מלט הר טוב
 | |
| מפעל מלט הר-טוב. אוקטובר 2019 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1934 – ינואר 2023 (כ־89 שנים) |
| מיקום המטה |
בית שמש  |
| קואורדינטות | 31°45′53″N 34°59′58″E / 31.76476°N 34.999354°E |
| משרד ראשי | בית שמש |
| מוצרים עיקריים | מלט |
| עובדים | 100 |
| www.hartuv.com | |
|
(למפת השפלה רגילה)   מלט הר טוב  | |
  | |
מפעל מלט הר טוב היה מפעל לייצור צמנט, ששכן סמוך לעיר בית שמש. כושר הייצור שלו היה כ-1,800 טון קלינקר ליום, המפעל השני בגודלו מבין שלושת מפעלי המלט בישראל (מפעלים נוספים בנשר וברמלה).
המפעל היה שייך לחברת "נשר מפעלי מלט ישראליים" ואחר כך הפך לחברה עצמאית הנקראת "מלט הר טוב", בבעלות שי ויל ואילת ויל. המפעל נסגר בינואר 2023, לאחר שלא עמד בתחרות מול מלט מיובא.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תכנון המפעל לייצור צמנט בהר טוב החל ב-1934, והמפעל נקרא 'שמשון'. יוזמיו החליטו לבנות של המפעל בהר-טוב הודות למרבצים העשירים של אבן גיר במקום. התכנון החל במרץ, אך מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט קטעו את התכנון עוד בראשיתו ומלחמת העולם השנייה הקפיאה את הפרויקט לחלוטין. ב-1945, מיד בתום המלחמה, חזרו היזמים לפעול להמשך ההקמה. בראשם עמד נחום מן, שהחזיק ברוב מניות החברה, והוא בא בדברים עם סרג' קרלינסקי שהיה אזרח בריטי, שכיהן בתפקיד חשוב במשרד המסחר והתעשייה באנגליה. באמצעותו הצליחו היזמים לרכוש את הציוד הדרוש ולקבל ערבות מממשלת בריטניה.
עוד לפני הושלמה הרכבת הציוד בארץ קיבלה עצרת האו"ם את החלטת החלוקה, בכ"ט בנובמבר 1947, ולמחרתה פרצו מאורעות דמים. למרות מאמצי מפקדת "ההגנה" להחזיק בנקודות היישוב בהר טוב וביישובים סמוכים, נאלצו תושבי האזור לנטוש את אדמתם. לאחר נטישת היישובים, בכללם הר טוב, פרצו לאזור ערבים, בזזו את הרכוש והרסו הכל עד היסוד. הציוד של מפעל 'שמשון' הושחת אך יזמיו לא נואשו. הם התעקשו להמשיך בתוכנית המקורית ולאחר שוך הקרבות של מלחמת העצמאות החלו להקים את המפעל מחדש. הנהלת 'שמשון' העסיקה בהקמה כ-500 עובדים מהעיר בית שמש. כדי להשלים את שיקום המפעל, פנו היזמים ליצרני הציוד באנגליה והזמינו את ציוד החסר.
ב-1952 הושלמה הקמת תחנת כוח שנועדה לספק חשמל למפעל לשם ייצור הצמנט, בנובמבר 1954 החלה הרצת המפעל. התהליך היה ארוך ומייגע, מלווה בתקלות שהוסדרו בקצב איטי. לאחר 6 שנים של הרצה שכללה קשיים רבים, ב-1960 זכה מפעל 'שמשון' בפרס קפלן ל'פריון הייצור' שהעניק גאווה רבה לעובדי המפעל ולעיר בית שמש. אלה שפרס פריון הייצור לא היה מענה לבעיית העדר הרווחיות. המחסור בהון חוזר העיק על יזמי 'שמשון' כל הזמן, עד שבשנת 1966 לא יכול עוד מפעל 'שמשון' לעמוד בהתחייבויותיו.
ב-1967 המפעל עצר את הייצור. במשך כ-19 חודשים המפעל היה משותק כמעט לחלוטין. שנת 1968 חלפה ללא פתרון והסדר, כך הגיע מפעל 'שמשון' לפשיטת רגל והועבר לכונס נכסים למכירה. לאחר זמן רב שלא נמצאו קונים למפעל הכושל, פנו גורמים ממשלתיים להנהלת נשר מפעלי מלט ישראליים והציעו לה לרכוש אותו. מנהלי 'נשר', עליהם נמנה אברהם פרידמן היססו, אך שר האוצר, פנחס ספיר, הפעיל מכבש של לחצים על 'נשר' עד שזאת נענתה לאתגר – שיקום מפעל 'שמשון' והחזרתו לפעילות.
ב-8 במאי 1969 נחתם חוזה הרכישה על פיו רכשה 'נשר' את הבעלות על מפעל 'שמשון' תמורת 16 מיליון ל"י. לאחר בדיקות של מומחים, החליטו להקים כבשן חדש במפעל על בסיס הכבשן הישן, שיהיה בעל כושר ייצור של 600 אלף טון קלינקר, כמעט סך כל התפוקה של שלושת הכבשנים ברמלה, או ארבעת הכבשנים שפעלו בחיפה (ליד העיר נשר) באותה תקופה. בשונה מהכבשנים הרטובים שפעלו ברמלה ובחיפה, הכבשן החדש היה מטכנולוגיה חדישה יותר לתקופתו 'כבשן חצי יבש'. לכבשן החדש והגדול הוזן חומר יבש למחצה וצריכת הדלק שלו הייתה נמוכה יותר מצריכת הדלק של הכבשנים הרטובים בחיפה וברמלה. צוותי השיקום והחידוש של המפעל מטעם 'נשר' כללו עובדים רבים מהמפעלים הוותיקים ובעיקר ממפעל נשר רמלה. שיקום המפעל התנהל בקצב איטי ובתנאים קשים עד לקיץ 1972 בה הושלם שיקום טחנות הצמנט הישנות שהתחילו לעבוד עם קלינקר מיובא. במקביל המשיכה בנייתו של הכבשן החדש (חצי יבש) אך בטרם הושלמה הקמתו, פרצה מלחמת יום הכיפורים. עובדים רבים גויסו והעבודה נפגעה. לבסוף, רק בספטמבר 1974 הופעל לראשונה הכבשן הגדול, בו הושקעו כ-120 מיליון ל"י וראש צוות ההקמה דב קרב מונה למנהל המפעל.
עם התוספת של "נשר הר טוב" הגיע כושר הייצור של 3 מפעלי 'נשר' לשיא ייצור של שני מיליון טונות צמנט לשנה.
במסגרת הסדר בין חברת "נשר" לרשות ההגבלים העסקיים בשנת 2015 נמכר מפעל "נשר הר טוב" למשפחת וייל ולחברת שמשון,[2] והוא פעל כחברה עצמאית בשם "מלט הר טוב", עד לסגירתו בינואר 2023.
שלוחה למפעל מלט הר טוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות ה־50 וה־60 הייתה פעילה שלוחת מסילה תעשייתית למפעל מלט הר טוב. היא הייתה מתפצלת מהקו הראשי של מסילת הרכבת יפו–ירושלים באזור תחנת הרכבת בית שמש.
-
מפת 1961 עם שלוחת למפעל מלט הר טוב -
מפת 1959 עם שלוחת למפעל מלט הר טוב
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהודה לוינשטיין, המלט ויוצריו, הוצאת ספרים יבנה, 2002
- צ. אשל, המלט ויוצריו: נשר ביובלו, מפעלי מלט פורטלנד ישראליים נשר, 1976
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מלט הר טוב- היסטוריה של מפעל נשר, באתר החברה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ נווית זומר, מפעל המלט הר-טוב נסגר סופית: 60 עובדים יקבלו פיצויים של 8 מיליון שקלים, באתר ynet, 31 בינואר 2023
- ^
אורה קורן, נשר חתמה על מכירת המפעל בהר-טוב למשפחת וייל ולחברת שמשון תמורת 185 מיליון ש', באתר TheMarker, 28 באפריל 2015
