משתמש:ביקורת/פנקס הקהילות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מתקפת איכות וכמות בנושא קהילות יהודיות ורבניהן

פעילות במסגרת המתקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

<כל הערכים והפרקים שנוספו, כוללים הפניה להרחבה נוספת ב'פנקס הקהילות' לשימוש עורכים עתידיים>

דלפק יעץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשמח לספק מידע מפנקס הקהילות. זמינים אצלי הכרכים הבאים:

חלק חמישי: הולנד: ד"ר יוסף מכמן-מלקמן, הרטוך בים, פרופ' דן מכמן; תשמ"ה
חלק שישי: לאטביה ואסטוניה: פרופ' דב לוין; תשמ"ח
חלק שביעי: יוגוסלאוויה: צבי לוקר; תשמ"ח
חלק שמיני: ליטא: פרופ' דב לוין; תשנ"ו
חלק תשיעי: לוב ותוניסיה: ד"ר עירית אברמסקי-בליי; תשס"ח (מהדורה שנייה מעודכנת - הראשונה יצאה בתשנ"ז)
חלק עשירי: יוון: ד"ר ברכה ריבלין; תשנ"ט (1998)
חלק אחד-עשר: סלובקיה: יהושע רוברט ביכלר; תשס"ג

שאילתא 001 - ולודאבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחפשים אזכור של עלילת דם ב-1815 ו/או 1816 בעיירה. להערכתי יהיה בחלק 4 כרך 7. לידיעת liadmalone. Mbkv717שיחה • ח' בתשרי ה'תש"ף • 19:48, 7 באוקטובר 2019 (IDT)

Mbkv717, יש ערך מכובד על העיירה כולל תמונות רבות, עמ' 176–180. אך אין אזכור לעלילת דם. אבל בספר ולודאבה והסביבה סוביבור, תל אביב תשל"ד, בכרונולוגיה ביידיש "אונדזער היסטארישער קאלענדאר" עמ' 100, כתוב שהיו בוולדובה שתי עלילות דם ופוגרום בעקבותיהם. אם יש לך איך לתרגם את היידיש, אוכל להעתיק את הקטע. ביקורת - שיחה 20:31, 7 באוקטובר 2019 (IDT)
ספרייה מרשימה יש לך Face-smile.svg. אפשר להתחיל מזה, נראה אם אני מסוגל לקלוט קצת. Mbkv717שיחה • ח' בתשרי ה'תש"ף • 20:52, 7 באוקטובר 2019 (IDT)
יש לי באמת ספרייה מרשימה, אבל הספר הנ"ל (יקר מאד!) אינו קיים אצלי לצערי, אלא וירטואלית באתר ספריית נ"י ובאוצר החכמה. וזו לשון הספר:
1815-1816
קומען פאר צוויי עלילת דם־פּראָצעסן אין וולאָדאַווע. אין ערשטן יאר קומען די וולאדאווער יידן אפ מיט בלויזער שרעק. דאקעגן אין 1816 קומט פאר א פּאָגראָם אין שטעטל, נאך פארן פראצעס. ביידע געריכטס-אויסגאנגען זענען לטובת די יידן.
ממה שאני מבין התנהלו שני הליכי משפט על רקע עלילת דם שנה אחרי שנה ובשניהם זוכו היהודים, אך העובדה הזו לא הספיקה כדי למנוע את הפוגרום שהתחולל בעיירה לאחר סיום המשפט (השני). ביקורת - שיחה 22:28, 7 באוקטובר 2019 (IDT)
שמתי לב לספריית ניו יורק, אבל בפורמט החדש שם הניווט הרבה יותר מסובך, בטח ביידיש. לגופו של עניין זה נראה מבטיח. אני מהמר שזה המקור של השטעטל הווירטואלי. Mbkv717שיחה • ט' בתשרי ה'תש"ף • 08:27, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
אגב, ספרי היזכור בייידיש אמורים להיות זמינים גם בארכיון האינטרנט מתוך פרוייקט דיגיטציה יידי כלשהו (במימון ספילברג?) אבל אני כבר לא זוכר בדיוק איך להגיע לשם. ביקורת - שיחה 09:59, 8 באוקטובר 2019 (IDT)
אה. הנה מצאתי אצלי סימנייה שמורה: בארכיון, והנה האתר הפעיל: הספרייה היידית הדיגיטלית. ביקורת - שיחה 10:01, 8 באוקטובר 2019 (IDT)

שאילתא 002 - האלאש[עריכת קוד מקור | עריכה]

חנוכה שמח ביקורת! אני זקוק לעזרתך בזיהוי יישוב הונגרי. בערכים אברהם שמואל בנימין שפיצר, ישעיה בנט והלל פולק יש אזכור של המקום "האלאש" (רק אצל שפיצר באופן ישיר, בשניים האחרים דרך קרובים). תיארתי לעצמי שכנראה מדובר בקישקונהלש, ואכן בוויקי' היידית יש הפניה מהאלאש לקישקונהאלאש. אבל אז מתחילות הבעיות: שמתי לב שלפחות אצל שפיצר מדובר באזור גאוגרפי שונה - קישקונהאלאש נמצאת יחסית בדרום הונגריה, ואילו מישקולץ יחסית בצפון, ובוודאי סרד שבסלובקיה, וגם אצל הרבנים המקורבים מוזכרות יחד עם האלאש דברצן או היידושאמשון, שגם הן יחסית בצפון. בבית התפוצות על קישקונהלש (שאני לא בטוח עד כמה הם מדויקים בקטעים כמו אלה) הרבנים המוזכרים לא תואמים לפחות את הרב שפיצר, וגם משתמע שהייתה שם קהילה נאולוגית. בג'ואיש ג'ן לקישקונהלש אין כינוי "האלאש", אם כי בעבר כבר מצאתי מקרים שהם השמיטו דברים כאלה. מן הצד השני כשחיפשתי שם מצאתי את המקום הזה - נג'הלאס (אנ'), ששמה היידי הוא האָלאַס. כפי שתוכל להתרשם בערך האנגלי, גאוגרפית היא הרבה יותר קרובה לחבלים של מישקולץ-דברצן-היידושמשון. בבית התפוצות שלה אין אזכור על רבנים או אופי יהודי, אז אין לי דרך לוודא. תוכל לבדוק בבקשה בפנקס קהילות הונגריה? Mbkv717שיחה • כ"ח בכסלו ה'תש"ף • 20:11, 26 בדצמבר 2019 (IST)

גם לך, משה:
בדקתי במפתח המקומות, אין שם האלאש אבל יש האלאסי (Halaszi), כפר קטן ליד מושונמגיארובאר.
אבל אכן המבוקש נמצא בערך קישקונהאלאש, כתוב מיד בתחילתו "בפי היהודים: האלאש". ביקורת - שיחה 21:53, 26 בדצמבר 2019 (IST)
והאם יש שם פירוט בקשר לרבנים? Mbkv717שיחה • כ"ח בכסלו ה'תש"ף • 23:30, 26 בדצמבר 2019 (IST)
קצת: אליעזר זוסמן סופר, אחר כך בפאקש; הוא היה הרב האדוק האחרון שם, ולאחר שלושים שנות רבנות נאלץ לעזוב את הקהילה שנטתה להתבוללות. הרבנים אחריו: ר' וילמוש קראוס, יואל חיים דוהאן (שהיה ציוני ואנטי-התבוללות. עבר את השואה וחזר אחריה להאלאש, משם עלה לישראל ב-49' ומת בירושלים בתשל"ג), במקביל אליו כיהן ר' יצחק הלוי שוורץ כדומ"צ, נשלח לאושוויץ בגיל 93. ביקורת - שיחה 01:32, 27 בדצמבר 2019 (IST)
דומה למה שמופיע בבית התפוצות, ועדיין נראה שלא מסתדר לפחות עם שפיצר. יש לך אולי דרך למצוא עוד מקורות על שפיצר, או על יוסף אליהו הכהן זעלפריינד ובנימין זאב קראוס ("רב בקהילת האלאש ודברצן, תלמיד הכתב סופר, בעל "מראה הבז"ק"")? Mbkv717שיחה • כ"ט בכסלו ה'תש"ף • 08:08, 27 בדצמבר 2019 (IST)
איכשהו פספסתי את הודעתך. בנימין זאב קראוס וחמיו הלל פולק היו ב"סאסרעגען", טרנסילבניה. לא מוזכרת המילה האלאש או האללאש בספר תולדותיהם. אבל שים לב לזהות האפשרית בין "וילמוש קראוס" המוזכר לעיל ל"בנימין זאב קראוס".
על יוסף אליהו זלפריינד נאמר שאביו דוב הכהן היה מהאלאס. ובמקום אחר מצאתי את סבא שלו יוסף אליהו זעעלפריינד (חתן רבי ישעיה בנט) ש"גר בכפר קטן 'נאדש האלאס'" ונפטר בי' אדר תרנ"ה. כותבי התולדות מדגישים בהערה: אין זו האלאש, רק נאדש האלאס סמוך ונראה לקליינווארדיין (קיש ווארדא). <במקורות אחרים: נאדי האלאס>.
על שפיצר לא מצאתי דבר. ביקורת - שיחה 10:35, 2 בינואר 2020 (IST)
ובכן לפחות על זלפריינד אני יודע עכשיו שצדקתי בהשערה על נג'הלאס, שאכן קרובה לקישווארדה. תודה בכל אופן! Mbkv717שיחה • ה' בטבת ה'תש"ף • 22:20, 2 בינואר 2020 (IST)