תנחום הירושלמי

תנחום הירושלמי

לידה	1219 ירושלים, השושלת האיובית
פטירה	1291 (בגיל 72 בערך) כ"א בתמוז ה'נ"א
ענף מדעי	בלשנות
מקום מגורים	הסולטנות הממלוכית
צאצאים	יוסף בן תנחום הירושלמי
תרומות עיקריות
פרשן מקרא, מילון רחב ומפורט על משנה תורה של הרמב"ם.

רבי תנחום בן יוסף הירושלמי (נפטר בכ"א בתמוז ה'נ"א, 1291) הוא פרשן מקרא ומילונאי בן המאה השלש עשרה.

חייו ופועלו

על חייו של רבי תנחום הירושלמי לא ידוע כמעט מאומה. התגורר ונפטר במצרים לאחר שהגיע מארץ ישראל. המידע היחיד עליו הוא משיר הספד שכתב עליו בנו, המשורר יוסף בן תנחום הירושלמי. לפי קינה זו, נפטר ר' תנחום בפוסטאט (היום קהיר) שבמצרים, בכ"א בתמוז ה'נ"א, 1291, זמן קצר לאחר ששמע את בשורות האיוב על חורבן הקהילה היהודית בעכו בעת כיבוש העיר בידי הממלוכים. מתוך כתביו ניתן להניח שהוא חי גם בארץ ישראל, אם כי אין לכך עדות ברורה. גם את כינויו "הירושלמי" נראה שקיבל עוד מאבותיו.

ר' תנחום חיבר שני חיבורים עיקריים: כתאב אלביאן (ספר הביאור) - ביאור על נביאים וכתובים, ואלמרשד אלכאפי (המדריך המספיק) - מילון רחב ומפורט על המשנה תורה של הרמב"ם. כמו כן, כתב ר' תנחום הקדמה לספריו בשם אלכליאת (הקדמה כללית). בכתביו של ר' תנחום ניכרת התעניינות במדעים וחוכמות; ניכר שימוש במונחים מקצועיים מתחומי הרפואה והמוזיקה, וכן מעט מהאסטרונומיה והפיזיקה.

חיבוריו של ר' תנחום, שנכתבו בערבית יהודית מליצית, היו נפוצים ביותר במזרח, אך רק בשנים האחרונות החלו לתרגמם לעברית בצורה שיטתית. במקומות בהם היו ספריו נפוצים, הרבו להשתמש בהם, ומחברים רבים מצטטים אותם. ההערכה והאמון שניתנו לחיבוריו של ר' תנחום הירושלמי העניקו לו את התואר "אבן עזרא" של המזרח.

ספר הביאור

פירושו של ר' תנחום לספר תרי עשר, בתרגומה של הדסה שי

את פירושיו למקרא איגד ר' תנחום בספר הנקרא "כתאב אלביאן" (ספר הביאור) או לעיתים "כתאב אלאיג'אז ואלביאן" (ספר הפישוט והביאור). בפירושיו, מסביר ר' תנחום בעיקר על פי דרך הפשט, אך לעיתים הוא מביא גם פירושים דרשניים או אלגוריים. על אף גישתו הפשטנית הוא מתרחק מהגשמת האל. פירושו לספר יונה הוא במיוחד פירוש ערוך ושיטתי המסביר את סיפורו של יונה בן אמיתי בצורה אלגורית כמו המשלתו של יונה לנשמת האדם ואת הדג לגוף האדם, אך גם זאת בהסתייגות שכן הוא אינו מבטל את נבואתו של יונה וחזרתם בתשובה של אנשי נינוה. עוד על ספר זה מעיר ר' תנחום כי ייתכן ולא נמצא לפנינו החיבור בשלמות שכן יש בו מספר תמיהות שקשה לתרצן.

את פירושיו המבוססים על הדקדוק מבסס ר' תנחום בעיקר על ר' יונה אבן ג'נאח, וכן גם על ר' משה אבן ג'יקטילה. בביאורי המילים במקרא טורח ר' תנחום לברר את האטימולוגיה של המילים ולהשוותן ללשון ההלכה (לעיתים תוך כדי הפניה למילונו), לארמית ולערבית. יחסו לשפה הערבית שונה מהרמב"ם שלרוב ר' תנחום נמשך אחריו והוא חולק על גישתו של זה הטוען כי ערבית היא עברית מנוונת. ר' תנחום מסביר כי השפות עברית ערבית וארמית הן שפות אחיות ובפירושיו הוא משתדל למצוא הקבלות ביניהן. עוד בפירושיו הוא מביא פרטים מתולדות תרבות ומנהגי המוסלמים במקומות שיש בהם כדי להקל את הבנת הפסוקים במקרא.

השערת המחקר היא כי ר' תנחום כתב ביאור על כל המקרא אולם לא כל פירושיו התגלו, ולא ברור על מה הוא הספיק לכתוב ועל מה לא. מספר חוקרים פרסמו קטעים שונים מפירושיו במאה השנים האחרונות. בצורה מסודרת יצא לאור פירושו לספר תרי עשר, בתרגומה של הדסה שי, בשנת 1992. מאוחר יותר בשנת 2013, אף פירושו על ספר קהלת יצא לאור בתרגומו של אריה צורף. בשנת תשע"ח פירושיו על מגילות אסתר רות ואיכה יצאו לאור בתרגומו של הרב יהודה זייבלד. כמו כן, קיימת דיסרטציה באוניברסיטת בר-אילן "דרכי פרשנותו של רבי תנחום הירושלמי לספרים מלכים ב', ישעיה, ירמיה ויחזקאל" והיא כוללת גם מהדורה מדעית חלקית של פירוש ר' תנחום הירושלמי למלכים ב'. עבודת גמר נוספת קיימת בבר-אילן העוסקת בפירושו לספר דניאל ("פרשנותו של רבי תנחום הירושלמי לספר דניאל"), וכן עבודת גמר העוסק ב"דרכי פרשנותו של ר' תנחום הירושלמי לספרים יהושע ושופטים".

ספרי התנ"ך שעליהם יצא לאור פירושיו של תנחום הירושלמי נכון לזמן כתיבת שורות אלו:

• תרי עשר
• שיר השירים
• אסתר
• רות
• איכה
• קהלת
• קטעים בודדים מספר תהילים

המדריך המספיק

מילונו של ר' תנחום הירושלמי, הנקרא אלמרשד אלכאפי (המדריך המספיק) הוא מילון מפורט על ספר משנה תורה של הרמב"ם. במילון מביא ר' תנחום את משמעות המילה, משווה אותה למילים במקרא ומנתח אותה מבחינה אטימולוגית. לעיתים נדירות, מביא ר' תנחום במילונו מילים מן המקרא, על אף שאינן מוזכרות בספרות ההלכה. פעמים מספר, מפנה הוא ממילונו אל פירושיו למקרא. בפירושי המלים הוא מסתמך בעיקר על ספר הערוך ועל פירוש המשניות לרמב"ם, ומצטט גם את רס"ג, דונש בן לברט, יונה אבן ג'נאח, משה אבן עזרא ואחרים.

המילון היה נפוץ ביותר בארצות המזרח, אך הוא לא תורגם ולא הודפס עד השנים האחרונות. חלקו הראשון של המילון (עד האות כ) יצא לאור בשנת 1961 בתרגומו של הרב ברוך טולידאנו. בשנת 2006, יצא לאור מחדש המילון בשלמותו, בתרגומה של הדסה שי, על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. על פי מחקרה של שי, יצר ר' תנחום מהדורה שנייה למילון הכוללת שינויים, תוספות והשמטות ביחס למהדורה הראשונה. עבודתה של שי מבוססת על כתבי יד המייצגים את המהדורה השנייה, ואילו טולידאנו השתמש בכתב יד של המהדורה הראשונה.

ר' תנחום מצר על הזנחת השפה העברית בזמנו וכותב רבות בשבחה ואומר: "כי כל אומה מאומות העולם אין לה מציאות כי אם בלשונה ואין לה ממשות אלא בשפתה".

לקריאה נוספת

• פרקים בתולדות ירושלים בימי הביניים, עורך : בנימין זאב קדר, עורך-משנה : צבי ברס, פרק 10 : ר' תנחום הירושלמי - הפרשן והמילונאי בן המאה הי"ג, פרופ' הדסה שי, הוצאת יד יצחק בן-צבי, ירושלים, תשל"ט, 1978.

קישורים חיצוניים

• תנחום בן יוסף (1220-1291), הירושלמי, דף שער בספרייה הלאומית

• פירוש ר' תנחום הירושלמי לשיר השירים – מהדורת ד"ר אריה צורף, פירוש תנחום הירושלמי לשיר השירים: עיונים במגמותיו ובמקורותיו היהודיים, האסלאמיים-צופיים והנוצריים, בצירוף מהדורה ביקורתית (ירושלים תשע"ב), ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). באתר על התורה.
• פירוש ר' תנחום הירושלמי לקהלת – מהדורת ד"ר אריה צורף (ירושלים תשע"ג), ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר), באתר על התורה.

• אבי טל, "דרכי פרשנותו ר' תנחום הירושלמי לספרים מלכים ב', ישעיה, ירמיה ויחזקאל על פי כתבי-יד מספריית בודליאנה ומספריית סנט פטרסבורג" (חיבור לשם קבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה"), אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ז.
• "תנחום בן יוסף ירושלמי", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• אביבה שוסמן, ‏קווים אלגוריים, תאולוגיים ופולמוסיים בפירוש לספר יונה מאת ר' תנחום הירושלמי, פעמים 59, אביב תשנ"ד
• מרדכי מרגליות (עורך כללי), "תנחום הירושלמי", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1376-1375, באתר היברובוקס
• שי"ר, ר' תנחום בר' יוסף איש ירושלים, בתוך הקדמת ספרו "ערך מלין", פראג תרי"ב, באתר היברובוקס

* Michael Wechsler, Strangers in the Land, critical edition, English translation, and extensive introductory discussion of the commentaries on Ruth and Esther from the exegetical digest (Kitāb al-bayān).