משתמש:יאיר דב/בדיקת עד

"עד בדיקה", בד לבן המשמש לבדיקה פנימית בהפסק טהרה ולימים של שבעה נקיים.

בדיקת עד הוא מונח הלכתי בהלכות נידה, שמשמעותו בדיקת הנרתיק בעזרת בד לבן, על מנת לוודא שאין בנרתיק דימום רחמי. בדיקה זו יכולה להיות בעת פרישה סמוך לווסת או במהלך ימי השבעה נקיים.

העד

כ

צורת הבדיקה

ישנה מחלוקת ראשונים האם בדיקה זו נעשית על ידי העברת העד על פתח הנרתיק ('קינוח') או בדיקה יסודית של הנרתיק עד צוואר הרחם או עד היכן שהיד מגעת ('בדיקת חורים וסדקים').

מקרים בהם נעשה שימוש בבדיקת עד

כ

האם דם הנמצא בבדיקה פנימית אוסר מהתורה

ערך מורחב – הרגשת נידה

בתלמוד הבבלי מובאת ברייתא שאותה מנתחת הגמרא:

אמר שמואל: בדקה קרקע עולם וישבה עליה, ומצאה דם עליה - טהורה, שנאמר: "בבשרה" - עד שתרגיש (את יציאת הדם) בבשרה (בנרתיק)... תא שמע (בוא ושמוע): עד שהיה נתון תחת הכר ונמצא עליו דם, אם עגול - טהור, ואם משוך - טמא. היכי דמי? (באיזה מקרה מדובר) אי דארגישה - עגול אמאי טהור? (אם הרגישה ביציאת הדם, מדוע כשהכתם עגול הוא טהור) אלא לאו - דלא ארגישה, וקתני משוך - טמא! (אלא ודאי מדובר שלא הרגישה, ושנה התנא שכשהכתם משוך וארוך - טמא). לא, לעולם - דארגישה, ואימור הרגשת עד הואי (מדובר שהרגישה, אך ייתכן שמה שהרגישה זו הרגשת העד ולא הרגשת יציאת הדם), משוך - ודאי מגופה אתא (בא), עגול - טהור

— תלמוד בבלי מסכת נדה דף נז עמוד ב

מתוך סוגיה זו, הסיקו כמה ראשונים שכתם דם שנמצא על עד מחיל על האשה דין נידה מהתורה, משום שמדברי הגמרא עולה שתחושת העד עלולה להקהות את תחושת יציאת הדם, ויש לחשוש שמא אלמלא הרגשת העד הייתה האשה מרגישה ביציאת הדם ונאסרת מהתורה.

כך, למשל, כתב הרמב"ם:

אין האשה מתטמאה מן התורה בנדה או בזיבה עד שתרגיש ותראה דם ויצא בבשרה... ואם לא הרגישה ובדקה ומצאה הדם לפנים בפרוזדור - הרי זו בחזקת שבא בהרגשה כמו שביארנו

— רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק ט' הלכה א'

וכך כתבו הרשב"א....

מאידך, לדעת הנטע שעשועים ואחרונים נוספים, מבואר מסוגיית הגמרא במסכת נידה שרק כאשר האשה מרגישה הרגשה כלשהי, אלא שמסופקת מהי, כאשר יש סבירות גבוהה שהדם הגיע מהרחם (כתם "משוך"), תולים שהרגישה את הרגשת יציאת הדם, וכשיש סבירות גבוהה שהגיע ממקור אחר (כתם "עגול"), תולים את ההרגשה בבדיקת העד. אך אם כלל לא מרגישה דבר, ודאי שאינה טמאה מהתורה.

קישורים חיצוניים

כ