות ([[3]] וגם באחר עם אותו כותב). במכון למדיניות ולאסטרטגיה לא כתבו עדיין מאמרים על המהומות ([4]) או המכון למדיניות נגד טרור ([5]) או הפורום לחשיבה אזורית ([6]), מכון ון ליר בירושלים מכון מתוים ורבים אחרים. ואלה עוד כאלה שאינם ערביים או חוקרים שאינם במכון מחקר (כמו דר' עוזי רבי)2.55.184.172 03:55, 26 במאי 2021 (IDT)

צר לי אך הערתך מיותרת. אף אחד לא טען שאלו המקורות היחידים או הרלוונטים בלבד לייחוס. פשוט הובא מקור כפי שהוא בשל הרלוונטיות לדיון. אף אחד גם לא טען שאינן מזוהים פוליטית ואין זה משנה לענייננו כל אחד יכול להביא מקורות מזוהים פוליטית זיהויים הפוליטי הוא משני. זה נכון שניתן לראות הבדל בשימוש במינוחים לפי זיהוי פוליטי כך למשל המינוחים פרעות ומאורעות מוזכרים במקור ראשון ובבשבע ובמקורות דומים. ולהפך במקורות הארץ ו-ווינט. והכל בסדר אנו מביאים לדיון מה שיש כפי שהוא ישפוט הקורא. עם זאתהניסיון לפסול עמדה על בסיס זהוי פוליטי הוא לכשלעצמו מגונה.

באשר להערתך התוכנית לפי המקורות בעיון מהיר לא מצאתי התייחסות מהותית או התייחסות בכלל בחלק מהם. ושימוש אגבי בתוך מאמר/כתבה אינו די בכך זה לא נתינת שם למונח. ויש להניח שגם הקורא לאירוע פרעות ישתמש בתוך המאמר במילה מהומה וגם הקורא לאירוע מהומות ישתמש בתוך המאמר במילה התפרעות. עם זאת ראיתי לפחות מקור אחד בדבריך שעשה שימוש תכוף המילה מהומות כפי שרצית להראות ותודה לך על חיפוש המקורות. מי-נהר - שיחה 22:47, 26 במאי 2021 (IDT)

לכן שיניתי את הערתי. ועדיין אנסה לא לבסס את קביעתי רק לפי רקע מאוד ספציפי. אני צריך מניפה של רקעים. לפי הסתכלותי ברוב כלי התקשורת יש שימוש בעירבוביה.

במקורות שציינתי יש התיחסות לאירועים כמהומות למרות שהם יכלו לבחור במינוח אחר. הם בקלות יכלו לכתוב פרעות. כשנותנים שם למשהו, חוזרים עליו. רק אם אין התקבעות של מונח יש עירבוב. התפרעות היא גם שם פעולה, לא שם. מארעות/מהומות/פרעות/פוגרום זה שם.2.55.184.172 23:10, 26 במאי 2021 (IDT)

המילה "פרעות" נועדה ליצור אסוציאציה לתקופות אחרות במקומות אחרים, בהם היהודים היו מיעוט נרדף וחלש, ולגרום לנו להרגיש שאנחנו עדיין מיעוט נרדף גם במדינתנו. בכך היא לא אנציקלופדית, לא מדוייקת ויוצרת אנכרוניזם שצורם לעין. בנוסף, כפי שנאמר כבר, גם אירועים הרבה יותר גדולים לא הוכתרו בשם "פרעות", וגם אצלנו בערכים על גל המהומות האחרון המילה לא מופיעה כלל - לא בערך המרכזי המהומות בישראל ברמדאן 2021 ולא בערך המורחב המהומות בירושלים (2021), שמשתמשים ב"מהומות". בויקיפדיה אנחנו שואפים לשמור על אחידות, נייטראליות ודיוק, וההצעה הזאת היא צעד בכיוון ההפוך. בברכה, איתמראֶשפָּר - דברו אלי - איפה הייתי ומה עשיתי - 07:32, 27 במאי 2021 (IDT)

עמדת צד ג' – שם הערך יהיה הפוגרום בלוד

המינוח "פוגרום" נאמר על ידי לא אחר מאשר נשיא המדינה, כמובא בערך. מלבד זאת היא מופיעה באתרי חדשות רבים, כולל ynet ועוד. הגדרת "פוגרום" היא כפי שצוטט כאן לעיל: "פעולה קבוצתית אלימה כנגד מיעוט אתני או דתי מובלת בידי ההמון (ולעיתים אף בעידוד השלטונות), במטרה להביא לפגיעה חסרת הבחנה בנפש וברכוש של הקבוצה הנפגעת ולגרום למנוסתם, בדרך כלל נגד יהודים". ההגדרה הזו קולעת בדיוק לאירועים שקרו בלוד, הכוללים ירי, דקירות, שריפת בתי כנסת, השחתת רכוש, וכל מה שיש בפוגרום. ההבדל היחיד בין "פוגרום" קלאסי של ימי הביניים לזה שכאן, הוא ששם הנפגעים היו מיעוט בתוך קבוצה חזקה יותר, וכאן מדובר על קבוצה שאמורה להיות החזקה יותר, אך בפועל האמונים על שלטון החוק לא הגנו עליהם מפני הפורעים (תהא הסיבה אשר תהא, לא נכנס לזה כעת). לכן המינוח המדויק הוא "פוגרום", כפי שכינה זאת נשיא המדינה, וכפי שמכונה באתרים רבים. (דברים מפי אומרם - יאיר דב) בורה בורה - שיחה 01:39, 25 במאי 2021 (IDT)

כמו בורה בורה דוריאן • DGW – Talk‏ 01:52, 25 במאי 2021 (IDT)

• לפי מבחן גוגל הנוכחי, הביטוי כמעט שלא נכתב ביחס לשתי האפשרויות ( ובחלקם בהקשר לאמירת הנשיא) אז הטיעון להופעה באתרים רבים שקרי/מטעה.
• היהודים הם רוב, לא מיעוט בניגוד להגדרה זו . וכמו שצויין למעלה, במהומות יש לעיתים איבוד שליטה, מה שמקשה להגן.
• הרשויות פעלו להגן על התושבים לפי הערך והמקורות. הקשיים בכך לא מעלימים את העובדה הזו.
• אצטט את אחד הויקיפדים" הנשיא (שבחר זאת ממניעיו) אינו קובע שמות של אירועיים לאומיים מעיין אלה וכמו שצוין היו כינויים אחרים. השאלה היא על שם הערך ולא על מה אמר אדם כלשהו. מוזר שלא שאלו איך ראש הממשלה קורה לאירוע. האירוע גם בעיצומו. לכן, אני חושב שהשם צריך להיות מהומות. צריך לדייק ולא לבחור לפי אסוסיציות. בטח שאין שם שהתקבע ברוב הציבור (והשם פוגרום הכי פחות).... אני מבין שאפשר לתאר את הערך כפוגרום של השבט הערבי בשבטים החילוני הדתי והחרדי. הנשיא הרי קובע את השפה של רוב אזרחי המדינה והתקשורת. אפשר לשנות את הערך חילונים לערך השבט החילוני ולבטל את הערך מסורתיים או הערך דרוזים כי אין כאלה. הנשיא לא הזכיר אותם בנאומו בעבר." 2.55.184.172 11:40, 25 במאי 2021 (IDT)

זה הרבה יותר הגיוני, אגיד משפט פופליסטי ואתנצל מראש, זה פשוט יבהיר את הנקודה שלי יותר טוב מאשר ההודעות הארוכות ורבות המלל שאני כותב בדרך כלל.. ראש הממשלה שלנו קרא להרפובליקה האסלאמית של איראן "ברווז גרעיני" (לסקרנים, חפשו "נאום הברווזים של נתניהו") ועוד מול כל עין העולם, ללא פחד שהברווז הגרעיני יתפוצץ במליאת האו"ם. נניח והויקיפדיה נפתחה בדיוק כמה ימים אחרי נאום הברווזים של נתניהו, האם היינו קוראים לערך על איראן "ברווז גרעיני" או לכל הפחות לערך על המאבק בתוכנית הגרעין של איראן ל"מאבק בתוכנית הגרעין של הברווז הגרעיני"?כי אני בטוח שלא.. דזרט • שיחה 12:26, 25 במאי 2021 (IDT)

עמדת צד ד' – שם הערך יהיה: המאורעות בלוד

כשם שהמינוח פרעות הוא תרגום בעברית של המילה פוגרום, כך השם מאורעות הוא שימוש בעברית ארץ-ישראלית לתיאור פרעות בארץ ישראל.

אחד מהמאפיינים של פרעות אלו הוא גם המרכיב הלאומני. וכן המרכיב הדתי בהקשר למאבק על ארץ ישראל ועל הזהות הדתית. (היהודים משתלטים על אל-אקצא...)

אמנם המתודה של איך אזכרו את זה ציבורית אינה תומכת בשם זה, ברם יש לזכור שהמתודה של איך קראו לזה בתקשורת היא כלי עזר ולא סיבה ראשונה לשיקול הדעת של ההגדרות.

אמנם המסתכל על הקטגוריה:המאורעות יראה שרוב ערכיה עוסקים בערכים על כל הארץ ובסדר גודל של אלימות גדול יותר, אבל ישנם גם הערכים ההתקפה על פתח תקווה (1886), מאורעות יפו (פורים תרס"ח) (כפי שכונה בתקשורת דאז) בסדר גודל קטן יותר.

המינוח מאורעות מסייע למתחבטים בין מהומות/פרעות/פוגרום להשתמש במילה שלשונית לפחות הינה יותר נייטראלית - מאורע. זה מה שאירע. אירע משהו חריג בארץ ישראל.

כמובן ששלושת השמות הנוספים שבהצבעה זו יופיעו בפתיח מאחר וגם הם שימשו בשיח הציבורי וכל אחד מהם ישמש כהפנייה לשם הערך שייבחר (ולהיפך).

(בשולי הדברים, יש לנו כבר ערכים על מאורעות שונים בשנים שונות והנוהג הרווח כמעט בדרך כלל הוא לציין אותם עם שנה עברית. במקרה שלנו נוכל לומר "מאורעות לוד תשפ"א". אך יש לנו גם מאורעות אוקטובר 1933 או על פי שם המקום בלבד מאורעות תל חי. במקרה של לוד רצו לגרש את "המתנחלים שבאו ללוד" כי את שאר האוכלוסייה "הצליחו בהדרגה להבריח" בהביאם למגמת נטישה, לפני ש-1000 משפחות של "המתנחלים" מגרעין אלישיב באו לחזק את העיר שלא תיפול... ושינו את המגמה. ואם בתקשורת עסקינן זה בדיוק מה שטענו נציגי התוקפים הערבים בראיונתיהם, אנשי הדת, חברי הכנסת...). מי-נהר - שיחה 01:53, 25 במאי 2021 (IDT)

השם המוצע הופיע גם בכתבה: עידן יוסף, נתניהו קיים דיון חרום בעקבות מאורעות לוד, באתר News1 מחלקה ראשונה, 12 במאי 2021. ניב - שיחה 02:12, 25 במאי 2021 (IDT)

גם במאמר הזה נכתב מאורעות ([[7]]). 2.55.184.172 04:16, 26 במאי 2021 (IDT)

באותה העת היהודים היו מיעוט בארץ והשלטון היה בריטי/עותמני , יש לציין.2.55.184.172 11:43, 25 במאי 2021 (IDT)

הרעיון של השם מעניין והסיפור שסופר דורש מקורות. לדוגמה, יש פה הנחה שרצו להבריח את התושבים המקוריים והם לא עברו פשוט למודיעין/שוהם/אחר מסיבות הזהות לכך שאחרים (כמו בבית שמש למשל) עברו. הנחה אחרת היא שהגרעין שינה מגמה. סוגית הגרעין ( המניעים המגוונים וכו') פחות הופיעה יחד עם סוגיות חברתיות וכו. אפשר לאמץ את השם גם בלי קשר לסיפור בגלל העניין של הסכסוך הלאומי.2.55.184.172

אנא לשים לב שלא טענתי שמה שנכתב בסוגריים הוא הסיבה לבחור בשם מאורעות לוד אלא זו נקודה שאפשר בנוסף לתת עליה את הדעת בהקשר של בחירת צורת שם הערך. מי-נהר - שיחה 20:26, 25 במאי 2021 (IDT)

עמדת צד ה' - שם הערך יהיה "פרעות/מהומות/פוגרום תשפ"א בלוד"

כך לדעתי. יושב אוהל • שיחה • ט"ו בסיוון ה'תשפ"א 14:03, 26 במאי 2021 (IDT)

שאלת התוספת של ציון השנה איננה נידונה בחטיבת הצבעה זו אלא בחטיבת ההצבעה השניה שם ניתן להוסיף את האופציה תשפ"א. מי-נהר - שיחה 21:12, 26 במאי 2021 (IDT)

אם לא מקובל לשונית לכתוב שנה באמצע השם ובהמשך את המקום אז אי אפשר להציע שם ככה כלומר לא ניתן להצביע עליו. וכוונת המציע יושב אוהל היא שהשם יהיה "פרעות/מהומות/פוגרום בלוד תשפ"א. וכאמור אם זו הכוונה הרי שההצבעה היא על הוספת תשפ"א במקום 2021 או במקום לא לציין שנה ועל זה לא מצביעים כאן אלא בהצבעה השניה! בבקשה לא לעשות אי סדר. מי-נהר - שיחה 22:59, 26 במאי 2021 (IDT)

שימוש בהא היידוע

אנא ראו הדיון ב-ויקיפדיה:מזנון#חוסר עקביות בשימוש ה' היידוע בשמות של ערכים היסטוריים. מי-נהר - שיחה 01:04, 25 במאי 2021 (IDT)

הצבעה

זכות הצבעה ישנה למשתמשים שנרשמו לפחות 30 ימים לפני פתיחת ההצבעה, ביצעו לפחות 100 עריכות במרחב הראשי או במרחבים המשיקים לו במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה (כלומר עריכות דפי שיחה, דפי מדיניות וכדומה אינן נספרות) ואינם עורכים בתשלום.

אין להצביע לפני פתיחת ההצבעה ואין לפתוח את ההצבעה עד אשר חלפו 72 שעות מהצגת טיעוני הצדדים. בהתאם לוויקיפדיה:מלחמת עריכה אין להוסיף או לגרוע מאופציות ההצבעה שסוכמו על ידי הצדדים ללא הסכמתם, אלא אם כן הבורר אישר את השינוי.

שיטת ההצבעה

יש לדרג את כל האפשרויות העומדות להצבעה. אפשרויות שתתעלמו מהן ייחשבו לאחרונות בתור. הדירוג יכול להיות חלקי, ואסור לו לכלול סתירות פנימיות.

את ההעדפות אפשר לנסח באופן מילולי, למשל "אפשרות א', ואם לא אז ב' או ג', ואם לא אז ד'". אפשר גם להשתמש בקיצורים המקובלים:

• ד – העדפת אפשרות ד' על פני כל אפשרות אחרת.
• בגא - העדפת אפשרות ב', ואם לא אז ג' ואם לא אז א' ואם לא אז כל אפשרות אחרת.
• ב(גא) - העדפת אפשרות ב' כאפשרות ראשונה ולאחר מכן א' או ג' ללא העדפה ביניהן ואותן על פני כל אפשרות אחרת.
• גד(אב) – העדפת האפשרויות ג' ו-ד' על פני אפשרויות א' ו-ב', כשאפשרות ג' עדיפה על פני ד' ולאחריהן א' ו-ב' ללא ההעדפה ביניהן ואותן על פני כל אפשרות אחרת.
• (דה)(אבג) – העדפת אפשרויות ד' או ה' (ללא העדפה ביניהן) על פני אפשרויות א', ב' או ג' (ללא העדפה ביניהן) ואותן על פני כל אפשרות אחרת.

הקולות ישוקללו לפי שיטת שולצה למציאת זוכה יחיד.

אפשרויות ההצבעה

• אפשרות א' – שם הערך יהיה המהומות בלוד
• אפשרות ב' – שם הערך יהיה הפרעות בלוד
• אפשרות ג' – שם הערך יהיה הפוגרום בלוד
• אפשרות ד' – שם הערך יהיה המאורעות בלוד

ההצבעה

נא לא להצביע עדיין.

הצבעה בדבר הוספת שנה לשם הערך

דיון

עמדת צד א' – שם הערך יכיל את שנת האירועים עם סוגריים

(ייכתב אך ורק על ידי הצד שתומך באופציה זו)

עמדת צד ב' – שם הערך יכיל את שנת האירועים ללא סוגריים

בדיוק כמו המהומות בישראל ברמדאן 2021, וכן עשרות (אם לא מאות) ערכים אחרים. יוניון ג'ק - שיחה 16:03, 25 במאי 2021 (IDT)

טעות בהבנת הנקרא. המהומות בישראל --- ברמדאן 2021. ה־2021 הוא תיאור השנה של הרמדאן (שאותו יש בכל שנה). כשהשנה היא תיאור לאירוע ולא לזמן, אין כל צורך בסוגריים. דגש - שיחה 10:58, 26 במאי 2021 (IDT)

אתה חייב לתמוך באחת ולא בשתיים. PRIDE! - שיחה 16:25, 26 במאי 2021 (IDT)

עמדת צד ג' – שם הערך לא יכיל את שנת האירועים

כל זמן שאין לנו ערך בשם דומה על אירועים בשנה אחרת, אין צורך בתוספת של השנה לשם הערך. דוד שי - שיחה 16:17, 24 במאי 2021 (IDT)

דוד שי, יש אפשרות נוספת, והיא להוסיף "2021" בסוף שם הערך, בלי סוגריים (כמו בערך המהומות בישראל ברמדאן 2021). יוניון ג'ק - שיחה 18:02, 24 במאי 2021 (IDT)

אתה רשאי להוסיף להצבעה. דוד שי - שיחה 18:52, 24 במאי 2021 (IDT)

עמדת צד ד' – שם הערך יסתיים ב-"ברמדאן 2021"

בדיוק כמו המהומות בישראל ברמדאן 2021. יוניון ג'ק - שיחה 12:12, 26 במאי 2021 (IDT)

הצבעה

זכות הצבעה ישנה למשתמשים שנרשמו לפחות 30 ימים לפני פתיחת ההצבעה, ביצעו לפחות 100 עריכות במרחב הראשי או במרחבים המשיקים לו במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה (כלומר עריכות דפי שיחה, דפי מדיניות וכדומה אינן נספרות) ואינם עורכים בתשלום.

אין להצביע לפני פתיחת ההצבעה ואין לפתוח את ההצבעה עד אשר חלפו 72 שעות מהצגת טיעוני הצדדים. בהתאם לוויקיפדיה:מלחמת עריכה אין להוסיף או לגרוע מאופציות ההצבעה שסוכמו על ידי הצדדים ללא הסכמתם, אלא אם כן הבורר אישר את השינוי.

שיטת ההצבעה

יש לדרג את כל האפשרויות העומדות להצבעה. אפשרויות שתתעלמו מהן ייחשבו לאחרונות בתור. הדירוג יכול להיות חלקי, ואסור לו לכלול סתירות פנימיות.

את ההעדפות אפשר לנסח באופן מילולי, למשל "אפשרות א', ואם לא אז ב' או ג', ואם לא אז ד'". אפשר גם להשתמש בקיצורים המקובלים:

• ד – העדפת אפשרות ד' על פני כל אפשרות אחרת.
• בגא - העדפת אפשרות ב', ואם לא אז ג' ואם לא אז א' ואם לא אז כל אפשרות אחרת.
• ב(גא) - העדפת אפשרות ב' כאפשרות ראשונה ולאחר מכן א' או ג' ללא העדפה ביניהן ואותן על פני כל אפשרות אחרת.
• גד(אב) – העדפת האפשרויות ג' ו-ד' על פני אפשרויות א' ו-ב', כשאפשרות ג' עדיפה על פני ד' ולאחריהן א' ו-ב' ללא ההעדפה ביניהן ואותן על פני כל אפשרות אחרת.
• (דה)(אבג) – העדפת אפשרויות ד' או ה' (ללא העדפה ביניהן) על פני אפשרויות א', ב' או ג' (ללא העדפה ביניהן) ואותן על פני כל אפשרות אחרת.

הקולות ישוקללו לפי שיטת שולצה למציאת זוכה יחיד.

אפשרויות ההצבעה

• אפשרות א' – שם הערך יכיל את שנת האירועים עם סוגריים
• אפשרות ב' – שם הערך יכיל את שנת האירועים ללא סוגריים
• אפשרות ג' – שם הערך לא יכיל את שנת האירועים
• אפשרות ד' – שם הערך יסתיים ב-"ברמדאן 2021"

ההצבעה

נא לא להצביע עדיין.

תוצאות ההצבעה

יפורסמו בהמשך.