הרמב"ם היומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יוזם הרעיון הרבי מליובאוויטש.

לימוד הרמב"ם היומי היא יוזמה ללימוד יומי בספר משנה תורה של הרמב"ם, שעליה הכריז בשנת ה'תשמ"ד (1984) רבי מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ'.

לימוד הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון ללמוד את כל ספר משנה תורה מופיע בכתבי האחרונים. הרב מאיר פאפירש כותב על מעלת לימוד זה לפי הקבלה, שעל יהודי מוטל לקיים את תרי"ג המצוות הן במעשה והן בדיבור ומחשבה ולכן יש ללמוד את משנה תורה כולו, שבו מבוארות כל המצוות[1]. הרמח"ל כתב: "מה שצריך כל הרוצה להיות חכם בישראל לדעת תחילה הוא ... שיידע לימוד הש"ס ... אחרי כן צריך שילמוד ספר היד החזקה להרמב"ם מראשו לסופו"[2]. שניים מראשוני מנהיגי החסידות, ר' שלמה מקרלין[3] ור' חיים מקוסוב[4] נהגו לערוך סיום על הרמב"ם מדי שנה. כך היה גם מנהג קדום של חסידי קרלין בטבריה, לסיים בכל שנה את הש"ס והרמב"ם[5].

היו רבנים וגדולי תורה בדורות עברו, שקבעו סדר מיוחד, יומי או שבועי, ללימוד רציף בספר משנה תורה עצמו. השל"ה הציע: "מי שיוכל לעיין בכל יום במיימון ... ימצא נפלאות ויתורצו לו כמה קושיות בהלכה"[6]. החיד"א מספר על תקנה שיזם בעניין זה: "הוספתי בכל יום שילמדו ... קצת דינים מהרמב"ם ... וכתב מהר"ש בן הרשב"ץ בתשובותיו סימן נ"ב, אם לומד שני דינים מהרמב"ם מקיים 'שונה הלכות בכל יום' ו'מובטח לו שהוא בין עולם הבא'"[7]. ר' דוב בער, המגיד ממזריטש, כתב לתלמידו ר' שניאור זלמן מלאדי: "בערב אחר מעריב ילמוד הרמב"ם הקדוש ז"ל, כי קיבלתי ממורי הקדוש (הבעש"ט) ז"ל שהוא סגולה ליראת שמים"[8].

הראי"ה קוק כתב: "ראוי להתרגל הרבה בחזרת רמב"ם כסדר, פרק או פרקים בכל יום כפי האפשר... בהמשך העניין כמדומני שעתיד ספר ה"יד" להיות המעיין המרכזי לתלמידי חכמים על פי סדרי הלימוד שבוודאי יתחדשו"[9].

לימוד רמב"ם יומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באחרון של פסח ה'תשמ"ד הורה רבי מנחם מנדל שניאורסון לחסידיו לקבוע לימוד יומי ב"משנה תורה" לרמב"ם[10].

וציין מספר נימוקים להוראה זו[11]:

  • התאחדות כלל-יהודית בלימוד משותף: כיון שאחת מסיבות הגלות על פי התלמוד היא שנאת חינם[12], הרי אהבת ישראל מזרזת את הגאולה. אחת הדרכים הטובות להביא אחדות לעם, היא באמצעות לימוד קבוע בנושא תורני משותף, שכן ישראל דבוקים בתורה"[13]. עדיפות מיוחדת יש לתת בעניין זה ללימוד הכולל את כל התורה.
  • לימוד תורני מקיף: סדרת 'משנה תורה' עוסקת במכלול הנושאים התורניים, והיא מהווה מעין סיכום של התורה שבעל פה כולה, כעדותו של המחבר, הרמב"ם[14]: "וראיתי גם כן שאחבר חיבור יכלול כל דיני התורה ומשפטיה עד שלא יהיה חסר דבר ממנו. ובכלל שלא יצטרך עמו אחר התורה (שבכתב) ספר אחר זולתו לדעת ממנו דבר שיצטרך בכל התורה בין מדאורייתא בין מדרבנן". בשונה מחיבורים הלכתיים אחרים, ביניהם אף השולחן ערוך, שאינם עוסקים בדיני מצוות שונות שקיומם אינו אפשרי בזמננו (כמו קרבנות, טומאה וטהרה ועוד) - מביא הרמב"ם בחיבורו את כל דיני המצוות. ולכן, באמצעות לימוד כל ספרו ניתן לקיים את מצוות ידיעת הלכות התורה באופן מושלם[15].

השיעור הראשון התחיל בכ"ז בניסן[11][16] והסתיים בי"א בניסן תשמ"ה.

מסלולי הלימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללומדי הרמב"ם היומי הציע רבי מנחם מנדל שניאורסון שלושה מסלולים[11]:

  • שלושה פרקים ליום: מסלול הלימוד העיקרי, במסגרתו מסיימים את 'משנה תורה' כולו במשך כשנה. מכיוון שהלימוד במסלול זה, מטבע הדברים, אינו בעיון, יש ללמוד הלכה אחת או פרט מתוך הנושא הנדון ברמה עיונית.
  • פרק אחד ליום: מסלול המוצע למי שאינו יכול לעמוד בקצב הלימוד במסלול הקודם, במסגרתו מסיימים את 'משנה תורה' לאחר כשלוש שנים.
  • לימוד ספר המצוות לרמב"ם: מסלול המיועד למתקשים בלימוד 'משנה תורה' מסלול זה נקבע בעיקר בשביל נשים וילדים, מפאת קושי בהבנת פרטי הדינים או מחסור בזמן. במסלול זה נלמדות בכל יום המצוות העוסקות בנושא הנלמד באותו היום במסלול של שלושה פרקים והוא מסתיים במקביל אליו. הלימוד במסלול זה מסתכם בדרך כלל במספר שורות ליום. הלימוד אינו לפי סדר ספר המצוות אלא את המצוות הנלמדות בשיעור היומי במסלול השלושה פרקים ליום (יצא לאור מהדורה מיוחדת של ספר המצוות המסודרת באופן שמתאים ללימוד המסלול היומי)

מטה הרמב"ם היומי (מטעם צעירי אגודת חב"ד) מוציא מידי שנה לוח המורה אלו פרקים יש ללמוד בכל יום לפי כל מסלול.

משיחותיו של הרבי מחב"ד על שיעורי הרמב"ם יצאו לאור כמה ספרים: יין מלכות (שלושה כרכים), הדרנים על הרמב"ם וכללי רמב"ם.

חגיגות סיומי הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב חיים שאול טאוב נואם בחגיגת 'סיום הרמב"ם' המרכזית, ז' בסיוון ה'תש"ע, במלון קראון פלזה ירושלים

עם סיום ספר הי"ד החזקה במסלול שלושה פרקים ליום, מתקיים כנס חגיגי לרגל הסיום במוקדים שונים של חב"ד בעולם. הסיום המרכזי בישראל נערך על ידי מטה הרמב"ם היומי ליד ציון קברו של הרמב"ם, ולאחריו מתקיים כינוס באחד מבתי המלון בטבריה. בניו יורק מתקיים הסיום המרכזי באולם "אוהלי תורה" בשכונת קראון הייטס.

הסיום הראשון של לימוד הרמב"ם בניו יורק נערך בהתוועדות של הרבי מחב"ד בי"א בניסן תשמ"ה[17], בישראל נערך הסיום בחול המועד פסח בבנייני האומה בירושלים, באותו סיום הופיע לראשונה בישראל הזמר החסידי אברהם פריד[18].

בסיום מחזור השלושים של לימוד הרמב"ם התקיים כנס גדול בהיכל נוקיה בתל אביב[19].

מהדורות רמב"ם לשיעורים היומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות השמונים יצא ספר המצוות (בעריכת הרב פרץ בלוי) בתוספת חלוקה וציון לשיעורים היומיים. מאוחר יותר יצא הכרך בהוצאת חז"ק. הוצאת אשכול הוציאה לאור מהדורת רמב"ם כיס כריכה קשה, המותאם ללומדי השיעור היומי על ידי סימון של שלוש כוכביות בין שיעור לשיעור. הרבי מחב"ד למד במהדורת "רמב"ם לעם" שבהוצאת מוסד הרב קוק, ובעקבותיו משתמשים בהוצאה זו גם רבים מחסידיו[20]. וכך גם מהדורת משנה תורה של מפעל משנה תורה מכילה סימון של שיעור הלימוד היומי.

משנת ה'תשס"ז החלו להופיע בחוברת "דבר מלכות" שיעורי הרמב"ם היומי בחלוקה לפי ימות השבוע לשלושת המסלולים, בצירוף הלכה לעיון לכל יום, כפי הוראתו של הרבי מחב"ד[21] ללמוד כל יום לפחות הלכה אחת בעיון.

פרויקט הרמב"ם היומי בחמ"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תשע"ג החל מיזם בחינוך ממלכתי דתי של לימוד רמב"ם יומי. הלימוד נעשה מתוך מהדורת הכיס של ספרי מפעל משנה תורה והקיף בעיקר ישיבות תיכוניות. נכון למרץ 2014 לומדים בפרויקט כ-5,500 תלמידים. הפרויקט הורחב לאבות התלמידים ולתוכנית הכוללת כ-6,000 מנויים. בשנת תשע"ד קיבל המיזם את פרס ירושלים מטעם ערוץ 7 והעיתון בשבע במסגרת כנס ירושלים האחד עשר, על הפצת תורה[דרוש מקור].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בספרו 'אור צדיקים' עמוד התפילה סימן כ"ב אות יט
  2. ^ בסוף ספרו "דרך חכמה"
  3. ^ כפר חב"ד (שבועון) גיליון 281 עמ' 18. וראה יהושע מונדשיין, כרם חב"ד גיליון 2 עמ' 14
  4. ^ אבן שתייה עמ' מו
  5. ^ קובץ בית אהרן וישראל, גיליון ט' עמ' קח-קט, מתוך מכתב משנת תרל"ה
  6. ^ שני לוחות הברית חלק ד', תורה שבעל פה, כא, א
  7. ^ בספר 'דבש לפי', מערכה ח, מא
  8. ^ מגיד דבריו ליעקב, הוספות - עמ' נג (הוצאת קה"ת)
  9. ^ אגרות הראי"ה א, קכה
  10. ^ תורת מנחם התוועדיות, תשמ"ד, חלק ג, עמוד 1545 ואילך (עד עמוד 1549ׂ
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 שיחות מיוחדת שנשא בחודש ניסן תשמ"ד בהם הכריז על ההוראה ומסביר אותה, רוכזו לקובץ שהוגהה על ידו ונושא את הכותרת "בדבר לימוד ספר הרמב"ם", והופיע בשתי מהדורות: הראשונה (ביידיש) בלקוטי שיחות חלק כז עמוד‏ 229 ואילך, והשנייה (בעברית) בתורת מנחם - הדרנים על הרמב"ם וש"ס עמוד רמ"ה
  12. ^ כדברי התלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ט', עמוד ב'
  13. ^ לפי ספר הזוהר חלק ג' עג, א
  14. ^ בהקדמתו למשנה תורה
  15. ^ כן כתב בסמ"ג בהקדמה למצוות עשה, שיש לדעת את כל מצוות התורה, אף אלו שאינן נוהגות בזמננו. וכך נפסק להלכה בהלכות תלמוד תורה בשולחן ערוך הרב
  16. ^ יעקב גוטליב, שכלתנות בלבוש חסידי, פתח דבר
  17. ^ יום הולדת השמונים ושלוש של הרבי
  18. ^ תמונות מאותו אירוע
  19. ^ נחמן גור, רבבות ב'יד אליהו' לכבוד הרמב"ם • גלריה, באתר בחדרי חרדים, 03/04/2012. שרון גושן, חב"ד בתפארתה: רבבה בסיום הרמב"ם הארצי ● דיווח מלא, יום שני, י' ניסן תשע"ב
  20. ^ הקדמתו של פרץ אוריאל בלוי לספר 'הרמב"ם השלם', מהדורת חז"ק.
  21. ^ הרבי מליובביץ', ‏התוועדויות תשמ"ה חלק ג', 228, באתר HebrewBooks.