הרמב"ם היומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מייסד התקנה הרבי מליובאוויטש.

תקנת לימוד הרמב"ם היומי היא יוזמה ללימוד יומי בספר משנה תורה של הרמב"ם, שעליה הכריז בשנת ה'תשמ"ד (1984) הרבי מליובאוויטש, רבי מנחם מנדל שניאורסון. מטרת התקנה היא לְאַחֵד את עם ישראל בלימוד הספר, שעליו כותב מחברו בהקדמה שהוא כולל את כל התורה שבעל פה כולה: "וראיתי גם כן שאחבר חיבור יכלול כל דיני התורה ומשפטיה עד שלא יהיה חסר דבר ממנו. ובכלל שלא יצטרך עמו אחר התורה (שבכתב) ספר אחר זולתו לדעת ממנו דבר שיצטרך בכל התורה בין מדאורייתא בין מדרבנן".

לימוד קבוע של הרמב"ם לפי הסדר, כל הספר וסיום שנתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרעיון ללמוד את כל ספר משנה תורה מופיע בכתבי האחרונים. הרב מאיר פאפירש כותב על מעלת לימוד זה לפי הקבלה, שעל יהודי מוטל לקיים את תרי"ג המצוות הן במעשה והן בדיבור ומחשבה ולכן יש ללמוד את משנה תורה כולו, שבו מבוארות כל המצוות‏[1]. הרמח"ל כתב: "מה שצריך כל הרוצה להיות חכם בישראל לדעת תחילה הוא ... שיידע לימוד הש"ס ... אחרי כן צריך שילמוד ספר היד החזקה להרמב"ם מראשו לסופו"[2]. שניים מראשוני מנהיגי החסידות, ר' שלמה מקרלין[3] ור' חיים מקוסוב[4] נהגו לערוך סיום על הרמב"ם מדי שנה. כך היה גם מנהג קדום של חסידי קרלין בטבריה, לסיים בכל שנה את הש"ס והרמב"ם‏[5].

היו רבנים וגדולי תורה בדורות עברו, שקבעו סדר מיוחד, יומי או שבועי, ללימוד רציף בספר משנה תורה עצמו. השל"ה הציע: "מי שיוכל לעיין בכל יום במיימון ... ימצא נפלאות ויתורצו לו כמה קושיות בהלכה"[6]. החיד"א מספר על תקנה שיזם בעניין זה: "הוספתי בכל יום שילמדו ... קצת דינים מהרמב"ם ... וכתב מהר"ש בן הרשב"ץ ז"ל בתשובותיו סימן נ"ב, דאם לומד שני דינים מהרמב"ם מקיים 'שונה הלכות בכל יום' ו'מובטח לו שהוא בין עולם הבא'"[7]. ר' דוב בער, המגיד ממזריטש, כתב לתלמידו ר' שניאור זלמן מלאדי: "בערב אחר מעריב ילמוד הרמב"ם הקדוש ז"ל, כי קיבלתי ממורי הקדוש (הבעש"ט) ז"ל שהוא סגולה ליראת שמים"[8].

הראי"ה קוק כתב: "ראוי להתרגל הרבה בחזרת רמב"ם כסדר, פרק או פרקים בכל יום כפי האפשר... בהמשך העניין כמדומני שעתיד ספר ה"יד" להיות המעיין המרכזי לתלמידי חכמים על פי סדרי הלימוד שבוודאי יתחדשו"[9].

תקנת לימוד הרמב"ם היומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

באחרון של פסח ה'תשמ"ד תיקן הרבי מליובאוויטש לימוד יומי ב"משנה תורה" לרמב"ם‏[10]. כמה ימים אחר כך הסביר שמדובר בשלושה פרקים ליום, ועוד שני מסלולים, אחד מסלול של פרק ליום, ואחד מסלול לימוד מצומצם יותר של ספר המצוות בעיקר לנשים וילדים. השיעור הראשון התחיל בכ"ז בניסן[11][12].

הרבי ציין כמה נימוקים לתקנה‏[11]:

  • התאחדות כלל-יהודית בלימוד משותף: כיון שסיבת הגלות היא שנאת חינם[13], הרי אהבת ישראל מזרזת את הגאולה. אחת הדרכים הטובות להביא אחדות לעם, היא באמצעות לימוד קבוע בנושא תורני משותף, שכן ישראל דבוקים בתורה"‏[14]. עדיפות מיוחדת יש לתת בעניין זה ללימוד הכולל את כל התורה.
  • לימוד תורני מקיף: סדרת 'משנה תורה' עוסקת במכלול הנושאים התורניים, והיא מהווה מעין סיכום של התורה שבעל פה כולה, כעדותו של המחבר, הרמב"ם‏[15], כי על הלומד ללמוד את התורה שבכתב ולאחריה יכול הוא ללמוד את חיבורו ולדעת ממנו את התורה-שבעל-פה כולה. בשונה מחיבורים הלכתיים אחרים, ביניהם אף השולחן ערוך, שאינם עוסקים בדיני מצוות שונות שקיומם אינו אפשרי בזמננו (כמו קרבנות, טומאה וטהרה ועוד) - מביא הרמב"ם בחיבורו את כל דיני המצוות. ולכן, באמצעות לימוד כל ספרו ניתן לקיים את מצוות ידיעת הלכות התורה באופן מושלם‏[16].

מסלולי הלימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ללומדי הרמב"ם היומי הציע הרבי שלושה מסלולים‏[11]:

  • שלושה פרקים ליום: מסלול הלימוד העיקרי, במסגרתו מסיימים את 'משנה תורה' כולו במשך כשנה. מכיוון שהלימוד במסלול זה, מטבע הדברים, אינו בעיון, יש ללמוד הלכה או פרט מתוך הנושא הנדון ברמה עיונית.
  • פרק אחד ליום: מסלול המוצע למי שאינו יכול לעמוד בקצב הלימוד במסלול הקודם, במסגרתו מסיימים את 'משנה תורה' לאחר קרוב לשלוש שנים.
  • לימוד ספר המצוות לרמב"ם: מסלול המיועד למתקשים בלימוד 'משנה תורה' מסלול זה נקבע בעיקר בשביל נשים וילדים, מפאת קושי בהבנת פרטי הדינים או מחסור בזמן. במסלול זה נלמדות בכל יום המצוות העוסקות בנושא הנלמד באותו היום במסלול של שלושה פרקים והוא מסתיים במקביל אליו. הלימוד במסלול זה מסתכם בדרך כלל במספר שורות ליום. הלימוד אינו לפי סדר ספר המצוות אלא את המצוות הנלמדות בשיעור היומי במסלול השלוש פרקים ליום (יצא לאור מהדורה מיוחדת של ספר המצוות המסודרת באופן שמתאים ללימוד המסלול היומי)

מטה הרמב"ם היומי (מטעם צעירי אגודת חב"ד) מוציא לוח המורה אלו פרקים יש ללמוד בכל יום לפי כל מסלול.

בשנת תשע"ה עומד מסלול הלימוד של שלושה פרקים ליום במחזור ה-34 ומסלול הלימוד של פרק אחד ליום במחזור ה-12.

חגיגות סיומי הרמב"ם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם סיום ספר הי"ד החזקה במסלול שלושה פרקים ליום, מתקיים כנס חגיגי לרגל הסיום במוקדים שונים של חב"ד בעולם, כאשר הכנס המרכזי הוא בטבריה, ליד ציון קברו של הרמב"ם.

משיעוריו של הרבי עצמו בכנסים אלה במהלך השנים יצאו לאור כמה ספרים: יין מלכות (שני כרכים), הדרנים על הרמב"ם וכללי רמב"ם.

בסיום מחזור השלושים של לימוד הרמב"ם, התקיים כנס גדול‏[17] לכבוד המעמד בהיכל נוקיה בתל אביב‏[18].

חגיגת 'סיום הרמב"ם' המרכזית, ז' בסיוון ה'תש"ע, מלון קראון פלזה ירושלים
Magnify-clip.png
חגיגת 'סיום הרמב"ם' המרכזית, ז' בסיוון ה'תש"ע, מלון קראון פלזה ירושלים

מהדורות רמב"ם לשיעורים היומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות השמונים יצא ספר המצוות (בעריכת הרב פרץ בלוי) בתוספת חלוקה וציון לשיעורים היומיים. מאוחר יותר יצא הכרך בהוצאת חז"ק.

הוצאת אשכול (לימים שי למורא) הוציאה לאור מהדורת רמב"ם כיס כריכה קשה, המותאם ללומדי השיעור היומי על ידי סימון של שלוש כוכביות בין שיעור לשיעור.

הרבי עצמו למד במהדורת "רמב"ם לעם" שבהוצאת מוסד הרב קוק, ובעקבותיו משתמשים בהוצאה זו גם רבים מחסידיו‏[19].

משנת ה'תשס"ז החלו להופיע בחוברת "דבר מלכות" שיעורי הרמב"ם היומי בחלוקה לפי ימות השבוע לשלושת המסלולים, בצירוף הלכה לעיון לכל יום, כפי הוראתו של הרבי‏[20] ללמוד כל יום לפחות הלכה אחת בעיון.

מהדורת משנה תורה של מפעל משנה תורה מכילה סימון של שיעור הלימוד היומי, וכמוה גם מהדורת "חזק" החב"דית.

פרויקט הרמב"ם היומי בחמ"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשע"ג החל מיזם בחינוך ממלכתי דתי של לימוד רמב"ם יומי. הלימוד נעשה מתוך מהדורת הכיס של ספרי מפעל משנה תורה והקיף בעיקר ישיבות תיכוניות. כיום לומדים בפרויקט כ-5,500 תלמידים. הפרויקט הורחב לאבות התלמידים ולתוכנית הכוללת כ-6,000 מנויים. בשנת תשע"ד קיבל המיזם את פרס ירושלים מטעם ערוץ 7 והעיתון בשבע במסגרת כנס ירושלים האחד עשר, על הפצת תורה[דרוש מקור].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בספרו 'אור צדיקים' עמוד התפילה סימן כ"ב אות יט
  2. ^ בסוף ספרו "דרך חכמה"
  3. ^ כפר חב"ד (שבועון) גיליון 281 עמ' 18. וראה יהושע מונדשיין, כרם חב"ד גיליון 2 עמ' 14
  4. ^ אבן שתייה עמ' מו
  5. ^ קובץ בית אהרן וישראל, גיליון ט' עמ' קח-קט, מתוך מכתב משנת תרל"ה
  6. ^ שני לוחות הברית חלק ד', תורה שבעל פה, כא, א
  7. ^ בספר 'דבש לפי', מערכה ח, מא
  8. ^ מגיד דבריו ליעקב, הוספות - עמ' נג (הוצאת קה"ת)
  9. ^ , אגרות הראי"ה א, קכה,
  10. ^ תורת מנחם התוועדיות, תשמ"ד, חלק ג, עמוד 1545 ואילך (עד עמוד 1549ׂ
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 שיחות מיוחדת שנשא בחודש ניסן תשמ"ד בהם הכריז על התקנה ומסביר אותה, רוכזו לקובץ שהוגהה על ידו ונושא את הכותרת "בדבר לימוד ספר הרמב"ם", והופיע בשתי מהדורות: הראשונה (ביידיש) בלקוטי שיחות חלק כז עמוד‏ 229 ואילך, והשנייה (בעברית) בתורת מנחם - הדרנים על הרמב"ם וש"ס עמוד רמ"ה
  12. ^ יעקב גוטליב, שכלתנות בלבוש חסידי, פתח דבר
  13. ^ כדברי התלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ט', עמוד ב'
  14. ^ לפי ספר הזוהר חלק ג' עג, א
  15. ^ בהקדמתו למשנה תורה
  16. ^ כן כתב בסמ"ג בהקדמה למצוות עשה, שיש לדעת את כל מצוות התורה, אף אלו שאינן נוהגות בזמננו. וכך נפסק להלכה בהלכות תלמוד תורה בשולחן ערוך הרב
  17. ^ COL‏ תל אביב: היכל יד אליהו מלא עד אפס מקום ● וידאו וגלריה, יום שני, י' ניסן תשע"ב
  18. ^ נחמן גור, רבבות ב'יד אליהו' לכבוד הרמב"ם • גלריה, באתר בחדרי חרדים, 03/04/2012. שרון גושן, חב"ד בתפארתה: רבבה בסיום הרמב"ם הארצי ● דיווח מלא, יום שני, י' ניסן תשע"ב
  19. ^ הקדמתו של פרץ אוריאל בלוי לספר 'הרמב"ם השלם', מהדורת חז"ק.
  20. ^ הרבי מליובביץ', ‏התוועדויות תשמ"ה חלק ג', 228, באתר HebrewBooks.