מרדכי כומטיאנו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מרדכי כומטיאנו (ה'ר"ץ, 1430 בערך, קונסטנטינופול (כיום איסטנבול) - ה'ש"מ 1480 בערך[1]) היה רב איש ביזנטיון, מחשובי ההוגים היהודים באזורו במאה ה-15.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסביבות שנת 1430 בקושטאנדינא לרב אליעזר כומטיאנו, וגר בה שנים רבות. בצעירותו למד אצל הרב חנוך סאפורטה (צפורטא) מגדולי חכמי קטלוניה. בשלב מסוים עבר להתגורר באדריאנופול.

חיבר את הספר "כתר תורה" על המקרא, ופירושים לכתביהם של חכמים מן הראשונים, בהם: ספר יסוד מורא, ספר השם וספר האחד, של רבי אברהם אבן עזרא; ו"ביאור מילות ההגיון" של הרמב"ם. השגות שכתב על דברי ה"אבן עזרא" עוררו עליו ביקורת, והוא התפלמס בעניין זה עם הרב שבתי כהן בן מלכיאל.

בין תלמידיו היו גם חכמים קראיים כמו אליהו בשייצי, יוסף רביצי וכלב אפנדופולי, והוא כתב כי קיבל במסורת מגולי ספרד שאין להימנע מללמד תורה לבני הקראים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יהודה הלוי לעוויק (יה"ל), תולדות הרה"ח ר' מרדכי כומטינו ז"ל (בעקבות הח' חיו"ג ז"ל[2]), בתוך תלפיות, ברדיטשוב תרנ"ה. מספור עצמי 1-34[3].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טווח השנים כאן לפי עבודתו של חיים יונה גורלנד. שמעון מרכוס, לתולדות היהודים באדריאנופולי, סיני שנה י"ד כרך כ"ט, תשי"א, עמ' שיח, נוקב בשנים 1420-1486.
  2. ^ חיים יונה גורלנד קיבל את תואר המגיסטר שלו עבור התזה (М. Куматяно, ученый раввинъ, математикъ и экзегетъ изъ Константинополя: его жизнь, сочиненія и соотечественники какъ изъ раввинистовъ, такъ и караимовъ) שכתב על תולדות חייו של כומטיאנו ובני דורו. העבודה נדפסה באחת מחוברות "גנזי ישראל" בסנט פטרבורג (1865-1866) בשפה הרוסית, ותורגמה לעברית בידי צייטלין בכתב העת "העברי" (1873 גליונות 14-15).
  3. ^ הספר זמין לעיון מקוון (לגלול לעמ' 697 בקובץ הווירטואלי).
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.